ד"ר גולדרט מירי 77-837-01 סדנת חינוך אלטרנטיבי בעידן דיגיטלי

שלחו לחבר

 

שם ומספר הקורס:  

סדנת חינוך אלטרנטיבי בעידן דיגיטלי 77-837-01

סוג הקורס: סדנה

שנת לימודים:  תשפ"א                    סמסטר: ב' (שנה א')               היקף שעות:  1 ש"ש

מרצה: ד"ר מירי גולדרט, דוא"ל:  Miri.goldratt@biu.ac.il

קבלת קהל ביום ב', בתיאום מראש באמצעות המייל

אתר הקורס באינטרנט:           מודל מלווה קורס

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה

  1. הסטודנטים יתוודעו לתיאוריות ומושגי מפתח בהלך הרוח הפילוסופי – החינוכי האלטרנטיבי.
  2. הסטודנטים יכירו וינתח הבדלים בין גישות חינוכיות אלטרנטיביות שונות.
  3. הסטודנט/ית יבררו את משמעותה החינוכית של הטכנולוגיה הממוחשבת בנעורים הדיגיטליים.
  4. הסטודנטים יכירו ויבחנו את המשמעויות של זירות מפגש פורמליות לבלתי פורמליות.
  5. הסטודנט/ת יבחנו את משמעותה של המדיה הדיגיטלית בחינוך הלא פורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי ויתכננו ישום חינוכי תואם.

 

ב. תוכן הקורס:

לפי גישות פילוסופיות שונות החינוך נתפס ככלי ליצירת שינוי משמעותי. תחום החינוך הבלתי פורמלי מבוסס על ההנחה שחינוך אינו מתמצה בלמידה פורמלית בתוך כותלי בית-הספר, ולפיכך הרחבת המושג "חינוך" משמשת מנוף לשינוי של תהליכים חברתיים וקהילתיים. בעשור האחרון הולכת וגוברת ההכרה שהטכנולוגיה הממוחשבת חורגת מהעולם הטכנולוגי-תעשייתי שבו נוצרה ומרחיבה את זירות החינוך ללמידה שאינה תלויית מקום (למידה לאורך החיים - life long learning). שילוב המחשב והאינטרנט בפדגוגיה החינוכית איננו פעולה טכנית, זהו  שינוי מהותי בתפיסה הטריאדית: מלמד-לומד-תוכן. במהלך הקורס נדון בפילוסופיות חינוכיות שונות, נאפיין את הנעורים הדיגיטליים, ננתח יישומים חינוכיים אלטרנטיביים ונבחן את משמעותם לחינוך הבלתי פורמלי והלא פורמלי.

 

מהלך השיעורים:

השיעורים יכללו מפגשי מליאה סדנאיים, מפגשים דיגיטליים ללמידה וחניכה מקוונת, דיונים בקבוצות בכיתה, כולל הצגת תוצרים, צפייה בסרטים תוך ניתוח זירות אלטרנטיביות, מפגש עם ממלאי תפקיד בשדה.

   תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

מס' השיעור

נושא השיעור

קריאה נדרשת

 

1-2

 

מבוא לחינוך אלטרנטיבי

דיון תיאורטי בסוגיות: מבוא לפילוסופיה של החינוך (קליינברג, 1989), מטרות החינוך (אדר, תשס"א), דיואי (רימון-אור וארגמן, 2017), חינוך או פדגוגיה (Hinchlife, 2001) ומערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית (אבירם, תשנ"ו).

3-4

תכנון שינוי

התנסות סדנאית בניתוח קונפליקטים (גולדרט ורייטר, 2017, 2019)

5-6

 

פילוסופיות חינוכיות 

ניתוח ודיון תיאורטי בפילוסופיות חינוכיות: דמוקרטיה וחינוך לפי דיואי, (1960/2000), משנתו החינוכית של טולסטוי (כהן, 1973), קורצ'אק (סילברמן, 2012) ומשנתו החינוכית של ברטראנד ראסל (כהן, 1979), הישראלי (2008).

