ד"ר בנטל ישראלי איילת 77-337-01 ייעוץ למשפחה - מתיאוריה ליישום

שם ומספר הקורס:

ייעוץ למשפחה- מתיאוריה ליישום

77-337-01

ד"ר איילת בנטל ישראלי

ayelet.ayeletbental@gmail.com

סוג הקורס: שיעור

שנת לימודים: תשע"ח                  סמסטר:  א'                           היקף שעות:  2

 

א. מטרות הקורס

מטרת על

מטרת היועץ הנה לפתח דפוסי אינטראקציה יעילים וחיוביים בין הילד להוריו ומוריו. זאת באמצעות בניית אווירה נכונה, תיאור של הבעיה בבית-הספר ללא תוויות, מידע מההורים אודות אחים וסגנון הורות, תיאור הבעיה בבית ועוד'.

בקורס זה נסקור בקצרה את התיאוריות המרכזיות בטיפול משפחתי ונתמקד בדרכי שיתוף פעולה אפשריות, בנסיון ליישמן בשטח.

מטרות ספציפיות

  1. לתת סקירה כללית אודות היסודות מהם צמח הטיפול המשפחתי: תחום הטיפול המשפחתי פיתח דרכים רבות, יעילות וחדשניות, לעבודה עם משפחות, זוגות ויחידים.
  2. לחזור בקצרה על התפיסה המערכתית והדרכים השונות בהן ניתן לגשת לטיפול בזוגות ומשפחות.
  3. להבין מהי הגישה האקלקטית בטיפול וכיצד ניתן ליישם גישה זו בטיפול משפחתי.
  4. יוצגו ויתורגלו מיקרים להדגמת הדרכים בהן תיאוריות שונות, פועלות באופן שונה והתאמת השיטה למשפחה ולמקרה.
  5. הסטודנטים ירכשו בקורס קונספציות תיאורטיות ומעשיות בטיפול משפחתי. נתמקד בהדגמת הגישות השונות כיועצים בבתי ספר: בעבודה עם הצוות החינוכי ובייעוץ המערכתי לילד ומשפחתו.

 

ב. תוכן הקורס:

שתי המערכות המרכזיות והבסיסיות של הילד הנן המשפחה והכתה. הקורס יתמקד בדפוסי האינטראקציה המתרחשים בכל אחת מהן. שיתוף פעולה בין בית-הספר והמשפחה, הנו אחד הנושאים המרכזיים להצלחת התערבות חינוכית.

 

מהלך השיעורים:

הקורס בנוי על שילוב בין הוראה פרונטלית, דיונים, עבודה בקבוצות והוראת עמיתים. כמו כן יעברו הסטודנטים התנסות בניתוח מאמרים מתחום הגישה הטיפולית מערכתית.

 

    תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

 

מס' השיעור

נושא השיעור

קריאה נדרשת

 הערות

1-2

 

לרכוש הבנה בסיסית של תיאוריות המערכת המשפחתית והבעיות הייחודיות למשפחות בנות זמננו

Gladding, S.T. (2002).

 

מוניץ, ח. (1987). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. פפירוס: תל-אביב, 577-561.

 

 

מוכנות למפגש: קריאת מאמר

Family Therapy-Introduction

(סרוק)

3-4

 

חלוקת מאמרים לניתוח בקבוצות.

להשוות בקצרה בין גישות טיפול שונות וזרמים בטיפול המשפחתי/מערכתי

סאטיר, ו. (1985).

 

ווייט, מ. ואפסטון, מ. (1999).

מוכנות למפגש: קריאת מאמר

Family Therapy-Bowen

(סרוק)

5-7

 

לתרגל בכיתה גישות טיפוליות שונות, תוך הכרת סוגי משפחות - מאמצות, חד הוריות ועוד'

 

תרגיל כיתה-ניתוח מקרה.

השוו שתי הגישות באשר:

להנחות היסוד שלהן, הטכניקות המרכזיות בטיפול, האם וכיצד ניתן לשלב ביניהן? כיצד ניתן ליישמן בעבודת היועץ בביה"ס. הדגם קטע מתוך פגישה דמיונית לפי כל גישה.

8-9

לחזור להנחות והפילוסופיה שעומדות מאחורי התפיסה הטיפולית מערכתית. וכן הדגמה ממאמרו של ניקול

Gladding, S.T. (2002).

Nicoll, W.G. (1992).

