ד"ר איזמן אסתר 77-427-01 הילד עם שיתוק מוחין

 

הילד עם שיתוק מוחין 77-427

ד"ר אסתר איזמן

סוג הקורס: הרצאה

שנת לימודים: תשפ"ב                     סמסטר: ב'                   היקף שעות: 1 ש"ש= 2 נ"ז

 

א. מטרות הקורס :

1. הסטודנט ייחשף למאפייני השיתוק המוחי וביטויו לאורך מעגל החיים.
2. הסטודנט יכיר את צרכי אוכלוסיה זו בתקופות החיים השונות מבחינה רפואית, פארא-רפואית, חינוכית וחברתית, וכן מידע על מסגרות הטיפול והשיקום של אוכלוסיה זו בישראל.
3. הסטודנט ילמד אודות שיטות חינוך טיפול ושיקום ייחודיות לילדים בעלי שיתוק מוחין ופגיעות מוטוריות נוספות.
4. הסטודנט יפתח מודעות למגוון אמצעי העזר הקיימים לרשות ההורים, המורים והמטפלים לשיפור איכות חייהם של אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות ויבין את הקשר שבין הקשיים התפקודיים לבין הפתרונות המוצעים.
5. הסטודנטים יחשפו למגוון מחקרים עדכניים בתחום ויציגו מחקר לדוגמה.

 

ב. תוכן הקורס:

    מהלך השיעורים:

     הרצאות בליווי מצגות

     צפייה מודרכת בקטעי וידאו

     סיור במ.י.ל.ב.ת. (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה)

     הגשת רפרט.

 

    תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

* התאריך המדויק של הסיור יפורסם בהמשך וכפוף לקבלת אישור לקיום סיור בתקופת הקורונה.

 

ג. חובות הקורס:

 

     דרישות קדם:

     77-400: מבוא לילד המיוחד

 

חובות / דרישות / מטלות:

 הרצאות

 צפייה מודרכת בסרטי וידאו

 פרזנטציות על מאמרים עדכניים באנגלית

 ביקור במרכז מ.י.ל.ב.ת. (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה)

בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.

לידיעתכם, במסגרת שיעורים המתקיימים בזום הנוכחות נבדקת באופן אוטומטי על ידי המערכת. על מנת לוודא שהנוכחות וההשתתפות שלך נקלטים במערכת יש להקפיד על:

1) הזדהות בשם פרטי ושם משפחה

2) הקפדה על מצלמה פתוחה

3) השתתפות פעילה במטלות שבזום ומחוצה לה.

 

מרכיבי הציון הסופי (ציון מספרי):

השתתפות בשיעורים ובביקור במ.י.ל.ב.ת.- 10%*

סיכום מאמר עדכני בזוג, והצגתו בכתה בקצרה (כ-10 דק')- 10%

מבחן מסכם- 70% (על פי הנחיות האוניברסיטה- המבחן יחולק לשניים- 10% מטלה לצורך הכרות עם מערכת תומקס במהלך הסמסטר ועוד 70% בחינה סופית)

 

* בכפוף לקיום סיור בתקופת קורונה. אם הסיור לא יתקיים- אחוז זה יועבר לבחינה.

 

ד. ביבליוגרפיה מומלצת:

1. בלום, ר' וגרינשטיין, א' (2017). טכנולוגיות מסייעות לתקשורת עבור אנשים עם מגבלה מוטורית. המרכז ליעוץ טכנולוגי בית איזי שפירא ופרויקט הנגשת תקשורת, עמותת "IsrALS". אוחזר מתוך אתר בית איזי שפירא.
2. ברק, ש', הולצר, י', ודובנוב-רז, ג' (2014). פעילות גופנית בקרב אנשים עם שיתוק מוחין: השפעות, המלצות וחסמים. הרפואה, 153 (5),  266-272.
3. בשארה, ס', ושחר, ח' (2010). נגישות חינוכית סביבתית וחברתית לילדים עם מוגבלות. דפי יוזמה- כתב עת ליוזמות חינוכיות , 6, 117-126.  
4. גוטמן, א' (2017). אימון בדימויים מוטוריים בקרב אוכלוסייה עם שיתוק מוחין. כתב עת לפיזיותרפיה, 19(2), 48-59.
5. גילור, א', קליבנבסקי, ח', וכפיר, ד' (2015). פעילות פנאי של נוער עם מוגבלויות בישראל- סקר מקוון. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ג(42), עמ' 61-79.
6. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. אוחזר מתוך אתר הכנסת
7. לידור, ר' (2004). התנהגות מוטורית: היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. מאגנס. (חינוך- ‫ 796.01 התנ.מו)
8. מנדלר, ד', ונאון, ד' (2002). אנשים עם מוגבלות משולבים בקהילה - לימוד מהצלחות. ג'וינט - מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה. (חינוך E362.4 מנד.אנ תשס"ב וגם בטקסט מלא)
9. נאון, ד', מילשטיין, א', ומרום, מ' (2012). שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר יסודיים: מעקב אחר יישום "פרק השילוב" בחוק חינוך מיוחד- דוח מחקר.  מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות. (חינוך, מדעי החברה E371.9 נאו.של תשע"א וגם בטקסט מלא)
10. עילם, ג' (2006). איך לדבר ולכתוב על אנשים עם מוגבלויות? עמותת נגישות ישראל. אוחזר מתוך אתר נגישות ישראל .
11. פרץ, ח' (2016). שיתוק מוחי: סקירת ספרות. בית איזי שפירא. אוחזר מתוך אתר בית איזי שפירא.
12. שנקר, ר' ורותם , נ' (2008) צעד קדימה להנגשת השילוב מודל יישומי לשילוב ילדים עם שיתוק מוחי במערכת החינוך ובקהילה. ענין של גישה, 8, עמ' 1-9 .

