פרופ' ליפשיץ חפציבה בתיה 77-980-01 גיל, קוגניציה, אפקט וסגנון חיים- משאבי חוסן באוכלוסיות עם מוגבלות

77- 980

גיל, קוגניציה, אפקט וסגנון חיים-

משאבי חוסן באוכלוסיות עם מוגבלות

 

Chronological age, cognition and Affect - Resources of Strength in Individuals with Intellectual and Developmental Disability

 

פרופ בתיה חפציבה   ליפשיץ

 

Prof. Batya Hefziba Lifshitz

תשפ"ג– 1 Autumn 2022 – Semester

סוג הקורס: (שיעור)

 

 

שנת לימודים: תשפ"ג  סמסטר: א'  היקף שעות:  2

אתר הקורס באינטרנט:     

  

מטרת העל ותוצרי למידה:  

הסטודנט יכיר תיאוריות העוסקות במשאבי חוסן ופיצוי בקרב בוגרים עם מוגבלות, בהם אנשים עם מש"ה,  ASD,  ADHD ואחרים.

 

1. משאבי חוסן אינטרניים -אנדוגניים (משתני רקע של הפרט):

• הסטודנט יכיר את תיאוריית ה"גיל המפצה" (Lifshitz-Vahav, 2015), לפיה קיים 'גיל מפצה' באוכלוסיות עם מוגבלת ולפיו, לעיכוב בהתפתחות בשנים הראשונות יש פיצוי בשנות הבגרות. 
• תיאוריית ה-Cognitive Reserve  (Stern, 2012) וה-Life span development  המתמקדת ברזרבות הקוגניטיביות  וביכולות  האדם בגיל המבוגר.
• הקוגניציה – כמשאב חוסן
• מנגנוני חוזק ופיצוי בקרב מבוגרים עם מוגבלות קשה ועמוקה .
• האם יש גיל מפצה באוכלוסיה עם ASD.
• אינטליגנציה  רגשית באוכלוסיות  עם מוגבלות – מונמכת או שווה?   האם  יש  גיל  מפצה באינטליגנציה  ריגשית?
• הסטודנט  יתוודע לדילמה: לאן  נעלמה  האינטליגנציה  הרגשית מהגדרת  המוגבלות  השכלית? 

 

 

הסטודנט יכיר משאבים חוזק אקסטרינזיים - אקסוגניים (משתני – סביבה וסגנון חיים):

תיווך קוגניטיבי ופעילויות פנאי. כמו  כן יעסוק הקורס בסדרת תכניות התערבות CAB – קוגניציה, רגש והתנהגות המיועדות  לשיפור  האינטראקציה  התיווכית  בין מטפלים  למבוגרים  עם מוגבלות ברמת תפקוד  קלה  ובינונית, קשה ועמוקה, זקנה.

 

2. מודל  ה- Disability    של ה-ICF,  תפקיד  הסביבה בקביעת המוגבלות

 

• הסטודנט יכיר את תאוריית הפעילות האקטיבית –Cognitive Activity  (Wilson & Bennett, 2003; 2012) העוסקת בפנאי כמשאב חוזק בגיל המבוגר.
• הסטודנט יכיר תאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית (Feuerstein, 2003; Feuerstein & Rand, 1974) ולפיה הקוגניציה מעורבת בכל פעילויות היומיום ומהווה אמצעי להסתגלות לחיי היומיום. לפיכך, השקעה חינוכית כדאית לכל אורך מעגל החיים הן בקרב אנשים עם המוגבלות השכלית הקלה והבינונית והמוגבלות השכלית הקשה והעמוקה.
• הסטודנט יכיר את אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות (2006), הקוראים לשילוב ושיתוף אנשים עם מוגבלות בחברה.

3. אינטראקציה בין צוות לאנשים עם מש"ה – סדרת תוכניות התערבות

• הסטודנט יכיר המודל החינוכי התלת ממדי ה- CAB (Lifshitz, 2014) פיתוח קוגניציה, אפקט והתנהגות בקרב אוכלוסיות עם מוגבלות רמות התפקוד בכל הגילאים כולל זקנים וחולי אלצהיימר וכן לקידום מטרה זו.

