דר' איילת בנטל ישראלי 77-951-02 סוגיות בהורות וחינוך מיוחד

 

שם ומספר הקורס:

סוגיות בהורות וחינוך מיוחד

 

 

שם הקורס באנגלית:

Aspects of special needs parenting

 

שם המרצה:

ד״ר איילת בנטל ישראלי

 

סוג הקורס:

שיעור

שנת לימודים:  תשפ״ג                    סמסטר: א׳                היקף שעות:  2

 

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה:

 מטרות על

להקנות ידע לגבי תיאוריות, מודלים וגישות, המנחות את התפיסה המשפחתית מערכתית (The systemic approach), בסוגיות של הורות לילדים עם צרכים מיוחדים.

מטרות ספציפיות

• • • • להעמיק את הידע התאורטי בנוגע לחינוך והורות בחינוך המיוחד בגישה המערכתית: הפציינט המזוהה IP, מהי מערכת ומהן תתי מערכות במשפחה, גבולות, קואליציות ומשולשים רגשיים.
      • היכרות עם תפיסת המשפחה כמערכת-דגם אקולוגי.
      • היכרות עם מחזור חיי המשפחה- דגם התפתחותי.
      • חקירת השפעת הילד עם הצרכים המיוחדים על מעגל החיים המשפחתי: ההשפעות על האחים והאחיות, על ההורים ועל המשפחה המורחבת.
      • הבנת המפגש השונה בין הורים לילד עם צרכים מיוחדים לבין אנשי מקצוע ואנשי החינוך.
      • דיון בתפיסת הילד עם הצרכים המיוחדים: בעיני עצמו, משפחתו ובעיני הסביבה.
      • שליטה בתיאוריה ומודל של מצבי משבר ולחץ.

 

תוצרי למידה

בסיומו של קורס זה, הסטודנטים ישלטו ויבינו את הסוגיות המרכזיות שנלמדו בהתאם למטרות הקורס.

 

 

ב. תוכן הקורס:

הקורס מתמקד בהורות בחינוך המיוחד ומעמיק את הידע אודות תיאוריות, מודלים וגישות לגבי היבטים מגוונים בתחום. הקורס דן בסוגיות שונות אותן פוגשים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הקשורות לקשר ההורי, לסוג המשפחה, משפחות המוצא, קשר עם הקהילה ועבודה מול גורמי טיפול. הקורס יאפשר אינטגרציה של ידע תיאורטי מתחום ההורות בחינוך המיוחד ויתרום לגישור בין תפיסות ואמונות חינוכיות הוריות לבין יישומן.

 

מהלך השיעורים:

הקורס מועבר באופן היברידי הן במערכת למידה מרחוק באתר ייעודי והן בשיעורים סינכרוניים. כולל הרצאות: זום סינכרוני ואסינכרוני, תרגילים מקוונים, תרגיל ניתוח מאמר והוראת עמיתים.

באתר הקורס נמצאים סרטונים, פרטי קריאה (חובה/רשות), שאלות מנחות לקריאת חובה, מטלות ופורום קבוצתי. במסגרת השיעורים הסינכרוניים יערכו תרגולים והתנסויות להעמקת ההבנה וקישור התיאוריות לדרכי יישום אפשריות. כמו כן, הסטודנטים יתנסו בניתוח מאמרים מתחום סוגיות בהורות לילדים עם צרכים מיוחדים והגישה הטיפולית מערכתית.

 

 

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

 

 

ג. דרישות קדם:

אין

ד. חובות / דרישות / מטלות:

1.  קריאת כל החומר הנדרש לשיעור.

2.  נוכחות והשתתפות בשיעורים: בקורס זה יש חובת נוכחות בשיעורים, שתיבדק מדי שיעור. סטודנט אשר יעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יוכל להגיש עבודת גמר, ולא יקבל ציון בקורס.

3. הגשת מטלת אמצע: תרגיל ניתוח מאמר הורות וחינוך מיוחד: הניתוח יערך בקבוצות של שלושה-ארבעה סטודנטים, כל אחד מחברי הקבוצה מגיש את ניתוח המאמר למרצה וכן מעביר אותו לכיתה בנפרד. הגשה אישית באתר (שמות חברי הקבוצה בשם הקובץ), עד ה 29/12. העברה לכיתה ב 5/1.

4. על הסטודנטים להתעדכן בתאריכים ובנושאים בהודעות ובפורום של הקבוצה במודל.

