פרופ' יוסף קליין 77-291-01 גישות חדשניות בביזור מערכות חינוך

גישות חדשניות בביזור מערכות חינוך

מס' קורס:

 

שם המרצה: פרופ' יוסף קליין

סוג הקורס: סמינריון

שנת לימודים: תשפ"ג                     סמסטר:  א+ב              היקף שעות: 2 ש"ש

 אתר הקורס באינטרנט:          

 

 

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה

1.        בחינת סוגיות הריכוז והביזור בחינוך מהיבטים פילוסופיים, חברתיים, כלכליים וארגוניים.

2.        עיון השוואתי בתהליכי ביזור בחינוך בישראל, וברחבי עולם.

3.      לימוד פרקטיקות חדשניות של ניהול מבוזר במערכת החינוך הישראלית.

4.         ביצוע עבודת חקר על דפוסים שונים של ביזור ניהולי ובדיקת יעילותם בבתי ספר בניהול עצמי בישראל.

 

 

ב. תוכן הקורס:

תלמדנה מגמות אוניברסאליות אשר הובילו לתהליכים של ביזור והפרטה בעולם, ביטוייהן במערכות ארגוניות מגוונות והשתמעותן במערכות החינוך. דגש מיוחד יינתן להתבוננות בתהליכי ביזור חדשניים בדרגי המיקרו-מערכת החינוכית - ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך בניהול עצמי. תידונה תובנה עיוניות ויישומיות שהצטברו בהפעלת בתי ספר בניהול עצמי ובעולם לאור לקחי תקופת הקורונה. נגבש מחקרים לבדיקת יעילות תהליך הביזור במסגרות אלו.  

 

מהלך השיעורים:

הלמידה תתבצע באמצעות הרצאות, דיונים ותרגילים ותיעזר באתר תלווה באינטרנט המכיל גם מצגות. 

 

תכנית ההוראה

 

 

ג. דרישות קדם:

אין

ד. חובות / דרישות / מטלות:

1.         קריאה שוטפת של הביבליוגרפיה והשתתפות פעילה בדיונים.

2.         חובת נוכחות 80% מהשיעורים. תלמיד שייעדר מעבר לכך, ללא סיבה מוצדקת לא יורשה להגיש עבודה סמינריונית.

3.         התייעצות שוטפת עם המרצה בתהליך גיבוש המחקר, במשך כל השנה ובייחוד בסמסטר ב'

4.         דיווח בכיתה על העבודה הסמינריונית (רקע תיאורטי, שיטה, ממצאים ומסקנות). הדבר ייעשה ברזנטצינ, לקראת סוף סמסטר ב'.

5.         הגשת עבודה סמינריונית, במהלך שנת הלימודים האקדמית ובהתאם לתקנון הלימודים.

 

 

ה. מרכיבי הציון הסופי:

דיווח ביניים על העבודה והיוועצות: 10%, עבודה סופית: 90%.

ציון עובר: בהתאם לתקנון הלימודים ופרסומי האוניברסיטה

 

ו. ביבליוגרפיה:

