ד"ר טופלברג נועם 79-110-05 סדנא באימוני הוראה

סדנא באימוני הוראה 79-110-05

Instructional Training Workshop

מרצה: ד"ר נועם טופלברג

 

מטרות הקורס / תוצרי הלמידה*:

מטרת העל של הקורס היא גישור בין התיאוריה לפרקטיקה. הגישור יתבצע בתרגול תכני הקורס התיאורטי "תורת ההוראה" בזמן אמת בכיתה בבית הספר או באמצעות צפיה בשיעורים מרחוק (בהתאם להנחיות של משרד הבריאות).

במהלך הקורס יכיר הסטודנט מושגי יסוד בחינוך ובהוראה תוך רכישת ידע פדגוגי כללי (חוצה את כל תחומי הדעת). הסטודנט יגבש את תפיסת עולמו כמורה המחויב לערכי מערכת החינוך ולאתיקה המקצועית, לתלמידיו לעמיתיו בהוראה, וכן מחויב מחד להעמיד אתגרי לימוד משמעותיים ומאידך להמשיך להיות לומד שאופקיו התרבותיים רחבים. הסטודנט יפתח חשיבה רב כיוונית לבחירת דרכים אלטרנטיביות בהוראה מתוך הפעלת שיקול דעת. הסטודנט יכיר סוגיות הוראה בסיסיות, תכנון שעור בעבודה עצמית ובעבודת צוות תוך הפעלת חשיבה רפלקטיבי.

 

תוצרי למידה –

 

הסטודנטים ילמדו תיאוריות מרכזיות בתחומי הפדגוגיה והחינוך

הסטודנטים יצפו בשיעורים בבית הספר. במידת האפשר תתבצענה התצפיות פנים אל פנים ובעת הצורך מרחוק באופן מקוון

הסטודנטים יזהו במהלך הצפייה בכיתה סיטואציות ספציפיות מתוך תיאוריות הוראה הנלמדות בקורס התיאורטי תורת ההוראה.

הסטודנטים יתארו בכתב את המקרים הספציפיים המתאימים לתיאוריות הנלמדות בקורס תורת ההוראה.

הסטודנטים יתארו בכתב איך התיאוריות השונות מקדמות למידה אצל התלמידים

תאור הקורס:

הכרות עם מבנה מערכת החינוך במדינת ישראל ומטרותיה, תכניות לימודים בתחומי דעת השונים, דגמים לבניית מערכי שיעור ושיטות הוראה שונות והכרות עם מושגי יסוד פדגוגיים. תיאוריות מובילות בתחום ההוראה והלמידה: מטרות החינוך, הטקסונומיה של בלום, ריבוי אינטליגנציות, תפקודי לומד, סגנונות למידה, הוראה מתווכת, מקדמי ארגון תכ"ל ושיעורים.

 

דרישות קדם:

אין

 

חובות / דרישות / מטלות**:

נוכחות סדירה במפגשים בכיתה

נוכחות סדירה בבתי הספר

הגשת המטלות במודל: 6 דוחות צפייה, 5 תגובות למאמרים, מערך שיעור

השתתפות פעילה בדיונים המסכמים

 

בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים והסיורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה להגיש את מטלת הסיכום (מערך שיעור), ולא יקבל ציון בקורס.

 

מרכיבי הציון הסופי:

נוכחות בכל השיעורים ובכל הסיורים - תנאי בסיסי לקבלת ציון בקורס

 

הגשת שישה דוחות צפייה: 30% (5 נק' לכל דו"ח)

השתתפות פעילה בפורומים (תגובה אישית על חמישה מאמרים): 20% (4 נק' לכל תגובה)

הגשת מערך שיעור אחד  40%

תלמידאות: השתתפות פעילה בשיעורים, נוכחות מלאה, עבודת צוות: 10% (10 נק')

הגשה באיחור של דוחות הצפייה והתגובה למאמרים מתאפשרת עד שבוע מתאריך ההגשה המקורי של כל מטלה. הגשה המטלות באיחור תגרור הורדה של 20% בציון.

 

ציון עובר בקורס 70.

