בר-חיים אייל 77-006-01 יסודות בסוציולוגיה חינוכית

שם ומספר הקורס:  יסודות בסוציולוגיה חינוכית

77-006-01

שם המרצה: אייל בר-חיים

סוג הקורס: שיעור

שנת לימודים:       תשפ"ב               סמסטר:        א'                     היקף שעות:  1 ש"ש

 אתר הקורס באינטרנט:          https://lemida.biu.ac.il/course/view.php?id=65552

 

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה (מטרות על / מטרות ספציפיות):

מטרת הקורס –

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים להבנה סוציולוגית של מערכת החינוך בישראל ובעולם. הקורס יתמקד בהבנת מערכת החינוך כממלאת תפקידים חברתיים שונים וכזירה של ציפיות חברתיות שונות. בנוסף, הקרוס יציג בפני הסטודנטים את עבודתו של הסוציולוג ויאפשר להם להתנסות בחלקים ממנה.

 

תוצרי למידה – הצהרות המפרטות מה מצופה מהסטודנט לדעת, להבין ו/או להיות מסוגל להדגים לאחר השלמת תהליך הלימודים.

• הכרות עם שיטת החשיבה הסוציולוגית לסוגיה (תפיסות פוזיטיביסטיות והבנייתיות)
• הבנת התפקידים החברתיים השונים של מערכת החינוך
• זיהוי מאבקים חברתיים ופוליטיים הקשורים במערכת החינוך כתוצר של ציפיות סותרות ממערכת החינוך
• ניתוח עצמאי של ידיעה חדשותית על מערכת החינוך בכלים סוציולוגיים
• התנסות בסיסית במחקר סוציולוגי אמפירי בתנאי מעבדה

 

ב. תוכן הקורס:

החשיבה הסוציולוגית מאפשרת לנו להבין את מערכת החינוך כזירה חברתית, בה לחינוך יש מספר תפקידים חברתיים אשר לעיתים סותרים את זה את זה ומביאים לתוצאות לא צפויות. בקורס נלמד על החשיבה הסוציולוגית ועל עבדותו האמפירית והתיאורטית של הסוציולוג בהקשר של מערכת החינוך.  באמצעות כלים אלו נבין את תפקידיה השונים של מערכת החינוך בחברה. נבחן כיצד תיאוריות סוציולוגיות מסבירות את הבדלי האינטרסים של בעלי עניין במערכת החינוך ואת המקור לחוסר שביעות רצון מתמשך ורצון לשינוי מצד מורים, הורים, תלמידים וקובעי מדיניות כאחד. נעסוק בתחומים חברתיים הבאים לידי ביטוי במערכת החינוך דוגמת אי-שוויון, מגדר, לאומיות, ועוד. במהלך הקורס נתנסה, על קצה המזלג, במחקר סוציולוגי.

 

מהלך השיעורים:

הקורס יחולק לארבעה חלקים עיקריים:.

• חלק ראשון (שני שיעורים) - יעסוק במבוא כללי בוא יוצגו התפיסות הסוציולוגית המרכזיות שינחו ויהוו את המבנה התיאורטי של הקורס (2 שיעורים).
• חלק השני (שישה שיעורים) - יעסקו בתפקידי מערכת החינוך. שיעורים אלו יכללו מצגת והסבר על חומרי הקריאה. את חומרי הקריאה יש לקרוא לאחר השיעור. לאחר השיעור תעלה באת שאלת מחשבה הקשורה לחומרי הקריאה. בתחילת כל שיעור יתקיים דיון על השאלה. לקראת שיעור 6 יעלה באתר ניסוי סקר מקוון עליו יענו הסטודנטים ותוצאותיו יוצגו בשיעור.
• חלק השלישי (שלושה שיעורים) - יתמקד בניתוח סוגיות עכשוויות במערכת החינוך. בשיעורים אלו נדון בחוק חינוך מגיל 0, השלכות הקורונה, וצמצום בחינות הבגרות. במסגרתם ינתחו התלמידים באופן עצמאי ידיעות חדשותיות (סרטונים וטקסטים כתובים) הקשורים בסוגיות האלו.
• חלק רביעי (שלושה שיעורים) – יוקדש לעבודה אמפירית של שאלות סוציולוגיות הקשורות למערכת החינוך. שיעור 12 יהיה שיעור מעבדה ממוחשבת במסגרתו יבצעו התלמידים ניתוח כמותי פשוט מתוך מחולל הלוחות של הסקר החברתי. שיעורים 13-14 יוקדשו להצגת עבודות, סיכום והכנה למבחן.