הצגת מאמרים בכיתה שיטת ג'יקסו

10-11

 

לתרגל את שלב ההצטרפות למערכת (joining)-ראיון ראשוני

המורה אירנה

 

12

 

לתרגל סוגיות הנוגעות במערכתיות וקשרים בין דוריים  (בואן (Bowen) ג'נוגרם)-ניתוח מאמרים

דאלוס, ר. (2004(

 

13

לתרגל סוגיות נוספות כמו קשר בין מטפל ומטופלים ואמנות שאילת שאלות מסוגים שונים-המשך ניתוח מאמרים

קסלר, ע. וטטר, מ. (2007).

 

אייל, ח., (2004).

 

14

 

לנתח דוגמאות של מחקרים בתחום הטיפול המשפחתי היישומי

Nicoll, W.G. (1992).

 

 

 

 

* הערה: כחלק ממגוון אמצעי ההוראה, במהלך הקורס יערכו שני מפגשים מקוונים, בהם השיעור והתרגיל יועברו דרך אתר הקורס במודל, במקום במפגש פרונטלי כיתתי.

שיעור מספר 4, יום שני, יתקיים כשיעור מקוון.

שיעור מספר 11, יום שני, יתקיים כשיעור מקוון.

כחלק מדרישות מפגש מקוון תנתן שאלה/הנחיה לכתיבה בפורום של המפגש המקוון.

ג. חובות הקורס:

1.  קריאת והכנת כל החומר הנדרש לקראת כל מפגש.

2.  נוכחות והשתתפות פעילה בשעורים – כולל הגשת תרגיל אמצע: ניתוח מאמר בקבוצות.

3. הגשת תרגילי כיתה לאישור, תרגיל ניתוח מאמר בקבוצות ותרגילים בשיעורים מקוונים.

4. הגשת תרגיל מסכם (אפשרי בזוגות, לא בשלשות!)- ניתוח והדגמת גישה אחת מתוך ארבעת הגישות שילמדו בקורס, כחלק מהתפיסה המערכתית בטיפול. הנחיות לעבודת הגמר ינתנו במהלך הקורס.

 

 חובות / דרישות / מטלות: .

1.  קריאת כל החומר הנדרש לקראת כל מפגש-מוכנות לשיעור.

2. נוכחות והשתתפות פעילה בשעורים: טלפונים ניידים חייבים להשאר בתוך התיק. מחשב נייד מותר לשימוש בחלקים העיוניים בלבד.

3. תרגיל אמצע: יערך בקבוצות של 4 סטודנטים. ניתוח מאמר משפחתי מערכתי, מרשימת מאמרים רלוונטיים.

* הערה חשובה: חובה להיות חלק מהעברת ניתוח המאמר לקבוצה. קרי סטודנט אשר יעדר מהשיעור (האחד) של הצגת המאמר המשפחתי, יגרעו 5 נקודות מציונו הסופי.

4. הגשת עבודת גמר-תרגיל עיוני מסכם קורס (אפשרי בזוגות):

הכתיבה לאורך כל עבודת הגמר תלווה בציון מקורות עליהם התבססה כתיבתכם.

  1. סיכום הגישה המערכתית משפחתית בטיפול ככלל, תוך התבססות על מקורות מדעיים (כשלושה עמודים). ניתן להיעזר בתרגיל שערכתם במהלך הקורס, במפגש המקוון.
  2. בחירת והצגת הגישה הטיפולית/הזרם שבחר הסטודנט, מתוך הזרמים השונים שנלמדו בקורס כחלק מהטיפול המערכתי משפחתי (כשני עמודים).
  3. הסבר וניתוח ההשלכות/האפשרויות היישומיות והתפיסתיות, של הגישה הטיפולית מערכתית שנבחרה, בעבודת היועץ החינוכי. ההשלכות לעבודת היועץ תהיינה מלוות בהוספת דוגמא של מקרה מהשטח וקישורו לתיאוריה שנבחרה (עמוד-שניים)
  4. רשימת מקורות מוארת : חמישה-שניים מתוכם באנגלית.
  5. ההגשה תתבצע עד חודש (ארבעה שבועות) בדיוק מסיום הקורס, דרך האתר.
  6. הגשה באיחור תיגרע 5 נק' מהציון הסופי.

מרכיבי הציון הסופי (ציון מספרי / ציון עובר):

  1. נוכחות והשתתפות פעילה בשעורים – כולל תרגילים בכיתה ומקוונים (חובת נוכחות והשתתפות בתרגילים-ללא תנאי זה לא ניתן לעבור את הקורס).
  2. קריאת החומרים לקראת המפגש והדיון.
  3. העברת תרגיל ניתוח מאמר משפחתי בכיתה.
  4. הגשת תרגיל יישומי מסכם, בו יוגשו גם תרגילי הבינייים (100%).

