פרסומים בתקשורת

English שלחו לחבר
  • ההשפעה המתמשכת של תקופת הקורונה על רווחתם הנפשית והתפקודית של ילדים ובני נוער בישראל: מחקר אורך עם היבט בינלאומי

    פרופ' יוסי הראל פיש

    סקר של מדגם מייצג ארצי של תלמידי כיתות ה׳ עד יב׳, במטרה לקבל תמונת מצב עדכנית על הרווחה הנפשית, דפוסי התנהגויות סיכון, שימוש והתמכרות למסכים, מדדי נשירה סמויה והתנתקות, תפיסות בית ספריות ותחושת שייכות והשגיות בלימודים בקרב אוכלוסיית בני הנוער, כולל שיעור התלמידים הסובלים ממצוקות נפשיות וחרדות הקשורות לקורונה, תוך השוואת הנתונים לממצאים של סקר ה-HBSC  משנת 2019 שהועבר לפני פרוץ המגפה

  • כתבה על שני ארועים במרכז סל ון גלדר וקתדרת אונסקו

    פרופ' זהבית גרוס

    מרכז סל ון גלדר לחקר הוראת השואה בבית הספר לחינוך  ארגן בזום כנס מיוחד בשיתוף יד ושם של מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי הפועלים במסגרת תנועות הנוער השונות, ערבים, יהודים ודרוזים.  

    מטרת המפגש היתה ללבן את תפקידן של תנועות הנוער במצבי משבר בכלל  ובתקופת השואה בפרט וזאת על מנת ליצור סולידריות ישראלית בין מגוון חלקיה של החברה הישראלית כשזיכרון השואה מהווה חוט שדרה מאחד שבכוחו לייצר אמפתיה, סובלנות ודאגה לסבל העם היהודי. 
    האירוע ביוזמת פרופ' זהבית גרוס, ראש קתדרת אונסק"ו ומרכז סל וןגלדר באוניברסיטת בר אילן ונציגת המועצה להשכלה גבוהה במועצת השירות הלאומי ומר ראובן פינסקי - מנכ"ל הרשות לשירות הלאומי, נציגי תנועות הנוער ומחלקת ההדרכה ביד ושם.  לפני שנה התקיים אירוע דומה ביד ושם (פנים אל פנים) שהיה מוצלח ומעורר השראה ולכן הוחלט גם השנה למרות הקורונה לקיים את האירוע אבל הפעם בזום. לארוע קדמו מפגשי הכנה של נציגי כל תנועות הנוער עם פרופ' גרוס להתלבטות משותפת ולליבון השאלות המרכזיות שמעסיקות את תנועות הנוער בימינו (במיוחד בתקופת הקורונה) ומה ניתן ללמוד לימינו (למרות ההבדל)  מאופן תיפקודן של תנועות הנוער בשואה ומשיתוף הפעולה בינהן. מה שאיפיין את מפגשי ההכנה של נציגי התנועות היה הרצון העז לשתף פעולה וליצור פעילות משמעותית לקומונרים של כל התנועות על מנת שהם יעבירו את המסרים בתנועות הנוער השונות שלהם.  המפגש חשף את יחודן של תנועות הנוער לייצר מסרים חינוכיים-אידאולוגיים של נתינה ותקווה גם ברגעי משבר קשים. המשתתפים מהתנועות היהודיות והערביות חשו כי  השואה הוא נושא כאוב שמסוגל לייצר סולידריות אזרחית ישראלית וחיבור אנושי מיוחד בין כל התנועות . 

     

    כנס לרגל הוצאת ספר חדש על תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין השומר הדתי התקיים במסגרת קתדרת אונסקו ומרכז סל ון גלדר לחקר הוראת שואה בבית הספר לחינוך בבר אילן.  

     לרגל צאת ספרו החדש של ד"ר  יוחנן בן יעקב : התחיות: סיפורה הלא נודע של תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין-השומר הדתי  נערך כנס רב משתתפים שהתקיים בזום מטעם בית ספר שדה כפר עציון ובחסות קתדרת אונסקו ומרכז סל ון גלדר לחקר הוראת שואה בבית ספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. ברכו: ירון רוזנטל מרכז משק כפר עציון וחנה עמית עורכת הספר. הרצאות ניתנו מפי: מוקי צור חבר קיבוץ עין גב סופר והיסטוריון שהתמקד בהבדלים שבין השומר הצעיר והשומר הדתי , פרופ' זהבית גרוס ראש מרכז סל ון גלדר  מבית הספר לחינוך אוניברסיטת בר אילן שעסקה בניתוח הסוגיה של  תנועות הנוער השומר הדתי כאוונגרד חברתי בתקופת השואה ולאחריה, דר יואל רפל מהמכון לחקר הציונות הדתית בבר אילן סיפר על אביו פרופ'  דב רפל ז"ל שהיה חבר בתנועת השומר הדתי ומעמודי התווך שלה ( וכן חבר סגל בכיר  ומעמודי התווך של בית הספר לחינוך)   והרב ד"ר יונה גודמן שעשה אבחנה בין תנועת השומר הדתי בפולין ותנועת בני עקיבא כיום. דברי סיכום  מרגשים נאמרו על ידי כותב הספר דר יוחנן בן יעקב שסיפר מה הביא אותו לספר את סיפורה של כנסת השומר הדתי בפולין . מנחה הערב היה עמיחי ליפשיץ.  