 

• תוכן הקורס: (רציונל, נושאים)

 שעור מבוא

• מה צריך לשנות בהגדרת המוגבלות השכלית החדשה של ה-DSM-5 (APA, 2013) לאור ההתקדמות המחקרית ההתפתחויות החדשות בשדה?
• גישת ההגדרה המסורתית (Grossman, 1983) והחדשה (Luckasson et al., 2002; Schalock, 2021 של המוגבלות השכלית, הגדרת ה-DSM-5 (APA, 2013), אפקט פלין - Flynn Effect
• תרומתה של הקוגניציה לתפקודם של בוגרים עם מוגבלות השכלית בתחומים שונים
• סטיגמה – הגדרה ומודלים למיגור הסטיגמה

• משאבי אינטרנזיים – אנדוגניים (משתני רקע של הפרט) ותרומתם להתפתחות בוגרים עם מוגבלות

• תרומתם של הגיל הכרונולוגי תאוריית ה"הגיל המפצה" (ליפשיץ-והב, 2015; 2020) להתפתחות הקוגניטיבית של אוכלוסיה בעלת מ"ש.
• לאן  נעלמה  האינטליגנציה  הרגשית מהגדרת  המוגבלות  השכלית?
• התפקיד של האפקט  והאינטליגנציה  רגשית  בהתפתחותם של בוגרים  עם מוגבלות: עדויות
• ממחקרים  אמפיריים (המרכיב הרגשי בתפיסת  הדת, יחידאות  באוכלוסיה  עם מוגבלות, נישואין באוכלוסיה עם מוגבלות)
• מבוא  לתסמונות
• חידושים בגניטיקה:  יצירת אטיולוגיות של מוגבלות שכלית בעלי חיים - ההשלכה  על  בני אדם

• משאבים אקסטרינזיים -אקסוגניים (סביבה וסגנון חיים) ותרומתם להתפתחות בוגרים עם מוגבלות

• תיאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית האנושית
• תיאורייתCognitive Activity
• קוגניציה ואוריינות באוכלוסייה בעלת מוגבלות שכלית קשה ועמוקה: תיאוריות ומחקרים
• אפקט החביון + אפקט הדגירה
• תיאוריות קוגניטיביות ללמידה – חיקוי-חיזוק-למידה חברתית (בנדורה, פסטינגר) ויישומן בקרב בעלי מוגבלות שכלית קשה ועמוקה

 

• מודל ה-CAB - קוגניציה ואוריינות, אפקט והתנהגות – סדרת תכניות התערבות ויישומן בקרב בוגרים עם מוגבלות ברמות תפקוד שונות: קל-בינוני, קשה ועמוק, מבוגרים עם מוגבלות  ואלצהיימר

 

•  הספקטרום האוטיסטי
• האם יש גיל מפצה באוכלוסיה עם ASD?
• ADHD: האם סממני התסמונת מטשטשים עם העליה בגיל.

 

 

מהלך השיעורים: (מצגות, סרטים, היצגי סטודנטים)

 

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים

 

3.11.22 יום ה  -  זום

1.12.22 יום ה  -  זום

5.1.23    יום ה - זום

 

 

 

ג. דרישות קדם:

אין

ג. חובות / דרישות / מטלות:

היצגי מאמרים: 20% -  

מבחן - 80%.

בונוס: 5  נקודות – עבור מילוי  תשבץ העוסק  במושגי הקורס, ניכלל   בתוך  המבחן

 

• בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.
• יש להגיש את העבודה לא יאוחר משנה מסיום הקורס.
• המרצה מקבלת קהל בחדר 423 או   212 בתאום מראש בטלפון: 0522282276; hefziba@013net.net
•  
• הוראות להיצגים:
• כל זוג סטודנטים יבחר מאמר מתוך רשימת המאמרים המצורפת ויציג את תמציתו בפני הכיתה במשך 5 דקות (ללא מצגת).
• -------------------------------------
• 1 שקופית – שם המחקר /חוקרים/שנה  באנגלית
•  
• 1 שקופית - מטרת המחקר
• 1 שקופית – רקע תאורטי
• 1 שיקופית – נבדקים וכלים
• 2 שיקופית – תוצאות ודיון ביחד

 

  אין  לכתוב  טקסט שלם  בשקופית.  יש לכתוב בנקודות

 

• ביבליוגרפיה (חובה)

בר אל, צ' ונוימאייר, מ' (1995). מפגשים עם הפסיכולוגיה. מהד' ב'.  תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. חלק ראשון: תיאוריות למידה. (חינוך 150 בר-אל.מפ תשנ"ה)

ליפשיץ, ח', רנד, י', והר-אבן, ד' (1999). שיפור הכושר הקוגניטיבי באוכלוסיית מבוגרים ומזדקנים בשכלם. מגמות, לט(3), 285-270.