גבולות השחרור

עבודה בקבוצות ודיונים במליאה בנושאים: החינוך החופשי (אדיר, 1983), פדגוגיה של שיחרור (אירה ופריירה, 1990), אוטונומיה ואותנטיות: תפיסות חלופיות לחינוך בחברה פתוחה (אלכסנדר, 2008) והרהורים ביקורתיים על הפדגוגיה הביקורתית (גובר, 1998).

7-8

 

חינוך מבחירה

עיון תיאורטי וניתוח חקרי מקרה של חינוך מבחירה וביטול בית-הספר

(איליץ', 1973) וחינוך ביתי (Collom, 2005; Ray, 2013).

9-11

 

נעורים בעידן דיגיטלי

דיון במאפייניו של העידן הדיגיטלי והשלכותיו על הנעורים ועל המונח קהילתיות: ילדי הפייסבוק (בוניאל-נסים ודולב-כהן, 2013).

נעורים בעידן האינטרנט (גולן, 2012). פנאי דיגיטלי בקרב בני נוער בישראל (כהן ורומי, 2015), פיכחון מגדרי (רפופורט, 2012)

12-13

  1. משחקים ומשחקים ברשת

 

אינטראקציות חברתיות ומעורבות ברשתות חברתיות ובמשחקים: הויזינגה, י. (1984). האדם המשחק, על מקור התרבות במשחק;  Dayan, J., & Kali, Y.  (2014). Gee (2003). Garrie et al (2002). Lenhart et al. (2008).  Greiman (2008).

14

 

מתיאוריה לייזום מודל אלטרנטיבי עכשווי  

סדנה קבוצתית: פיתוח אלטרנטיבה מבוססת תיאוריה, תוך שימוש בכלי החשיבה של תורת האילוצים: גולדרט ורייטר (2019, 2017), מיכאלי (2016), מרבך ושות' (2016),;  דרור, 2011; ניסן, 2012; Buzinde et al, 2018, Goldratt & Cohen, 2016; Shaked, 2014; Gross,  & Rutland, 2017; Im et al, 2016

ג. דרישות קדם: אין

ד-ה. חובות הקורס ומרכיבי הציון הסופי:

1.תרגיל אמצע קורס: תכנון פעילות בזירה דיגיטלית וניהול יומן רפלקטיבי  .........                        35%  

2. השתתפות פעילה (כולל הצגת פרזנטציה ומילוי משימות דיגיטליות).............. 25%

בסדנה זו ישנם שיעורים פרונטליים ודיגיטליים (סינכרונים וא-סינכרונים) וישנה חובת נוכחות בכל השיעורים הסדנאיים, שתיבדק מדי שיעור. סטודנט/ית שייעדר מעל שתי הרצאות, ללא סיבה מוצדקת, לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס. כל זאת בכפוף למדיניות האוניברסיטה לגבי היעדרות בגין מילואים, חופשת לידה וכיוב'.

3.... מבחן מסכם, עבודת הגשה: מבוסס בחלקו גם על מטלת אמצע קורס ועל המשך ניהול יומן רפלקטיבי, ולא ניתן להשלימו ללא ביצוע מטלת האמצע. יש להגישו תוך 45 יום מפרסומו, ולא תאושר הגשת העבודה באיחור, למעט מקרים חריגים המגובים במסמכים רפואיים או אחרים בשל נסיבות של כוח עליון............. 40%

 

ה. ביבליוגרפיה: (חובה/רשות) התוכן הנלמד בשיעורים ופריטי החובה ברשימה הביבליוגרפית הם החומר המחייב למילוי חובות הקורס.

קריאת חובה:

אדר, צ' (תשל"ו). החינוך מהו? לבירור מטרות החינוך והסמכות המחנכת (פרק א', עמודים 10-29). ירושלים: מאגנס. ( חינוך 370.1 אדר.חנ תשל"ו)

אשל, י', וקורמן, ג' (1994). שיטות למידה אלטרנטיביות והלימה בין מבני סמכות פורמליים ובלתי-פורמליים. עיונים בחינוך, 59/60, 157-178. 

אדיר, כ' (1983). החינוך החופשי. תל אביב: דביר. (חינוך  370.1 כהן.חנ תשמ"ד)  (עמ' 49-65).

