אינטליגנציה רגשית על פי מודל היכולות, מודל תכונות האישיות והמודל המעורב, בקרב מבוגרים עם מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית, בהשוואה למבוגרים עם התפתחות תקינה

בעשורים האחרונים, העיסוק במונח 'אינטליגנציה רגשית' הלך וגבר Iliev, 2022)), עם ההבנה כי לאינטליגנציה הרגשית ערך תפקודי והסתגלותי חשוב בתחומי חיים מגוונים: הבין-אישי, החברתי, האקדמי, התעסוקתי, כמו גם עם הקשר לתחושת אושר ורווחה כללית (Drigas & Papoutsi, 2018). האינטליגנציה הרגשית מוגדרת כ"יכולת לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלנו ושל אחרים" (Salovey & Mayer, 1990). מחקרים מצאו כי אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית עלולה לחוות קשיים בתהליכי ההתמודדות של הבנה, הבנייה וניהול של מצבי חיים חברתיים- רגשיים, כגון: קשיים בוויסות ובתנודות מצב הרוח (Noel, 2018), מיומנויות סוציאליזציה נמוכות וכישורי התמודדות,(Littlewood et al., 2018) וכן קשיים בהבנת הנורמות של תקשורת ושיח חברתי (Patel et al., 2020; Smith et al., 2020). מאידך, מחקר בינלאומי, אשר עסק בחוזקות בקרב אנשים עם מוגבלות, מצא כי בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית נמצאו נקודות חוזק רגשיות: אהבה ללמידה, כנות, הוגנות, שיפוטיות והערכה ליופי ולמצוינות (Umucu et al., 2022). ממחקרים אלה עולה שעד כה נבדקו תחומים המשיקים לאינטליגנציה רגשית, כגון: מיומנויות חברתיות רגשיות, כישורים רגשיים וידע רגשי.

מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את האינטליגנציה הרגשית בקרב מבוגרים (CA: 22-40) עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן מש"ה) ללא אטיולוגיה ספציפית (להלן א"ס) בהשוואה למבוגרים עם התפתחות תקינה בגיל כרונולוגי זהה. ייחודו של המחקר הוא בבדיקת האינטליגנציה הרגשית על פי שלושת המודלים של האינטליגנציה הרגשית הקיימים בספרות המחקרית: מודל היכולות (Abilities model) מודל תכונות האישיות (Traits model) והמודל המעורב ((Mixed model.

מטרות המחקר האופרטיביות היו לבדוק:

א. האם יהיו הבדלים בציוני האינטליגנציה הרגשית (עפ"י שלושת המודלים) בין שתי קבוצות המחקר. מודל היכולות (Mayer & Salovey, 1997) והמודל המעורב (Bar-On, 1997), הינם קוגניטיביים באופיים. על כן, שיערנו כי במודלים הללו ציוני האינטליגנציה הרגשית של הנבדקים עם התפתחות תקינה יהיו גבוהים יותר מציוני האינטליגנציה הרגשית של הנבדקים עם מש"ה. לעומת זאת, מודל תכונות האישיות הינו רגשי באופיו (Petrides & Furnham, 2006), שכן הוא מתבסס על נטיות רגשיות של היחיד, מכוון יותר רגש וכולל תפיסות עצמיות ונטיות התנהגותיות. בוגרים עם מש"ה הציגו נימוקים רגשיים להתחברות לדת בדומה לבוגרים עם התפתחות תקינה (Lifshitz & Katz, 2009); ואותן סיבות רגשיות להיותם יחידאים (חגואל, 2020). לפיכך, שיערנו כי לא יימצאו הבדלים ברמת האינטליגנציה הרגשית ע"פ מודל התכונות בין שתי אוכלוסיות המחקר.

