הרב ד"ר אהרן בוזגלו מערכת החינוך בישראל 77-202-01

תאריך עדכון:11.08.22

הפקולטה לחינוך

מערכת החינוך בישראל (77-202-02)

The Israeli educational system

הרב ד"ר אהרן בוזגלו

סוג הקורס: שיעור מתוקשב

שנת לימודים: תשפ"ג סמסטר: ב היקף שעות: 1 ש"ש

אתר הקורס באינטרנט: אתר הקורסים המתוקשבים אוניברסיטת בר אילן

מטרות הקורס ותוצרי למידה:

הסטודנט יכיר את מאפייני התפתחות החינוך בישראל, את מבנה מערכת החינוך, את הרפורמות שעצבו אותה ואת זרמי החינוך.
הסטודנט יתוודע לקונפליקטים הנובעים מפערים חברתיים, עדתיים וכלכליים ולדרכי ההתמודדות של המערכת עמם.
הסטודנט יכיר את הדילמות המרכזיות העכשוויות העומדות בפני מערכת החינוך בישראל.

תוכן הקורס:

רציונל: מורים ומנהיגים חינוכיים חייבים להכיר את מערכות החינוך בישראל והתפתחותן על רקע השינויים החברתיים בישראל, על מנת שיוכלו להשתלב בהן. ידע על מערכות החינוך בישראל כולל הכרת התפתחות מערכת החינוך הישראלית לסוגיה ומאפייניה השונים הכוללים, בין היתר, מאפיינים אידיאולוגיים, פוליטיים, ארגוניים, דתיים ואחרים. הכרות עם המערכת תספק למורה ולמנהיג יכולות התמודדות טובים יותר עם מגוון של ערכים, עמדות ואידיאולוגיות חינוכיות ופוליטיות המרכיבות את החינוך הישראלי והמייחדות אותו על פני מערכות חינוך אחרות בעולם. זאת ועוד, הכירות עם מערכת החינוך תספק למורה ולמנהיג בסיס איתן להשתלבות בתוך המערכת ולצמיחה בתוכה כמוביל דרך.

מהלך השיעורים: דרכים ואמצעי הוראה

הקורס ילמד במתכונת מתוקשבת במערכת מודל של האוניברסיטה. מייל המרצה להתקשרות: abuzaglo@gmail.com. כלל התקשורת תעשה דרך מערכת מודל.

תוכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

מספר שיעור	נושא	קריאה (קיצור)
1	מערכת החינוך – הגדרה, החינוך הפיידוצנטרי והתפתחות מערכת החינוך בתקופת חז"ל והיום.	חובה: טאוב (1996): 167-184. בלס ושביט (2017): 1-15. רשות: גורדון ונשר (1996): 155-170
2	התשתית החוקית של מערכת החינוך	חובה: טאוב (2019): פרק שלישי
3	מבנה משרד החינוך ותפקידיו השונים, השינויים במבנה המשרד לאורך השנים.
4-5	מבנה מערכת החינוך בהיבט גילי – רפורמת האינטגרציה והחלוקה של מערכת החינוך	חובה: אדלר (2005): 549-559. רשות:
6-7	מבנה מערכת החינוך לפי חתכים שונים: המעמד המשפטי, זרמי החינוך, סוג הפיקוח וחנ"ג לעומת חנ"מ.	חובה: Oplatka (2004): 143-161.
8	מערכת החינוך והשלטון המקומי	חובה: קשתי (2000):
9-10	מבנה ארגוני ועקרונות יסוד של זרמים במערכת החינוך: החמ"ד, החינוך החרדי, החינוך הערבי.	חובה: ארד (2018): 6-36 צ'רנובסקי ופלדמן (2018): 5-37 אבו עסבא (2015): 117-139 רשות: אפרת, דא-האן וצביאלי (2015). מלאך, חושן וכהנר (2016): פרק ראשון ריימן (2017): 1-27. פרי-חזן (2019): 313-353
11	החינוך העל יסודי: התפתחותו, סוגי מוסדות, החינוך המקצועי, בחינות הבגרות.	חובה: שכטר וחביב (2013): 237-260. רשות:
12-13	חינוך בלתי פורמלי, אפור ומשלים	חובה: רומי ושמידע (2007): פרק ראשון.
14	יחידת סיכום: אתגרי מערכת החינוך	חובה:מברך וליבמן (2004): 195-216 . Short (1995):55-68 רשות: מיכאל (2015): חלק א' בוזגלו (2010): 282-314 איכילוב (2010): 21-50