 

ביבליוגרפיה:

אלוני נמרוד (עורך), כן בבית ספרנו: החינוך שאיננו ובידינו: דברי הכנס הארצי העשירי לחינוך מתקדם. מחשבה רב-תחומית בחינוך ההומניסטי, 11 , 2016. https://www.smkb.ac.il/units-and-departments/advanced-education/publications/bilingual-articles/volume11/

אליעזר יריב,  "מי צריך שיעורי בית?", הד החינוך, פ"ב(6א), 2008.  עמ' 103-100.

בר לב אלחנן, אקלים בית הספר: מציאות וחזון. באר שבע: המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה בתחומי היהדות הרוח והחברה "בית יציב" והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, 2007. (חינוך 371.2 בר-לב.אק תשס"ז)

ברקאי סיגל, דיון במרחב בית הספר כאתר חזותי, בתוך: שי פרוגל ודורית ברחנא-לורנג (עורכים), חינוך לאמנות, אסתטיקה ואתיקה, הקיבוץ המאוחד, 2017, עמ' 118 - 146. (חינוך E707 חנו.לא תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)

גיל-גלזר, י. (2018). פדגוגיה צילומית אקטיביסטית. מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 12, 125-147.

דרור יובל, "תרומתה (האפשרית) של ההיסטוריה של החינוך להערכה בחינוך", עיונים בחינוך, (1\2) 2010, עמ' 70-42.

הרפז יורם, "מהות החינוך - מחשבות בעקבות הזמנת העורכים", בתוך ישעיהו תדמור ועמיר פריימן (עורכים), חינוך - מהות ורוח, תל אביב, 2012, עמ' 331 – 339. (חינוך 370.1 חנו.מה תשע"ב וגם בגישה אלקטרונית)

הרפז יורם , "מהי הבנה, הארות לפתיחה" , הד החינוך, אוקטובר 2013 , כרך פ"ח , גיליון מס' 01 , עמודים 32-35. 

הרפז יורם, "לא די לחשוב – צריך לחשוב טוב", הד החינוך, כרך פ', גיליון 6, פברואר 2006, עמ' 28 – 25. אתר יורם הרפז  https://yoramharpaz.com/articles/thinking/think-well/  

הרפז יורם, "פרט אחד קטן: מטרת החינוך: מאמרים מועד ב", בני-ברק: ספרית פועלים, 2019. (חינוך 370.1 הרפ.פר תשע"ט וגם בגישה אלקטרונית)

וידיסלבסקי מלכה, ברכה פלד ואורנה פבסנר, "התאמת בית הספר למאה ה-21 ופדגוגיה חדשנית", אאוריקה, גיליון 30, 2010. עמ' 1-6.

וידיסלבסקי מלכה, אורית צאירי, הלומד, המלמד ומה שביניהם, מתפיסה ליישום, ערכה למפקחים, מנהלים וצוותי חינוך, ירושלים, 2014. משרד החינוך. https://meyda.education.gov.il/files/HighSchool/lomed_melamed_29052014.pdf

ויגוצקי לב, "חינוך והתפתחות שכלית". חינוך החשיבה 19, 2000, עמ'  55-67. ברנקו וייס. http://brancoweiss.org.il/wp-content/uploads/2015/10/hoveret3.pdf

זילברשטיין משה ונעמה צבר בן יהושע, "כיצד להפוך את תכנית הלימודים לכלי המארגן את החשיבה הדידקטית של המורה", הלכה למעשה בתכנון לימודים, גיליון 6, , 2008, עמ' 76-89.

יוגב אברהם, אידיאולוגיה, פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל, בתוך: אבירם, א.; גל, ג'.; קטן, י. (עורכים): עיצוב מדיניות חברתית בישראל: מגמות וסוגיות. ירושלים, 2007, עמ' 131-148. (חינוך E361.61 עצו.מד תשס"ז)

יחיאלי, תמר, "מהי המשמעות של למידה משמעותית ? האם הוראה פרונטלית יכולה להיות משמעותית ?" בתוך על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים. תל אביב: מכון מופ"ת, 2020. עמ' 17-45.

