ד"ר שמחה גתהון 77-500-01 חינוך בלתי פורמלי

 

חינוך בלתי פורמלי  77-500-01

מרצה: ד"ר שמחה גתהון.          דוא"ל : simcha.getahune@gmail.com

סוג הקורס: שיעור לתואר ראשון בבית הספר לחינוך.

שנת לימודים: תשפ"א                  סמסטר ראשון                             היקף שעות:  2 ש"ש

 

מטרות הקורס:

הקניית ידע על תחום החינוך הבלתי פורמלי:

1. הכרת מאפיינים של מסגרות חינוכיות בלתי פורמליות.
2. הכרת מאפייני הפדגוגיה של החינוך הבלתי פורמלי.
3. הכרת תרומתו של החינוך הבלתי פורמלי תוך השוואתו לחינוך הפורמלי.
4. הכרת הממדים של החינוך הבלתי פורמלי על-פי כהנא.

תוכן הקורס:

 הקורס יעסוק באפיונים של תחום החינוך הבלתי פורמלי מהיבטים פילוסופיים, חברתיים, חינוכיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומינהליים. במהלך הקורס ייבחנו גישות אלו בתיאור החינוך הבלתי פורמלי והפעולה החינוכית הבלתי פורמלית. כמו כן, יידונו אפשרויות התרומה של המודל ותפיסת העולם החינוכית על מסגרות חיברות שונות בתחומי החברה בכלל והנוער בפרט. דגש מיוחד יושם לאפשרויות הגלומות בחינוך הבלתי פורמלי לקידום אוכלוסיות מיוחדות (נוער מנותק, עולים). במהלך הקורס יידונו עניינים שונים הקשורים בפרופסיונליזציה של עבודה עם נוער. במסגרת הקורס יוצגו תיאורי פרויקטים ותוכניות מהשדה החינוכי.

מהלך השיעורים: הרצאות בליווי מצגות, שימוש בסרטונים. ומרצים אורחים .

תוכנית:

דרישות קדם: אין דרישות קדם.

 

חובות/ דרישות/ מטלות:

* חובת השתתפות סדירה כמקובל על-פי התקנון בשיעורים.

*  קריאת חובה של מאמרים המסומנים בצהוב ברשימה הביבליוגרפית.

* הגשת תרגילים על-פי הצורך.

* השתתפות בסיורים על-פי הודעה מראש- ( לא יתקיים עקב מצב הקורונה)

 

מרכיבי הציון הסופי:

75% - ציון מבחן רב-ברירתי .

25% -  ציון מבחן שאלות פתוחות.

 

ביבליוגרפיה:

מקורות חובה מסומנים בצהוב.

יתר המאמרים הם חומר לקריאה מומלצת- חומר העשרה.

 

 א. מבוא                

1. אייזנשטאדט,  ש"נ (תשכ"ה). חינוך ונוער - עיונים סוציולוגיים (עמ' 61-131). ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית הספר לחינוך ומשרד  החינוך והתרבות. (חינוך, מדעי החברה 306.43 איז.חנ תשכ"ה)  
2. בר-לב,  מ'  (תשל"א). הפעילות החינוכית-החברתית האקסטרא קוריקלרית בבית הספר העל-יסודי הדתי המקיף במדינת ישראל. עבודת מחקר לתואר שני. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. (עמ' 23-32). (חינוך  E371.8 בר-לב.פע תשל"א)
3. *גל,  מ' (תשמ"ה).  החינוך הבלתי פורמלי בישראל - מסגרות מקריות או מערכות הממלאות תפקידים חברתיים חינוכיים ייחודיים. בתוך ו', אקרמן, א', כרמון וד', צוקר (עורכים). חינוך בחברה מתהווה: המערכה הישראלית (כרך ב,  עמ'  601-666). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.  (חינוך E370 חנו.בח תשמ"ה)
4. דיואי, ג'  (1960). דמוקרטיה וחינוך – מבוא לפילוסופיה של החינוך (עמ' 11-20). ירושלים: מוסד ביאליק . (גישה אלקטרונית)
5. *המנחם, א' ורומי, ש' (1997). חינוך לא פורמלי. בתוך י', קשתי, מ', אריאלי, וש', שלסקי (עורכים), לקסיקון החינוך וההוראה (עמ' 192-193). תל-אביב: רמות.  (חינוך E370.3 לקס.הח תשנ"ח)
6. לם,  צ' (תשל"ה). החינוך המשלים בתורת מנגנון לשינוי החינוך הממוסד. בתוך י', מיוחס (עורך),  ספר החינוך המשלים (עמ' 38-44).  ירושלים: משרד החינוך והתרבות,  אגף הנוער. (חינוך 371.8 ספר.הח תשל"ה)
7. *רומי,ש' ושמידע ,מ' (עורכים) (2007). החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה. ירושלים: מאגנס. (  1,5,10,13,14,15,16,22,23,25) (אלקטרוני)

 

ב.  נעורים

1.   אריקסון, א'  (1974). ילדות וחברה . תל-אביב: ספרית הפועלים. (גישה אלקטרונית)
2.   *גרופר,א ורומי,ש'  (עורכים) (2014). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. כרך א' . תל אביב: מכון מופ"ת . (  שער  ראשון עמ' 67,שער שני עמ'', 134, שער שלשי עמ' 357,413,447 ) . (אלקטרוני)
3. מוס, ר' (1988). תיאוריות על גיל ההתבגרות. תל-אביב: ספרית הפועלים. (מבוא 9-15, אריקסון  66-100).מיקוד על 8 השלבים ובעיקר על גיל ההתבגרות.  (חינוך 155.5 מוס.תא תשמ"ט)
4. קניסטון, ק' (1986).  הנעורים כשלב חיים. בתוך ת', רפופורט (עורכת).  בין שני עולמות: המעמד החברתי של הנעורים (עמ' 73-84). ירושלים: מרכז המידע והתכניות של תוכנית שוורץ.  ( חינוך 305.235 רפו.בי תשמ"ו)

 

ג.  המודל הבלתי פורמלי במסגרות שונות ובאוכלוסיות שונות.

