ד"ר טופלברג נועם 79-523-01 סדנה לבניית יחידות הוראה ממוחשבות
סדנה לבניית יחידות הוראה ממוחשבות 79-523-01
Workshop for the Construction of Computerized Teaching Units
מרצה: ד"ר נועם טופלברג
תאור הקורס:
הדיון בדבר השימוש בטכנולוגיה ויחסיה עם תהליכים פדגוגים מתנהל כבר במשך שני העשורים האחרונים האופן אינטנסיבי. אולם, משבר הקורונה של שנת 2020 העצים אותו וזירז את תהליכי הטמעת הטכנולוגיה בחינוך בכל העולם. עם הטמעה זו הולכת וגוברת ההבנה כי הטמעה נכונה של טכנולוגיה שמה דגש על תהליכי עומק פדגוגיים. הכלים טכנולוגיים אינם הפתרון או המטרה, אלא האמצעי המאפשר את יישום הפדגוגיה. הבנה זו מחייבת חשיבה מחודשת אודות התהליכים הפדגוגיים המתאימים לתקופה בה אנו חיים. קורס זה עוסק בחשיבה כזו. משולבים בו שני נושאים עיקריים: כלים פדגוגיים וכלים טכנולוגים, תוך שימת דגש על השילוב ביניהם.
מבחינה פדגוגית, על המורה של המאה העשרים ואחת להטמיע בתלמידיו מיומנויות חדשות - מידענות, שאלת שאלות, חשיבה ביקורתית, אוריינות חזותית, יכולת רפלקציה, מטה-קוגניציה, עבודת צוות, ערבות ומעורבות, עמידה מול קהל ועוד. ממרצה של תחום דעת, הופך המורה לדמות המעניקה כלים המאפשרים לתלמידיו להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם ולהרחיב את דעתם.
מבחינה טכנולוגית, על המורה להכיר ולשלוט בכלים שונים ומגוונים המאפשרים לו לבצע את תפקידו הפדגוגי על הצד הטוב ביותר. כיום קיימים ומונגשים אינספור כלים טכנולוגיים, המאפשרים ניהול כיתה, עבודה שיתופית, מחקר, ארגון והצגת מידע. קורס זה אינו מתיימר ללמד את כולם לעומק, אלא לערוך הכרות בסיסית עם עקרונות העבודה של כמה מהם ולבסס את הבנת יחסי הגומלין בינם ובין הפדגוגיה.
דרישות קדם:
שליטה בסיסית בניהול מחשב ושימוש בתוכנות Office
חובות / דרישות / מטלות**:
חובות:
הגשת התרגילים ופרויקט סיכום במועדים שנקבעו.
איחור בהגשה יגרור הורדה של 20% בציון
מרכיבי הציון הסופי: 100% צבירת מטלות
הגשות בזמן: לכל מטלה מוגדר זמן הגשה. איחור בהגשה יגרור הורדה של 20% בציון
אופן ההגשה: קבוצתי, עד 4 סטודנטים. על הקבוצות להיות הומוגניות מבחינת דיסציפלינה.
הערה חשובה: למרות שהעבודה על החומרים היא קבוצתית, על כל סטודנט לפתוח סביבת LMS אישית ובה להטמיע את כל החומרים שהוכנו על ידי קבוצתו במהלך הקורס.
מרכיבי הציון הסופי:
מטלה 1 - שאלון עמדות ודיון בנושא טכנולוגיה וחינוך (5%)
מטלה 2 - פתיחת סביבת עבודה ליחידת ההוראה (5%)
מטלה 3 - תכנון כללי של יחידת ההוראה (30%)
מטלה 4 – איתור והטמעת מקורות מידע ביחידת ההוראה (10%)
מטלה 5 – הכנת והטמעת חומרי לימוד ליחידת ההוראה (30%)
מטלה 6 – הכנת והטמעת אירוע הערכה ליחידת ההוראה (20%)
ביבליוגרפיה:
אורעד, יורם "לא הטכנולוגיה בחינוך מאכזבת אלא השימוש בה״, מכון מופ"ת, 2015. קישור לא תקין
אזולאי, שמעון (2018). האדם שמעבר לפדגוגיה מוטת עתיד: על משמעות וקהילות משמעות. אתגרי חינוך - כתב העת של רשת בתי הספר האתגריים ברנקו וייס (3), 2018, עמ' 72-83.