יעקבי ברוך, לומדים לשחק?: חינוך משחקי כמעשה של חירות .תל אביב: רסלינג, 2019. (חינוך 370.9 יעק.לו תשע"ט)

כהן רימונה, מלכה בן פשט, איריס ברקוביץ', טקסטים חזותיים בכיתה, תל-אביב, 2006. (חינוך 370.1523 כהן.טק תשס"ו וגם בגישה אלקטרונית)

לוי אריה ומרום מרדכי, "הטקסונומיה האפקטיבית ותרומתה לקידום חינוך לערכים", בתוך: מסלובטי נאוה ועירם יעקב (עורכים), חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים,  תל-אביב, 2002,  עמ'334-315. (חינוך E370.114 חנו.לע תשס"ב וגם בגישה אלקטרונית)

מאור, ד' ודטל, ל', בעוד עשר שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבתי ספר – הם יהיו מיותרים. דה מרקר, 29 במאי 2015.

מיכאלי ניר, 2076 :החינוך בין התכוננות לעתיד לבין יצירתו . גילוי דעת, 9 ,147-154, 2016

מרזל לאה וציפי זלקוביץ, שונות מוזיקלית בתכנית ההוראה של מורי מורים, בתוך:  שי פרוגל ודורית ברחנא-לורנג (עורכים), חינוך לאמנות, אסתטיקה ואתיקה, הקיבוץ המאוחד, 2017, עמ' 245 - 268. (חינוך E707 חנו.לא תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)

משרד החינוך, M21 - התוכנית הלאומית לעיצוב מרחבי למידה בראייה פדגוגית מוטת עתיד. מנהל הפיתוח, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך . https://dialogim.wixsite.com/m21mop

מורגנשטרן עופר, פינטו איריס, אשר טלי, מתווה מדיניות מו"פ לפדגוגיה מוטת עתיד, אגף מחקר ופיתוח ניסוי ויזמות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך 2016.         https://meyda.education.gov.il/files/Nisuyim/pedagogyamotatadittakzir.p…

פרנק אברהם, למה בכלל בית-ספר? : מטרות החינוך במאה ה-21 - מבט ישראלי, Publish ספרים דיגיטליים, 2016. ( חינוך 370.1 פרנ.למ תשע"ו)

פרנק אברהם, חינוך ישראלי במאה ה-21: שני עשורים מוחמצים, ישראל, 2018. (לא קיים בספריות בר-אילן)

פוסטמן ניל, קץ החינוך: הגדרה חדשה למטרות בית הספר, תל אביב, 1998. (חינוך 370.973 פוס.קץ תשנ"ח וגם בגישה אלקטרונית)

פרנבאכהר טום ושרר רנדי (ער'), מלאכת מחשבת: מדריך ללמידה מבוססת פרויקט עבור מורים על ידי מורים, המהדורה העברית, קהילת ידידי הייטק היי ישראל, החברה למתנ"סים, 2017. https://www.nirbosco.com/wp-content/uploads/2019/01/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA.pdf

קניאל שלמה, ספר האסטרטגיות ללמידה: ללמוד איך ללמוד, תל אביב: מטח, 2006. (חינוך 153.15 קני.ספ תשס"ו וגם בגישה אלקטרונית)

קפלן, א' ופלוס, ח', אקספלורציה (תגליתנות) כמקור להוראה ולמידה במאה ה -21, מס"ע, מכון מופת, 2008. 

קשת-מאור גילמור, הוראה דיפרנציאלית במאה ה- 21. בתוך: נ' מנדל-לוי (עורכת). שווים: תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות (עמ' 7-12). ירושלים: מכון אבני ראשה, 2017. (חינוך 379.26 שוי.תמ תשע"ז)

מטיאש יהושע וצבר בן יהושע נעמה, "רפורמות בתכנון לימודים בחינוך הממלכתי והמאבק על הזהות",  מגמות, מ"ג (1), 2004, עמ' 84-108.

