ד"ר עודד מאירון 77-9035-01 זכרון אנושי
שם ומספר הקורס: זכרון אנושי: מנגוננים מוחיים, התפתחות והפרעות קוגניטיביות
שם הקורס באנגלית:
Human Memory: Neural mechanisms, cognitive development and neurocognitive disorders
שם המרצה: ד" עודד מאירון
סוג הקורס: (שיעור, מתוקשב)
שנת לימודים: תשפ"ב סמסטר: היקף שעות: 1 ש"ש
אתר הקורס באינטרנט:
א. מטרות הקורס ותוצרי למידה (מטרות על / מטרות ספציפיות):
מטרת הקורס – הקנית הידע הנדרש לזהות הפרעות קוגניטיביות שונות בילדים הקשורות לליקויים במערכות זכרון (מוחיות) ולהכיר מנגנונים נוירוקוגניטיביים שונים התורמים לשימור הזכרון (כגון קשב מתמשך) והפעלתו מילדות ועד בגרות. הכרת תהליכים נוירופיזיולגיים המשפיעים על תפקודי הזכרון השונים.
תוצרי למידה –
הסטודנט ילמד על עיבוד ושימור מידע במח האנושי ויבין כיצד ניתן לזהות ליקויים במערכות זכרון שונות.
הסטודנט יבין את ההבדלים בין מערכות קשב ובין מערכות זכרון מוחיות.
הסטודנט יכיר מערכות מוחיות לשימור מידע סנסורי, מוטורי, וסמנטי.
הסטודנט יכיר תהליכים מוחיים שונים לשימור ולהפקת זכרונות וילמד להבחין בהתנהגויות הקשורות לליקויים מוחיים במערכות זכרון שונות (כגון ליקויים בזיהוי פרצופים).
הסטודנט ילמד להבחין בין מערכות חישה וזכרון.
הסטודנט יכיר מערכות זכרון השומרות מידע לטווח קצר ומערכות השומרות מידע לטווח ארוך במח האנושי בילדים ובמבוגרים.
ב. תוכן הקורס:
רציונל, נושאים: בקורס נכיר מערכות מוחיות האחראיות על תהליכי עיבוד ראשוני ועיבוד מתקדם של מידע הנשמר ברשתות מוחיות שונות לטווח קצר ולטווח ארוך. בנוסף, נתמקד בקורס על הפרעות קוגניטיביות בילדים וליקויים ברשתות מוחיות שונות וכיצד הם באים לידי ביטוי בהתנהגות. בקורס נתמקד גם בקשיים קשביים ובקושי לשמר ולשלוף זכרונות בילדים ובבוגרים.
מהלך השיעורים: הרצאות מתוקשבות אשר ילוו במצגות, סרטוני המחשה, והדגמות. תאורי מקרה ישולבו במקומות רלוונטיים.
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים: רשימת נושאים / תוכנית הלימודים בקורס –רשימה מפורטת של נושאי ההרצאות בסדר כרונולוגי (רשימה או טבלה כדוגמת המצ"ב)
|
מס' השיעור |
נושא השיעור |
קריאת חובה |
קריאת רשות |
|
1 |
קשב וזכרון: היפוקמפוס ויצירת זכרונות בילדות המוקדמת |
Gomez & Edgin, (2016) |
|
|
2 |
שינויים במערכות נוירונליות ליצירת זכרון אפיזודי באמצע הילדות |
|
Ghetti & Bunge (2012) |
|
3 |
הפרעות קשב וזכרון בילדות |
|
Tye et al., (2014) |
|
4 |
הפרעות נוירו-התפתחותיות: ליקויי קשב, עיבוד סנסורי ושימור זכרון |
|
Steenburgh et al., (2017) Hudac et al., (2018) |
|
5 |
זכרון עבודה ומערכות לבקרה רגשית |
García-Pacios et al., (2017) |
|
|
6 |
זכרון עבודה בהפרעות קשב בילדים: מנגנוני מטרה להתערבות טיפולית |
Sotnikova et al, (2017) |
|
|
7 |
קשב אודיטורי וזכרון עבודה באנשים בריאים
|
|
Huang et al (2013) |
|
8 |
זכרון עבודה בהפרעות נוירוהתפתחותיות |
Barendse et al (2013) |
Toyomaki et al., (2008) |
|
9 |
מנגנונים מוחיים והפקת רשתות זכרון סמנטי |
|
Price et al., (2016) |
|
10 |
הבסיס המוחי ליצירת זכרון ארוך טווח במח האנושי |
|
Lisman and Grace (2005) |
|
11 |
מדדים נוירופיזיולגיים לקשב וזכרון |
Linden (2005) |
Jacobs et al., (2006) |
|
12 |
מדדים מוחיים ADHD :קשב וזכרון |
|
Kaiser et al (2020) Massat et al (2012) |
|
13 |
הבסיס הנוירונלי לשימור מידע במח: מערכת זכרון אפיזודי: זכרון רב-מימדים |
Dickerson & Eichenbaum (2010) |
Lisman (2003) |
|
14 |
הבסיס המוחי ליצירת זכרון במתבגרים: אינגרציה של מערכות מוחיות מזולימביות, מערכות זכרון, ומערכות קשב ובקרה על התנהגות. |
|
Murty et al., (2016) |
ג. דרישות קדם:
אין
ד. חובות / דרישות / מטלות:
בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל ל- 85% ממשך הקורס ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.