 

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

 

 

ג. דרישות קדם:

אין דרישות קדם לקורס

 

ד. חובות / דרישות / מטלות:

 

בקורס אין חובת נוכחות, אך תוכן השיעורים מהווה חלק מהחומר למבחן למאמרים, קטעי הוידאו והאודיו המופיעים בסילבוס. יינתנו שתי מטלות בקורס. הגשה של אחת מהן לפחות מהווה תנאי לקבלת ציון בקורס.

 

ה. מרכיבי הציון הסופי:

80% מבחן מסכם

20% הגשת לפחות מטלה אחת מתוך שתיים, הגבוהה מבניהן (יש חובה להגיש לפחות אחת מהן על מנת לעבור את הקורס)

 

ו. ביבליוגרפיה:

 

קריאת חובה

ברגר, פ' (1970). "סוציולוגיה כבידור ליחיד" ו"סוציולוגיה כצורה של תודעה". בתוך: פ', ברגר. הזמנה לפגישה עם הסוציולוגיה (עמ' 9-32, 33-60). תל אביב: עם עובד (חינוך, מדעי החברה 301 ברג.הז תש"ל)

הרן, כ' (1990). מגבלות החינוך הבית ספרי ואפשרויותיו. ירושלים: אקדמון . ( חינוך 306.43 הרן.מג תש"ן)  פרק 2: "תיאוריות על החינוך הבית-ספרי והחברה: הפרדיגמה הפונקציונלית ופרדיגמת הקונפליקט", עמ' 41-66.

ואן-קאופמן, ר',  איינהורן, ת',  ויאיר, ג' (2017). לענות על הצורך הזהותי: מסע ישראלי והחינוך הערכי בישראל, בתוך ג', יאיר (עורך) מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל (עמ' 71-102). תל אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד. (חינוך E371.384 יאי.מס תשע"ז וגם גישה אלקטרונית)

יוגב, א', ליבנה, ע' ופניגר, י' (2009) סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך, מגמות מו(3),  337-355.

בר-חיים, א', בלנק, כ', ושביט, י' (2013) שינויים בשוויון הזדמנויות  בהשכלה, בתעסוקה  ובכלכלה: 2008-1995 (עמ' 213-229). מתוך נ', בלס (עורך). דוח מצב המדינה 2013. ירושלים: מרכז טאוב .

ברזילי-שחם, י' ויעיש, מ' (2015) השפעת המוסד האקדמי על ההזדמנויות התעסוקתיות של בוגריו. סוציולוגיה ישראלית,  טז(2) , 56-75.

בר-חיים, א', ושביט, י', (2018) התרחבות ההשכלה הגבוהה, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות. מגמות, נג(1), 101-124.

ארדריך, ל', גולדן, ד', ורוברמן, ס' (2018). "אימהוּת וניווט החינוך בבית הספר: מבט השוואתי". ביטחון סוציאלי, 103, 237-261.

שביט, י', פרידמן, י', גל, ג', ווקנין, ד' (2018). אי שיוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, גירויים חושיים, התפתחות הילד והישגים. ירושלים: מרכז טאוב. (גישה אלקטרונית)

מלר, ט' (2021) "חדר משלהן": למידה מרחוק בקרב סטודנטיות ערביות-פלסטיניות במכללות בגליל בעקבות משבר הקורונה, סוציולוגיה ישראלית, כא(2), 24-31.

איילון, ח' ושביט, י' (2002) .הערכת תרומתן של הרפורמות בבחינות הבגרות לשוויון הזדמנויות. דו"ח מחקר, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך (לא אותר)

מזרחי, נ' (2009). לא רוצים סוציולוגיה: פדגוגיה ללא חברה בשדה החינוך בישראל. אלפיים, 34, 42-64 (נא לבדוק במודל)

 

לקריאה מומלצת

 

Ayalon, H., & Shavit, Y. (2004). Educational reforms and inequalities in Israel: The MMI hypothesis revisited. Sociology of Education, 77(2), 103-120.‏

Collins, R. (2002). Credential inflation and the future of universities. In S., Brint (ed.). The future of the city of intellect: The changing American university (pp. 23-46). Stanford, CN.: Stanford University Press. (אין בבר-אילן)

 

בר-חיים, א', יעיש, מ', ושביט, י' (2008). במעלה המדרגות היורדות: התרחבות הריבוד במערכות חינוך. סוציולוגיה ישראלית, י(1), 61-79.

משוניס, ג"ג (1999). סוציולוגיה.  תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.  עמ' 2-27 (חינוך 301 משו.סו תשנ"ט)

 

 

ז. שם הקורס באנגלית:Sociology of Education