בחינות ביבליוגרפיות 77-960-15 המגמה למנהיגות וניהול מערכות חינוך התמחות במינהל החינוך הבלתי פורמאלי. מועד ב'

אוניברסיטת בר-אילן, ביה"ס לחינוך

המגמה למנהיגות וניהול מערכות חינוך

התמחות במינהל החינוך הבלתי פורמאלי (קוד בחינה: 77-960-15)

בחינה ביבליוגרפית מועד ב' –תשע"ז

 

סטודנט/סטודנטית  יקר(ה),

מצ"ב שאלות המבחן הביבליוגרפי.

 

           יש לענות על 2 מתוך 5 השאלות הבאות. מותר להשתמש בחומר עזר.

           משך הבחינה 4 שעות ללא הארכה (למעט חריגים).

     להזכירך, תשובה לכל שאלה יכולה להיות בהיקף של עד 5 עמודים, (אפשרי לכתוב פחות מ-5 עמודים) - הכתיבה על צד אחד בלבד של הדף. תשובה מעבר להיקף הנ"ל לא תיבדק.

  הינך מוזהר/ת מראש, שאם אותה תשובה תופיע ביותר ממבחן אחד – הציון יהיה
     נמוך יותר.

           עליך לענות על כל שאלה במחברת נפרדת.

           יש לציין  מס' מחברת, מס' שאלה ושם המוקד על גבי כל אחת משלושת המחברות.
           יש לצרף למחברת את שאלון הבחינה. מחברת ללא שאלון בחינה, לא תיבדק.

           בתוך כל תשובה יהיה עליך להזכיר במפורש את שמות המקורות עליהם הסתמכת
     כולל שנת פרסומם.

           השתדל/י לכתוב בכתב קריא וברור.

           ענה/י באופן ענייני והמנע/י מהעתקה משמעותית של חומרים. עדיף סיכום.

           הרכב הציון הינו: 30% - ידע.   50% - אינטגרציה ויישום.   10% - מבנה וארגון
     התשובה.   10% - יכולת הבעה.

     אין לתלוש ספחים מהכריכה של המחברת. יש לכתוב בכריכה של המחברת את  הפרטים הבאים: שם מלא ות"ז , מספר מחברת, שם המגמה ומספר שאלה. (אל דאגה, המבחן אנונימי)

בהצלחה!

שאלה מס' 1 - פרופ' זהבית גרוס

 

יש הטוענים כי "הטקסים המתקיימים בבית הספר סביב חגים לאומיים הינם חלק מהבניה חברתית תרבותית והפכו לאינדוקטרינציה פוליטית מכוונת". הסבר והדגם תשובתך על פי מאמריהם של לם, אריאלי, פינסון, לומסקי פדר, תמר קטקו (אצל ניר מיכאלי) Gross (2014), פודה, אל- חאדג.

 

מה דעתך בנידון? כיצד ניתן להתמודד עם סוגיה זו בחינוך הבלתי פורמאלי? ( אתה יכול להיעזר בניתוח חלק זה במאמרו של ראובן כהנא).

 

 

אלחאג', מ' (1998). חינוך לרב-תרבותיות בישראל לאור תהליך השלום. בתוך מ' מאוטנר, א' שגיא, ור' שמיר (עורכים), רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (עמ' 713-703). תל אביב: רמות. (000392366)

אלחאג', מ' (2003). חינוך בצל הקונפליקט: הגמוניה תרבותית לעומת רב-תרבותיות נשלטת. בתוך מ' אלחאג' וא' בן-אליעזר (עורכים), בשם הביטחון: סוציולוגיה של שלום ומלחמה בישראל בעידן משתנה (עמ' 327-295). חיפה: אוניברסיטת חיפה. (001218898)

אריאלי, מ' (1998). הידע של הכתה ושל בית הספר: כמה היבטים בינתרבותיים ובידוריים. בתוך ח' אילון (עורכת), תוכניות לימודים כהבניה חברתית (עמ' 32-15). תל-אביב: רמות. (001126690)

בר-טל, ד' (1999). הסכסוך הערבי-ישראלי כבלתי נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד הישראליים. מגמות, ל"ט(4), 491-445. (000116184)

גרוס, ז' (2013). הכלים הקונספטואליים העומדים לרשותו של חוקר החינוך הדתי. דור לדור, מד, 35-17.  (002398350)

הורוביץ, ד' ליסק, מ' (1990). מצוקות באוטופיה. תל אביב: עם עובד. (עמ' 40-9 – בתוך 000224885).