איליץ', א' (1973). ביטול בית הספר: הפקעת החברה מרשות בית הספר. רמת גן: מסדה. ( חינוך 306.43 איל.בט תשל"ג) (פרק 5, עמודים 11-39)

אלכסנדר, ח' (2008). אוטונומיה ואותנטיות: תפיסות חלופיות לחינוך בחברה פתוחה. בתוך ש' שיינברג (עורכת), אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (עמודים 83-92). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

בוניאל-נסים, מ', ודולב-כהן, מ'  (2013). פנים אל פנים (Face2Face) עם "ילדי הפייסבוק" (FaceBook): תפיסת הרשת החברתית "פייסבוק" בקרב ילדים. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 38, 79-94. 

גולן, א' (2012). נעורים בעידן האינטרנט: אמון והקוד הבלתי פורמלי. בתוך ת' רפופורט וא' כהנא (עורכים), הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמודים 269-289). תל-אביב: רסלינג. (חינוך, מדעי החברה 369.4 סדר.הח תשע"ב)

גובר, נ' (1998). הרהורים ביקורתיים על הפדגוגיה הביקורתית. בתוך א' גור זאב (עורך). מודרניות, פוסט מודרניות וחינוך (עמודים 121-142). ירושלים: מאגנס. (חינוך, מדעי החברה, פילוסופיה E370.1 מוד.פו תש"ס) (גם כעותק אלקטרוני)

גולדרט, מ', רייטר, ש' (2017). תורת האילוצים בחינוך. לקסיקיי,  7 , 22-24.

דיואי, ג' (1960). דמוקרטיה וחינוך. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 186-194. (חינוך 370.1 דיו.דמ תש"ך) (גם כעותק אלקטרוני)

דרור, י' (2011). טיולים כחלק מהחינוך הלאומי. הטיול ככלי חינוכי ערכי, 1  , 22-32

הויזינגה, י' (1966). האדם המשחק.  ירושלים: מוסד ביאליק. (עמ' 37-60) (חינוך, ספרות, פילוסופיה 909 הוי.אד תשכ"ו) (גם כעותק אלקטרוני)

הישראלי, א' ואסם, ג' (2019).  ליבת הזהות של החינוך ההתיישבותי במרחב הכפרי: המודל החינוכי ושלד לתוכנית עבודה. ירושלים: המינהל לחינוך ההתיישבותי, מרכז המועצות האזוריות וסמינר הקיבוצים. 

הישראלי, א' (2008). המשק החינוכי בנערן - דוגמה להעתקת דפוסי החיים השיתופיים אל הפעילות המשימתית. בתוך י', דרור (עורך). הקבוצות השיתופיות בישראל (עמ' 437-420). רמת אפעל: יד טבנקין. (מדעי החברה E307.776 קבו.שת תשס"ח) (גם כעותק אלקטרוני 

כהן, א', ורומי, ש' (2015). הפנאי בקרב בני נוער בישראל: חינוך בלתי פורמאלי, אקלים בית ספרי, אלימות, סיכון לנשירה ורווחה נפשית. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.  (עמודים 10-24, 69-84) (חינוך E790.192 כהן.פנ תשע"ה)

כהן, א'  (1983). מהפכה בחינוך. תל אביב: רשפים. (משנתו החינוכית של טולסטוי עמ' 47-72) . (חינוך   370.1 כהן.מה תשמ"ג)

כהן, א' (1983). החינוך החופשי. תל אביב: דביר. (ביטול בית הספר: משנתו החינוכית של איוואן איליץ' עמ' 183-235) ( חינוך 370.1 כהן.חנ תשמ"ד)

כהן א' (1979). משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל. תל-אביב: יבנה. (שחרור החינוך מההקשר עמ' 75-98). (חינוך 370.1 רסל(כהן) תש"ם)

לם, צ' (2000). אידאולוגיות ומחשבת החינוך. בתוך י' הרפז (עורך).  לחץ והתנגדות בחינוך, מאמרים ושיחות (עמודים: 127-149). תל אביב:  ספריית פועלים. (חינוך 370.1 לם.לחץ תש"ס)

מיכאלי, נ' (2016). 2076: החינוך בין התכוננות לעתיד לבין יצירתו. גילוי דעת: כתב עת רב תחומי לחינוך, חברה ותרבות, 9, 147-154.