ליפשיץ, ח', וגלובמן, ר' ( 2007).  היבטים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים-הניעתיים של דתיות בקרב תלמידים בעלי מוגבלות שכלית ובעלי רמת משכל גבולית בחינוך הממלכתי-דתי . מגמות, מה(2), 330–369

מקראה  של  כל הקורס  באנגלית

Lifshitz, H. (2020). Growth and Development in Adulthood in Persons with Intellectual Disability: New Frontiers in Theory, Research, and Intervention. Cham: Springer.(education 362.2 LIF g)

 

 

 

 

אינטליגנציה  קריסטלית  ופלואידית,  פנאי וזקנה

American Psychiatric Association [APA]. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5 (5th ed.). Washington, DC: Author.  חינוך)616.89 DIA 2013(

 

Gongora, D., Vega‐Hernández, M., Jahanshahi, M., Valdés‐Sosa, P. A., & Bringas-Vega, M. L. (2020). Crystallized and fluid intelligence are predicted by microstructure of specific white-matter tracts. Human Brain Mapping, 41(4), 906-916.

Horn, J. L. (1986). Intellectual ability concepts. Advances in the psychology of human intelligence, 3, 35-77.

Katzman, R. (1993). Education and the prevalence of dementia and Alzheimer’s disease. Neurology, 43(1), 13–20. doi: 10.1212/WNL.43.1_Part_1.13

Kaufman, A. S. (2001). WAIS-III IQs, Horn’s theory, and generational changes from young adulthood to old age. Intelligence, 29(2), 131–167. doi:10.1016/S0160-2896(00)00046-5

 

Kvist, A. V., & Gustafsson, J., E. (2008). The relation between fluid intelligence and the general factor as a function of cultural background: A test of Cattell's Investment theory. Intelligence, 36(5), 422–436.

 

Moehring, A., Schroeders, U., & Wilhelm, O. (2018). Knowledge is power for medical assistants: Crystallized and fluid intelligence as predictors of vocational knowledge. Frontiers in Psychology, 9, Article 28. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.00028

Perkins, E. A., & Small, B. J. (2006). Aspects of cognitive functioning in adults with intellectual disabilities. Journal of Policy and Practice in Intellectual Disabilities, 3(3), 181-194. doi:10.1111/j.1741-1130.2006.00078.x

Salthouse, T. A. (2006). Mental exercise and mental aging: Evaluating the validity of the “use it or lose it” hypothesis. Perspectives on Psychological Science, 1(1), 68-87. doi:10.1111/j.1745-6916.2006.00005.x

Salthouse, T. A. (2009). When does age-related cognitive decline begin? Neurobiology of Aging, 30(4), 507-514. doi:10.1016/j.neurobiolaging.2008.09.023

Salthouse, T. A. (2010). Major issues in cognitive aging. New York, NY: Oxford University Press.  (לא קיים בבר אילן)

Stern, Y.‪, Habeck, C.‪, Moeller, J.‪, Scarmeas, N.‪, Anderson, K.‪ E.‪, Hilton, H.‪ J.‪, Flynn, J.‪, Sackeim, H.‪, & van Heertum, R.‪ (2005)‪.‪ Brain Networks Associated with Cognitive Reserve in Healthy Young and Old Adults.‪ Cerebral Cortex, 15(4)‪, 394–402. doi:10.1093/cercor/bhh142

Stern, Y. (2012). Cognitive reserve in ageing and Alzheimer's disease. The Lancet. Neurology, 11(11), 1006-1012. doi:10.1016/S1474-4422(12)70191-6

Wilson, R. S., & Bennett, D. A. (2003). Cognitive activity and risk of Alzheimer's disease. Current Directions in Psychological Science, 12(3), 87-91. doi:10.1111/1467-8721.01236

Wilson, R. S., Barnes, L. L., Aggarwal, N. T., Boyle, P. A., Hebert, L. E., Mendes de Leon, C. F., & Evans, D. A. (2010). Cognitive activity and the cognitive morbidity of Alzheimer disease. Neurology, 75(11), 990–996. doi: 10.1212/WNL.0b013e3181f25b5e

Ziegler, M., Danay, E., Heene, M., Asendorpf, J., & Bühner, M. (2012). Openness, fluid intelligence, and crystallized intelligence: Toward an integrative model. Journal of Research in Personality, 46(2), 173-183. doi:10.1016/j.jrp.2012.01.002

 

 

 

הגדרות מוגבלות שכלית

Definitions of ID

American Psychiatric Association [APA]. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5 (5th ed.). Washington, DC: Author.  חינוך)616.89 DIA 2013(

Grossman, H. J. (Ed.). (1983). Classification in mental retardation (8th ed.). Washington, DC: American Association on Mental Deficiency.