1. בנולול, נ' ורומי, ש' (2002). השפעת התערבות טיפולית באמצעות ספורט על גורמי אישיות בקרב צעירים מנותקים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 16, 49-65.
2.   בר-לב,  מ' (תש"ן). תרבות שעות הפנאי. בשדה חמד, ל"ד (ג'-ד'), 39-51.
3. גרופר, ע' ואיזיקוביץ, ר' (1992). 'עובד נוער הזקוק למורטוריום': חקר צרכי ההתפתחות המקצועית של מדריכי פנימיות חדשים. בתוך מ', אריאלי (עורך), פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן (עמ' 80-94). תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב והוצאת מסדה. 
4. גרופר, ע. (1999). הדגם הרצוי למחנך פנימייה מקצועני בישראל. מפגש-לעבודה חינוכית-סוציאלית, 12-13, 11-27.

5. *גרופר ,ע', ורומי, ש'. (2015). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל (כרך ב'). תל-אביב: מכון מופ"ת.
6. גרופר, ע', ורומי, ש' (2014). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. (כרך א'). תל-אביב: מכון מופ"ת.
7. הרפז, י' (תשמ"ו). ביה"ס הקהילתי - התפתחותו של רעיון. (מהדורה ב'). ירושלים: החברה למתנ"סים. (חינוך E371.03 הרפ.בי תשמ"ו)
8. *כהנא, ר' (1984). קווים לניתוח בתי ספר פנימייתים. בתוך א', לסט ומ', ניסן (עורכים), בין חינוך לפסיכולוגיה:  מוקדש לזכרו של אברהם מינקוביץ מאת עמיתיו ותלמידיו (עמ' 57-74). ירושלים: מאגנס.  (370.15 מינ(ניס) תשמ"ג)

    9. כהנא, ר' (תשל"ה). מספר הנחות על המבנה והתפקידים של מערכות החינוך הבלתי  פורמליות בחברה המודרנית. בתוך י', מיוחס (עורך), ספר החינוך המשלים (עמ' 45-56). ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער.  (חינוך 371.8 ספר.הח תשל"ה)

10. *פסטרנק,ר' (2002). פרקים בסוציולוגיה של החינוך (כרך ב') . תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה. (כרך ב' יחידה  4)  עמ' 269 -316. (חינוך 306.43 פסט.פר תשס"ב)
11. * פרס, י' ופסטרנק, ר' (1993). קהילתיות בחינוך - הצלחה או כשלון? מחשבות, נתונים, המלצות. תל-אביב: איתאב. (עמ' 11-24, 99-105). (חינוך E371.03 פרס.קה תשנ"ד)
12. שמידע, מ' (1979).  חינוך חברתי בבית הספר העל יסודי. תל-אביב: אחיאסף. (חינוך 371.8 שמי.חנ תשל"ט)
13. שפירא, ר' (1986). תנועות הנוער המתנ"ס והסדנא כגורמים בעיר פיתוח. עיונים בחינוך, 43/44, 119-135. https://www.jstor.org/stable/i23392461

 

ד. ביבליוגרפיה נוספת:

1. הראל פיש, י', וול, ס', שטיינמץ, נ', לובל, ש', רייז, י', טסלר, ר' וחביב, ג' (2016), נוער בישראל - בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך, תוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער.  אוחזר מתוך מאיירס – ג'וינט – ברוקדייל . ( עמ' 109-152)
2.  פסיג, ד' (2013). דפוסי שימוש של בני נוער בסיכון בתקשורת מתווכת מחשב לצורך תמיכה חברתית בין-אישית. בתוך גרופר ,ע', ורומי, ש' (2015). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל (כרך ב' עמ' 114-142).   תל אביב: מכון מופ"ת.
3.  סילברמן-קלר, ד' (2008). קווים לתהליכי פרופסיונאליזציה בתחום החינוך הבלתי פורמלי. דפים ,45, 90-113.
4. רומי,ש' (2009). החינוך הבלתי פורמלי: בין מיסוד לארעיות מובנית. ביטאון מכון מופ"ת, 37, 18-21. 
5. רומי ש' (1997) שירותי ייעוץ נפשי במסגרות בלתי-פורמליות: התבוננות מחודשת על מערכות קיימות. בתוך ר', לזובסקי וש', פלדמן (עורכות) מרחב ונחלה בייעוץ החינוכי: ספר יובל הח"י של המגמה לייעוץ חינוכי (עמ' 257-379). אבן יהודה: רכס הוצאה לאור.  (חינוך E371.422 מרח.ונ תשנ"ח)

*6. Romi, S. & Schmida, M. (2009). Nonformal education: A major educational force in the postmodern era. Cambridge Journal of Education, 39, 2, 257-273.

7. Romi, S. (1999). Youth care workers Burnout: Comparison with normative youth workers and the implication of coping with it.   Welfare, 4 (2), 101-111.

 

שם הקורס באנגלית : Non-formal Education