1. אדלר, ח' (2008). תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל: דו"ח וועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך והתרבות.  מכון אבני ראשה.
2. אושרי, ת' (2020). מרחבים בניהול עצמי. רסלינג. (חינוך
   E371.2012  אוש.מר תש"ף וגישה מקוונת)
3. איכילוב, א' (2009). הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל . אוניברסיטת תל אביב: רמות. (חינוך הפר.ומ תש"ע E379 וגישה מקוונת)
4. ברקוביץ, י' (2012). הסדרה מחודשת של היחסים שבין הרשויות המקומיות למשרד החינוך: המרחב שבין אמון לרגולציה. מכון ון ליר.
5. גל אריאלי, נ' (2012). איפה החינוך? מעורבות הרשויות המקומיות בחינוך ותפיסת החינוך כשירות ציבורי. [חיבור לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"]. אוניברסיטת חיפה: הפקולטה למדעי החברה.
6. וולנסקי, ע' (2020). תלמידי האתמול, תלמידי המחר : שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך (2018-1918). שוקן, שני כרכים (חינוך 379 וול.תל תש"ף)
7. גיבתון, ד' (2006).היבטים משפטיים ומשמעויות משפטיות. בתוך ד., ענבר (עורך).  לקראת מהפכה חינוכית (עמ' 104-127). מכון ון – ליר והקיבוץ המאוחד. (חינוך  E379 לקר.מה תשס"ו וגישה מקוונת)
8. גנאל, י'(2008) שיפור מערכת החינוך הציבורית על ידי בתי ספר בזיכיון. מכון מילקן.
9. דגן-בוזגלו, נ' (2010). היבטים של הפרטה במערכת החינוך. מרכז אדווה. (גישה מקוונת)
10. דרור, י' (2010). מנהיג תהיה לנו. הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד. (חינוך דרו.מנ תשע"א  E324.22וגישה מקוונת)
11. ישראלי, מ' (2019). מנהיגות מבוזרת בבתי ספר: השתתפות מנהלות בישיבות צוות של מורות כמקרה בוחן. [חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור בפילוסופיה"].  אוניברסיטת בן-גוריון.
12. לוי, ב', וזהבי, ע' (2021). הפרטה של שירותים חברתיים ותשתיות ממשלה - דעת הציבור בישראל.  בטחון סוציאלי, 114, 153-182.
13. נבו, ד' (2009). לדבר בגנותה של אחריותיות, בתוך י., קשתי (עורך). הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרופסור אריה לוי ז"ל. אוניברסיטת תל אביב: הוצאת רמות , עמ' 61-62. (חינוך לוי(הער) תשס"ט E370.8)
14. פיטר, ל' ורוג'ר, מ'  (2008).  רקע תיאורטי על מנהיגות מבוזרת ממכון אבני ראשה. מכון אבני ראשה. לא קיים בספריות בר-אילן
15. פישר, ג', ומיכאלי, נ' (2011). שינוי ושיפור במערכות חינוך.  מכון ברנקו וייס  ומכון אבני ראשה. לא קיים בספריות בר-אילן
16. קליין, י' (2008). ניהול מבוזר של בתי ספר: מתיאוריה ומחקר למעשה. צ'ריקובר. (חינוך 371.2 קלי.בי תשס"ח)
17. קניאל, ש' (2021). חשיבה ביקורתית מדעית. תל אביב: רסלינג (חינוך 153.42 קני.חש תשפ"ב וגישה מקוונת)
18. שחר, ח', ומגן-נגר, נ' (2010). שיתוף בקבלת החלטות ותחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מורים: הבדלים בין בתי ספר בניהול עצמי לבין בתי ספר שאינם בניהול עצמי. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 31, 243-269.

 