 

ד. ביבליוגרפיה:

בבליוגרפיה

 

ברגמן, ז. וכהן, א. (1994). המשפחה - מסע אל עמק השווה. תל אביב: עם עובד. (000261278) (חינוך 155.924  ברג)

דאלוס, ר. (2004). מבוא לטיפול משפחתי: תיאוריה ושיטות עבודה מערכתיות. קרית-ביאליק: אח. (588313) (חינוך 616.89156 דלו)

וויט, מ' ואפסטון, ד' (1999). אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות. תל אביב: צ'ריקובר. (החצנת הבעיה, פרק 2, עמ': 82-52 – 000597217).

ליטבק-הירש, ט. ובר-און, ד. (2007). לבנות את החיים מחדש: מחקר מעקב על העברה בין-דורית של טראומת השואה. מגמות, מ"ה, 271-243. (000116184)

מנוחין, ס. (1987). קליידוסקופ משפחתי. תל-אביב: ספרית פועלים. (060747) (חינוך 616.8915 מנו)
הארה: מטאפורת הקליידוסקופ – החיים כאוסף של שברי זכוכית.

מנוחין, ס' (1982). משפחות ותרפיה משפחתית. תל-אביב: רשפים. (000109833) (חינוך 616.8915 מנו)

סטיר, ו' (1985). המשפחה המודרנית. תל-אביב: ספרית-פועלים. (דפוסי תקשורת, עמ' 62-79 - 001098364).

 

Baum, N., & Snit, D. (2005). Self-differentiation and narcissism in divorced parents’ co-parental relationships and functioning. Journal of Divorce and Remarriage, 42(3-4), 33-60. (000117467)

Gladding, S. T. (2002). Family therapy: History, theory, and process (3rd ed.). New York: Merrill. (אין בבר אילן)

Hare, R. E., Canada, R., & Lim, M. G. (1998). Application of Bowen theory with a conflictual couples. Journal of Family Therapy, 25(3), 222-226. (000384978)

Harris, S. M., & Glade, L. T. (2004). Assessment and treatment trauma from a Bowen family systems theory perspective. In D. Catherall (Ed.), Handbook of stress, trauma and the family (pp. 453-471). New York: Brunner-Routledge. (001107807)

McGoldrick, M., & Gerson, R. (1988). Genograms and the family life cycle. In B. Carter & M. McGoldrick (Eds.), The changing family life cycle.  Boston: Allyn and Bacon. (2356008)

Milewski-Hertlein, K.A. (2001). The use of socially constructed genogram in clinical practice. The American Journal of Family Therapy, 29, 23-38.   (000119189)

*** Minuchin, S., Reiter, M. D., & Borda, C. (2014). The craft of family therapy: Challenging certainties. New York: Routledge. (002389732) (חינוך 616.89156 MIN) (pp. 3-26 – 002390150).

Nichols, M. P., & Schwartz, R. C. (2001). Family therapy: Concepts and methods (5th ed.). Boston, MA: Allyn and Bacon. (001151359 ) (616.89156 NIC חינוך)

Watts-Jones, D. (1997). Toward an African American Genogram. Family Process, 36, 375-383. ) 000146404 (

Weber, T., Mckeever, J., & McDaniel S. H. (1985). A beginner’s guide to the problem-oriented first family interview. Family Process, 24, 357-364. (000146404)

Weingarten, K. (1998). The small and the ordinary: The daily practice of a postmodern narrative therapy. Family Process, 37, 3-14. (000146404)

 

קריאה מומלצת

אייל, ח' (2004). יישום עקרונות הטיפול המשפחתי בעבודת היועץ. בתוך א' קליגמן ור' ארהרד (עורכים), ייעוץ בבית-ספר בחברה משתנה (עמ' 295-316). תל-אביב: רמות. (001070581)

אליצור, י', טנא, א' וגשל, מ' (1994). עבודה עם משפחות במעונות של רשות חסות הנוער. בתוך י' ווזנר, מ' גולן ומ' חובב (עורכים), עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבויות. תל-אביב: רמות. (001100076)

סטיר, ו' (1985). המשפחה המודרנית. תל אביב: ספרית-פועלים. (דפוסי תקשורת, עמ' 62-79 - 001098364).

הארה: המשפחה המודרנית (טיפוסי תקשורת)

מנוחין, ס. (1982). משפחות ותרפיה משפחתית. תל-אביב: רשפים. (000109833) (חינוך 616.8915 מנו)

רבין, ק. (1991). טובים השניים: נישואין כדיאלוג. רמת-גן: קשת. (000184744) (חינוך 362.8286 רבי)

הארה: קלייר רבין, שנינו ביחד. הפרק: מלחמת כח בתוך יחסי משפחה. הומניות במשפחה: שותפות, חלוקת זמן מול כשאחד מנצח והשני מובס

רבין, ק. (1998). שותפים שווים- חברים טובים: העצמה של זוגות דרך טיפול. תל-אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד. (000367678) (מדעי החברה 616.89156  רבי.)