מרבך, ע', מן, ט', גולדרט, מ', רייטר, ש', ופרנק, א' (2016). חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה: נייר עמדה. ביטאון מכון מופ"ת, 58, 74-85. 

ניסן, מ' (2012). זהות חינוכית כגורם עיקרי בפיתוח מנהיגות חינוך (מהדורה שלישית). ירושלים: מכון מנדל למנהיגות. אוחזר מתוך  https://www.mandelfoundation.org.il/Resources/Publications/Pages/Educational-Identity.aspx (עמ' 17-30)

סילברמן, מ' (2012). הילד הוא אדם: הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק. תל אביב:  מכון מופ"ת. (התאוריה החינוכית של קורצ'אק והשתקפותה בפדגוגיה שלו  עמ' 221-271). (חינוך: אוסף פדגוגי A937.092 קור(סיל) תשע"ב)  ( גם כעותק אלקטרוני ) .

קליינברגר, א' (1989). מבוא לפילוסופיה של החינוך  תל-אביב: יחדיו. (עמודים 106-122). (חינוך 370.1 קלי.מב תשמ"א)

רייטר, ש', וגולדרט, מ' (2019). בין אוטופיה למציאות: חקר מקרה של משמעויות שמייחסות מורות לייחודיות בית-ספרית מבוססת תורת האילוצים (TOC- Theory Of Constraints). עיונים במנהל ובארגון החינוך, 36,  111-139.

רימון-אור, ע', וארגמן, י' (2017). מחשבה מתקתקת: ג'ון דיואי – עקרונות מרכזיים בתורתו ומחשבה מחודשת עליהם. חיפה  :פרדס הוצאה לאור. (עמ' 17-53). (חינוך 370.1  דיו(רמו) תשע"ז) (גם כעותק אלקטרוני)

רפופורט, ת' (2012) .'מורטוריום': מעיוורון לפיכחון מגדרי. בתוך ת', רפופורט וא' כהנא (עורכים). הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמ' 208-171). תל-אביב: רסלינג. (חינוך, מדעי החברה 369.4 סדר.הח תשע"ב)

שור, א' ופריירה, פ' (1990). פדגוגיה של שיחרור: דיאלוגים על שינוי בחינוך. תל-אביב: מפרש. (חינוך 370.973 שור.פד תש"ן) (עמודים 15-29)

Buzinde, C., Foroughi, B., & Godwyll, J. (2018). Youth leadership programs for community development and social action: a pedagogical approach. Community Development Journal, 54(4), 677-694.

Carr, A., Balasubramanian, K., Atieno, R., & Onyango, J. (2018). Lifelong learning to empowerment: beyond formal education. Distance Education39(1), 69-86.

Collom, E. (2005). The ins and outs of home schooling: The determinants of parental motivations and student achievement. Education and Urban Society, 37(3), 307-335.

Dayan, J., & Kali, Y.  (2014). Serious games in free choice setting: Cooperating with teens leaders to blend learning and fun. In Y. Eshet-Alkalai, A. Caspi, N. Geri, Y. Kalman, V. Silber-Varod, Y. Yair (Eds.), Proceedings of the 9th Chais Conference for the Study of Innovation and Learning Technologies: Learning in the Technological Era (p. 45-51). Raanana: The Open University of Israel. (Information 371.33 אדם.הל תשע"ד)

Garris, R., Ahlers, R., & Driskell, J. E. (2002). Games, motivation, and learning: A research and practice model. Simulation & gaming33(4), 441-467.

Gee, J. P. (2003). What video games have to teach us about learning and literacy?. Computers in Entertainment (CIE), 1(1), 1-4.

Goldratt-Ashlag, E. (2010). The Layers of Resistance: The Buy-In Process According to TOC. In J. F. Cox III, and J. G. Schleier (Eds.). Theory of Constraints Handbook, ( pp. 571–585). New York, NY: McGraw-Hill. 

 Goldratt, M., & Cohen, H.E. (2016). The values-based infrastructure of non-formal education: A case study of Personal Education in Israeli schools. Educational Practice and Theory, 38(1), 5-26. 