19. Bellibaş, M. Ş., Gümüş, S., & Liu, Y. (2021). Does school leadership matter for teachers’ classroom practice? The influence of instructional leadership and distributed leadership on instructional quality. School effectiveness and school improvement, 32(3), 387-412.‏
20. Harris, A. (2008). Distributed school leadership: developing tomorrow’s leaders. Routledge.)371.207 HAR d (חינוך
21. Huggins, K. S., Klar, H. W., Hammonds, H. L., & Buskey, F. C. (2017). Developing Leadership Capacity in Others: An Examination of High School Principals' Personal Capacities for Fostering Leadership. International Journal of Education Policy and Leadership, 12(1), 1-15.
22. Klein, J. (2012). The open‐door policy: Transparency minimizes conflicts between school principals and staff. International Journal of Educational Management, 26(6), 550-564.
23. Larsson, P., & Löwstedt, J. (2020). Distributed school leadership: Making sense of the educational infrastructure. Educational Management Administration & Leadership, 19 pp. https://doi.org/10.1177/1741143220973668
24. Modeste, M. E., Hornskov, S. B., Bjerg, H., & Kelley, C. J. (2020). School leadership practice across international policy contexts: Organizational roles and distributed leadership in Denmark and the United States. Educational management administration & leadership, 48(2), 324-352.‏
25. Nir, A. (ed.) (2009). Centralization & School Empowerment : From Rhetoric to Practice. Nova Science Publishers. (379.1535 CEN 2009 Education)
26. Malloy, J., & Leithwood, K. (2017). Effects of Distributed Leadership on School Academic Press and Student Achievement. In K., Leithwood, J., Sun, & K. Pollock (eds.) How School Leaders Contribute to Student Success. Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-319-50980-8_5 (pp. 69-91). Springer. לא קיים בספריות בר-אילן
27. Patterson, J. A., AlSabatin, H., Anderson, A., Klepacka, M., Lawrence, J., & Miner, B. (2021). A distributed leadership perspective on implementing instructional reform: A case study of an urban middle school. Journal of School Leadership, 31(3), 248-267.‏
28. Starratt, R. (2011). Refocusing school leadership : foregrounding human development throughout the work of the school. Routledge. לא קיים בספריות בר-אילן
29. אבירם, ר' (2000). לקראת תיאוריית השדות המאוחדים של החינוך לאוטונומיה: פרדיגמה חדשה לחינוך בדמוקרטיות פוסט מודרניות. ירושלים: משרד החינוך  
30. אדלר, ח' (2008). תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל: דו"ח ועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך והתרבות. ירושלים: מכון אבני ראשה.
31. אופלטקה, י' (2010). יסודות מינהל החינוך: מנהיגות וניהול בארגון החינוכי. חיפה: פרדס, פרקים 4, 10. (חינוך 371.2 אופ.יס תשע"א)
32. איכילוב, א' (2009). הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל . אוניברסיטת תל אביב: רמות. (חינוך הפר.ומ תש"ע E379 וגישה מקוונת)
33. אלטרץ', ח' (2002). האוטונומיה של הלומד בבתי ספר אוטונומיים בישראל – היבטים מוסדיים, כיתתיים ואישיים. [עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה]. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן. (חינוך E372.12 אלט.או תשס"ג)
34. בן אליא, נ' (2000). אזרוח החינוך בישראל: דה רגולציה, דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. (חינוך E370 בן-אלי.אז תש"ס וגם בגישה מקוונת)
35. גזיאל, ח' (2003). בית הספר בניהול עצמי: תיאוריה, מחקר ומעשה. ת"א: רמות. (גישה מקוונת)
36. גזיאל, ח', בוגלר, ר', וניר, א' (2005). הערכת השלכות המעבר של בתי-ספר למסגרת הניהול העצמי על הגורמים המעכבים והמזרזים התפתחות של בתי-ספר :דו"ח מחקר. ירושלים: משרד החינוך והתרבות. (חינוך ; 371.2 גזי.הע תשס"ה)
37. גיבתון, ד' (2003). אנומיה אינטגרציה ואנרכיה: חקיקה ופסיקה כמכשירים להפעלת רפורמות חינוכיות וליישומה של מדיניות החינוך בישראל. בתוך י., דרור, ד., נבו, ור., שפירא (עורכים): תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים (עמ' 407-454). תל – אביב: רמות. 
38. גיבתון, ד' (2006). היבטים משפטיים ומשמעויות משפטיות. בתוך ד., ענבר (עורך).  לקראת מהפכה חינוכית (עמ' 104-127). מכון ון – ליר והקיבוץ המאוחד. (חינוך  E379 לקר.מה תשס"ו וגישה מקוונת)
39. גנאל, י' (2008). שיפור מערכת החינוך הציבורית על ידי בתי ספר בזיכיון. מכון מילקן.
40. דגן-בוזגלו, נ' (2010). היבטים של הפרטה במערכת החינוך. מרכז אדווה. (גישה מקוונת)
41. דהאן, י', ויונה, י'  (1999). מערכת החינוך בתקופת מעבר: מקולקטיביזם מדינתי לאינדיבידואליזם אזרחי. בתוך א., פלד (עורך). חמישים שנות חינוך בישראל (עמ' 163-177). ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
42. דרור, י' (2010). מנהיג תהיה לנו. הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד. (חינוך דרו.מנ תשע"א  E324.22וגישה מקוונת)
43. וולנסקי, ע' (2003). מניסוי  חינוכי למדיניות חינוכית: מעבר בתי הספר בישראל לניהול עצמי. בתוך ע., וולנסקי וי., פרידמן (עורכים). בתי הספר בניהול עצמי מבט בין לאומי (עמ' 207-221). ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
44. כפיר, ד', כהן-ג'וור, א', וברוש, א' (2007). אוטונומיה ואחריות פרופסיונאלית - תפיסת החופש האקדמי בקרב קבוצות מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי חינוך והוראה. תל אביב: מכון מופ"ת. (חינוך E371.104 כפי.או תשס"ז)
45. נבו, ד' (2009). לדבר בגנותה של אחריותיות, בתוך י., קשתי (עורך). הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרופסור אריה לוי ז"ל. אוניברסיטת תל אביב: הוצאת רמות , עמ' 61-62. (חינוך לוי(הער) תשס"ט E370.8)
46. ניר, א', ופירו, פ'   (2007). ניהול עצמי של בתי ספר :מרעיון למעשה : סקירת ספרות מקצועית. ירושלים: מכון סאלד. (חינוך 371.2 ניר.נה תשס"ז)
47. ניר א' (2001). היבטים התפתחותיים של בתי ספר בניהול עצמי. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית. (חינוך E371.2 ניר.הב תשס"א)
48. ניר, א' (2006). העצמת בתי ספר ומלכודת המרכוזיות. בתוך ד., ענבר (עורך). לקראת מהפיכה חינוכית ( עמ' 296-309). ירושלים: מכון ואן ליר והקיבוץ המאוחד. (חינוך E379 לקר.מה תשס"ו וגם בגישה מקוונת)
49. סבירסקי, ש', ודגן-בוזגלו, נ' (2009). בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת : תמונת מצב של החינוך הישראלי. תל אביב: מרכז אדוה. (חינוך E370 סבי.בד תשס"ט וגם בגישה מקוונת)
50. ענבר, ד' (2000). ניהול שוֹנוּת – האתגר החינוכי. אבן יהודה: רכס. (חינוך E371.2 ענב.נה תש"ס)
51. פישר, ג', ומיכאלי, נ' (2011). שינוי ושיפור במערכות חינוך.  מכון ברנקו וייס  ומכון אבני ראשה. לא קיים בספריות בר-אילן
52. קליין, י' (2008). בית הספר בניהול מבוזר : האצלת סמכויות - מתיאוריה ומחקר למעשה. ת"א: צ'ריקובר. ( חינוך 371.2 קלי.בי תשס"ח)
53. שחר, ח', ומגן-נגר, נ' (2010). שיתוף בקבלת החלטות ותחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מרוים: הבדלים בין בתי ספר בניהול עצמי לבין בתי ספר שאינם בניהול עצמי. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 31, 243-269.
54. שיינברג, ש' (2008), אוטונומיה וחינוך היבטים ביקורתיים. ת"א: רסלינג (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח וגם בגישה מקוונת)

