בחינות ביבליוגרפיות 77-960-06 המגמה לחינוך מיוחד – מסלול חינוך מיוחד כללי - מועד ב'

ביה"ס לחינוך, המגמה לחינוך מיוחד – מסלול חינוך מיוחד כללי

בחינה ביבליוגרפית מועד ב' –תשע"ז

77-960-06

 

 

מקורות מומלצים:

Corbett, B.A., Carmean, V., & Fein, D. (2009). Assessment of neuropsychological functioning in autism spectrum disorders. In S. Goldstein, J. A., Naglieri, & S. Ozonoff (Eds.), Assessment of autism spectrum disorders (pp. 253-289). New York: Guilford. (002380947)

Lang, M. J. (2010). Assessing and intervening with children with autism spectrum disorders. In D. Miller (Ed.), Best practices in school neuropsychology (pp. 3-18). Hoboken, NJ: Wiley. (002380909)

Tsatsanis, K. D., & Powel, K. (2014). Neuropsychological characteristics of autism spectrum disorders. In F. R. Volkmar (Ed.), Handbook of autism and pervasive developmental disorders (Vol. 1, pp. 302-331. Hoboken, NJ: Wiley. (002423882)

 

שאלה מס' 2– פרופ' נירה משעל

הבנה של תקשורת חברתית ובמיוחד של מחוות (ג'סטות) מערבת אינטגרציה סימולטאנית של מידע רב-חושי הבא ממספר אופנויות. ידוע כי אנשים עם אוטיזם מראים קשיים בתקשורת לא-מילולית כזו. יש לדון בנושא זה תוך התייחסות לשאלות הבאות:

1. מהי החשיבות של השימוש במחוות באוכלוסיה עם התפתחות תקינה ובאוטיזם?

2. כיצד השימוש בהדמיה מוחית (fMRI) תרמה להבנת סוגיית האזורים המוחיים הפעילים בעיבוד ג'סטות במח התקין? יש לתאר בהרחבה את השיטות שננקטו ולציין האם השיטות תמכו בדומיננטיות של המיספרה שמאל.

3. למרות השימוש בשיטות שונות, האם עולה דפוס עקבי של פעילות מוחית המעורב בעיבוד מחוות?

4. האם העיבוד המוחי של המחוות זהה באוכלוסיה תקינה ובאוטיזם? 

 

מקורות מומלצים:

Callan, D. E., Jones, J. A., Munhall1, K., Kroos, C., Callan, A. M., & Vatikiotis-Bateson, E. (2004). Multisensory integration sites identified by perception of spatial wavelet filtered visual speech gesture information. Journal of Cognitive Neuroscience, 16(5), 805–816. (000155008)

Hubbard, A. L., Wilson, S. M., Callan, D. E., & Dapretto, M. (2009). Giving speech a hand: Gesture modulates activity in auditory cortex during speech perception. Human Brain Mapping, 30(3), 1028-1037. (000459216)

Mostofsky, S. H., Powell, S. K., Simmonds, D. J., Goldberg, M. C., Caffo, B., & Pekar, J. J. (2009). Decreased connectivity and cerebellar activity in autism during motor task performance. Brain, 132, 2413–2425. (000137157)

Silverman, L.B., Bennetto, L., Campana, E., & Tanenhaus, M. K. (2010). Speech-and-gesture integration in high functioning autism. Cognition, 115, 380–393. (000140978)

 

 

שאלה מס' 3 – פרופ' סיגל עדן

מחקרים שונים מבקשים לסייע בפיתוח קוגניציה אנושית ושפה באמצעות טכנולוגיה. האם ועד כמה ניתן להעצים היבטים אלה בקרב אוכלוסיות שונות עם צרכים מיוחדים על ידי טכנולוגית מציאות מדומה (Virtual Reality)?

תארו מספר מחקרים וחווה את דעתך האישית המלומדת באופן אינטגרטיבי.