Luckasson, R., Borthwick-Duffy, S., Buntinx, W. H. E., Coulter, D. L., Craig, E. M., & Reeve, A. (2002). Mental retardation: Definition, classification, and systems of support (10th ed.). Washington, DC: American Association on Mental Retardation.

Schalock, R. L., Borthwick-Duff, S. A., Bradley, V., Buntix, W. H. E., Coulter, D. L., Craig, E. M., … Yeager, M. H. (2021). Intellectual disability: Definition, classification, and systems of supports (12th ed.). Washington, DC: American Association on Intellectual and Developmental Disabilities. (Education 616.8588 SCHA i12 and eBook)

Fylnn effect 

Lanfranchi, S., & Carretti, B. (2012). The increase in Colored Progressive Matrices Test performance in individuals with Down syndrome: A qualitative and quantitative review. Journal of Cognitive Education and Psychology, 11(2). doi:10.1891/1945-8959.11.2.143

World Health Organization [WHO]. (2001). The international classification of functioning, disability and health: ICF. Geneva: Author.

World Health Organization [WHO]. (2018, January 18). Disability and health. Retrieved from https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/disability-and-health

 

מדיניות השילוב של אנשים  עם מוגבלות

Inclusion Policy of persons with disability

UN General Assembly Resolution 61/106. (2006). Convention on the rights of persons with disabilities. UN Document A/RES/61/106 (13 December 2006). Retrieved from http://www.un-documents.net/a61r106.htm

 

 

מאמרים לבחירה -

מחקרים על מסלול התפתחות מפצה – באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית

Bayen, E., Possin, K. L., Chen, Y., Cleret de Langavant, L., & Yaffe, K. (2018). Prevalence of aging, dementia, and multimorbidity in older adults with Down syndrome. JAMA Neurology, 75(11), 1399-1406. doi:10.1001/jamaneurol.2018.2210

Facon, B. (2008). A cross-sectional test of the similar-trajectory hypothesis among adults with mental retardation. Research in Developmental Disabilities, 29(1), 29–44. doi:10.1016/j.ridd.2006.10.003

Das, J. P., & Mishra, R. K. (1995). Assessment of cognitive decline associated with aging: A comparison of individuals with Down syndrome and other etiologies. Research in Developmental Disabilities, 16(1), 11-25. doi:10.1016/0891-4222(94)00032-5

Johansson, M., Björne, P., Runesson, I., & Ahlström, G. (2017). Healthy ageing in people with intellectual disabilities from managers' perspective: A qualitative study. Healthcare, 5(3). doi:10.3390/healthcare5030045

Barton-Hulsey, A., Sevcik, R. A., & Romsk, M. (2017). Narrative language and reading comprehension in students with mild intellectual disabilities. American Journal of Intellectual and Developmental Disabilities, 122(5), 392-408. doi:10.1352/1944-7558-122.5.392

Chen, I., Lifshitz, H., & Vakil, E. (2017). Crystallized and fluid intelligence of adolescents and adults with intellectual disability and with typical development: Impaired, stable or compensatory trajectories? The Grant Medical Journals Psychiatry, 2(5), 104-115. Retrieved from http://grantmedicaljournals.org/psy/pdf/2017/june/Irit..pdf

Facon, B., & Facon-Bollengier, T. (1999). Chronological age and crystallized intelligence of people with intellectual disability. Journal of Intellectual Disability Research, 43(6), 489–496. doi:10.1046/j.1365-2788.1999.00224.x

Finestack, L., O'Brien, K. H., Hyppa-Martin, J., & Lyrek, K. A. (2017). The evaluation of a personal narrative language intervention for school-age children with Down syndrome. American Journal of Intellectual and Developmental Disabilities, 122(4), 310-332. doi:10.1352/1944-7558-122.4.310

Gilmore, L., & Cuskelly, M. (2017). Associations of child and adolescent mastery motivation and self-regulation with adult outcomes: A longitudinal study of individuals with Down syndrome. American Journal of Intellectual and Developmental Disabilities, 122(3), 235-246. doi:10.1352/1944-7558-122.3.235

Head, K., Lott, I. T., Patterson, D., Doran, E., & Haier, R. J. (2007). Possible compensatory events in adults with Down syndrome brain prior to Alzheimer disease neuropathology: Target for Nonpharmacological intervention. Journal of Alzheimer Disease, 11(1), 61-76.

