פרסומים בתקשורת

English שלחו לחבר
  • "שובר שיוון" סיבות לפערים במערכת החינוך ד"ר איריס בן דוד הדר

    ד"ר איריס בן דוד הדר

    שובר שוויון סיבות לפערים במערכת החינוך

  • התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות

    ד"ר איריס בן דוד הדר

    התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות

    רוב המורים לא הוכשרו בלמידה מקוונת, מלוא הציוד הדרוש יירכש אולי בשנה הבאה ומומחים מזהירים מפני זינוק במספר הנושרים בתיכונים. משרד החינוך מתגאה במתווה הלימודים החדש, אך הוא מלא חורים ומעלה חשש לעוד שנה אבודה

     

    הבעיה חמורה אף יותר בקרב ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט, ש־94% מהם נולדו בישראל ומספרם עומד כיום על כ־6,100. פרופ' איריס בן דוד הדר מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן אומרת ש"לתלמידים האלה אין מחשבים בבתים ואין חיבור לאינטרנט. יש להם קושי אפילו להשתמש בטלפונים של ההורים, שחוסכים בזמן השימוש בטוקמן בשל העלות היקרה".

     

    בהתחשב בכל אלה ראוי היה להכין כבר עכשיו תוכנית להשלמת פערים בסוף תקופת הקורונה שתכלול איתור נושרים ופעילות להחזרתם למסלול, שיעורי עזר, שיעורי תגבור ומתן האפשרות לחזור חינם על כיתה י"ב.

     

  • מחקר על זקנים בתקופת הקרונה דר' שרה פרידל

    דר' שרה פרידל

    This is an Accepted Manuscript for International Psychogeriatrics as part of the

    Cambridge Coronavirus Collection.

    DOI: 10.1017/S1041610220001258

     

     

    COVID-19 Health Worries and Anxiety Symptoms among Older Adults: The

    Moderating Role of Ageism

    Dr. Yoav S. Bergman * 1

    Dr. Sara Cohen-Fridel 2

    Prof. Amit Shrira 3

    Prof. Ehud Bodner 3,4

    Prof. Yuval Palgi 5

    1 Faculty of Social Work, Ashkelon Academic College, 12 Ben Tzvi St., Ashkelon,

    78211, Israel

    2 School of Education, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel 52900

    3 Interdisciplinary Department of Social Sciences, Bar-Ilan University, Ramat-Gan,

    Israel 52900

    4 Department of Music, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel 52900

    5 Department of Gerontology, University of Haifa, 199 Abba Khoushy Ave., Haifa,

    3498838, Israel

    -*Corresponding Author:

    Dr. Yoav S. Bergman

    Faculty of Social Work, Ashkelon Academic College

    12 Ben Tzvi St., Ashkelon, 78211, Israel

    Tel. +972-54-2124400, Fax +972-9-9516212

    Email: yoav.s.bergman@gmail.com

    https://www.cambridge.org/core/terms. https://doi.org/10.1017/S1041610220001258

    Downloaded from https://www.cambridge.org/core. IP address: 31.168.176.55, on 17 Jun 2020 at 09:20:52, subject to the Cambridge Core terms of use, available at

    Abstract

    A prominent feature of anxiety in late life is concerns regarding physical health.

    Anxiety symptoms among older adults have been connected with various psychological

    outcomes, including social isolation and loneliness. During the COVID-19 pandemic, many

    societies have demonstrated increased ageist attitudes, encouraging older adults to distance

    themselves from society. Accordingly, the current study examined the moderating role of

    COVID-19-related ageism in the connection between COVID-19 health worries and anxiety

    symptoms among older adults.

    Data was collected from 243 older adults (age range 60-92; M = 69.75, SD = 6.69),

    who completed scales assessing COVID-19-related health worries and ageism, as well as

    anxiety symptoms. The results demonstrated that both health worries and ageism were

    positively associated with anxiety symptoms. Moreover, the connection between health

    worries and anxiety symptoms was more pronounced among older adults with high ageism

    levels. The study highlights the vulnerability of older adults in general, and ageist older adults

    in particular, to the negative consequences of COVID-19-related health worries, and

    emphasizes the role of the increased ageist stance of society during the pandemic in this

    regard.

