שלחו לחבר

ד"ר אלפסי מרים 77-343-01 תקשורת בין המערכת הבית ספרית למערכת המשפחתית

                                                          

תקשורת בין המערכת הבית ספרית למערכת המשפחתית

סוג הקורס: שיעור

מספר הקורס: 01-77-343

ד"ר מרים אלפסי

alfasm@mail.biu.ac.il

 

שנת לימודים: תשע"ח                סמסטר       ב'          היקף שעות:  1 ש"ש

אתר הקורס באינטרנט: מודל בר אילן

א. מטרות הקורס:

מטרת על:

להקנות לסטודנט הכרות עם המשפחה ובית הספר כמערכות נפרדות מחד ודרכים ליצירת הזיקה ביניהם מאידך.

מטרות ספציפיות:

להקנות לסטודנט ידע בסיסי על:

  • המערכת המשפחתית- המבנה, בעיות ולחצים
  • הורות
  • המערכת הבית ספרית כמבנה המארגן בתוכו: מנהל, צוות ניהול, צוות טיפול, רכזי שכבות ורכזי מקצוע , מורים, הורים ותלמידים
  • המערכת המשפחתית והמערכת הבית ספרית כיישויות אוטונומיות
  • תחומי הקשר בין המערכת הבית ספרית למערכת המשפחתית
  • דרכים לטיפוח הזיקה  בין המערכת הבית ספרית למערכת המשפחתית

 

ב. תוכן הקורס: (רציונל, נושאים)

  • היועץ הוא איש בריאות-נפש פנים-מערכתי אשר מקשר בין  בית-הספר למשפחה ולקהילה. זמינותו בתוך צוות בית-הספר מאפשרת לו לסייע לפרט ולסביבה ולנקוט במיטב הצעדים תוך היענות מהירה לתלמיד, לצוות ולהורים. היועץ נתפס כבעל  מבט  מערכתית תפיסה זו   מבוססת על ההנחה שהתפתחותו והתנהגותו של הפרט  היא תוצר של הסביבה החברתית-התרבותית- הפיזית שבה הוא פועל.
  • הכרת המערכת המשפחתית על כל רבדיה והשוואתה למערכת הבית ספרית תעניק ליועץ ידע וכלים כיצד לטפח את הזיקה בין המערכת המשפחתית למערכת הבית ספרית על מנת להיטיב עם הפרט כמנהל, מורה, הורה או/ו תלמיד. בנוסף המשפחה היא הקבוצה הקטנה ביותר- שבה קיימים אותם מאפיינים הנמצאים במוסד חברתי כדוגמאת  בית הספר. הכרת מאפיינים אלה תיתן ליועץ כלים לפעולה מיטבית במערכת הבית ספרית.

מהלך השעורים:

            השיעורים יאופיינו כשיעורים פרונטליים המלווים במצגות וסרטים להדגמה של נושאים שונים. בנוסף ללמידה וקריאה מונחית הסטודנטים ייחשפו לדיונים בכתה שיאפשרו הבעת מגוון דעות המטפחות חשיבה ביקורתית על הנושאים הקשורים לקורס.

 

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

 

מערכת מהי? המודל האקולוגי של ברונפנברנר

              (קריאה נדרשת: שכטמן ובושריאן, 20- 16)

בית הספר כמערכת

(קריאה נדרשת: שחר, עמ' 13-42)

המשפחה כמערכת

 (קריאה נדרשת: אייל, עמ' 295-317)

הזיקה בין המערכת המשפחתית למערכת הבית ספרית

(קריאה נדרשת: ינון ונוי עמ' 360- 365, ורסיסי עמ' 366-371).

סקירה של תיאוריות ומחקרים על משפחה והורות עם הדגש על הגישה ההומניסטית.

(קריאה נדרשת : .   ( Mcdermott, D. pp. 137-193

המשפחה – כיחידה קהילתית המבוססת על הידברות והדדיות.

(קריאה נדרשת: כצנלסון עמ' 57-86, 322-353, 394-412)

המשפחה כמערכת דינמית וייחודית- המשתנה עם הזמן לפי ההתנסויות השונות.

            המשפחה -מערכת מלמדת;  מערכת מתפתחת; מערכת פתוחה למחצה.

העצמת המשפחה – המודל של סאטיר

(קריאה נדרשת: סאטיר המשפחה המודרנית: לחיות יחד)

המערכת החינוכית- מוסד חברתי ; השוואה בין המערכת המשפחתית לבין המערכת החינוכית- הדומה והשונה.

