פרסומים בתקשורת

מחקרו של פרופ' דוד פסיג מהפקולטה לחינוך, עוסק בנסיבות שהובילו לאסונות של העם היהודי בעבר במטרה ללמוד לקחים לעתיד.

מערכת החינוך הציבורית של ישראל נמצאת בעין הסערה. יש הטוענים כי המערכת מתדרדרת כי ההישגים יורדים לאורך השנים ומכאן יש המסיקים כי המורים ואנשי החינוך בישראל לא עובדים ממש. האמנם? בכתבה ניתן להאזין כיצד אני מפריכה את המיסקונספציות האלו. השאלה המעניינת הינה מדוע חשוב כל כך לייצר ציפיות שליליות על מערכת החינוך הציבורית? המחקר הכלכלי רואה חשיבות רבה לציפיות. כך למשל, בתקופות של אינפלציה, לציפיות לעליית מחירים למשל יש תפקיד מכריעה בעלייה של המחירים בפועל. בדומה, הציפיות ל"קריסה" או " התרסקות" או התדרדרות של מערכת החינוך הציבורית של ישראל משמעותיות ביותר ועלולות לגרום לקריסה של החברה והכלכלה שלנו. ניתן לצפות בכתבה בקישור הבא.

עידן הידע מאופיין בשינויים תכופים. לפיכך, החשיבות של שיעורי הבית מודגשת ביתר שאת מאחר וכל אחד נדרש או ידרש לאורך החיים ללמוד למידה עצמאית. שיעורי הבית מכינים את התלמידים לכך. האתגר איפוא נמצא במינון הנכון (כמות), כלומר, מה היקף שיעורי הבית הנחוץ לפיתוחו של לומד עצמאי, כזה שיתמודד עם העידן הדורש למידה לאורך החיים. בנוסף, האתגר נעוץ באיכות של שיעורי הבית הנדרשים. כלומר, פחות שינון ויותר פיתוח של למידה עצמאית.

ד"ר איריס בן דוד-הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, התראיינה לכתבה בנושא שיעורי הבית בחדשות 13. לדעתה, שיעורי הבית חשובים כל עוד הם מיועדים לפתח את הילד ולקדם למידה לעתיד.

שבעה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים מלקות שפה התפתחותית (Developmental Language Disorder DLD), שהיא גורם מרכזי ללקויות למידה. האבחון של לקות זו קשה במיוחד בקרב ילדים דו-לשוניים, כי במשך שנים, האבחון והטיפול בלקות שפה התפתחותית בקרב ילדים דו לשוניים לקה בחסר. התפישה הרווחת (והשגויה) הייתה, שההתפתחות הלשונית של ילדים אלו איטית משל ילדים חד לשוניים. אחד הגורמים למיתוס זה, הוא הנטייה להעריך את שליטתו של הילד – למשל, את אוצר המילים שלו – באחת השפות בלבד, כשבעצם כלל אוצר המילים שלו בשתי השפות, תואם גיל ואף רחב יותר.

ד"ר כרמית אלטמן היא מרצה בכירה בפקולטה לחינוך, העוסקת בתחומי הייעוץ החינוכי והתפתחות הילד

כ-70 אחוזים מבני הנוער בישראל מגדירים את עצמם כמכורים למסכים. ד"ר יניב אפרתי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן העביר הרצאה לבוגרי ובוגרות האוניברסיטה ועסק בשאלה - מדוע ילדים ובני נוער בוחרים לברוח להתמכרויות שונות, ועל איזה מענה הם מבקשים למצוא בהתנהגויות אלו. כמו כן הוא מציע כלים פרקטיים להורים ואנשי חינוך בנושא התמכרות של בני נוער.

ד"ר יניב אפרתי, הוא ראש המעבדה להתמכרויות בחינוך הבלתי פורמלי, ומרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

שכר המורים בישראל נמוך בהשוואה לא רק עבור מורים מתחילים אלא גם למורים עם 15 שנות ותק. השכר הנמוך פוגע לא רק במורים אלא בכלל מערכת החינוך. החלשת מערכת החינוך הציבורית פוגעת בתוואי הצמיחה הכלכלית ומרחיבה את אי השוויון. המדיניות המעתיקה את מנגנוני השוק לחינוך לא אפקטיבית ולא יעילה. העלות של הפגיעה המתבטאת בין היתר בירידה במיסים העתידים ובעלייה בתשלומי ההעברה יקרה יותר מהתשלום הנחוץ למשכורות המורים.

נדרש תכנון של מדיניות חינוך לטווח ארוך.

פרופ' יוסי הראל-פיש מהפקולטה לחינוך התראיין לחדשות 12, לכתבה שעסקה בעליה במשקל בקרב הישראלים בכלל ובני נוער בפרט.

משפיעות בחברה ובקהילה

ברכות ליעל שרר ולד"ר שמחה גתהון מאוניברסיטת בר-אילן, שנבחרו להיות בין מדליקות ומדליקי המשואות ביום העצמאות תשפ"ב

ד"ר שמחה גתהון היא יו"ר המועצה של מרכז מורשת יהדות אתיופי, ממקימות "עלם", פעילה בולטת למען קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ומרצה בפקולטה לחינוך בבר-אילן המלמדת קורס בחינוך לא פורמלי. בשנה שעברה, תשומת לב רבה הופנתה אל שקד גתהון, בתה של ד"ר גתהון, שעמדה לצד יו"ר הכנסת בטקס הדלקת המשואות. השנה אמה תזכה להדליק משואה כהוקרה על פעילותה הציבורית.

הפעילה החברתית יעל שרר, היום סטודנטית לתואר שני בניהול מערכות בריאות בפקולטה למדעי החברה בבר-אילן, היא מקימת הלובי למלחמה באלימות מינית. שרר, שהפכה לפעילה ציבורית בעקבות התעללות שעברה בעצמה מצד אביה, היא עיתונאית, קולנוענית וסופרת, שעוסקת שנים רבות בזכויות אדם ונודעה בעיקר בשל מאבקה למען נפגעי ונפגעות אונס.

ד"ר איריס בן-דוד הדר מהפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת בר אילן הוזמנה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה בישראל.

להמשך הכתבה ראו קישור מצורף.

שכר המורים בישראל מנקודת מבט השוואתית בינלאומית נמוך. המיקום הנמוך בתחתית הטבלה מציב אתגר משמעותי למידת האפקטיביות ומהווה מכשול בהשגת החוסן הלאומי של ישראל. הפתרון אינו תשלומי שכר מורים המבוססים על הישגי התלמידים אלא העלאת שכר לפחות לשכר החציוני. המשך בטור הדעה בגלובס מאת ד"ר איריס בן-דוד הדר