נרדי, ח. ונרדי, ר. (1992). גברים בשינוי: בדרך לגבריות אחרת. תל-אביב: מודן. (000188730) (מדעי החברה – שמורים)

אילון, ע' (1983). איזון עדין – התמודדות במצבי לחץ במשפחה. תל-אביב: ספרית פועלים. (פרק ה: עד שהגט יפריד ביננו – גירושין כתהליך חיים מתמשך, עמ' 142-195 – 001124302)

בן-זאב, א' (2001). בסוד הרגשות. לוד: זמורה-ביתן. (000490200) (חינוך 152.4  בן-זאב.)

היילי, ג. (1982). בעיות משפחה. תל-אביב: ספרית הפועלים. (עמ' 90-30). (אין בבר אילן)

וולרונד, ס. (1968). תרפיה משפחתית. תל-אביב: רשפים. (עמ' 10-70 – 001134919).

ענבר, א. ועיד, ח. (2003). הטמעת הגישה הנרטיבית בתהליכי ייעוץ בגישור רב תרבותי ורב לאומי: תכנית לפיתוח חוסן נפשי-חברתי-לאומי. בתוך ר' לזובסקי וצ' בראל (עורכות), מסע של תקווה . אבן יהודה: רכס. (001099155)

קלינגמן, א. ואייזן, ר. (1990). ייעוץ פסיכולוגי – עקרונות, גישות ושיטות התערבות. תל-אביב: רמות. (000125012) (חינוך 371.4 קלי.)

 

Falicov, C. J. (1995). Training to think culturally: A multidimensional comparative framework. Family Process, 34, 378-388. (000146404)

Fraenkel, P., & Markman, H. J. (1999). The family therapies. In S. J. Lynn & J. Garske (Eds.), Contemporary psychotherapies: Models and methods (3rd ed.). New York: Brooks Cole. (אין בבר-אילן)

Gerson, R., Hoffman, S., Sauls, M., & Ulrici, D. (1993). Family-of-origin frames in couples therapy.  Journal of Marital and Family Therapy, 19, 341-354. (000118714)

Gurman, A. S., & Jacobson, N. S. (2002). Clinical handbook of couple therapy (3rd ed.). New York: Guilford. (000291519) (פסיכולוגיה, מדעי החברה 616.89156 CLI)

Halford, W. K., Sanders, M. R., & Behrens, B. C. (2000). Repeating the errors of our parents? Family-of-origin spouse violence and onserved conflict management in engaged couples. Family Process, 30(2), 219-236. (000146404)

Harris, S. M., & Glade, L. T. (2004). Assessment and treatment of trauma from a Bowen family systems theory perspective. In D. Catherall (Ed.), Handbook of stress, trauma and the family (pp. 453-471). New York: Brunner-Routledge. (001107807)

Horne, B. K., & Mary, W. H. (2002). All in the Family: A belated response to Knudson-Martin’s feminist revision of Bowen Theory. Journal of Marital and Family Therapy, 28, 103-113. (000118714)

Kaslow, F. (1995). Projective genogramming. Sarasota, FL: Professional Resource. (p. 1-29- 001134918).

Kerr, M. E. (1981). Family system theory and therapy. In A. S. Gurman (Ed.), The handbook of family therapy (pp. 226-264). New York: Brunner/Mazel. (001107469)

Knudson-Martin, C. (1994). The female voice: Applications to Bowen’s family systems theory. Journal of Marital and Family Therapy, 20, 35-46. (000118714)

Minuchin, S., Reiter, M. D., & Borda, C. (2014). The craft of family therapy: Challenging certainties. New York: Routledge. (002389732) (חינוך 616.89156 MIN)

Papero, D. V. (1995). Bowen family systems and marriage. In N. S. Jacobson & A. S. Gurman (Eds.), Clinical handbook of couple therapy (pp. 11-30). New York: Guilford. (001107466)

Kosek, R. B. (1998). Self differentiation within couples. Psychological Reports, 83, 275-279. (001107697)

Papp, P., & Imber-Black, E. (1996). Family themes: Transmission and transformation. Family Process, 35, 5-20. (000146404)

Penn, P. (1998). Rape flashbacks: Constructing a new narrative. Family Process, 37(3), 299-310. (000467155)

Penn, P. Suggestions for Adding Letter Writing to Conversation (The Ackerman Institute for the Family).