     

     

  • "ספר בהוצאת כרמל ד"ר עטרה איזקסון עם פרופ' דב שוורץ"

    ד"ר עטרה איזקסון פרופ' דב שוורץ

    פתיח לספר: מוסיקה, יהדות, ישראליות ואנחנו: מסע של זהות

    מאת  עטרה איזקסון ודב שוורץ

    הספר שלפנינו מתאר את המוסיקה כמחברת עולמות. המוסיקה מאפשרת דיאלוג אמיתי, והיא הפתיחה לספרם של עטרה איזקסון ודב שוורץ. אבל מסתבר שהמוסיקה לא המציאה את הדיאלוג יש מאין. היא חשפה את ההיסטוריה והתשתיות המשותפות בעיר אחת על הכרמל. מתוך הניתוח המוסיקלי מתגלים שני עולמות: עולמה של ילדה לא דתית וילד ציוני דתי הגדלים בחיפה של שנות השישים והשבעים, משיקים במוסדות החינוך (בית הספר הריאלי העברי ואוניברסיטת בר אילן) ונחשפים בשיח של דור שני לשואה. הספר נע בין השיטתי והמחקרי לבין האוטוביוגרפי והאישי, לעתים בכתיבה ביקורתית ולעתים בהומור ובכאב. כתיבתו זורמת ומחברת יקומים נבדלים לכדי מסכת אחת. מתוך הדיאלוג שבין השניים מתלבנות סוגיות כמו יהדות ומוסיקה, הוראה ומוסיקה, אמנות חזותית ומוסיקלית ומדעי המוח ומוסיקה.

    על הכותבים:

    ד"ר עטרה איזקסון היא מוסיקולוגית ואשת חינוך, מרצה, יוצרת בינתחומית וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. מכהנת כראש מסלול תעודת הוראה במוסיקה משנת 2006, וכראש מסלול דוקטורנטים בחינוך מוסיקלי משנת 2016.  ספרה "צלילו של השיר בקונצ'רטו הרומנטי" יצא בהוצאת כרמל (2019).

    פרופ' דב שוורץ, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2015, כיהן בין שאר תפקידיו כראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר אילן. כתב עשרות ספרים ומאות מחקרים בהגות היהודית לדורותיה. כיום מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן וכעמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים.

     

     

  • השפעת שימוש בקנביס רפואי ואלכוהול על תפקוד קוגניטיבי

    פרופ' נירה משעל ופרופ' יוסי הראל-פיש

    ניסוי שערכנו במעבדה לשפה ומוח בבית הספר לחינוך השתתפו שלושה נסיינים: אחד שעישן קנביס רפואי, אחד צרך אלכוהול ושלישי לא צרך דבר. בדקנו את היכולות המוטוריות והקוגניטיביות שלהם לפני ואחרי השימוש באלכוהול והקנביס. התוצאות הראו כי אצל הנסיין שצרך אלכוהול, חלה ירידה משמעותית ביכולת השליטה הקוגניטיבית, החיונית לתפקוד היום-יומי ובקואורדינציה המוטורית. לעומת זאת, אצל זה שצרך את הקנביס, לא חלה פגיעה אלא אף חל שיפור במהירות העיבוד

  • שיעור פרטי בחדשות הבוקר: "איך יראה הבוקר שאחרי הקורונה"? פרופ' דוד פסיג

    פרופ' דוד פסיג

    שיעור פרטי בחדשות הבוקר: "איך יראה הבוקר שאחרי הקורונה"? פרופ' דוד פסיג

  • מיזם: "קחו איתכם את הזבל" - פרופ' מיכל ציון

    פרופ' מיכל ציון

    מיזם: "קחו איתכם את הזבל". פרופ' מיכל ציון

    המיזם  - בניגוד למה ששיערתי רוכש לו אוהדים ופעילים, והלוואי ונצליח להביא לשינוי המיוחל.

    המיזם פועל הפוך ממה שעשו עד היום. המיזם מעודד פיתוח עשייה עם דגש על אחריות אישית של כל אחת ואחד. להבדיל ממבצעי הניקיון של מתנדבים שניקו אחרי המלכלכים, הפחים הלא הגיוניים וההסברה המילולית שלא הביאה אנשים לא ללכלך .

     

    עמוד תווך מרכזי של המיזם הוא פן החינוך.

    מעבר לחינוך המיזם שם את האצבע על בעיה מערכתית הקשורה לתחומים רבים (משפטים, בריאות, הגנת הסביבה, שלטון מקומי ועוד)

     

    קבלתי אישור מיחסי הציבור של בר אילן להפיץ את המיזם בתקשורת כחלק מהפעילות שלי בבר אילן וכחלק מחזונה של אוניברסיטת בר אילן להיות עמוד תווך בחברה בישראל.