 

55. Harris, A. (2008). Distributed school leadership: developing tomorrow’s leaders. London: Routledge. (Education 371.207 HAR)
56. Huggins, K. S., Klar, H. W., Hammonds, H. L., & Buskey, F. C. (2017). Developing Leadership Capacity in Others: An Examination of High School Principals' Personal Capacities for Fostering Leadership. International Journal of Education Policy and Leadership, 12(1), 1-15.
57. Nir, A. (ed.) (2009). Centralization & School Empowerment: From Rhetoric to Practice. Nova Science Publishers, New York. )Education 379.1535 CEN 2009)
58. Malloy, J., & Leithwood, K. (2017). Effects of Distributed Leadership on School Academic Press and Student Achievement. In K., Leithwood, J., Sun, & K. Pollock (eds.) How School Leaders Contribute to Student Success. Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-319-50980-8_5 (pp. 69-91). Springer. לא קיים בספריות בר-אילן
59. Sheppard, B. Brown, J., & Dibbon, D. (2009). School District Leadership, Matters. Springer אין גישה למנויי בר-אילן
60. Smith, F., & Barker, J. (2002) ‘School’s Out? After School Clubs at the Boundary of Home and School’, in E. R., Children. Home and School: Autonomy, Connection or Regulation? (pp. 57-74) Falmer Press: London
61.  Starratt, R. (2011). Refocusing school leadership: foregrounding human development throughout the work of the school. Routledge. לא קיים בספריות בר-אילן
62. Tee, N. P. (2004). Innovation and enterprise in Singapore. Schools, Educational Research for Policy and Practice, 3, 183-198.

 

 

חומר מחייב לעבודה הסמינריונית:

החומר הנלמד בהרצאות והספרות שכל לומד/ת מגבשים לעצמם

 

 

ז. שם הקורס באנגלית:

 

 Privatization and decentralization processes in education systems