הרן, כ' (1990). מגבלות החינוך הבית ספרי ואפשרויותיו. ירושלים: אקדמון. (פרק 2 – עמ' 66-41 - הפרדיגמה הפונקציונלית ופרדיגמת הקונפליקט – 001145854)

כהנא, ר' (2004). לקראת תיאוריה של בלתי פורמליות והשלכותיה ביחס לנעורים. בתוך ז' גרוס וי' דרור (עורכים), חינוך כאתגר חברתי (עמ' 152-129). תל אביב: רמות. (001146192)

כץ, י' (1960). לאומיות יהודית. ירושלים: הספריה הציונית. (חברה מסורתית וחברה מודרנית – עמ' 166-155 - 000578103).

לומסקי-פדר, ע' (2003). מסוכן זיכרון לאומי לקהילת אבל מקומית: טקס יום הזכרון בבתי הספר בישראל. מגמות, מב(3), 387-353. (000116184)

לם, צ' (2000). חינוך פוליטי וחינוך אידיאולוגי: הבחנות. בתוך י' הרפז (עורך), לחץ והתנגדות בחינוך: מאמרים ושיחות (עמ' 254-217). תל אביב: פועלים. (000543949)

מיכאלי, נ' (2014). כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת. (עמ' 75-9, 123-94, 284-237) (002393928) (חינוך E320.07 כן.בבי )

סלומון, ג' (2006). ההשפעה של ה"אין": על העדרו של הערבי מחומר הלימוד. בתוך י' רחמים וד' בר-טל (עורכים), רק על הסכסוך לדבר ידעתי: סוציאליזציה לקונפליקט בחברה הישראלית-יהודית (עמ' 76-73). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב והמכון לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי. (001218895)

פודה, א' (2002). היסטוריה וזיכרון במערכת החינוך: הסכסוך הישראלי-ערבי בראי ספרי הלימוד להיסטוריה בישראל, 1948-2000. בתוך א' בן עמוס (עורך), היסטוריה, זהות וזיכרון: דימויי עבר בחינוך הישראלי. תל אביב: רמות. (002398406)

פינסון, ה' (2006). בין מדינה יהודית לדמוקרטית סתירות ומתחים בתכנית הלימודים באזרחות.   בתוך ד' אבנון (עורך), שפת האזרח בישראל (עמ' 200-181). ירושלים: מאגנס. (001146465)

שגיא, א' (2006). המסע היהודי-ישראלי: שאלות של תרבות ושל זהות. ירושלים: מכון הרטמן. (עמ'  185-207  – 001146471)

**Apple, M. W. (2004). Ideology and curriculum. New York, NY: Routledge Falmer. (Chapter 1 – בתוך 001163048)

*Gross, Z. (2014). Civic education in Israel: Between national-ethnocentricity and universalism. In A. M. Kuntz & J. E. Petrovic (Eds.), Citizenship education: Global perspectives, local practices (pp. 150-164). New York, NY: Routledge. (002398439)

*Gross, Z., & Gamal, E. (2014). How Muslim Arab-Israeli teachers conceptualize the Israeli-Arab conflict in class. Studies in Philosophy and Education, 33, 267-281. (000140163)

שאלה מס' 2 – פרופ' שלמה רומי

דונו בסוגית ההגדרה של נוער במצבי סיכון ובהשוואה לנוער נורמטיבי. מהן ההשתמעויות להכשרה מושכלת לעובדים בתחום הטיפולי-חינוכי עם בני נוער במצבי סיכון. התייחסו בתשובתכם למקורות המלווים.

מקורות מומלצים:

 

בר און כהן, ע' (2011). מעמדו המקצועי של העובד החינוכי סוציאלי בישראל וקידומו. בתוך ח' אהרוני (עורך), עבודה חינוכית-סוציאלית בישראל (עמ' 311-287). רחובות: אדוואנס. (002423019)

גרופר, ע', סלקובסקי, מ' ורומי, ש' (2014). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון: הגדרות, התפתחויות ודרכי התערבות. בתוך ע' גרופר וש' רומי (עורכים), ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל: כרך א. תמונת מצב של התחום ותוכני ליבה (עמ' 52-19). תל אביב: מכון מופ"ת. (002410730)

גרופר, ע' ורומי, ש' (2015). סוגיית ההכשרה לתפקיד של עובדים חינוכיים-טיפוליים. בתוך ע' גרופר וש' רומי (עורכים), ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל: כרך ב'. קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי (עמ' 350-329). תל אביב: מכון מופ"ת. (002420948)

קאים, ז' ורומי, ש' (2014). נכונות לפנות למקורות סיוע בבעיות אישיות: מתבגרים במצבי סיכון ומתבגרים נורמטיביים. חברה ורווחה, לד(3), 409-385. (002409982)

Etzion, D., & Romi, S. (2015). Typology of youth at risk. Children and Youth Services Review, 59, 184-195. (000581589)

 

שאלה מס' 3 - ד"ר יוסי הראל פיש

 

נתח את עיקרי המודל הסלוטוגני של אהרון אנטונובסקי ואת ארבעת מחוללי ה- Well-Being לפי מודל "חוסן נעורים", והסבר כיצד ניתן לרתום עקרונות אילו לפיתוח והטמעה של אסטרטגיות לצמצום דפוסי התנהגויות סיכון ומדדי נשירה סמויה בקרב בני נוער?