Krinsky-McHale, S. J., Devenny, D. A., Gu, H., Jenkins, E. C., Kittler, P., Murty, V. V., … & Silverman, W. (2008). Successful aging in a 70-year-old man with Down syndrome: A case study. Intellectual and Developmental Disabilities, 46(3), 215-228. doi:10.1352/2008.46:215-228

Lifshitz, H., Kilberg, E., & Vakil, E. (2016). Working memory studies among individuals with intellectual disability: An integrative research review. Research in Developmental Disabilities, 59, 147-165. doi:10.1016/j.ridd.2016.08.001

Lifshitz, H., Nissim, S., Meirovich, S. S., & Weiss, I. (2016). The contribution of post-secondary academic courses on crystallized and fluid tests of adults with intellectual disability with/without Down syndrome. Acta Psychopathologica, 2(4). doi:10.4172/2469-6676.100060

Lifshitz, H., & Tzuriel, D. (2004). Durability of effects of instrumental enrichment in adults with intellectual disabilities. Journal of Cognitive Education and Psychology, 3(3), 297–322. doi:10.1891/194589504787382992

Lifshitz, H., Tzuriel, D., & Weiss, I. (2005). Effects of training in conceptual versus perceptual analogies among adolescents and adults with intellectual disability. Journal of Cognitive Education and Psychology, 5(2), 144-170. doi:10.1891/194589505787382504

Lifshitz-Vahav, H. (2015). Compensation Age Theory (CAT): Effect of chronological age on individuals with intellectual disability. Education and Training in Autism and Developmental Disabilities, 50(2), 142-154.

Lifshitz, B.-H. (2019). Growth and development in adulthood in persons with intellectual disability: New frontiers in theory, research, and intervention. Springer. (Education 362.2 LIF g and eBook)

Lifshitz, H., Weiss, I., Tzuriel, D., & Tzemach, M. (2011). New model of mapping difficulties in solving analogical problems among adolescents and adults with intellectual disability. Research in Developmental Disabilities, 32(1), 326–344. doi:10.1016/j.ridd.2010.10.010

Lifshitz-Vahav, H., & Vakil, E. (2014). Taxonomy of moderators that govern explicit memory in individuals with intellectual disability: Integrative research review. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 3(2), 101-119. doi:10.1016/j.jarmac.2014.03.001

Lifshitz-Vahav, H., Shnitzer, S., & Mashal, N. (2016). Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome. Aging and Mental Health, 20(9), 955-964. doi:10.1080/13607863.2015.1047322

Lifshitz-Vahav, H., Shrira, A., & Bodner, E. (2017). The reciprocal relationship between participation in leisure activities and cognitive functioning: The moderating effect of self-rated literacy level. Aging & Mental Health, 21(5), 524-531. doi:10.1080/13607863.2015.1124838

Shnitzer-Meirovich, S., Lifshitz-Vahab, H., & Mashal, N, (2017). Comprehension of verbal and visual metaphors among individuals with intellectual disability and without Down syndrome. Education and Training in Autism and Developmental Disabilities, 52(3), 252-267.

Vahav, H., Haguel, H., & Fridle, S. (2015). Singlehood among adults with intellectual disability: Psychological and sociological perspectives. Acta Psychopathologica, 1(2). doi:10.4172/2469-6676.100011

אינטליגנציה רגשית

חגואל, ח'. (2020). "בקרוב אצלכם" : יחידנות בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית : הרובד האישי (intrapersonal), המשפחתי (interpersonal) והמערכתי (structural) של מודל הסטיגמה. [חיבור לקבלת התואר "דוקטור בפילוסופיה]. אוניברסיטת בר-אילן. (חינוך E362.3 חגו.בק תש"ף ובטקסט אלקטרוני)

 

Mayer, J. D., & Salovey, P. (1997). What is emotional intelligence? In P. Salovey & D. J. Sluyter (Eds.), Emotional development and emotional intelligence: Educational implications (pp. 3–34). Basic Books. ( לא קיים בספריות בר-אילן)

Petrides, K. V., Pita, R., & Kokkinaki, F. (2007). The location of trait emotional intelligence in personality factor space. British journal of psychology, 98(2), 273-289.

