זוכי פרס ישראל
זוכי פרס ישראל
פרופ' זמירה מברך
כלת פרס ישראל לחקר החינוך תשפ"ג (2023), שימשה כמרצה ופרופ' מן המניין בבית הספר לחינוך, באוניברסיטת בר אילן (כיום הפקולטה לחינוך), כיהנה כראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וסגנית הרקטור, דקנית הפקולטה למדעי החברה בבר-אילן. בין נימוקי השופטים לוועדת הפרס נכתב עליה: "פורצת דרך, מהמובילות בארץ בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי בישראל ובעולם".פרופ' זמירה מברך פיתחה שיטת הוראה מבוססת מחקר שמאפשרת לתלמידות ותלמידים להתמודד עם בעיות מורכבות במתמטיקה. השיטה מלמדת את התלמידים לחשוב תוך כדי הפתרון. פרופ' מברך מקפידה לפתח סקרנות, ויצירתיות במהלך לימוד מתמטיקה. פרופ' זמירה מברך תרמה רבות לצמצום פערים בתחום החינוך המתמטי ואפשרה למתקשים לפרוץ תקרות זכוכית.
פרופ' פנינה קליין ז"ל
פרופסור לפסיכולוגיה וכלת פרס ישראל לחקר החינוך לשנת תשע"א (2011). שימשה כפרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (כיום הפקולטה לחינוך), ראש התוכנית ללימודי התפתחות הילד ומנהלת מרכז בייקרלחקר ילדים עם קשיי התפתחות. בנימוקי השופטים לוועדת הפרס נכתב: "פרופ' פנינה קליין היא חוקרת בתחום החינוך לגיל הרך אשר תרמה תרומה ניכרת וחשובה לתיאוריה ולמחקר בתחום החינוך. היא פיתחה מודלים מבוססי מחקר לטיפוח ולהעשרה המתמקדים ביחסי גומלין שבין הפעוט ובין המבוגרים המהותיים בחייו. עבודתה הצטיינה בחדשנות מדעית, השפיעה על חקר התחום בארץ ובעולם, והקנתה לה מעמד בין-לאומי בקרב החוקרים המובילים בעולם."
פרופ' יעקב רנד ז"ל
פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר אילן וחתן פרס ישראל לחקר החינוך תשס"א (2001). שימש כמרצה ופרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך (כיום הפקולטה לחינוך). כיהן כראש בית הספר לחינוך וכדקן הפקולטה למדעי החברה. בנימוקי השופטים לוועדת הפרס נכתב "פעילותו המחקרית והחינוכית הרב-גונית של פרופ' רנד הייתה מלווה בפעילות ציבורית ענפה." ובנוסף, גם "פעילותו תרמה רבות לשינוי הגישה החינוכית-טיפולית בעבודה עם אלפי ילדים ומתבגרים בעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם בארץ ובעולם, ובמיוחד עם ילדים בעלי תסמונת דאון."
פרופ' ראובן פוירשטיין ז"ל
פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בטנסי. חתן פרס ישראל למדעי החברה תשנ"ב (1992). פוירשטיין ייסד את "מרכז פויירשטיין לקידום כושר הלמידה", בו פותחו על ידו שיטות התערבות בחינוך. השיטות מיועדות לחינוך מיוחד כמו גם לשיפור החינוך לאוכלוסייה הכללית במסגרת החינוך הפורמלי ובמסגרות אחרות.
