ד"ר אלי שכטר 77-891-01 חינוך ועיצוב זהות

הערה חשובה: עדכון נוסף של הסילבוס מתבצע תמיד על ידי מיד בתחילת הסמסטר לאחר קריאת עבודות הסטודנטים מהשנה הקודמת וחשיבה מחדש. סילבוס זה נכון כמתווה מתוכנן במועד פרסומו. בד"כ מדובר בשינויים ועדכונים בפריטי קריאה ונושאים לימוד מסויימים שמתעדכנים. יתכן ואם משבר הקורונה יימשך יתבצע עדכון מהותי יותר במתווה הקורס.

א. מטרות הסמינר:

1. קידום הבנת מקום החינוך (מחנכים ומוסדות חינוך) בעיצוב\פיתוח זהות תלמידים ואישיותם, ופיתוח מערכת מושגית ותאורטית למחקר בתחום זה.
2. בירור האופן בו תלמידים תופסים את מקום מוריהם בעיצוב זהותם, והגורמים ההופכים מורים לדמויות מעצבות\משמעותיות.
3. ביצוע מחקר איכותני אידיוגרפי בתחום.
4. שנת תשפ"ב
   1. פיתוח והתנסות בראיון 'סיפור חיים ממוקד תימה' ו'אנמנזה\היסטוריה חינוכית'.
   2. שימוש בגישה אידיוגרפית לניתוח מקרה ולבחינה כוללת של סוגיה זו.

ב. תוכן הסמינר: 

ראציונל: נושא הסמינר הכללי הוא מקומו של המבוגר המחנך והמוסדות החינוכיים בעיצוב זהותו של המתחנך. המיקוד של הסמינר הוא פסיכולוגי-חינוכי אך ניתן מתוך מודעות ליחסי הגומלין המורכבים בין תחומי החינוך, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה החינוכית, והסוציולוגיה. הספרות החינוכית המרכזית אינה נוטה להגדיר את תפקיד החינוך מתוך פרספקטיבה של עיצוב זהות, וממוקדת במידה רבה בתפקיד המורה כמקדם ידע והבנה. הספרות המחקרית בתחום הפסיכולוגיה גם כן אינה מייעדת מקום מרכזי למבוגר המחנך כמוקד מרכזי בהתפתחות זהותו - ואנו נבחן עד כמה תמונה תיאורטית זו משקפת את המציאות. במוקד הסמינר השנה נקודת המבט של התלמיד (ואולי המורה כתלמיד). ננסה לברר האם ובאיזה מידה מורים נתפסים כמעצבי זהות בעיני תלמידיהם, מה בהוראתם ובהתנהלותם הופך אותם לכאלה.

הסמינר יכלול הבטים תיאורטיים ומחקריים. מהתלמידים יידרש לקרוא ספרות מחקרית מהארץ והעולם. בסמינר השנה, התכנון הוא שתלמידים יערכו ראיונות איכותניים לפי דגם שפותח בסמינר בשנים קודמות, ויכתבו עבודה סופית המשלבת ניתוח עומק למקרה יחיד, וניתוח רוחב של סוגיה העולה מהמאגר הכללי של כל התלמידים.

מנסיון של שנים קודמות, הוראת עיקר הספרות התאורטית תתבצע רק לאחר שהתלמידים יראיינו, ישקלטו ויגישו ראיון שעליו יעבדו. כך הספרות התאורטית תהיה "מחוברת" לחומר מחקרי קונקרטי. ההגשה הראשונית תהיה מוקדמת.

תקשורת:

הן הודעות והן פריטים ביבליוגרפים יועברו באמצעות מערכת הלמידה הממוחשבת של האוניברסיטה. על כל התלמידים להיות מחוברים למערכת ולהתעדכן בהודעות באופן שוטף.

מהלך השיעורים המתוכנן:

מעצם טבעו, סמינר מחקר מעין זה הוא דינמי באופיו ומשתנה בהתאם לתובנות העולות מקריאת החומר התאורטי והמחקרי הקודם, ומאילוצים הנובעים מתנאי המחקר בשדה. על כן התוכנית, וחומרי הקריאה המובאים להלן הם מתווה טנטטיבי בלבד ונקודת פתיחה, והכל עשוי להשתנות הן בסדר, והן בתוכן.