Greiman, B. C., & Addington, L. S. (2008). Youth leadership development self-efficacy: An exploratory study involving a new construct. Journal of Leadership Education, 7(1), 1-23. Retrieved from https://journalofleadershiped.org/wp-content/uploads/2019/02/7_1_Greiman_Addington.pdf

Gross, Z., & Rutland, S. D. (2017). Experiential learning and values education at a school youth camp: Maintaining Jewish culture and heritage. International Review of Education63(1), 29-49.

Hamari, J., Shernoff, D. J., Rowe, E., Coller, B., Asbell-Clarke, J., & Edwards, T. (2016). Challenging games help students learn: An empirical study on engagement, flow and immersion in game-based learning. Computers in Human Behavior54, 170-179.

Hinchliffe, G. (2001). Education or pedagogy?. Journal of philosophy of education35(1), 31-45.

Im, M. H., Hughes, J. N., Cao, Q., & Kwok, O. M. (2016). Effects of extracurricular participation during middle school on academic motivation and achievement at grade 9. American Educational Research Journal, 53(5), 1343-1375.

Lenhart et al. (2008). Teens, video games and civics: Teens gaming experiences are diverse and include significant social interactions and civic engagements, Washington, DC: Pew Research Center. Retrieved from: http://www.pewinternet.org/2008/09/16/teens-video-games-and-civics/

Ray, B. D. (2013). Homeschooling associated with beneficial learner and societal outcomes but educators do not promote it. Peabody Journal of Education88(3), 324-341

Shaked, H. (2014). Education Cities. International Journal of Educational Reform23(2), 154-167.

Schechter, C., Shaked, H., Ganon, S., & Goldratt, M. (2018). Leadership metaphors: Principals' sense-making of an educational reform. Leadership and Policy in Schools17(1), 1-26.

קריאת רשות:

אבירם, ר' (תשנ"ו). מערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי. בתוך א', גור-זאב (עורך), החינוך בעידן השיח הפוסטמודרניסטי (עמודים 103-120). ירושלים: מאגנס. (חינוך 370.1 חנו.בע תשנ"ו)

בוכניק, ד', ודשן, מ' (2015). השפעת סביבת האינטרנט על פרופיל השיפוט המוסרי של בני נוער. מגמות, 50(1), 99-128.

ברבר, מ', ומורשד, מ' (2007). דוח מקינזי: על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם. תל-אביב: פרסומי הד החינוך. 

ברן, א' (1968). משחקיהם של בני-אדם: הפסיכולוגיה של יחסי אנוש. תל אביב: רשפים. (חינוך, מדעי החברה 155.418 ברן.מש תשכ"ח)  

גודמאן, פ' (1971) .בעקבות "סאמרהיל". בתוך מ', ראפארטי ואחרים (עורכים). סאמרהיל: בעד ונגד: דעותיהם של גדולי המומחים בחינוך, סוציולוגיה, ופסיכולוגיה על גישתו של פרופסור א. ס. ניל. תל-אביב: י. צ'צ'יק. (חינוך 370.1 סמר.בע תשל"א)

גולן, א' (2010). סמלים ושפה בקבוצת השווים באינטרנט: רטוריקה, היגדים ואיקונוגרפיה. סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה ישראלית, 11(2), 389-416.  (עותק אלקטרוני)

גור זאב, א' (2008). אוטונומיה וחינוך הומניסטי בימינו? בתוך ש', שיינברג (עורכת). אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (עמ' 241-268). תל-אביב: רסלינג.  (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

דיואי, ג' (1959). ניסיון וחינוך ;  המקורות למדע החינוך. ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות. (חינוך 370.1 דיו.נס תש"ך)

דולב-כהן, מ' (2010). שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שביניהם. עט השדה, 5, 16-20.

וויסבלאי, א'. (2011). ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט: דו"ח מחקר. ירושלים: מרכז המחקר והמידע שליד הכנסת.  

