מודל הוליסטי להוראה וללמידה של מדע וטכנולוגיה בכיתה הטרוגנית משלבת: פיתוח, עיצוב ויישום
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העוסקים בחינוך המדעי הוא הוראת מדע וטכנולוגיה בכיתה הטרוגנית, ובפרט בכיתה המשלבת תלמידים בעלי לקויות למידה. במסגרת מחקר זה עוצב מודל הוראה הוליסטי חדש, שבבסיסו מצויה ההתייחסות אל התלמיד כאל אדם שלם בעל ארבעה ממדים של כישורי למידה: קוגניטיבי, חברתי, רגשי וחוש־נועי. בהתאמה, שיטות העבודה המוצעות במודל ההוראה מאפשרות מתן מענה למגוון קשיים ויכולות של כלל התלמידים בממדים השונים, ובפרט של תלמידים בעלי לקויות למידה. מטרות המחקר הן אלו: א. לאפיין את נקודת המוצא — ההכשרה, התפיסות ושיטות ההוראה— של המורים למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים בישראל בנוגע להוראה בכיתה הטרוגנית משלבת; ב. לעקוב אחר תהליך השינוי בקרב מורים שהשתתפו בסדנה להתפתחות מקצועית, המבוססת על המודל המוצע, ולימדו בשתי כיתות שבהן יושמו חלקים מן המודל המוצע. ממחקר זה עלה כי רוב המורים מלמדים בפועל תלמידים בעלי לקויות למידה, אף שהם חסרי הכשרה וכלים מתאימים. אף על פי כן, נמצא כי עמדותיהם של המורים וכוונות הפעולה שלהם חיוביות, כלומר בכוונתם לשלב תלמידים בעלי לקויות למידה בכיתותיהם, להשתמש בשיטות הוראה ולהשתתף בהכשרה בהוראה לתלמידים אלו. ואולם, תפיסתם בנוגע ליכולותיהם ולכלים העומדים לרשותם חיובית פחות, ותפיסתם בנוגע לתמיכה שהם מקבלים מסביבת העבודה נמוכה אף יותר. עוד נמצא כי המורים אינם משתמשים בשיטות הוראה המותאמות לשוֹנוּת בין התלמידים בכיתתם או בשיטות המכוונות לתת מענה לצורכיהם של תלמידים בעלי לקויות למידה. עם זאת, בקרב מורים שהשתתפו בסדנה להתפתחות מקצועית, המבוססת על המודל ההוליסטי שפותח במחקר זה, חל שינוי לטובה בתפיסות ובשימוש בפועל בשיטות הוראה המתאימות לשונות בין התלמידים בכיתה. שינוי חיובי זה השפיע על האווירה בכיתה ועל הישגי התלמידים, כפי שנמצא בשני חקרי המקרה שבוצעו במסגרת מחקר זה. ממצאי המחקר ומסקנותיו מלמדים על חשיבות ההכשרה של מורים למדע וטכנולוגיה למתן מענה לצרכים השונים של התלמידים בכיתה הטרוגנית משלבת. מומלץ שהכשרה זו תתבצע בשיתוף סביבת העבודה של המורים ובהתייחסות לארבעת הממדים: קוגניטיבי, חברתי, רגשי וחוש־נועי.
יפרח, מ', גלובמן, ר' וספקטור־לוי, א' (2016)
מודל הוליסטי להוראה וללמידה של מדע וטכנולוגיה בכיתה הטרוגנית משלבת: פיתוח, עיצוב ויישום. מגמות, נ(2),315-354
תאריך עדכון אחרון : 20/03/2019