5. עבודת גמר.

 

ה. מרכיבי הציון הסופי:

1. עבודה מסכמת בזוגות בנושא הקורס בהיקף של עד 10 עמודים. פירוט המשימה והמחוון יוצגו במודל (80%)
2. ביצוע תרגילים ומשימות במהלך הקורס (20%):

• תרגיל ניתוח מאמר: הגשת תרגיל ניתוח מאמר במועד (עד ה 16/12) +וגם העברתו (באופן אישי) לכיתה בשיעור מאמרים: השיעור יתקיים ב 23/12. (25 נק׳) אי עמידה במשימה תגרע 5 נקודות מהציון הסופי.
• בשיעורים האסינכרוניים הגשת משימות שבועיות בזמן (קרי במהלך השבוע של  אותו השיעור שניתנו): כולל השתתפות בדיונים בפורום של שיעורים אסינכרוניים. (5 משימותx15 נק׳)

 

ו. ביבליוגרפיה:

חומר חובה לקריאה

אורן, ד' (2015 ). הורות במחשבה שניה, להיות הורה – רגשות, מחשבות ומעשים. פרדס. (חינוך 155 .646 ארן.הו תשע"ה וגישה מקוונת)

 

מילשטיין, א', וריבקין, ד' (2013). שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים. קידום השילוב ויצירת תרבות בית ספרית משלבת. מאיירס, ג'ויינט ומכון ברוקדייל.

*חובת קריאה: עמ': 1-7. גישה מקוונת

 

נלסון, ס"ת, וטרפר, ס"ט (עורכים) (2011). התערבויות בטיפול משפחתי: אוסף כלים ושיטות חדשניות, חלק א. אח. (חינוך 616.89156 התע.בט תשע"א)

 

סימן-טוב, א' (2016). ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם.  מכון מופ"ת. (חינוך 618.9285882 סימ.יל תשע"ו וגישה מקוונת)

 

עופר-זיו, נ' (2007). הורים במפגש עם 'המוח המיוחד' של ילדם.  בתוך: כהן, א. (עורך). חוויית ההורות: יחסים, התמודדויות והתפתחות (עמ' 215-251). אח. (חינוך 306.874 חוי.הה תשס"ז)

 

קפלן, ג',גלסר, ש"ל, פסח, נ', ושטנגר, ו' (2009). חזרה הביתה – סידור חוץ ביתי במוסד, או במשפחה אומנת: קבלת החלטות של הורים לילודים עם חשד לפיגור שכלי. דוח מחקר, קרן שלם.  *חובת קריאה: עמ' 13-15 (גישה מקוונת)

 

שביט, פ', ורייטר, ש' (2016). "אני שותף! "–חינוך הומניסטי לנחישות עצמית ולסינגור עצמי. מכון מופ"ת. (חינוך E371.9 שבי.אנ תשע"ו וגישה מקוונת)

 

Bronfenbrenner, U., & Morris, P. (2006). The bioecological model of human development. In R. M. Lerner (Ed.), Handbook of child psychology (6th ed., Vol. 1, pp. 793-828). John Wiley and Sons.

 

Slobodin, O. (2019). Between the eye and the gaze: Maternal shame in the novel “We need to talk about Kevin”. Feminism and Psycholoy, 29(2), 214-230.

 

Snell, S.A., & Rosen, K.H. (1997). Parents of Special Needs Children Mastering the Job of Parenting. Contemporary Family Therapy, 19(3), 425–442.

 

קריאה מומלצת

אלפי, א' (2015) חוסר אונים הורי: הבניית התהליך הטיפולי בראשית הדרך.

גרסה אלקטרונית[.נדלה מאתר  פסיכולוגיה עברית ב 13/8/2016

 

דאלוס, ר' (2004). מבוא לטיפול משפחתי: תיאוריה ושיטות עבודה מערכתיות. אח. (588313) (חינוך 616.89156 דלו)

 

וויט, מ', ואפסטון, ד' (1999). אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות (פרק 2, עמ' 82-52). תל אביב: צ'ריקובר . (חינוך 616.89166 ויט.אמ תשנ"ט)

מנוחין, ס' (1982). משפחות ותרפיה משפחתית. רשפים.  (חינוך 616.8915 מנו)

סטיר, ו' (1985). המשפחה המודרנית. ספרית-פועלים. (דפוסי תקשורת, עמ' 62-79). (חינוך 158.24 סטי.מש תשל"ה)