המתווה הטנטטיבי:

חופשת סמסטר – ניתוח ראשוני על פי שיטת הניתוח מסמסטר א.

מתווה סמסטר ב'
תוכנית מפורטת תוגש לקראת סמסטר ב' על בסיס מה שהספקנו סמסטר א'. כעקרון, סמסטר ב' יוקדש ל:

• עיקר הסמסטר - פגישות מחקר – עבודה על ניתוח מספר מקרים של התלמידים והצגת הממצאים.
• העמקה תאורטית  (השלמות לאחר שהסוגיה הבסיסית ברורה יותר).
  • פגישות אישיות.
  • סבב פרזנטציות מקוצר לפי הצורך.
  • דיון באופן השוואת ממד מהמחקר האישי בהקשר של הקבוצה כולה.

אין. מומלץ מאוד קורס קודם בתאוריות אישיות, והכרות בסיסית עם מחקר איכותני.

אני ממליץ לסטודנטים שלמדו את הסמינר שלי בתואר ראשון ללמוד סמינר אחר, כדי לגוון. מי שבכל זאת מבקש להצטרף, נא לדבר איתי.

• מלאה, קריאה, איסוף חומר ביבליוגרפי ומחקרי, הגשת נתונים בזמן והצגת חומרים בכיתה. העבודה הסופית תוגש עד לסוף אוגוסט 2022. הנחיה אישית בשעות קבלה ובמייל - רק עד חודש לאחר סיום סמסטר ב'. (לא יינתנו "שיעורים פרטיים" לתלמידים מחסירים, גם אם החסירו ברשות. יש להשלים מחברים).
• באישור מיוחד ובכתב, ניתן להגיש את העבודה עד סוף ספטמבר ללא פגיעה בציון. ניתן להגיש את העבודה לאחר מכן, עד שנה מסיום הקורס, אלא שבמקרה זה המרצה יכול להוריד עד 15 נקודות מהציון (הציון מתחיל מקסימום ב-85), על פי שיקול דעתו.

המרצה יתן ציון על העבודה הסופית (100%) וישקלל בה גם השתתפות סדירה ופעילה ומסירת חומרים בזמן. העבודה הסופית תוגש לפי מתכונת מחייבת שתימסר במהלך בסמסטר ב'.

מטבע הדברים בסמינר דינמי מעין זה, חומרי הקריאה אינם יכולים להנתן מראש באופן מלא. ברשות המרצה רשימה של כ-200 פריטים ביבליוגרפים שתועלה לMoodle לרשותכם – ופריטים יישלפו לפי הצורך מהרשימה (ומחיפושים שנערוך תוך כדי השנה). חומרי הקריאה לשבועות הראשונים שכבר הוחלט לגביהם יועלו כקבצים סרוקים למודל כשהאתר ייפתח, או בלינקים מהספריה. כאמור, המרצה יוסיף חומרי קריאה על פי העולה מצורכי ההוראה. מרבית החומרים באנגלית. התלמידים יצטרכו בהמשך גם לחפש חומרים רלבנטיים בעצמם בהתאם לתחום מחקרם. הרשימה להלן בבחינת פתיחה.

אבירם, ר' (1997). מערכת החינוך בחברה הפוסט מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי. בתוך א', גור זאב (עורך), חינוך בעידן השיח הפוסטמודרני (עמ' 103-120) . ירושלים: הוצאת מאגנס. ( חינוך, מדעי החברה370.1 חנו.בע תשנ"ז)

איילון י' וצבר בן יהושע, נ' (2010). תהליך ניתוח תוכן לפי תאוריה מעוגנת בשדה. בתוך ל', קסן, ומ', קרומר נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמ׳ 359-382). באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון. (חינוך, פסיכולוגיה 300.72 נתו.נת תש"ע)

אריקסון, א' (1987). זהות נעורים ומשבר. תל אביב: ספריית פועלים. (חינוך , מדעי החברה 155.2 ארי.זה תשמ"ח)

טטר,מ., וקסלר, ע. (2002). תפיסות תלמידים את המורים המשמעותיים עבורם השפעותיהן של איכות הקשר עם ההורים ותחושת ניכור מבית הספר. הייעוץ החינוכי, י"ד, עמ' 104-76.