ב. האם יהיו מתאמים בין מדדי שלושת המודלים של האינטליגנציה הרגשית בינם לבין עצמם; ובינם לבין מדדי האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית. מודל היכולות (Mayer & Salovey, 1997), והמודל המעורב (Bar-On, 1997) מתייחסים לאינטליגנציה הרגשית כאל סוג של כישרון או מיומנות, הדורשים עיבוד קוגניטיבי של רגשות וכישורי הבנה. על כן, שיערנו כי יימצאו מתאמים בין המדדים של שני המודלים הללו; כמו גם יימצאו מתאמים בינם לבין מדדי האינטליגנציה הקריסטלית (אוצר מילים וצד שווה) והפלואידית (סידור קוביות ורייבן) בקרב שתי אוכלוסיות המחקר. לעומת זאת, מודל התכונות, כאמור, הוא רגשי בבסיסו (Mavroveli et al., 2009) ונוטה יותר לתפיסות ונטיות רגשיות של העצמי מול האחר (Alegre et el., 2019). מפאת מיעוט מחקרים, המצדיקים השערת השערות באשר לקשר שבין מודל התכונות לבין מודל היכולות והמודל המעורב, העדפנו לנסח שאלות מחקר: האם יימצא

קשר בין מדדי האינטליגנציה הרגשית של מודל זה לבין מדדי האינטליגנציה הרגשית של מודל היכולות והמודל המעורב; כמו כן, האם יימצא קשר בין מודל זה לבין האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית בקרב שתי אוכלוסיות המחקר.

ג. מה מידת תרומתם של המאפיינים הדמוגרפיים (מגדר), והמשתנים הקוגניטיביים (רמת האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית) להסברת השונות של רמת האינטליגנציה הרגשית בכל מודל ובכל קבוצה בנפרד. מגדר: מחקרים עדכניים ,(Treglown & Furnham, 2023)טוענים כי באוכלוסייה עם התפתחות תקינה, לגברים יכולת גבוהה בניהול רגשות ולנשים יכולת גבוהה באמפתיה וביטוי רגשות. לעומת זאת, מחקרים באוכלוסייה עם מש"ה (חגואל, 2020; Vahav et al., 2015), מצאו כי היכולות הרגשיות של הנשים מפותחות יותר מאלה של הגברים וכוללות, בין היתר, אינטימיות מילולית ושיתוף רגשות. אינטליגנציה קריסטלית: תרומת האינטליגנציה הקריסטלית ליכולות קוגניטיביות באוכלוסייה עם מש"ה נמצאה במחקרים שונים (Chen et al., 2017; Lifshitz et al., 2021), שהוכיחו כי אוכלוסייה זו מסתמכת על ידע מילולי קודם או הקשרים סמנטיים כדי לזכור מידע. אינטליגנציה פלואידית: "מודל הפיצוי" - "Compensatory model" (et al., 2019 Nguyen; & Miners, 2006 Côté), כמו גם הספרות העדכנית Cuppello et al., 2023a, 2023b)), טוענים כי אינטליגנציה רגשית וכישורים פלואידים אינם קשורים בהכרח עד לכדי קשר שלילי ביניהם, שכן האינטליגנציה הרגשית קשורה יותר לנטיות רגשיות, תפיסות עצמיות ותכונות התנהגותיות, אשר לעיתים מפצות על היכולות הקוגניטיביות. לפיכך, שיערנו כי יימצאו הבדלים במידת תרומתם של המגדר והאינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית להסברת השונות של רמת האינטליגנציה הרגשית בכל אחד משלושת המודלים, בין שתי אוכלוסיות המחקר.

ד. השאלה- האם יימצאו הבדלים במבחני האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית אינה רלוונטית, שכן מוגבלות שכלית מוגדרת בתפקוד שכלי נמוך של שתי סטיות תקן מתחת לממוצע רמת ה-IQ של האוכלוסייה עם התפתחות תקינה ((Schalock et al., 2021. לפיכך, מצאנו לנכון לבדוק האם יימצאו הבדלים במאפייני התשובות של מבחני האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית בין שתי קבוצות המחקר. לשם כך, נערך ניתוח איכותני של הציונים הגולמיים במבחני האינטליגנציה, במטרה לבחון את ההבדלים במהות ובסיווג התשובות בין שתי האוכלוסיות. ניתוח תשובות מסוג זה נערך לראשונה במחקר הנוכחי, ומכאן ייחודו.

שיטת המחקר

משתתפים: 30 נבדקים (49.2%) עם מש"ה ללא א"ס (IQ = 40-70) ו- 31 נבדקים (50.8%) עם התפתחות תקינה (IQ = 85-115) בגילאי 22-40.