בירנבוים מנוחה, הערכה לשם למידה. הד החינוך. 2007;81(7):40-46 www.levladaat.org/data/upl/sitepages/576-sredirto.pdf
בן ארצי חפציה, על הקשבה ותקשוב: לאיזו כיתה נקבל את תלמידינו באחד בספטמבר?, הגיע זמן חינוך, 5/08/2020https://www.edunow.org.il/article/3870
דיין רוני, תמר ענבל שמיר, רותם אברום, מגן נגר נגה, השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים, בתוך: י' עשת-אלקלעי, א' כספי, נ' גרי, י' קלמן, ו' זילבר-ורוד, י' יאיר (עורכים), ספר הכנס התשיעי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, רעננה, 2017, עמ' 104 – 111. https://www.openu.ac.il/innovation/chais2014/download/A2-1.pdf
וידסלבסקי מלכה, ברכה פלד ואורנה פבסנר, התאמת בית הספר למאה ה-21 ופדגוגיה חדשנית, 4 המ"מים, גליון מס' 27, תשע"א http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/30FB0425-3CDB-4467-B5F0-E63A88728FE4/121933/27.pdf
ודמני רבקה, פדגוגיה דיגיטלית: הזדמנות ללמידה אחרת, מכון מופ"ת, 2018. (חינוך, מדעי המידע 371.334 פדג.די תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)
זיפרט, ת. יישומים פדגוגיים של כלים טכנולוגיים בהוראה. בתוך רבקה ודמני (עורכת), פדגוגיה דיגיטלית - הזדמנויות ללמידה אחרת , מכון מופ"ת, 2018. עמ' 115-135. (חינוך, מדעי המידע 371.334 פדג.די תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)
זינגר ניר "השפעות הטכנולוגיה החדישה על הלמידה", חיפה, 2015. https://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F70B3A50-D11B-493E-9F9B-2298EDC9917F/151577/nir1.pdf
חטיבה נירה, למה ואיך לשלב טכנולוגיות בנות זמננו בהוראה באקדמיה, הוראה באקדמיה, 2016, עמ' 7-11.
חן דוד, בין פדגוגיה לטכנולוגיה: הרהורים על התקשוב בחינוך, מתוך: מחשבים בחינוך, חוב' 35, 1995, עמ' 15 – 21. (אין בבר-אילן)
כהן דולב דפנה, אל תפסיקו ליזום: 7 צעדים ליזמות חינוכית בתקופת הקורונה, זמן חינוך, 5/8/2020https://www.edunow.org.il/article/3872
כהן זלכה גילה, העצמת מחנכים וחונכים בעידן המדיה והרשתות החברתיות, תל אביב, ביתן, 2014. (חינוך 371.1023 זלכ.הע תשע"ה)
מורגנשטרן ניר, למידה מבוססת לומד: מפדגוגיה ל-היוטגוגיה – מה זה אומר ואיך עושים את זה?, מגזין "השפעה", אגף מו"פ משרד החינוך, 2017. https://www.mop.education/magazine-impact/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%9E%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%98%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99/
מורגנשטרן ניר, ע., פינטו, א., וגרהוף, ע., הופמן, ת. ולוטטי, ש. (2019). פדגוגיה מוטת עתיד 2: מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים. משרד החינוך, ירושלים. (חינוך E370.1 מור.פד תשע"ט) https://meyda.education.gov.il/files/Nisuyim/pamabook2.pdf
שור ירון, אומנות ההוראה הקשובה?: מסע לימודי דיאלוגי המקדם הבנה, מכון מופ"ת, 2019. (חינוך 370.1523 שור.אמ תשע"ט וגם בגישה אלקטרונית)
שרירא, ש. ולוי, ד. (2018). הוראה ולמידה בסביבות מפר"ש (Mooc) - סביבות מקוונות, פתוחות ורבות שותפים. בתוך רבקה ודמני (עורכת), פדגוגיה דיגיטלית - הזדמנויות ללמידה אחרת, מכון מופ"ת, 2018. עמ' 217-237 (חינוך, מדעי המידע 371.334 פדג.די תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)
Avidov-Ugar, O., & Eshet-Alkalai, Y. (2014). TPACK Revisited: A Systemic Perspective on Measures for Predicting Effective Integration of Innovative Technologies in School Systems. Journal of Cognitive Education and Psychology, 13(1), 19–31.