          

Sheydaei, M., Adibsereshki, N., & Movallali, G. (2015). The Effectiveness of Emotional Intelligence Training on Communication Skills in Students with Intellectual Disabilities. Iranian Rehabilitation Journal, 13(3), 8-13.

Rey, L., Extremera, N., Durán, A., & Ortiz‐Tallo, M. (2013). Subjective Quality of Life of People with Intellectual Disabilities: The Role of Emotional Competence on Their Subjective Well‐Being. Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities, 26(2), 146-156.

 

Lifshitz, H & Haguel, H. (2015). Singelhood in a population with ID. Acta Psychpathlogica, 1(2), 1-10.

 

Lifshitz, H., & Katz, Y. J. (2009). Religious concepts among individuals with intellectual disability: A comparison between adolescents. European Journal of Special Needs Education, 24(2)‪, 183-201–201.‪ https://doi.‪org/10.‪1080/08856250902793651

 Bar-On, R., & Parker, J. D. A. (2000). BarOn emotional quotient inventory: Youth version. Toronto, ON, Canada: Multi-Health system, Incorporated.  לא קיים בספריות בר-אילן

          

Bermejo, B. G., Mateos, P. M., & Sánchez-Mateos, J. D. (2014). The emotional experience of people with intellectual disability: an analysis using the international affective pictures system. American journal on intellectual and developmental disabilities, 119(4), 371-384.

חינוך אקדמי גבוה לאוכלוסיה עם מוגבלות שכלית

Corby, D.‪, Taggart, L.‪, & Cousins, W.‪ (2020)‪.‪ The Lived Experience of People with Intellectual Disabilities in Post-Secondary or Higher Education.‪ Journal of Intellectual Disabilities, 24(3)‪, 339–357. doi:10.1177/1744629518805603

Lee, C., E., Taylor, J., L., (2022). A Review of the Benefits and Barriers to Postsecondary Education for Students with Intellectual and Developmental Disabilities. The Journal of Special Education 2022, 55(4), 234–245,  Https://doi.org/10.1177/00224669211013354

Lifshitz, H., Verkuilen, J., Shnitzer-Meirovich, S., & Altman, C. (2018). Crystallized and fluid intelligence of university students with intellectual disability who are fully integrated versus those who studied in adapted enrichment courses. PLoS One, 13(4). doi:10.1371/journal.pone.0193351

Sannicandro, T., Parish, S. L., Fournier, S., Mitra, M., & Paiewonsky, M. (2018). Employment, income, and SSI effects of postsecondary education for people with intellectual disability. American Journal on Intellectual and Developmental Disabilities, 123(5), 412-425. doi:10.1352/1944-7558-123.5.412

Smits, J. (2019, June 19). The aim is no less than to change society [Web log post]. Retrieved from https://www.inclusion-europe.eu/the-aim-is-no-less-than-to-change-societ

 

 

מנגנוני שימור ופיצוי בגיל המבוגר – אוכלוסיה בעלת התפתחות תקינה

Compensation Mechanisms in Adulthood

Clare, L., Wu, Y.-T., Teale, J. C., MacLeod, C., Matthews, F., Brayne, C., & Woods, B. (2017). Potentially modifiable lifestyle factors, cognitive reserve, and cognitive function in later life: A cross-sectional study. PLoS Medicine, 14(3). doi:10.1371/journal.pmed.1002259

Cramer, S. C., Sur, M., Dobkin, B. H., O’Brien, C., Sanger, T. D., Trojanowski, J. Q., ... Vinogradov, S. (2011). Harnessing neuroplasticity for clinical applications. Brain, 134(6), 1591-1609. doi:10.1093/brain/awr039

Kim, E. Y., & Kim, K. W. (2014). A theoretical framework for cognitive and non-cognitive interventions for older adults: Stimulation versus compensation. Aging and Mental Health, 18(3), 304-315. doi:10.1080/13607863.2013.868404

Kim, J., Schilling, M. L., Kim, M., & Han, A. (2016). Contribution of leisure satisfaction, acceptance disability, and social relationship to life satisfaction among Korean individuals with intellectual disability. Journal of Mental Health Research in Intellectual Disabilities, 9(3), 157-170. doi:10.1080/19315864.2016.1182237