דרישות קדם- אין
חובות/ דרישות/ מטלות:

פעילות קבועה ועקבית באתר הקורס המתוקשב.
יתכן מפגש פתיחה מחייב בהתאם לאילוצי המערכת. לחלופין מפגש פתיחה במערכת זום.

מרכיבי הציון הסופי:

השתתפות בפורומים באתר (10%), מטלת אמצע באתר המודל (20%).
מבחן עם חומר סגור - מסכם בסגנון אמריקאי (70%), בקמפוס האוניברסיטה. במידה ולא יתאפשר לקיים מבחן בקמפוס בשל מחלת הקורונה, יתקיים תרגיל מתוקשב, במשקל זהה, במערכת מודל או מערכת חלופית.

ביבליוגרפיה:

קריאה חובה (עברית):

אבו עסבא, ח' (2015). חינוך ערבי ורב תרבותיות. בתוך ח', אבו עסבא וע', קינן. זהות, נרטיב ורב תרבותיות בחינוך הערבי בישראל (עמ' 117-139). חיפה: פרדס. (טקסט מלא)

אדלר, ח' (2005). חינוך בין רפורמה מבנית ארגונית לרפורמה איכותית. בתוך א', פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן 2 (עמ' 549-559). אבן יהודה: רכס. (חינוך E370.1 חנו.במ תשס"ה)

אפרת, ע', דה-האן, מ' וצביאלי, ע' (2015) .חזון החמ"ד: החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד בית חנוך כמשפחה). ירושלים: משרד החינוך. (לא קיים בבר אילן)

ארד, ע' (2018). החינוך הממלכתי דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים (חלק ד'). בארות יצחק: הוצאת נאמני תורה ועבודה .

בלס, נ' ושביט, י' (2017). מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על. בתוך א', וייס (עורך). דוח מצב המדינה. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. (טקסט מלא)

טאוב, ד' (2019). מערכת החינוך בראי החוק והמשפט. חיפה: פרדס. פרק שלישי. (טקסט מלא)

טאוב, ד' (1996). ייסוד וארגון מוסדות חינוך: תקופת חז"ל בהשוואה למערכת החינוך של מדינת ישראל. עיונים בחינוך סדרה חדשה, 1 (1). 167–184.

מברך, ז' וליברמן, ג' (2004). בשם השיוויון בשם המצוינות: האם קידום המצוינות פוגע בשיוויון בחינוך? השתמעויות לקביעת מדיניות חינוכית . מגמות, מ' (1), 195-216.

צ'רנובסקי, מ' ופלדמן, ד' (2018). החצר האחורית של החינוך בישראל מערכת החינוך החרדית: תמונת מצב והמלצות מדיניות. בית ברל: קרן ברל כצנלסון

קשתי, י' (2000). עשר הצעות ועוד אחת לשיפור פני החינוך בישראל. פנים , 15.

רומי, ש' ושמידע, מ' (2007). החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. (טקסט מלא)

שכטר ח' וחביב א' (2013). רשתות בתי -ספר: מרעיון למעשה. עיונים במינהל ובארגון בחינוך. 33, 237-260.

קריאה חובה (אנגלית):

Oplatka, I. (2004). The Characteristics of the School Organization and the Constrains on Market Ideology in Education: An Institutional View. Journal of Education Policy, 19 (2). 143–161

Short, G. (1995). Ethiopian Children in Israeli Schools: The prospects for Successful Integration. Comparative Education, 31, 3. 55–368.

קריאה רשות (עברית) והעשרה:

אדם, נ' (2009). סיפורה של מערכת החינוך הישראלית . דפים, 48, 206 – 208.