    Keywords: Ageism, Anxiety symptoms, COVID-19, COVID-19-related health

    worries

  • Prof. Nira Mashal

    פרופ' נירה משעל ניסוי מיוחד: כך נפגם תפקודם של רופאים מתמחים לאחר 26 שעות תורנות

    פרופ' נירה משעל

    משך התורנות של רופאים מתמחים בבית החולים הוא 26 שעות • זה המספר הבלתי נתפס של שעות של ערות - שבהן, לעיתים, צריך לקבל החלטות דרמטיות ומצילות חיים • בניסוי שביצענו עם המעבדה לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, בדקנו מה קורה למוח אחרי כל כך הרבה שעות בלי שינה • וגם: היכן ממוקמת ישראל ביחס לעולם באורך התורנויות?

  • "שבעים פנים לתורה" פרופ' ארנד משה

    פרופ' ארנד משה ז"ל

    בשעה טובה יצא לאור ספר הגות לזכרו של פרופ' משה ארנד ז"ל, מוותיקי ביה"ס לחינוך, מנהלו במשך ארבע שנים וראש הקתדרא לחקר דרכי ההוראה של לימודי הקודש ע"ש הרב ד"ר דוד אוקס.

    ד"ר אהרן ארנד מהפקולטה ליהדות, בנו של פרופ' ארנד ערך את פרסומי אביו לפי תחומי תוכן והוסיף להם תכתובות שניהל עשורים רבים עם אנשי שם, יודעי ספר ועמוקי הגות. הספר נחתם בדברים לזכרו מפרופ' משה בר אשר ומבנו.

    הספר יצא בסיוע פרופ' אלי הולצר ראש הקתדרא לחקר דרכי ההוראה של לימודי הקודש.

    ניתן לרכישה באמצעות ד"ר אהרן ארנד  ayahrend@walla.co.il

  • Children with autism can learn social skills through peer interaction Prof. Nirit Bauminger-Zviely

    Prof. Nirit Bauminger-Zviely

    Children with autism can learn social skills through peer interaction

    This is especially important ahead of Autistic Pride Day, which comes out on June 18, and is a day to celebrate neurodiversity and awareness of those on the autistic spectrum.

  • החינוך הבלתי-פורמלי צומח בקורונה, אבל הרגולציה תעצור אותו

    דר' מירי גולדרט

    הצצה לפיסקה מתוך הדעה בגלובס: חירום הקורונה יצר חלון הזדמנות לראות את המעשה החינוכי שלא תלוי בזמן ובמקום, החינוך הבלתי-פורמלי! סגירתה הפיזית של מערכת החינוך הפורמלית יצרה ואקום שהחינוך הבלתי-פורמלי שמתאפיין בגמישות, רב-ממדיות ומודולריות ידע למלא ביצירתיות פורצת דרך.... גדולתו של החינוך הבלתי-פורמלי היא גם ביכולתו המוכחת לחינוך לערכים. מפת הערכים הבינלאומית שפיתח הפסיכולוג שלום שוורץ מושתתת על מכוונות דואלית בין שני צירים: ציר השימור לעומת הפתיחות לשינוי, לצד ציר ההתעלות מעל העצמי לעומת ציר הקידום העצמי. ניראה כי הקורונה היוותה מצע פורה למכוונות בו זמנית זו של שימור-שינוי לצד מימוש העצמי תוך מחויבות לזולת. אבל כל הטוב והיפה הזה, פתאום מופר ואולי אף הולך וגווע לנוכח ההתמקדות בחזרה לשגרה של החינוך הפורמלי ודחיקת החינוך הבלתי-פורמלי. אלו ועוד, העלו על סדר היום הציבורי את קריאותיהם של חברי מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת תנועות הנוער ומועצת ארגוני הנוער לקדם מתווה חזרה לשגרה גם לחינוך הבלתי-פורמלי ולאפשר גם להם לחזור למרחב הפיזי בקפסולות בהתאם לצו בריאות. מכתבי תנועות וארגוני הנוער הם תמרורי האזהרה שלנו לרגולציה לא מאוזנת שעתידה לשתק את החינוך הבלתי-פורמלי. החזרה לשגרה מלווה ברגולציה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח. אולם, קיומה של רגולציה אינו מבטיח בהכרח את התוצאה הרצויה. חוקרים שונים מצביעים על שורת פרדוקסים, עד כדי גרימת תופעה הפוכה מזו הרצויה, שמביאה לנסיגה בביצוע, לשמרנות ולאי השקעה בפיתוח ובחדשנות חינוכית-חברתית-קהילתית.

    הגיעה השעה לתת אמון גם ברכזות וברכזי הנוער ולתת לכוחות השוק ולא לרגולציה להמשיך ולבחור בחינוך הבלתי-פורמלי.