Mahncke, H.‪ W.‪, Connor, B.‪ B.‪, Appelman, J.‪, Ahsanuddin, O.‪ N.‪, Hardy, J.‪ L.‪, Wood, R.‪ A.‪, Joyce, N.‪ M.‪, Boniske, T.‪, Atkins, S.‪ M.‪, & Merzenich, M.‪ M.‪ (2006)‪.‪ Memory Enhancement in Healthy Older Adults Using a Brain Plasticity-Based Training Program: A Randomized, Controlled Study.‪ Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 103(33)‪, 12523–12528.‪ https://doi.‪org/10.‪1073/pnas.‪0605194103

Salthouse, A. T. (2006). Mental exercise and mental aging: Evaluating the validity of the “use it or lose it” hypothesis. Perspectives on Psychological Science, 1(1), 68-87. doi:10.1111/j.1745-6916.2006.00005.x

Schaefer, S., & Schumacher, V. (2011). The interplay between cognitive and motor functioning in healthy older adults: Findings from dual-task studies and suggestions for intervention. Gerontology, 57(3), 239-46. doi:10.1159/000322197

 

מוגבלות שכלית עמוקה

Individuals with Severe and profound Intellectual Disability

Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84(2), 191-215. doi:10.1037/0033-295X.84.2.191

Bandura, A. (1982). Self-efficacy mechanism in human agency. American Psychologist, 37(2), 122-147. http://dx.doi.org/10.1037/0003-066X.37.2.122

Browder, D. M., Cooper, K. J., & Lim, L. (1998). Teaching adults with severe disabilities to express their choice of settings for leisure activities. Education and Training in Mental Retardation and Developmental Disabilities, 33(3), 228-238.

Buhrow, M., & Bradley-Johnson, S. (2003). Visual preferences of students with profound mental retardation and healthy, full-term infants. Research in Developmental Disabilities, 24(2), 83-94. doi:10.1016/S0891-4222(03)00011-8

Casella, P. W. (2004). Receptive communication abilities among adults with significant intellectual disability. Journal of Intellectual and Developmental Disability, 29(1), 70-78. https://doi.org/10.1080/13668250410001662847

Festinger, L. (1985). A theory of cognitive dissonance. Stanford, CA: Stanford University Press. בבר אילן קיימת גרסת 1957  (Psy. 155.24 FES t)

Feuerstein, R. (2003). Feuerstein's theory of cognitive modifiability and mediated learning. In T. O. Seng, R. D. Parsons, S. L. Hinson, & D. S. Brown (Eds.), Educational psychology: A practitioner-researcher approach (pp. 59–60). Singapore: Seng Lee.

Feuerstein, R., & Rand, Y. (1974). Mediated learning experiences: An outline of the proximal etiology for differential development of cognitive functions. In L. Goldfien (Ed.), International understanding: Cultural differences in the development of cognitive processes (pp. 7-37). New York, NY: Guilford.

Griffiths, C., & Smith, M. (2017). You and me: The structural basis for the interaction of people with severe and profound intellectual disability and others. Journal of Intellectual Disabilities, 21(2), 103–117. doi:10.1177/1744629516644380

Holburn, S., Nguyen, D., & Vietze, P. M. (2004). Computer-assisted learning for adults with profound multiple disabilities. Behavioral Interventions, 19(1), 25-37.  https://doi.org/10.1002/bin.147

Lifshitz, H., & Klein, P. S. (2011). Mediation between staff and elderly persons with intellectual disability with Alzheimer disease as a means of enhancing their daily functioning. Education and Training in Autism and Developmental Disabilities, 46(1), 106-115.

Lifshitz, H., Klein, P. S., & Fridel Cohen, S. (2010). Effects of MISC intervention on cognition, autonomy, and behavioral functioning of adult consumers with severe intellectual disability. Research in Developmental Disabilities, 31(4), 881–894. doi:10.1016/j.ridd.2010.02.012

Mietola, R., Miettinen, S., & Vehmas, S. (2017). Voiceless subjects? Research ethics and persons with profound intellectual disabilities. International Journal of Social Research Methodology, 20(3), 263-274. doi:10.1080/13645579.2017.1287872

Moreno, J., & Saldana, D. (2005). Use of a computer-assisted program to improve metacognition in persons with severe intellectual disabilities. Research in Developmental Disabilities, 26(4), 341–357. doi:10.1016/j.ridd.2004.07.005

