פרסומים בתקשורת

הצצה לפיסקה מתוך הדעה בגלובס: חירום הקורונה יצר חלון הזדמנות לראות את המעשה החינוכי שלא תלוי בזמן ובמקום, החינוך הבלתי-פורמלי! סגירתה הפיזית של מערכת החינוך הפורמלית יצרה ואקום שהחינוך הבלתי-פורמלי שמתאפיין בגמישות, רב-ממדיות ומודולריות ידע למלא ביצירתיות פורצת דרך.... גדולתו של החינוך הבלתי-פורמלי היא גם ביכולתו המוכחת לחינוך לערכים. מפת הערכים הבינלאומית שפיתח הפסיכולוג שלום שוורץ מושתתת על מכוונות דואלית בין שני צירים: ציר השימור לעומת הפתיחות לשינוי, לצד ציר ההתעלות מעל העצמי לעומת ציר הקידום העצמי. ניראה כי הקורונה היוותה מצע פורה למכוונות בו זמנית זו של שימור-שינוי לצד מימוש העצמי תוך מחויבות לזולת. אבל כל הטוב והיפה הזה, פתאום מופר ואולי אף הולך וגווע לנוכח ההתמקדות בחזרה לשגרה של החינוך הפורמלי ודחיקת החינוך הבלתי-פורמלי. אלו ועוד, העלו על סדר היום הציבורי את קריאותיהם של חברי מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת תנועות הנוער ומועצת ארגוני הנוער לקדם מתווה חזרה לשגרה גם לחינוך הבלתי-פורמלי ולאפשר גם להם לחזור למרחב הפיזי בקפסולות בהתאם לצו בריאות. מכתבי תנועות וארגוני הנוער הם תמרורי האזהרה שלנו לרגולציה לא מאוזנת שעתידה לשתק את החינוך הבלתי-פורמלי. החזרה לשגרה מלווה ברגולציה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח. אולם, קיומה של רגולציה אינו מבטיח בהכרח את התוצאה הרצויה. חוקרים שונים מצביעים על שורת פרדוקסים, עד כדי גרימת תופעה הפוכה מזו הרצויה, שמביאה לנסיגה בביצוע, לשמרנות ולאי השקעה בפיתוח ובחדשנות חינוכית-חברתית-קהילתית.

הגיעה השעה לתת אמון גם ברכזות וברכזי הנוער ולתת לכוחות השוק ולא לרגולציה להמשיך ולבחור בחינוך הבלתי-פורמלי.

בברכה,

מירי

מחוברים ומכורים

36% מהתלמידים גולשים בכל רגע פנוי, 30 אלף ממש מכורים ומתקשים לחיות מחוץ לרשת • החשיפה למדיה החברתית זינקה ב־28 אחוזים בשמונה השנים האחרונות • הישראלים במקום החמישי בעולם, איטליה ראשונה

תמר טרבלסי חדד

כולנו מכירים את המראה של בני נוער דבוקים למסך ומקלידים בלי הפסקה. מחקר חדש מגלה עד כמה עמוקה 

התופעה.

המחקר נערך על ידי ארגון הבריאות העולמי ב־47 מדינות ובהן ישראל. המחקר בארץ נערך בראשות החוקר הראשי של הארגון בישראל, פרופ' יוסי הראל מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. הוא דגם 14 אלף תלמידי כיתות ו', ח', י', י"א' ו־י"ב'.

מהנתונים עולה כי 36 אחוזים מבני הנוער בישראל מחוברים בכל רגע פנוי לרשתות החברתיות, בעיקר לווטסאפ ולאינסטגרם, גולשים ומתכתבים. 30 אלף מהתלמידים הוגדרו כמכורים ממש למסך ולרשת, תופעה חמורה המתאפיינת בניסיון כושלים לבלות פחות זמן במדיה החברתית; במריבות עם ההורים המלוות בשקרים; בתחושה רעה כשלא מחוברים; בחוסר אפשרת לחשוב על דבר אחר כשלא מחוברים; בזניחת פעילויות חברתיות לטובת הרשת ובשימוש תכוף ברשת בניסיון לברוח מתחושות שליליות.

הכי מכורים בישראל הם בנים במגזר הערבי (8.7 אחוזים); בנות מהמגזר הממלכתי־דתי (6.8); בנות מהמגזר הממלכתי (3.9); בנות מהמגזר הערבי (3.1); בנים בממלכתי־דתי (2.5) ולבסוף בנים במגזר הממלכתי עם 2.2 אחוזים.

ההתמכרות עלתה דרמטית בשנים האחרונות. ב־2011 עמדה החשיפה לרשת בקרב התלמידים על 54 אחוזים, לעומת 82 אחוזים בשנת 2019.

"מעבר לאפשרות להשיג בעזרת האמצעים האלקטרוניים מידע, יש אלמנטים של סיכון כמו אלימות ושיימינג, וחוסר איזון דרמטי בין כמות הזמן שהילדים נמצאים מול מסכים לעומת המרחבים האחרים", אמר פרופ' הראל. ואכן, המחקר מצביע על כך שב־2019 נרשמה עלייה בשיעור הנפגעים ברשת: 11.5 אחוזים מהתלמידים נפלו בה קרבנות לבריונות לעומת 9.6 בשנת 2014. מדובר בין היתר בהפצת שקרים, הפצת צילומים פוגעניים; איומים; הטרדות; הצקות מיניות באמצעות הצעות מגונות ותמונות; קריאה לחרם וניסיונות סחיטה.

מבין 47 המדינות שנבדקו ישראל ממוקמת במקום החמישי ביחד עם צרפת. את המקום הראשון תופסים בני הנוער באיטליה (50 אחוזים). אחריהם, בסדר יורד – סרביה ומקדוניה (49 אחוזים), ליטא (41) וספרד (37).

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב סיכם: "חשיפה למסכים מסייעת ללמידה ואנו מרחיבים ערוץ זה במספר אופנים, אבל בצידה יש גם סכנות".

פרסום ראשון: 24.02.20 , 23:54

האם אנשים עם אוטיזם יכולים להיות יצירתיים? מאת נירה משעל