איכילוב, א' (2010). כינון החינוך הציבורי בישראל והנסיגה ממנו. בתוך א', איכילוב (עורכת), הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל (עמ' 21-50). תל-אביב: רמות. (טקסט מלא)

בוזגלו, א' (2010). הכשרת מורים לחינוך מוסרי במכללות לחינוך בישראל (עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך. (טקסט מלא)

בלס, נ' ובלייך ח' (2016). דמוגרפיה במערכת החינוך: שינויים ומעברים בין זרמי חינוך. נייר מדיניות מס' 3. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. אוחזר מתוך האתר.

גורדון, ד' (1999). התפתחות תפיסת הדעת במערכת החינוך בישראל. בתוך א', פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן 2 (עמ' 181-192). אבן יהודה: רכס. (חינוך E370.1 חנו.במ תשס"ה)

גורדון, ד' ונשר, פ' (1996). ממערכת חינוך ממיינת למערכת מקדמת. בתוך ע', ברנדס (עורך). הקפיצה השלישית: שינויים ורפורמות במערכת החינוך בשנות התשעים (עמ' 155-170). ירושלים: משרד החינוך. (חינוך E371 קפי.הש תשנ"ו)

גנאל, י' (2008). שיפור מערכת החינוך הציבורית על ידי בתי ספר בזכיון. ירושלים: מכון מילקן. אוחזר מתוך https://milkeninnovationcenter.org/wp-content/uploads/2008/02/28-HB-F.pdf

דגן, מ' (2006). התפתחותו של החמ"ד בחמישים השנים האחרונות. החינוך הציוני דתי במבחן הזמן והתקופה (עמ' 60-133). ירושלים: מכללת ליפשיץ ומשרד הבטחון. (חינוך E377 דגן.חנ תשס"ו)

דרור, י' (2010). תולדות החינוך העברי ה"פרטי"-המגזרי וה"מעין-ציבורי" בתקופת היישוב. בתוך א', איכילוב (עורכת). הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל (עמ' 77-90). תל-אביב: רמות. (טקסט מלא)

הדני, י' (2007). על האוטונומיה של מנהל החינוך הדתי. בתוך רז, ש' (עורך). מאה שנות חינוך ציוני דתי (עמ' 465-473). ירושלים: המחלקה לחינוך, הפועל מזרחי. (חינוך מאה.שנ תשס"ז)

הורביץ, נ' (2016). החברה החרדית: תמונת מצב. ירושלים: המכון החרדי למחקרי מדיניות. אוחזר מתוך המכון החרדי למחקרי מדיניות

זלקין, א' (2007). הכשרת מורים וגננות במכללות האקדמיות. בתוך: רז, ש' (עורך). מאה שנות חינוך ציוני דתי (עמ' 137-151). ירושלים: המחלקה לחינוך, הפועל מזרחי. (חינוך מאה.שנ תשס"ז)

חן, מ', לוי, א' וכפיר ד'. (1977). אפשרויות המפגש הבין עדתי בחטיבת הביניים, מגמות, כג (3–4). 101–123.

יאיר, ג' וענבר, ד'. (2006) סטנדרטים להישגים בחינוך. בתוך: ד' ענבר (עורך). לקראת מהפכה חינוכית (עמ' 130-145). ירושלים: מכון ואן ליר והקיבוץ המאוחד. (טקסט מלא)

מיכאל, נ' (2015). הפרטה במערכת החינוך. ירושלים: המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה. אוחזר מתוך http://hazan.kibbutz.org.il/hafrata/nir_micali_-_3_5_12.pdf

מלאך, ג', חושן, מ' וכהנר, ל' (2016). שנתון החברה החרדית בישראל 2016. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל המכון הישראלי לדמוקרטיה. (טקסט מלא)

פרי־חזן, ל' (2019). תהליכי ההסדרה של החינוך החרדי בישראל : פוליטיקה, משפט ומה שביניהם. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 313-353.

ריימן, ל׳ (2017). שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי. חקר החברה החרדית, 4, 27-1.