עשת יורם והמר רונן,  עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות, אוניברסיטה פתוחה, עמ' 42-11 , 2006. (חינוך 371.334 עשת.עק תשס"ו)

שור ירון,  אומנות ההוראה הקשובה?: מסע לימודי דיאלוגי המקדם הבנה, תל -אביב: מכון מופ"ת, 2019. (חינוך 370.1523 שור.אמ תשע"ט וגם בגישה אלקטרונית)

שליטא רחל, אריאל פרידמן, רות הרתאן, אוריינות חזותית בפעולה, חינוך בעידן החזותי, מכון מופ"ת, 2011. (חינוך 371.335 שלי.או תשע"א וגם בגישה אלקטרונית)

שטייניץ עמי, אמנות הרעיון: בית הספר כקמפוס תרבותי, בתוך: שי פרוגל ודורית ברחנא-לורנג (עורכים), חינוך לאמנות, אסתטיקה ואתיקה, הקיבוץ המאוחד, 2017, עמ' 99 - 117. (חינוך E707 חנו.לא תשע"ח וגם בגישה אלקטרונית)

 

 Abrami, P. C., Bernard, R. M., Borokhovski, E., Waddington, D. I., Wade, C. A., & Persson, T. (2015). Strategies for Teaching Students to Think Critically A Meta-Analysis. Review of Educational Research, 85(2), 275-314.?

Amdur Lisa, Interrelations Between Policymakers' Intentions and School Agents' Interpretation of Accountability Policy in Israel, Education Policy Analysis Archives.? 25(84)?, 2017, pp. 1-30.?

Ben Baruch Blich, Can We Learn from Pictures? David Publishing Company, 2013. (לא קיים בספריות בר-אילן)

Berkovich Izhak, Policy Makers' Regulatory Mind-Set, the Regulatory Governance Body of the System, and the Regulated Soul of Educators, COMPARATIVE EDUCATION REVIEW.? 62(2)?, 2018, pp. 178-198.

Beghetto, Ronald A., and Giovanni E. Corazza. Dynamic Perspectives on Creativity?: New Directions for Theory, Research, and Practice in Education. Cham, Switzerland: Springer, 2019. (Electronic access)

Danielson Katie, Sarah Schneider Kavanagh and Elham Kazemi, Coda: Learning Together, In: Pam Grossman (ed.), Teaching core practices in teacher education, Harvard Education press, Massachusetts, 2018, pp. 153 - 161. (לא זמין למנויי בר-אילן)

Fogarty Robin, Brain-compatible classrooms, London, C.2009. (Electronic access)

Gardner Howard, Multiple intelligences new horizons, New York, 2006. (Electronic access)

Gardner Howard, The development and education of the mind: the selected works of Howard Gardner, London, 2006. (Education 370.1 GAR d)

Gil-Glazer, Yaara, Visual culture and critical pedagogy: From theory to practice, Critical Studies in Education, 61(1), 2020, pp. 66-85.

Ji Eun Kim editor Brenna Hassinger-Das edit Reading in the digital age : young children’s experiences with  זe-books : international studies with e-books in diverse contexts. Cham: Springer 2019 (לא זמין בבר-אילן)

  McKenzie, Walter. Multiple Intelligences and Instructional Technology. International Society for Technology in Education, 2005. (Electronic access)

McKenzie Walter, Intelligence quest : project-based learning and multiple intelligences, International Society for Technology in Education, 2012.(לא זמין למנויי בר-אילן)

McGrew Sarah, Chandra L. Alston and Brad Fogo, Modeling as an example of representation, In: Pam Grossman (ed.), Teaching core practices in teacher education, Harvard Education press, Massachusetts, 2018, pp. 57 - 84. (לא זמין למנויי בר-אילן)

OECD. (2009). Teaching Practices, Teachers’ Beliefs And Attitudes. In Creating Effective Teaching and Learning Environments: First Results from TALIS, 87-136. Paris: OECD. https://read.oecd-ilibrary.org/education/creating-effective-teaching-and-learning-environments/teaching-practices-teachers-beliefs-and-attitudes_9789264068780-6-en#page1

Wineburg Sam, Why learn History (when it’s already on your phone), The University of Chicago press, 2018. (לא זמין בבר-אילן)

Wilson, Donna, and Marcus Conyers. Teaching Students to Drive Their Brains?: Metacognitive Strategies, Activities, and Lesson Ideas .Alexandria, VA: ASCD, 2016. (Electronic access)

Yenawine Philip, Visual Thinking Strategies: Using Art to Deepen Learning Across School Disciplines, Cambridge, Massachusetts : Harvard Education Press 2013. (Education 372.5 YEN v)

Zheng Robert Z., Examining multiple intelligences and digital technologies for enhanced learning opportunities, Hershey, Pennsylvania, 2020. (Electronic access)