מובילים את המחקר בחינוך ועומדים בחזית המאמץ לקידום החינוך
כאוניברסיטה המאמינה שחינוך הוא המפתח לעתיד טוב יותר וכי לימודי חינוך הם הבסיס לחברה מכילה ושוויונית יותר, המרכזים שלנו נמצאים בחזית המאמץ לקידום חינוך ואנשי הוראה והם מובילים מחקרים פורצי דרך. ניתן לראות ולחוות זאת היטב ברבים מהמרכזים, לדוגמא: במרכז דע-גן, המשמש מרכז ארצי לקידום מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה בחינוך הקדם-יסודי; במרכז לסימולציה בחינוך (הל"ב), בו מופעלות סדנאות סימולציה ומופקים בו סרטי הדרכה לאנשי חינוך בנושא מיומנויות תקשורת בין אישיות במצבי קונפליקט; במרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה בבתי הספר המשלב בין מתן הדרכה, תמיכה ואספקת חומרים למעבדות ביולוגיה בבתי ספר לבין פיתוח תוכניות לימוד בנושאי הוראה במעבדה; במרכז להוראת המדעים, המקדם את החינוך המדעי טכנולוגי; במרכז סאל-ואן-גלדר, העוסק בחקר השואה והוראתה;
אנו מכירים בתפקיד המרכזי שממלאים אנשי חינוך והוראה בעיצוב מוחות צעירים ובהכנת התלמידים לאתגרי העתיד, לכן המרכזים שלנו מספקים להם משאבים יקרי ערך, מציידים אותם בידע, בכישורים, במיומנויות ובכלים הנדרשים על מנת להצטיין במקצועם. לצד קידום מחקר בחינוך מרכזים אלו מתמקדים גם בפיתוח מקצועי של אנשי חינוך והוראה של מטפלים ושל חוקרים והגברת המודעות לנושא החינוך. סדנאות, סמינרים, תוכניות הכשרה, מפגשים, ימי עיון ועוד, נערכים במרכזים אלו מעת לעת ומכסים מנעד רחב של נושאים ותחומים, לרבות: פיתוח תוכניות לימוד, טכניקות פדגוגיות, שילוב טכנולוגיות חדשות בסביבת הלמידה ועוד. במובן זה, מרכזים אלו מבטיחים שאנשי החינוך יישארו מעודכנים בפרקטיקות החינוכיות המתקדמות ביותר ויישמו שיטות הוראה באיכות גבוהה.
מטרה נוספת שעומדת בבסיס הקמת מרכזים אלו היא לעודד תרבות של שיתוף פעולה תוסס וקהילתי בין אנשי חינוך, טיפול והוראה. מרכזים אלו משמשים מקום מפגש המחבר בין מורים, חוקרים, אנשי הוראה, חינוך וטיפול המגיעים מרקעים שונים ומתחומים מגוונים ומספקים במה לחילופי ידע, שיתוף רעיונות, לחידוד גישות הוראה ולחקירת סביבות למידה ושיטות הוראה.
על חשיבותו של מחקר בחינוך והשפעתו על תחום החינוך
נוף ההוראה מתפתח כל העת ומערכות חינוך בארץ ובעולם כולו מתמודדות עם אתגרים רבים החל מפערי ביצוע בקרב תלמידים והעלאת מעורבות התלמידים בתהליכי למידה ועד שיפור תוצאות הלמידה, טיפוח חדשנות ושילוב טכנולוגיה בכיתה. באקלים שכזה מחקר בחינוך ממלא תפקיד חשוב והוא יכול לתרום באופן משמעותי למינוף ולשיפור החינוך בישראל, כפי שקורה בתוכנית הריס המפעילה תוכניות התערבות, הכשרה, הדרכה וייעוץ לאנשי מקצוע העובדים עם תינוקות ופעוטות; במרכז בייקר לחקר קשיי התפתחות תינוקות וילדים בגיל הרך ; במרכז חדד לחקר דיסלקציה וליקויי קריאה, המספק אבחון לתלמידים וסטודנטים לקויי למידה, הוראה מתקנת ומגוון קורסים תומכי למידה; בתוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, תוכנית במימון וחסות משרדי החינוך והבריאות בישראל, המסייעת בעיצוב מדיניות ואסטרטגיות יעילות לצמצום תופעות כגון סמים, אלכוהול, אלימות ומקדמת את הרווחה הגופנית, החברתית והנפשית של ילדים ונוער באזורנו;
מחקר בחינוך יכול לספק תובנות חשובות לאנשי הוראה, טיפול וחינוך, לקובעי מדיוניות ולמקבלי ההחלטות, ולפעול למען קידום חינוך מבוסס ראיות. לכן, מחקר בחינוך למעשה משמש כלי רב עוצמה במיפוי והבנת האתגרים ובגיבוש פתרונות יעילים. בעידן שבו חיוני להבחין בין פרקטיקות חינוכיות מבוססות נתונים אמפיריים וראיות לבין כאלו המבוססות על פרקטיקה יומיומית בלבד, לקידום מחקר בחינוך יש תפקיד חשוב בעיצוב שיטות הוראה, בפיתוח התערבויות מוצלחות וקידום אסטרטגיות חינוכיות יעילות.