ה. מרכיבי הציון הסופי:
50% - מבחן: המבחן מורכב מ- 70% חומר שנלמד בכיתה, 30% קריאת חובה,
50% - עבודת אמצע (סיכום והצגה של מחקר אמפירי הנוגע לנושא אחד השיעורים של הקורס)
10%- ציון בונוס (10 נקודות) – קריאת רשות, הצגת המאמר בפני הכיתה + הגשת סיכום בסוף הסמסטר (ע"פ תיאום מראש בתחילת הסמסטר)
ו. ביבליוגרפיה:
Barendse, E. M., Hendriks, M. P. H., Jansen, J. F. A., Backes, W. H., Hofman, P. A. M., Thoonen, G., Kessels, R. P. C., & Aldenkamp, A. P. (2013). Working memory deficits in high functioning adolescents with autism spectrum disorders: neuropsychological and neuroimaging correlates . Journal of Neurodevelopmental Disorders, 5,14-24.
Dickerson, B. C., & Eichenbaum, H. (2010). The Episodic Memory System: Neurocircuitry and Disorders. Neuropsychopharmacology, 35(1), 86–104. https://doi.org/10.1038/npp.2009.126
García, P. J., Garcés, P., del Río, D., & Maestú, F. (2017). Tracking the effect of emotional distraction in working memory brain networks: Evidence from an MEG study. Psychophysiology, 54(11), 1726–1740. https://doi.org/10.1111/psyp.12912
Ghetti, S., & Bunge S.A. (2012). Neural changes underlying the development of episodic memory during middle childhood. Developmental Cognitive Neuroscience, 2(4), 381-395.
Gómez, R.L, & Edgin, J.O. (2016). The extended trajectory of hippocampal development: Implications for early memory development and disorder. Developmental Cognitive Neuroscience, 18, 57-69.
Hudac, C. M., DesChamps, T. D., Arnett, A. B., Cairney, B. E., Ma, R., Webb, S. J., & Bernier, R. A. (2018). Early enhanced processing and delayed habituation to deviance sounds in autism spectrum disorder. Brain and Cognition, 123, 110–119. https://doi.org/10.1016/j.bandc.2018.03.004
Huang, S., Seidman, L. J., Rossi, S., & Ahveninen, J. (2013). Distinct cortical networks activated by auditory attention and working memory load. NeuroImage, 83, 1098–1108. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2013.07.074
Jacobs, J., Hwang, G., Curran, T., & Kahana, M. J. (2006). EEG oscillations and recognition memory: Theta correlates of memory retrieval and decision making. NeuroImage, 32(2(, 978-987.
Kaiser, A, Aggensteiner, P.M., Baumeister, S., Holz, N.E, Banaschewski, T., & Brandeis, D. (2020). Earlier versus later cognitive event-related potentials (ERPs) in attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD): A meta-analysis. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 112, 117-134.
Linden, D.E.J. (2005). The P300: Where in the Brain Is It Produced and What Does It Tell Us? The Neuroscientist, 11(6), 563-576. doi:10.1177/1073858405280524
Lisman, J.E. Grace A. (2005). The Hippocampal-VTA Loop: Controlling the Entry of Information into Long-Term Memory. Neuron, 46(5), 703–713.
John Lisman. (2003). Long-Term Potentiation: Outstanding Questions and Attempted Synthesis. Philosophical Transactions: Biological Sciences, 358(1432), 829–842.
Massat, I., Slama, H., Mary, A., Peigneux, P., Linotte, S., Mendlewicz, J., Kavec, M., Baleriaux, D., & Metens, T. (2012) Working Memory-Related Functional Brain Patterns in Never Medicated Children with ADHD. PLoS ONE 7(11): e49392. doi: 10.1371/journal.pone.0049392
Murty, V. P., Calabro, F., & Luna, B. (2016). The role of experience in adolescent cognitive development: Integration of executive, memory, and mesolimbic systems. Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 70, 46–58. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2016.07.034
Sotnikova, A., Soff, C., Tagliazucchi, E., Becker, K., & Siniatchkin, M. (2017). Transcranial Direct Current Stimulation Modulates Neuronal Networks in Attention Deficit Hyperactivity Disorder. Brain Topography: A Journal of Cerebral Function and Dynamics, 30(5), 656. https://doi.org/10.1007/s10548-017-0552-4
Toyomaki, A., Kusumi, I., Matsuyama, T., Kako, Y., Ito, K., & Koyama, T. (2008). Tone duration mismatch negativity deficits predict impairment of executive function in schizophrenia. Progress in Neuropsychopharmacology & Biological Psychiatry, 32(1), 95–99. https://doi.org/10.1016/j.pnpbp.2007.07.020.
Tye, C., Rijsdijk, F., & McLoughlin, G. (2014). Genetic overlap between ADHD symptoms and EEG theta power. Brain and Cognition, 87, 168–172. https://doi.org/10.1016/j.bandc.2014.03.010
van Steenburgh, J. J., Varvaris, M., Schretlen, D. J., Vannorsdall, T. D., & Gordon, B. (2017). Balanced bifrontal transcranial direct current stimulation enhances working memory in adults with high-functioning autism: a sham-controlled crossover study. Molecular Autism, 8, 1–15