Gladding, S.T. (2002). Family Therapy: History, Theory, & Process (3rd ed.). Merrill Publishing Company. לא קיים בבר אילן

Harris, S. M., & Glade, L. T. (2004). Assessment and treatment trauma from a Bowen family systems theory perspective. In D. Catherall (Ed.), Handbook of stress, trauma and the family (pp. 453-471). New York: Brunner-Routledge. (001107807)

 

Minuchin, S., Reiter, M. D. & Borda, C. (2014). The Craft of Family Therapy. Routledge, 3-26.  גישה מקוונת

Nichols, M. P., & Schwartz, R. C. (2001). Family therapy: Concepts and methods (5th ed.). Boston, MA: Allyn and Bacon. (001151359) (616.89156 NIC)

 

Pinquart, M., Oslejsek, B., & Teubert, D. (2016). Efficacy of systemic therapy on adults with mental disorders: A meta-analysis. Psychotherapy Research, 26(2), 241-257.

 

 

ספרי הלימוד (textbooks) וספרי עזר נוספים

כהן, א' (2007). חוויית ההורות: יחסים, התמודדויות והתפתחות. האוניברסיטה העברית, בירושלים, אח. (חינוך 306.874 חוי.הה תשס"ז)

 

זקס, ש', לוין, מ', ווייסקופף, נ' (2015). מהות החינוך המיוחד. סוגיות בחינוך המיוחד, האוניברסיטה הפתוחה. חובת קריאה: עמ': 13-27, 35-54. (חינוך 371.9 סוג.בח תשע"ה)

 

מקורות לניתוח מאמר עם קישורים:

רייטר, ש' (1997). איכות חייו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לאור הרחבת עקרון הנורמליזציה. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 14(2), 69-61. חובת קריאה. מאמר אלקטרוני

 

מילשטיין, א', וריבקין, ד' (2013). שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים. קידום השילוב ויצירת תרבות בית ספרית משלבת. מאיירס, ג'ויינט ומכון ברוקדייל. עמ': 1-7 גישה מקוונת

 

Elad, D., Brezner, A., Barak, S., & Silberg, T. (2017). Mothers and Fathers of Children with Cerebral Palsy: Differences in Future Expectations. Journal Of Developmental & Physical Disabilities, 29(2), 223-240.

Alhuzail, N. A., & Levinger, M. (2018). Perpetual Silence, Not Silence for Moments: Hearing Loss of Children as Perceived by hearing Bedouin Mothers. Child & Adolescent Social Work Journal, 35(4), 377-389.

Oppenheim, D., & Feniger-Schaal, R. (2013). Resolution of the Diagnosis and Maternal Sensitivity among Mothers of Children with Intellectual Disability. Research In Developmental Disabilities, 34(1), 306-313.

Bentov, J., Manor-Binyamini, I., & Abu-Kaf, S. (2020). Social Support, Depression, and Somatisation Among Bedouin Mothers of Adolescents With or Without Developmental Disabilities. Journal Of Intellectual & Developmental Disability, 45(3), 245-253.

Atzaba-Poria, N., & Barak-Levy, Y. (2015). The Effects of Familial Risk and Parental Resolution on Parenting a Child with Mild Intellectual Disability. Research In Developmental Disabilities, 47, 106-116.

Avieli, H., & Band-Winterstein, T. (2017). The Experience of Parenting a Child with Disability in Old Age. Journal of Nursing Scholarship, 49(4), 421-428.

Zaidman-Zait, A., Marshall, S. K., & Stainton, T. (2018). Transition to Adulthood as a Joint Parent-Youth Project for Young Persons with Intellectual and Developmental Disabilities. Intellectual & Developmental Disabilities, 56(4), 263-277.

Roth, D., & Neikrug, S. (2015). What Do the Parents Say? Parents of Children with Developmental Disabilities Using Touch-Screen Mobile Devices. כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 24(1), 38.

Werner, S., & Taub, T. (2016). What Support Resources Contribute to Family Quality of Life Among Religious and Secular Jewish Families of Children with Developmental Disability? Journal Of Intellectual & Developmental Disability, 41(4), 348-359.

עמר, א' (2021). אחריות ההורים והקהילה בחינוך ילדים עם צרכים מיוחדים לאור ההלכה וספרות השו"ת בעת החדשה. דרך אפרתה: בטאון המכללה למורות וגננות – אפרתה, 16 (תשפ"א, 2021), 73-45.