טאובר, צ' (2005). פילוסופיה של החינוך: ניסיון להגדרה. בתוך נ' אלוני (עורך). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית (עמ' 85-87). תל-אביב: מכון מופ"ת . (חינוך  370.1 כל.שצר תשס"ה) (עותק אלקטרוני )

טולסטוי, ל',  נ' (תשי"ד). ילדות, נעורים, עלומים . תל-אביב: עם עובד. (פרק 1) (ספריית יהדות – מדף פתוח, ספרות  891.733 טול.יל תשי"ד)

כהן, א', ה' (2008). זהות יהודית, ערכים ופנאי: עולמם של תלמידים ותלמידות ישראלים בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים (עמודים 65-84, פעילות פנאי של הנוער הישראלי). תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך. (חינוך  E370.114 כהן.זה תשס"ח)

לם, צ' (תשס"ב). במערבולת האידיאולוגיות: יסודות החינוך במאה העשרים . ירושלים: מאגנס. (חינוך  370.1 לם.במע תשס"ב) (פרק שישי, עמודים 93-109)

מזרחי, נ' (2012). על דחיית הסוציולוגיה והפסיכולוגיזציה של שדה החינוך בישראל. בתוך ת', רפופורט, וא' כהנא (עורכים). הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמודים 317-342). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 369.4 סדר.הח תשע"ב)

סוקר, ז' (1993). משחק ולמידה: מה באמת רוצים ילדים ללמוד באמצעות המשחק?.  מגמות,  ל"ד(4), 520-497.

קון, ת', ס' (2005). המבנה של מהפכות מדעיות. מהדורה חדשה. תל-אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד (פרק י"ג: התקדמות דרך מהפכות עמודים 128-138). (פילוסופיה 501 קון.מב תשס"ה)

ראסל, ב' (1975). בשבח הבטלה ומסות אחרות .ירושלים: א. רובינשטיין. (מדעי החברה 192 רסל.בש תשל"ה)

שקולניקוב, ש' (2008). אוטונומיה וחינוך הומניסטי תשובה לאילן גור זאב. בתוך ש' שיינברג (עורכת), אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (עמודים 267-280). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

סואן, ד'  (2005). מדור האספרסו לדור האינטרנט: תלמידי תיכון והפטפטת (chat) ברשת. החינוך וסביבו, 27, 243-256.

רפ, א' (תש"מ). עולמו של המשחק: פרקים במדעי ההתנהגות.  תל אביב: משרד הביטחון. (חינוך, מדעי החברה 155.418 רפ.עול תש"ם)

רפאלי, ש', אריאל, י', וכצמן, מ' (2010). נוער מקוון: דפוסי שימוש וקנייה באינטרנט. ירושלים: משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. 

Abbiss, J. (2011). Boys and machines: Gendered computer identities, regulation and resistance. Gender and Education, 23(5), 601-617.

Blok, H. (2004). Performance in homeschooling: An argument against compulsory schooling in the Netherland. International Review of Education, Vol. 50(1), 39-52.  

Dayan, J., & Kali, Y. (2012). Bringing educational games to the afterschool: Collaborative design-based research approach to “Think like a 10 Year Old”. Proceedings of the 6th Chais conference on instructional technologies research 2011: Learning in the technological era, pp. 7-13 (Education 371.33 אדם.הל תשע"א) . Retrieved from https://www.openu.ac.il/innovation/chais2011/download/dayan_kali.pdf

Durkin, K., & Barber, B. (2002). Not so doomed: Computer game play and positive adolescent development.  Journal of Applied Developmental Psychology, 23, 373-392.

Thurber, C. A., Scanlin, M. M., Scheuler, L., & Henderson, K. A. (2007). Youth development outcomes of the camp experience: Evidence for multidimensional growth. Journal of Youth and Adolescence, 36, 241-254.

Wack, E. & Trantleff-Dunn, S. (2009). Relationship between electronic game play, obesity, and psychosocial functioning in young men. CyberPsychology & Behavior, 12, 241-244.

Williams, D., Yee, N.& Caplan, S.E. (2008). Who plays, how much, and why? Debunking the stereotypical gamer profile. Journal of Computer Mediated Communication, 13, 993-1018.

ז. שם הקורס באנגלית:

Alternative Education in Digital Age: Workshop