    בברכה,

    מירי

     

  • "מגפה, טראומה והמוח האנושי" של ד"ר עינת לוי-גיגי

    ד"ר עינת לוי-גיגי

    פינת קרב מדע עם הד"ר ליעד מודריק אונ' ת"א - ד"ר עינת לוי גיגי פסיכולוגית וחוקרת מוח מביה"ס לחינוך באונ' בר אילן האם אנחנו נמצאים כעת במצב של טראומה על רקע משבר נגיף הקורונה?

     

  • מחוברים ומכורים

    פרופ' יוסי הראל פיש

    מחוברים ומכורים

    36% מהתלמידים גולשים בכל רגע פנוי, 30 אלף ממש מכורים ומתקשים לחיות מחוץ לרשת • החשיפה למדיה החברתית זינקה ב־28 אחוזים בשמונה השנים האחרונות • הישראלים במקום החמישי בעולם, איטליה ראשונה

    תמר טרבלסי חדד

    כולנו מכירים את המראה של בני נוער דבוקים למסך ומקלידים בלי הפסקהמחקר חדש מגלה עד כמה עמוקה 

    התופעה.

    המחקר נערך על ידי ארגון הבריאות העולמי ב־47 מדינות ובהן ישראל. המחקר בארץ נערך בראשות החוקר הראשי של הארגון בישראל, פרופ' יוסי הראל מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. הוא דגם 14 אלף תלמידי כיתות ו', ח', י', י"א' ו־י"ב'.

    מהנתונים עולה כי 36 אחוזים מבני הנוער בישראל מחוברים בכל רגע פנוי לרשתות החברתיות, בעיקר לווטסאפ ולאינסטגרם, גולשים ומתכתבים. 30 אלף מהתלמידים הוגדרו כמכורים ממש למסך ולרשת, תופעה חמורה המתאפיינת בניסיון כושלים לבלות פחות זמן במדיה החברתית; במריבות עם ההורים המלוות בשקרים; בתחושה רעה כשלא מחוברים; בחוסר אפשרת לחשוב על דבר אחר כשלא מחוברים; בזניחת פעילויות חברתיות לטובת הרשת ובשימוש תכוף ברשת בניסיון לברוח מתחושות שליליות.

    הכי מכורים בישראל הם בנים במגזר הערבי (8.7 אחוזים); בנות מהמגזר הממלכתי־דתי (6.8); בנות מהמגזר הממלכתי (3.9); בנות מהמגזר הערבי (3.1); בנים בממלכתי־דתי (2.5) ולבסוף בנים במגזר הממלכתי עם 2.2 אחוזים.

    ההתמכרות עלתה דרמטית בשנים האחרונות. ב־2011 עמדה החשיפה לרשת בקרב התלמידים על 54 אחוזים, לעומת 82 אחוזים בשנת 2019.

    "מעבר לאפשרות להשיג בעזרת האמצעים האלקטרוניים מידע, יש אלמנטים של סיכון כמו אלימות ושיימינג, וחוסר איזון דרמטי בין כמות הזמן שהילדים נמצאים מול מסכים לעומת המרחבים האחרים", אמר פרופ' הראל. ואכן, המחקר מצביע על כך שב־2019 נרשמה עלייה בשיעור הנפגעים ברשת: 11.5 אחוזים מהתלמידים נפלו בה קרבנות לבריונות לעומת 9.6 בשנת 2014. מדובר בין היתר בהפצת שקרים, הפצת צילומים פוגעניים; איומים; הטרדות; הצקות מיניות באמצעות הצעות מגונות ותמונות; קריאה לחרם וניסיונות סחיטה.

    מבין 47 המדינות שנבדקו ישראל ממוקמת במקום החמישי ביחד עם צרפת. את המקום הראשון תופסים בני הנוער באיטליה (50 אחוזים). אחריהם, בסדר יורד – סרביה ומקדוניה (49 אחוזים), ליטא (41) וספרד (37).

    מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב סיכם: "חשיפה למסכים מסייעת ללמידה ואנו מרחיבים ערוץ זה במספר אופנים, אבל בצידה יש גם סכנות".


    פרסום ראשון: 24.02.20 , 23:54

  • האם אנשים עם אוטיזם יכולים להיות יצירתיים? מאת נירה משעל

    פרופ' נירה משעל

    האם אנשים עם אוטיזם יכולים להיות יצירתיים? מאת נירה משעל