 

מקורות מומלצים:

 

Antonovsky, A. (1990, February). Salutogenesis: Studying health vs. studying disease. Paper presented at the Congress for Clinical Psychology and Psychotherapy, Berlin. Retrieved from

http://www.ensp.unl.pt/saboga/soc/pulic/soc_AAconference_berlim_91.pdf

(000117507)

Antonovsky, A. (1996). The salutogenic model as a theory to guide health promotion. Health Promotion International, 11, 11-18. (000481873)

Jessor, R. (2014). Problem behavior theory: A half-century of research on adolescent behavior and development. In J. BrooksGunn, R. M. Lerner, A. C. Petersen, & R. K. Silbereisen (Eds.), The developmental science of adolescence: History through autobiography (pp. 239-256). New York: Psychology. (002420873)

Kandel, D. (1975). Stages in adolescent involvement in drug use. Science, 190, 912-914. (002421675)

 

 

Seligman, M., Steen, T., Park, N., & Peterson, C. (2005). Positive psychology progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60, 410-421. (000119609)

Morgan, A., & Ziglio, E. (2007). Revitalizing the evidence base for public health: An assets model. Global Health Promotion, 14, 17-22. (001215229)

הראל-פיש, י' (2014). ״חוסן נעורים״: הטמעת אסטרטגיה יעילה למניעת התנהגויות סיכון ולקידום רווחתם של ילדים ובני נוער. בתוך ר' צימר וח' בוני-נח (עורכות), מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול (עמ׳ 83-67). ירושלים: מוסד ביאליק. (002420875)

 

מומלץ לאתר חומרים  נוספים  באינטרנט על:

"The Problem Behavior Theory" Richard Jessor

"The Gateway Theory" Dennis Kandel

"The Asset Model" Antony Morgan and Erio Ziglio

"Youth Resiliency" Yossi Harel-Fisch

"Positive Psychology" Martine Seligman and "Well-Being" Ed Diners

 

 

 

שאלה מס' 4 – ד"ר משה רובוביץ

 

בין המימסד הציבורי לבין פעילות הפנאי קיים מתח קבוע. בחר/י הגדרה מתאימה לדעתך לפנאי והדגם/י את מקורות המתח הנובעים מן ההגדרה ואת הדרכים להתמודד עימם. שים/י לב כי על דרכי ההתמודדות לשמור על מאפייני החל"פ ועליך לציין זאת במפורש בתשובתך. בר לב, רסקין וזרנט וסימפקינס מנסים להבין את הפנאי אך האם יש במאמריהם התמודדות עם המתח הקיים בינו לבין המימסד הציבורי?

 

 

ביבליוגרפיה:

בר לב, מ' (1991). תרבות שעות הפנאי. בשדה חמד, לד(ג-ד), 545-533. (000568365)

ווזנר, י' ורהב, ג' (2005). איכות החיים של צעירים ונוער בישראל 2004. בתוך ג' רהב ומ' שוורץ (עורכים), נוער בישראל 2004 (עמ' 44-23). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. (002420952)

כהנא, ר' (1986). נוער והתארגנויות בלתי פורמליות. בתוך ת' רפופורט (עורכת), בין שני עולמות: המעמד החברתי של נעורים. ירושלים: האוניברסיטה העברית. (000569361)

ראמ"ה (2013). פעילויות הפנאי של בני נוער בישראל לאחר שעות הלימודים: נתוני שנת הלימודים תשע"ב בהשוואה לשנים תש"ע ותשע"א כפי שנמדדים במסגרת שאלוני האקלים חטיבות העליונות. ירושלים: ראמ"ה, משרד החינוך.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Pnay.htm        

רסקין, ה' (1999). פנאי מועיל, נופש פעיל: כל מה שרצית לדעת על שימוש נבון בשעות הפנאי. ירושלים: מרכז קוסל לחינוך גופני לתרבות הפנאי ולקידום הבריאות, האוניברסיטה העברית. (000479455) (חינוך E790.13 רסק)

Cohen, E. H. (2001). A structural analysis of the R. Kahane code of informality: Elements toward a theory of informal education. Sociological Inquiry, 71, 357-380. (000138034)

Zarnet, N., & Simpkins, S. (2003). What are youth doing in their leisure time? Group differences and stability in participation from middle school through the transition into adulthood. Retrieved from http://www.rcgd.isr.umich.edu/garp/presentations/zarrett04.pdf

 

שאלה מס' 5 – ד"ר דפנה עציון

הסבר/י את השינויים החלים בדפוסי הפנאי לאורך מעגל החיים. היעזר/י במאמרים הבאים.