Paul Bacsich, Barry Phillips and Sara Frank Bristow. (2011), Learner Use of Online Educational Resources for Learning (LUOERL) – Final report https://www.heacademy.ac.uk/system/files/Learner_Use_of_Online_Educational_Resources.pdf
Bock, M., & O’Dea, V. (2013). Virtual educators critique the value of MOOCs for K-12. Education Week, 32(20), p. 10.
Johnstone, S. M. (2005). Open educational resources serve the world. Educause Quarterly, 28(3). https://er.educause.edu/articles/2005/1/open-educational-resources-serve-the-world
Koehler, M., & Mishra, P. (2009). What is technological pedagogical content knowledge (TPACK)? Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 9(1), 60–70.
Kramarski, B & Michalsky, T. (2009). Preparing preservice teachers for self- regulated learning in the context of technological pedagogical content knowledge. Learning and Instruction. 20(5):434-447. doi: 10.1016/j.learninstruc.2009.05.003
Magana, S. (2017). Disruptive classroom technologies: A framework for innovation in education. Thousand Oaks, CA: Corwin (לא זמין למנויי בר אילן).
Reich Justin, and Jal Mehta. “Imagining September: Principles and Design Elements for Ambitious Schools During COVID-19.” EdArXiv, 3 July 2020. Web. https://edarxiv.org/gqa2w
Sandanayake, T.C. Promoting open educational resources-based blended learning. International Journal of Educational Technology in Higher Education 16, 3 (2019). https://doi.org/10.1186/s41239-019-0133-6
Tamin, R.M., Bernard, R.m., Borokhovsky, E., Abrami, P.C., & Schmid, R.f. (2011), What forty years of research says about the impact of technology on learning a second-order meta-analysis. Review of Educational Research. 81(1):4-28
Valdez, Alfred. Computer-based feedback and goal intervention: learning effects, Educational Technology Research and Development. 60(5):769-784.
Wang Q, Lit Woo H, Lang Quek C, Yang Y, Liu M. Using the Facebook group as a learning management system: An exploratory study. British Journal of Educational Technology. 2012;43(3):428-438. doi:10.1111/j.1467-8535.2011.01195.x.
מטרות הקורס / תוצרי הלמידה*:
מטרת על:
הקניית והבניית כלים פדגוגיים וטכנולוגיים להוראה מקוונת, סינכרונית וא-סינכרונית.
מטרות ספציפיות:
הלומדים יבינו את הזיקות בין דיסציפלינה, פדגוגיה וטכנולוגיה.
הלומדים יבחינו בין למידה סינכרונית וא-סינכרונית וילמדו אודות היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.
הלומדים ירכשו כלים פדגוגיים וטכנולוגיים לניהול תהליכי הוראה והערכה מקוונים.
הלומדים יחשפו למקורות מידע שונים וילמדו כלים לטיפוח מיומנויות מידענות, מהמרכזיות במאה העשרים ואחת.
הלומדים יבנו יחידות לימוד יישומיות המשלבות פדגוגיה חדשנית, תהליכי הערכה מעצבת וטכנולוגיה ומטפחות לומד פעיל בתחומי הדעת הספציפיים שלהם.