     

    שלשום התראיינתי בתוכנית של אברי גלעד. הייתי כבר בראיון אצל דן מרגלית ובערוץ הכנסת.

     

    https://13tv.co.il/item/news/haolam-haboker/season-01/clips/jyqug-2082627/?fbclid=IwAR1vvXTsg1i1vmE1SidUmZCQUqeUBNQ9VsI4KmfhU25wTbbP8Qnnv2pcAyE

     

    אני מצרפת לכם את חזון המיזם.

    למיזם התנדבו פעילים מכל העדות והמגזרים.

     

    דרך הפעולה של המיזם נשענת על תוצאות מחקרים שלי שעליהם גם זכיתי לפני 3 שנים בפרס החדשנות המדעית.

    כולכם מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של המיזם ולהתרשם בפעילות הערה שם.

    https://www.facebook.com/groups/takezevel

     

    בברכה

    מיכל ציון

     

  • "שובר שיוון" סיבות לפערים במערכת החינוך ד"ר איריס בן דוד הדר

    ד"ר איריס בן דוד הדר

    שובר שוויון סיבות לפערים במערכת החינוך

  • התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות

    ד"ר איריס בן דוד הדר

    התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות

    רוב המורים לא הוכשרו בלמידה מקוונת, מלוא הציוד הדרוש יירכש אולי בשנה הבאה ומומחים מזהירים מפני זינוק במספר הנושרים בתיכונים. משרד החינוך מתגאה במתווה הלימודים החדש, אך הוא מלא חורים ומעלה חשש לעוד שנה אבודה

     

    הבעיה חמורה אף יותר בקרב ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט, ש־94% מהם נולדו בישראל ומספרם עומד כיום על כ־6,100. פרופ' איריס בן דוד הדר מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן אומרת ש"לתלמידים האלה אין מחשבים בבתים ואין חיבור לאינטרנט. יש להם קושי אפילו להשתמש בטלפונים של ההורים, שחוסכים בזמן השימוש בטוקמן בשל העלות היקרה".

     

    בהתחשב בכל אלה ראוי היה להכין כבר עכשיו תוכנית להשלמת פערים בסוף תקופת הקורונה שתכלול איתור נושרים ופעילות להחזרתם למסלול, שיעורי עזר, שיעורי תגבור ומתן האפשרות לחזור חינם על כיתה י"ב.

     

  • מחקר על זקנים בתקופת הקרונה דר' שרה פרידל

    דר' שרה פרידל

    This is an Accepted Manuscript for International Psychogeriatrics as part of the

    Cambridge Coronavirus Collection.

    DOI: 10.1017/S1041610220001258

     

     

    COVID-19 Health Worries and Anxiety Symptoms among Older Adults: The

    Moderating Role of Ageism

    Dr. Yoav S. Bergman * 1

    Dr. Sara Cohen-Fridel 2

    Prof. Amit Shrira 3

    Prof. Ehud Bodner 3,4

    Prof. Yuval Palgi 5

    1 Faculty of Social Work, Ashkelon Academic College, 12 Ben Tzvi St., Ashkelon,

    78211, Israel

    2 School of Education, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel 52900

    3 Interdisciplinary Department of Social Sciences, Bar-Ilan University, Ramat-Gan,

    Israel 52900

    4 Department of Music, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel 52900

    5 Department of Gerontology, University of Haifa, 199 Abba Khoushy Ave., Haifa,

    3498838, Israel

    -*Corresponding Author:

    Dr. Yoav S. Bergman

    Faculty of Social Work, Ashkelon Academic College

    12 Ben Tzvi St., Ashkelon, 78211, Israel

    Tel. +972-54-2124400, Fax +972-9-9516212

    Email: yoav.s.bergman@gmail.com

    https://www.cambridge.org/core/terms. https://doi.org/10.1017/S1041610220001258

    Downloaded from https://www.cambridge.org/core. IP address: 31.168.176.55, on 17 Jun 2020 at 09:20:52, subject to the Cambridge Core terms of use, available at

    Abstract

    A prominent feature of anxiety in late life is concerns regarding physical health.

    Anxiety symptoms among older adults have been connected with various psychological

    outcomes, including social isolation and loneliness. During the COVID-19 pandemic, many

    societies have demonstrated increased ageist attitudes, encouraging older adults to distance

    themselves from society. Accordingly, the current study examined the moderating role of

    COVID-19-related ageism in the connection between COVID-19 health worries and anxiety

    symptoms among older adults.

    Data was collected from 243 older adults (age range 60-92; M = 69.75, SD = 6.69),

    who completed scales assessing COVID-19-related health worries and ageism, as well as

    anxiety symptoms. The results demonstrated that both health worries and ageism were

    positively associated with anxiety symptoms. Moreover, the connection between health

    worries and anxiety symptoms was more pronounced among older adults with high ageism

    levels. The study highlights the vulnerability of older adults in general, and ageist older adults

    in particular, to the negative consequences of COVID-19-related health worries, and

    emphasizes the role of the increased ageist stance of society during the pandemic in this

    regard.

    Keywords: Ageism, Anxiety symptoms, COVID-19, COVID-19-related health

    worries