צוריאל, ד' (1990). 'זהות אני' לעומת 'פזירות הזהות' בגיל ההתבגרות: היבטים התפתחותיים והשלכות חינוכיות. מגמות, ל"ב (4), 509-484.

שכטר, א' (2000). התפתחות קוהרנטית במצב קונפליקטואלי: התפתחות דתית ומינית בקרב צעירים אורתודוכסיים מודרניים. עבודת דוקטורט ,המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית ירושלים. [פרק המבוא]. (חינוך 155.5 שכט.הת תש"ס)

Andersen, S. M., Chen, S., & Miranda, R. (2002). Significant others and the self. Self and Identity, 1(2), 159–168.

Cote, J. E., & Schwartz, S. J. (2002). Comparing psychological and sociological approaches to identity: identity status, identity capital, and the individualization process. Journal of Adolescence, 25(6), 571-586.

Feldman, K. A. (2007). Identifying exemplary teachers and teaching: Evidence from student ratings. In R. P., Perry & J. C., Smart (Eds.). The scholarship of teaching and learning in higher education : an evidence-based perspective. (pp. 93-129). New York: Springer. (Education 378.125 SCHO 2007)

Flum, H. & Kaplan, A. (2006). Exploratory orientation as an educational goal. Educational Psychologist, 41(2), 99-110.

Korthagen, F. (2004). In search of the essence of a good teacher: Towards a more holistic approach in teacher education. Teaching and Teacher Education, 20, 77–97.

McAdams, D. P. (2011). Narrative Identity. in S. J,. Schwartz, K., Luyckx, & V. L., Vignoles (Eds.). Handbook of identity theory and research (pp. 99-115). New York: Springer. (Education 155.2 HAN 2011)

McLean, K. C., & Pratt, M. W. (2006). Life's little (and big) lessons: Identity statuses and meaning-making in the turning point narratives of emerging adults. Developmental Psychology, 42(4), 714-722.‏

McLean, K., & Thorne, A. (2003). Late adolescents' self-defining memories about relationships. Developmental Psychology, 39(4), 635-645.

Nieto, S. (2003). Challenging current notions of “highly qualified teachers” through work in a teachers' inquiry group. Journal of Teacher Education, 54(5), 386–98.

Rhodes, J. E., Spencer, R., Keller, T. E., Liang, B., & Noam, G. (2006). A model for the influence of mentoring relationships on youth development. Journal of Community Psychology, 34(6), 691-707.‏

Rich, Y., & Almozlino, M. (1999). Educational goal preferences among novice and veteran teachers of sciences and humanities. Teaching and Teacher Education, 15(6), 613-629.

Robinson, O. C., & McAdams, D. P. (2015). Four functional roles for case studies in emerging adulthood research. Emerging Adulthood, 3(6), 413-420. doi:10.1177/2167696815592727

Schachter, E. P. & Rich. Y. (2011). Identity Education: A conceptual framework for researchers and practitioners. Educational Psychologist, 46(4), 222–238.

Schachter, E. P. & Ventura, J. J. (2008). Identity agents: Parents as active and reflective participants in their children's identity formation. Journal of Research on Adolescence. 18(3), 449 - 476.

Schachter, E.P., & Galili-Schachter, I. (2012). Identity Literacy: Reading and teaching texts as resources for identity formation. Teachers College Record, 114(5), 1-37.

Schwartz, S. (2001). The evolution of Eriksonian and neo Eriksonian identity theory and research a review and integration. Identity: an international journal of theory and research, 1, (1), 7-58.

Singer, J. A., Blagov, P., Berry, M., & Oost, K. M. (2012). Self-defining memories, scripts, and the life story: Narrative identity in personality and psychotherapy. Journal of Personality, 81(6), 569-582.

Stemler, S. (2001). An overview of content analysis. Practical Assessment, Research & Evaluation, 7(17), 137-146.

Tatar, M. (1998). Significant individuals in adolescence: Adolescent and adult perspectives, Journal of Adolescence, 21(6), 691-702.

ראה לעיל