האוטונומיה של המערכת הבית ספרית והמערכת המשפחתית. חוסר ההלימה בין הציפיות של כל מערכת מרעותה. בניית מערכת ציפיות הדדית הולמת על בסיס הכרת צרכי כל מערכת תוך כדי התייחסות לתפקוד האוטונומי של הילד בבית הספר.

(קריאה נדרשת: שכטמן ובושריאן, 49-37, טייכמן ובראל- 273-294)

הפרדה בין תפקידי מורה-הורה כתנאי להסתגלות מיטבית של הילד בכל אחד מהמערכות

השינויים שחלו בתפיסת ההורות מעבר לזמן – הורות מהי? פרמסיביות לעומת אוטרטיביות.

הגדרת הורות עפ"י תאוריות פסיכולוגיות: הפסיכאנאליטית, התתנהגותית, הקוגניטיבית, הסוציוקוגניטיבית, ההומניסטית, ותאוריית ההתקשרות. מטה- הורות- מהי?

(קריאה נדרשת : .   ( Mcdermott, D. pp. 137-193

המשפחה המודרנית על פי וררגיניה סאטיר: 4 היבטי חיים: ערך עצמי;  תקשורת ;חוקים;  יחסי הגומלין בין המשפחה ומערכות קהילתיות כבית הספר.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    

משפחה מזינה לעומת משפחה מעורערת – דרכים לשינוי.

             ארגון מזין לעומת ארגון מעורער -  דרכים לשינוי

          (קריאה נדרשת: היימן עמ' 37-47, שכטמן ובושריאן עמ' 87-117)

ג. חובות הקורס:

     דרישות קדם:

אין

 חובות / דרישות / מטלות:

נוכחות

קריאה מודרכת של חומר ביבליוגרפי

מבחן

מרכיבי הציון הסופי (ציון מספרי):

100% מבחן

 

ד. ביבליוגרפיה: חובה

        1.   אייל, ח. (2004). "יישום עקרונות הטיפול המשפחתי בעבודת היועץ". בתוך ר' ארהרד וא' קלינגמן (עורכים) ייעוץ בבית ספר בחברה משתנה. (עמ'  317- 295). תל-אביב: רמות (001070581)

2.     היימן ט' (2001)." עמידות בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 16(2), 37-47 (001066497)

3.     טייכמן, י' ובראל, צ' (2004). הייעוץ הפרטני במסגרת בית הספר. בתוך ר. ארהרד,  וא. קלינגמן (עורכים) ייעוץ בבית ספר בחברה משתנה, תל-אביב: רמות. עמ'  273-294. (000603531) 

4.     ינון, א. ונוי. ב. (1997). מעורבות ושותפות הורים גישות שונות. בתוך: א' פלד (עורך) , החינוך במבחן הזמן, תל-אביב: רמות.   עמ'  360-366. (001098318)

5.     כצנלסון ע' (2005) . הורים וילדים ומה שביניהם., נתניה: עמיחי. עמ'  57-86 (001131474)

6.     כצנלסון ע' (2005).  הורים וילדים ומה שביניהם.  נתניה: עמיחי. עמ' 322-353 (001131480)

7.     כצנלסון ע. (2005).  הורים וילדים ומה שביניהם. נתניה: עמיחי. עמ'  394-412 (001131476)

8.     סאטיר ו' (1975). "המשפחה המודרנית: לחיות יחד" . בתוך : ו' סאטיר. המשפחה המודרנית, לחיות ביחד, תל-אביב: ספריית הפועלים. עמ' 62-79 (001098364)

9.     רסיסי. נ. (1997). "ציבור ההורים כקבוצת אינטרס במערכת החינוך". בתוך א' פלד (עורך)   החינוך במבחן הזמן , תל-אביב: רמות. עמ' 366-371. (העותק המודפס ברשומה 000358968 (

10.   שחר, ח. (2007). ייעוץ לבית –הספר כמערכת: תאוריה, מחקר ומעשה . תל-אביב: רמות. עמ' 13-42. ( העותק המודפס ברשומה 1141017 )

11.     שכטמן. צ', ובושריאן ע' (2015). בין הורים לילדים בחינוך העל יסודי: תמונת מצב והמלצות. מחקר יישומי בחינוך.  ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.  (002420658)

 

12.    Mcdermott, D. (2008). Developing caring relationships among parents, children, schools and communities. Los Angeles CA: Sage (pp. 137-193) (001173938)       

תאריך עדכון אחרון : 28/10/2020