Barreto, T. M., Bento, M. N., Barreto, T. M., Jagersbacher, J. G., Jones, N. S., Lucena, R., & Bandeira, I. D. (2020). Prevalence of depression, anxiety, and substance-related disorders in parents of children with cerebral palsy: a systematic review. Developmental medicine and child neurology, 62(2), 163–168. https://doi.org/10.1111/dmcn.14321

Cooley, W. C, & Committee on Children with Disabilities (2004). Providing a primary care medical home for children and youth with cerebral palsy. Pediatrics, 114 (4), 1106-1113. https://doi.‪org/10.‪1542/peds.‪2004-1409

Diamon, K. E., & Kontos, S, (2004). Families’ resources and accommodations: Toddlers with down syndrome, cerebral palsy, and developmental delay. Journal of Early Intervention, 26, (4), 253–265.

Feltham, M.G., Ledebt, A., Deconinck, F. & Savelsbergh, G. (2010). Mirror visual feedback induces lower neuromuscular activity in children with spastic hemiparetic cerebral palsy. Research in Developmental Disabilities, 31(6), 1525-1535

Harries, N., Nammourah, I., Al-Jarrah,M., Amro, A.,  & Bar-Haim, S. (2018). Quality of life of adolescents and young adults with cerebral palsy in three communities in the Middle East. The Journal of the Israeli Physiotherapy Society (JOSPT), 20 (1), 3-14.

Krakovsky, G., Huth, M. M., Lin, L., & Levin, R. S. (2007). Functional changes in children, adolescents, and young adults with cerebral palsy. Research in Developmental Disabilities, 28(4), 331–340.

Min, K., Song, J., Kang, J. Y., Ko, J., Ryu, J. S., Kang, M. S., Jang, S. J., Kim, S. H., Oh, D., Kim, M. K., Kim, S. S. & Kim, M. (2013). Umbilical cord blood therapy potentiated with erythropoietin for children with cerebral palsy: A double-blind, randomized, placebo-controlled trial. Stem Cells, 31(3), 581–591.

Nadeau, L., & Tessier, R. (2006). Social adjustment of children with cerebral palsy in mainstream classes: Peer perception. Developmental Medicine and Child Neurology, 48 (5), 331-336.

Rackauskaite, G., Bilenberg N., Bech, B.H., Uldall, P., &, Østergaard, J.R. (2016). Screening for psychopathology in a national cohort of 8- to 15-year-old children with cerebral palsy. Research on developmental disabilities, 49-50,171-80. doi: 10.1016/j.ridd.2015.11.019.

Schenker, R., Coster, W. J., & Parush, S. (2005). Neuroimpairments, activity performance, and participation in children with cerebral palsy mainstreamed in elementary schools. Developmental Medicine and Child Neurology, 47 (12), 808-814.

Sipal, R. F, Schuengel, C., Voorman, J. M., Van Eck, M., & Becher, J. G. (2010). Course of behavior problems of children with cerebral palsy: the role of parental stress and support. Child: care, health and development, 36(1), 74–84.

Pirila, S., Van der Meere, J., Pentikainen, T., Ruusu-Niemi, P., Korpela, R., Kilpinen, J., & Nieminen, P. (2007). Language and motor speech skills in children with cerebral palsy. Journal of Communication Disorders, 40(2), 116-128.

Reid, D. T. (2002). Benefits of a virtual play rehabilitation environment for children with cerebral palsy on perceptions of self-efficacy: A pilot study. Pediatric Rehabilitation, 5(3), 141-148.

Roth, D., & Brown, I. (2017) Social and cultural considerations in family quality of life: Jewish and Arab Israeli families' child raising experiences. Journal of policy and practice in intellectual disabilities, 14 (1) 68-77

Weiss, P.L., Bialik, P. & Kizony, K. (2003). Virtual reality provides leisure time opportunities for young adults with physical and intellectual disabilities.  Cyber Psychology & Behavior, 6(3), 335-342.

Whitney, D.G., Warschausky, S.A., & Peterson, M.D. (2018). Mental health disorders and physical risk factors in children with cerebral palsy: A cross-sectional study. Developmental Medicine and Child Neurology, 61(5)‪, 579–585.‪ https://doi.‪org/10.‪1111/dmcn.‪14083

Wu, Y. W., Xing, G., Fuentes-Afflick, E., Danielson, B., Smith, L. H., & Gilbert, W. M. (2011). Racial, ethnic, and socioeconomic disparities in the prevalence of cerebral palsy. Pediatrics, 127(3)‪, e674–e681.‪ https://doi.‪org/10.‪1542/peds.‪2010-1656

 

חומר מחייב למבחנים:

תקצירי ההרצאות והמחקרים שהוצגו בכתה

 

ה. שם הקורס באנגלית:

The Child with Cerebral Palsy