Nazaki, K., & Mochizuki, A. (1995). Assessing choice making of a person with profound disabilities. Research and Practice for Persons with Severe Disabilities, 20(3), 196-201. https://doi.org/10.1177/154079699502000304

Stefánsdóttir, G., Björnsdóttir, K., & Stefánsdóttir, Á. (2018). Autonomy and people with intellectual disabilities who require more intensive support. Scandinavian Journal of Disability Research, 20(1), 162–171. doi:10.16993/sjdr.21

Ten Brug, A., Van der Putten, A. A. J., Penne, A., Maes, B., & Vlaskamp, C. (2016). Making a difference? A comparison between multi-sensory and regular storytelling for persons with profound intellectual and multiple disabilities. Journal of Intellectual Disability Research, 60(11), 1043–1053. doi:10.1111/jir.12260

 

קוגניציה ומסלולי התפתחות בספקטרום האוטיסטי

Cognition and Developmental Trajectories in ASD

Bathelt, J., Koolschijn, P. C., & Geurts, H. M. (2020). Age-variant and age-invariant features of functional brain organization in middle-aged and older autistic adults. Molecular Autism, 11(9). https://doi.org/10.1186/s13229-020-0316-y

Courchesne, E. (2012, June). Neurodevelopmental studies of autism: From MRI and fMRI to neurons and gene pathways. Paper presented at the Israeli conference on the Autism Spectrum, Bar-Ilan University, School of Social Work, Israel.

Courchesne, E., Pierce, K., Schumann, C. M., Redcay, E., Buckwalter, J. A., Kennedy, D. P., & Morgan, J. (2007). Mapping early brain development in Autism. Neuron, 56(2), 399-413. doi:10.1016/j.neuron.2007.10.016

Happé, F., & Charlton, R. A. (2012). Aging in autism spectrum disorders: A mini-review. Gerontology, 58(1), 70-78. doi:10.1159/000329720

Hwang, Y. I., Foley, K. T., & Trollor, J. N. (2018). Aging well on the autism spectrum: An examination of the dominant model of successful aging. Journal of Autism and Developmental Disorders. Advance online publication. doi:10.1007/s10803-018-3596-8

James, I. A., Mukaetova-Ladinska, E., Reichelt, F. K., Briel, R., & Scully, A. (2006). Diagnosing Aspergers syndrome in the elderly: A series of case presentations. International Journal of Geriatric Psychiatry, 21(10), 951-960. doi:10.1002/gps.1588

Mukaetova-Ladinska, E. B., Perry, E., Baron, M, & Povey, M. (2012). Ageing in people with autistic spectrum disorder. International Journal of Geriatric Psychiatry, 27(2), 109-118. doi:10.1002/gps.2711

Piven, J., & Rabins, P. (2011). Autism spectrum disorders in older adults: Toward defining a research agenda. Journal of the American Geriatrics Society, 59(11), 2151-2155. doi:10.1111/j.1532-5415.2011.03632.x

Povey, C., Mills, R., & Gomez de la Cuesta, G. (2011). Autism and ageing: Issues for the future. Geriatric Medicine: Midlife and beyond, 41, 230-232. 

Rodgers, M., Simmonds, M., Marshall, D., Hodgson, R., Stewart, L. A., Rai, D., Wright, K., Ben-Itzchak, E., Eikeseth, S., Eldevik, S., Kovshoff, H., Magiati, I., Osborne, L. A., Reed, P., Vivanti, G., Zachor, D., & Couteur, A. Le. (2021). Intensive behavioural interventions based on applied behaviour analysis for young children with autism: An international collaborative individual participant data meta-analysis. Autism, 25(4), 1137-1153. https://doi.org/10.1177/1362361320985680

 

Wise, E. A. (2020). Aging in Autism Spectrum Disorder. The American Journal of Geriatric Psychiatry: Official Journal of the American Association for Geriatric Psychiatry, 28(3), 339-349. doi:10.1016/j.jagp.2019.12.001

 

 בגרות ו- ADHD

Adulthood  and ADHD

Barkley, R. (2011). ADHD: Nature, course, outcomes, and comorbidity. Retrieved from https://www.continuingedcourses.net/active/courses/course082.php

Maynard, S. (2018, March 28). Does ADD get worse with age? [Web log post]. Retrieved from https://www.additudemag.com/does-add-get-worse-with-age/

 

             מילות  מפתח  קורס  מנגנונים