 

מקורות מומלצים:

גולדברגר, ד' (1995) המערה המודרנית: מחברה ריכוזית לקהילה דיגיטלית. ירושלים: החברה למתנ"סים. (פרק 10 – פנאי משתנה - 000564092).

כץ, א', האז, ה', גורביץ, מ', ויץ, ש', אדוני, ח', שיף, מ' וגולדברג, ד' (1992). תרבות הפנאי בישראל, תמורות בדפוסי הפעילות 1970-1990. ירושלים: מכון גוטמן למחקר חברתי ושימושי, המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, משרד החינוך והתרבות (002423503)

Agahi, N., Ahacic, K., & Parker, M. G. (2006). Continuity of leisure participation from middle age to old age. Journal of Gerontology: B. Social Sciences, 61, 340-346. (002420896)

Beatty, J. E., & Torbert, W. R. (2003). The false duality of work and leisure. Journal of Management Inquiry, 12, 239-245.  (000437512)

Ramey, V. A., & Francis, N. (2005). A century of work and leisure (Working paper 12264). Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research. Retrieved from http://www.nber.org/papers/w12264.pdf

Rapoport, R., & Rapoport, R. N. (1975). Leisure and the family life cycle. London, UK: Routledge and Kegan Paul. (000383621) (מדעי החברה 306.48 RAP)

Schor, J. B. (2006). Overturning the modernist predictions - Recent trends in work and leisure in the OECD. In C. Rojek, S. M. Shaw, & A. J. Veal (Eds.), A handbook of leisure studies (pp. 203-215). Basingstoke, UK: Palgrave. (002423504)

Snir, R., & Harpaz, I. (2002). Work-leisure relations: Leisure orientation and the meaning of work. Journal of Leisure Research, 34, 178-203. (118640)

 

 

 

שאלה מס' 5 - ד"ר מירי גולדרט

 

נבחרת לתפקיד רכז/ת התנדבות יישובי. והנך נערך/ת ליום עיון המיועד לרכזי ההתנדבות במוסדות השונים ביישוב (כגון: מנהל/ת מרכז קהילתי, מנהל בית לקשיש, רכז מתנדבים מד"א, רכז תכנית יזמות ועוד) ולרכזי התנדבות בבתיה"ס. התיקייה שמקבלים המשתתפים ביום העיון כוללת דפי מידע על מסגרות ההתנדבות בעיר וכן מסמך מרכז בו מפורטת התפיסה החינוכית היישובית בהקשר של תכנית ההתנדבות. בהסתמך על הספרות התיאורטית, עליך להציג את תשובתך לשאלה זו כמסמך המפרט את התפיסה החינוכית של היישוב בהקשר של ההתנדבות (רציונל), תוך פירוט של שלוש ממטרות תכנית ההתנדבות ביישוב. יש להוסיף סימוכין מהספרות התיאורטית וכן להדגים דרך פעולה למימוש כל אחת מהמטרות. בתשובתך ניתן להתייחס לדמות החינוכית, לחניך (קהל היעד) ולסביבה (פיזית ו/או אנושית).

 

 

דיואי, ג' (1960). דמוקרטיה וחינוך: מבוא לפילוסופיה של החינוך. ירושלים: מוסד ביאליק. (פרק ז - עמ' 81-67). (000152072) (חינוך 370.1 דיו) (עותק אלקטרוני 002365220)

כהן, א' (1983). מהפכה בחינוך. תל אביב: רשפים. (שחרור החינוך מן "ההקשר" של הממסד: משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל – עמ' 98-75). (צריך לצלם)

כהן, א. (1983). מהפכה בחינוך. תל אביב: רשפים. (מהפכה חינוכית בכוחה של אינטואיציה: משנתו החינוכית של טולסטוי - עמ' 72-47). (צריך לצלם)

קוליק, ל' (2008). הקשר בין משתנים אישיים ומשתני הקשר של בני נוער מתנדבים ובין תגובותיהם להתנדבות. מגמות, מה(3), 605-576. (000116184)

Cohen, E. H. (2001). A structural analysis of the R. Kahane code of informality: Elements toward a theory of informal education. Sociological Inquiry, 71, 357-380. (000138034)

Evans, D. R. (1981). The planning of nonformal education. Paris: Unesco, International Institute for Educational Planning. (pp. 17-38). Retrieved from http://unesdoc.unesco.org/images/0007/000767/076764eo.pdf

Stukas, A. A., Snyder, M., & Clary, E. G. (2016). Understanding and encouraging volunteerism and community involvement. The Journal of Social Psychology, 156, 243-255. (000119182)

Souto-Otero, M. (2016). Young people's views of the outcomes of non-formal education in youth organizations: Its effects on human, social and psychological capital, employability and employment. Journal of Youth Studies, 19, 938-956. (000375244)