תפיסת תפקיד ושחיקה בקרב עובדים עם מתבגרים במצבי סיכון

אנשי חינוך וטיפול מקבוצות מיעוט המטפלים בבני נוער מקבוצותיהם חשופים להתנגשות אפשרית
בין תפקידם כמייצגי הממסד של החברה הקולטת להזדהותם עם המיעוט. המחקר הנוכחי התמקד
בקשר בין אסטרטגיית תרבות, סגנונות התמודדות ותפיסת סביבת עבודה בקרב עובדים אלה לבין
תפיסת התפקיד ומידת השחיקה שהם חווים. אוכלוסיית המחקר כללה 247 עובדים עם נוער במצבי
סיכון: 62 יהודים ילידי הארץ או ותיקים בה, 64 ערבים, 60 יוצאי אתיופיה ו 61- יוצאי ארצות שהשתייכו
לברית המועצות. כל המשתתפים מילאו שאלוני דיווח עצמי. הממצאים: )א( בהשוואה ליהודים ילידי
הארץ והוותיקים, בני קבוצות מיעוט אינם חווים עצמות גבוהות יותר של קושי בתפיסת התפקיד
או בשחיקה; )ב( לא נמצא קשר גורף בין אסטרטגיות תרבות לקושי בתפיסת התפקיד ולשחיקה;
)ג( דפוסי התמודדות ותפיסת סביבת העבודה הם המשמעותיים בניבוי תפיסת תפקיד ושחיקה;
)ד( שני ממדי אסטרטגיית התרבות )הזדהות עם הרוב והזדהות עם המיעוט( נמצאו בלתי תלויים
זה בזה. ממצאי המחקר מחדדים את העובדה שיש להתייחס לבני קבוצות מיעוט שונות באורח
דיפרנציאלי, וכי אסטרטגיית התרבות אינה בהכרח משתנה משמעותי מרכזי בחיזוי משתנים תלויים,
כדוגמת תפיסת תפקיד או שחיקה.