 

 

מקורות מומלצים:

Didehbani, N., Allen, T., Kandalaft, M., Krawczyk, D. & Chapman, S. (2016). Virtual reality social cognition training for children with high functioning autism. Computers in Human Behavior, 62, 703-711. (000141490)

Eden, S. (2014). Virtual intervention to improve storytelling ability among deaf and hard-of-hearing children. European Journal of Special Needs Education, 29, 370-386. (002369710)

Lin, T. J., & Lan, Y. J. (2015). Language learning in virtual reality environments: Past, present, and future. Educational Technology & Society, 18, 486–497. (000571132)

Passig, D., & Eden, S. (2010). Enhancing time-connectives with 3D Immersive Virtual Reality (IVR). Journal of Educational Computing Research, 42, 307-325. (000117501)

Passig, D., Eden, S., & Rosenbaum, V. (2008). The impact of virtual reality on parents' awareness of cognitive perceptions of a dyslectic child. Education and Information Technologies, 13, 329-344. (000437834)

Rose, D., Brooks, B. M., & Rizzo, A. A. (2005). Virtual reality in brain damage rehabilitation: Review. Cyberpsychology & Behavior, 8, 241-262. (000446957)

שאלה מס'4 - פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב
 

תאוריית ה"גיל המפצה" – מדברת על גורמים אנדוגניים (גיל) וגורמים אקסוגניים (סגנון חיים) לגבי יכולת ההשתנות והלמידה בגיל המבוגר:

א. מהם עיקרי התאוריה?

ב. מהן שלוש התאוריות העומדות בבסיס התאוריה? 

ג. מה ההבדל ביןfocus intervention  לבין Non focus intervention לפי Kim & Kim? תנו דוגמא להתערבות ממוקדת לפי מקור 2.

ד. מאמר 5 עוסק במנגנוני פיצוי בגיל המבוגר בזיכרון דקלרטיבי במספר סוגי חריגויות. בחרו חריגות אחת והסבר כיצד.

ה. כיצד סגנון החיים משפיע על היכולת הקוגניטיבית של בעלי מש בגיל המבוגר? לפי מאמר .5

מקורות מומלצים

ליפשיץ-והב, ח' (2011). תיאוריית הגיל המפצה באוכלוסייה בעלת מוגבלות שכלית. פרסום פנימי, אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך, רמת גן. (1223612)

 ליפשיץ, ח', רנד, י' והר אבן, ד' (1999). שיפור הכושר הקוגניטיבי באוכלוסיית מבוגרים ומזדקנים בשכלם. מגמות, 39(3), 270-285. (000116184)

Lifshitz-Vahav, H. (Accepted). Compensation Age Theory (CAT): A monograph on the effect of chronological age in individuals with intellectual disability. Education and Training in Developmental Disabilities. (002398458)

Lifshitz-Vahav, H., Shnitzer, S., & Mashal, N. (2016). Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome. Aging and Mental Health, 20, 955-964. (001226323)

Ullman, T., & Pullman, M. Y. (2015). Compensatory role for declarative memory in neurodevelopmental disorders. Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 51, 205-222. (000581544)

 

 

שאלה 5 - ד"ר עינת לוי גיגי

 

חקרים רבים מראים כי אוכלוסיות קליניות שונות סובלות מקושי בויסות הרגשי. יחד עם זאת בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי באופן שבו מוגדר קושי זה. השינוי משקף מעבר מגישה לפיה ישנן אסטרטגיות ויסות טובות מיסודן (לדוגמא, הערכה מחדש) ואסטרטגיות אחרות שאינן טובות מיסודן (לדוגמא, הסחה) לגישה לפיה בכל מצב נתון אסטרטגיה אחרת עשויה להיות טובה ויעילה יותר בויסות הרגשי. יש לדון בשינוי שחל תוך התייחסות לנקודות הבאות:

1. מה הם ההבדלים העיקריים בין הגישה הקלאסית לגישה הנוכחית? 

2. ציינו מספר השלכות אפשריות של שינוי הגישה על המחקרים הנערכים בשטח תוך התייחסות לשאלות המחקר, לכלים בהם נעשה שימוש ולמסקנות הנובעות מהמחקר.

3. אילו גורמים עשויים להשפיע על יעילות האסטרטגיות?

4. בחרו אוכלוסייה קלינית אחת והדגימו כיצד קושי בויסות הרגשי עשוי לתרום להתפתחות המחלה.

 

 

מקורות מומלצים:

 

Aldao, A. (2013). The future of emotion regulation research capturing context. Perspectives on Psychological Science, 8, 155–172. (001215196)

Levy-Gigi, E., Bonanno, G. A., Richter-Levin, G., Shapiro, A. R., Kéri, S., & Sheppes, G. (2016). Emotion regulatory flexibility moderates the link between repeated exposure to trauma and posttraumatic stress symptoms in active duty firefighters. Clinical Psychological Science, 4, 28-39. (002366340)

Sheppes, G., Suri, G., & Gross, J. J. (2015). Emotion regulation and psychopathology. Annual Review of Clinical Psychology, 11, 379-405. (יש בעיה להגיע למקור הזה)