אברמנקו, א' ש', ושריבר, ב' (2021). בחינת קידום תקשורת חברתית ולימודית עבור תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתקופת הסגר והלמידה מרחוק.
האדם הלומד בעידן הדיגיטלי: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ בעריכת: אינה בלאו, אבנר כספי, יורם עשת-אלקלעי, ניצה גרי, יורם קלמן, תרצה לוטרמן), 16, 268-271. האוניברסיטה הפתוחה, מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס.

ארגמן, ר' (2020). הדרכת הורים לילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים - הַכְוָונָה למיניות בריאה כאמצעי למניעת מצבי סיכון ופגיעה מינית עתידית. נקודת מפגש, 19 (שבט תש"פ, ינואר 2020), 51-46.

קנדל, י' (2012). הורות ונישואין בקרב זוגות בעלי ליקוי שכלי בישראל: היבטים הלכתיים, משפטיים וחברתיים. מורשת ישראל , 3, 59-46.

גור, א', וגנאים, בדראן, ל' (2020). הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל. סוגיות חברתיות בישראל, 29(2), 392-369.

 

יקירה, ד' (2013). הוריות מיוחדת.  עניין של גישה, 16 (אוקטובר 2013), 72-65.

 

גרשוני, ח', וטאוב, ת' (2021). "יש לנו שאיפות שונות לחלוטין" - הקהילה החרדית ומאפייניה בראי שיח המוגבלות. בתוך אייזנקוט, ד', חיראק, ר', ודורון, ש'. (עורכים), אתגרים ומגמות בחברה הישראלית במבט רב-תחומי. פרדס הוצאה לאור, 209-179.

 ברן, ל' (2017). לחנך (למיניות) את אבא ואימא. נקודת מפגש, 13 (תמוז תשע"ז, יולי 2017), 34-32.

איש-עם, מ'. (2021). מבט על מעמדם המשפטי של הורים לילדות ולילדים עם מוגבלות: קריאה ביקורתית בתקנות הביטוח הלאומי. ביטחון סוציאלי, 114 (תשרי תשפ"ב, ספטמבר 2021), עמ' 91-126.

רוט, ', וניצן, נ' (2014). מיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית-קשה: השוואה בין דיווחי הורים ומורים והקשר למידת הדחק ההורי. סחי"ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב, 27 (1), 100-83.

זק, ש' ד', סער, ע', ונסר, כ' (2015). מעורבות משפחתית במעונות פנימייה: משמעויות ואתגרים. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 24 (3-2), 89-73.

 

רוט, ד', נייקרוג, ש', יודס ג'ין, וזמירו, נ' (2014). מתמודדים עם מוגבלות: איכות החיים של משפחות ערביות בישראל. סחי"ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב, 27(1), 118-101.

 

שחר, ח', בשארה, ס' (2010). נגישות חינוכית וחברתית לילדים עם מוגבלות. דפי יוזמה, 6, 126-117.

 

חן, א' (2012). ניבוי התנהגות תומכת של הורים ואחים לבן משפחה עם פיגור שכלי המתגורר במעון. חברה ורווחה, ל"ב (1), 90-67.

 

אללוף, א' (2021). עמדות מורים כלפי מעורבות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בתהליך קבלת החלטות. קשת: כתב עת למדעי הרוח והחברה, 3 (שבט תשפ"א, ינואר 2021), 92-67.

כפיר, ד', קליבנסקי, ח', וגילור, א' (2018). קול ההורים: המשמעות של פעילות פנאי לילדים ולבני נוער עם מוגבלות ותרומתה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ו (48), 159-141.

שפיגלמן, כ' נ' (2015). קולן של אמהות עם מוגבלות פיזית.  עיונים בשפה וחברה, 7 (2-1), 199-184.

איש-עם, מ' (2020). "שחר תלתלים ונבון": על המרוץ הישראלי לתינוק המושלם וזכויותיהם של הורים-לעתיד עם מוגבלות. משפט רפואי וביו-אתיקה, 8 (סיוון תש"פ, יוני 2020), 78-44.

פרנק, ש', וליפנר, ד' (2015). תוכנית לקידום חוויות אוטונומיה ומסוגלות עצמית אצל צעירים עם מוגבלויות. פסיכואקטואליה, (ינואר )2015, 50-46.