כלים: לבדיקת האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית נעשה שימוש בשלושה תתי-מבחן המרכיבים את מבחן וכסלר למבוגרים (וכסלר, 2001, HEBIII-(WAIS, וכן מבחן המטריצות של רייבן .(Raven et al., 1977) לבדיקת האינטליגנציה הרגשית נעשה שימוש בחמישה שאלונים, אשר קוצרו והותאמו לאוכלוסייה עם מש"ה בהתאם לשלושת המודלים: במודל היכולות (שאלון תפיסה עצמית - Self-Report Emotional Intelligence Scale - SSEIS; Schutte et al., 1998; ושאלון מודעות עצמית רגשית - Trait Meta Mood Scale - TMMS; Salovey et al., 1995); במודל תכונות האישיות (שאלוןTrait Emotional Intelligence Questionnaire–Short Form - TEIQue-SF; Petrides, 2009; ושאלון Trait Emotional Intelligence Questionnaire – Short Form for peer - TEIQue-SF 360°; Petrides, 2009);

ובמודל המעורב (שאלון אינטליגנציה רגשית - Bar-On Emotional Quotient Inventory - EQ-I ; Bar-On, 1997). כמו כן, נעשה שימוש בשאלון דמוגרפי קצר.

להלן נציג את ממצאי המחקר העיקריים בזיקה למטרות והשערות המחקר:

א. אינטליגנציה רגשית: בניגוד למשוער, נמצא כי ציוני המבוגרים עם מש"ה בשני המודלים: מודל היכולות והמודל המעורב, היו גבוהים יותר בהשוואה למבוגרים עם התפתחות תקינה. ממצא זה עשוי להיות מוסבר על ידי שני סוגי תשובות מצד האוכלוסייה עם מש"ה: תשובות שאינן ריאליסטיות, בעלות נטייה לאידיאליזציה, לרצייה חברתית, למיסוך (הסתרה) ו"לפרדוקס הנכות". תשובות ריאליסטיות, כפועל יוצא של השקעה בפעילויות העצמה, כגון: תכנית לסנגור עצמי מטעם מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה; ופעילויות העצמה לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי הנעשות בעזרת צוות מקצועי תומך. יתכן וכל אלה תרמו לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי ולתחושת מסוגלות גבוהה, כפי שבאו לידי ביטוי בציוניהם הגבוהים בשאלוני המחקר.

ב. מתאמים בין שלושת המודלים: כמשוער, מתאמי פירסון הצביעו על קשרים חיוביים בקרב שתי קבוצות המחקר בין מודל היכולות לבין המודל המעורב, שכן אופיים של שני המודלים מבוסס על תהליכים חשיבתיים-קוגניטיביים. כמו כן, נמצאו קשרים בין מודל היכולות והמעורב לבין מודל התכונות (במדד העצמי), המעידים על כך שלמרות שמודל זה האחרון הוא רגשי בבסיסו, לא ניתן לנתק בין היבטים קוגניטיביים ורגשיים של האינטליגנציה הרגשית. ממצא זה מאושש גם את מחקרם של אוקונור ועמיתיו (O'Connor et al., 2019), שמצאו קשרים בין שלושת המודלים, בטענה שהם מושתתים ככל הנראה על מרכיבי ליבה וקווי דמיון מושגיים, המשותפים לשאלונים עצמם (כגון: ויסות רגשות וניהול פתרון בעיות).

כמו כן, נמצאו קשרים בין שלושת המודלים לבין האינטליגנציות הקוגניטיביות, לפיכך השערת המחקר אוששה חלקית: בהתייחס לאינטליגנציה הפלואידית: באופן מפתיע, נמצאו קשרים שליליים בקרב שתי קבוצות המחקר: ככל שרמת האינטליגנציה הפלואידית היתה גבוהה יותר, כך מדדי האינטליגנציה הרגשית במודל היכולות (נבדקים עם מש"ה) ובמודל תכונות- האחר (נבדקים עם התפתחות תקינה) היו נמוכים יותר. ממצאים אלה מוסברים באמצעות תיאוריית "מודל הפיצוי" –"Compensatory model" (et al., 2019 Nguyen; 2006 Miners, & Côté), הטוענת כי דווקא אנשים עם יכולות קוגניטיביות נמוכות מפצים על כך באמצעות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, שכן הם בדרך כלל מצפוניים (Conscientious) יותר ביחסם הרגשי לארגון שבו הם מועסקים. כלומר, הם מחוייבים ביכולת הארגון, היסודיות וההתמדה שלהם כפיצוי על אינטליגנציה נמוכה. בנוסף, מספר מחקרים (Treglown & Furnham, 2023; Wood & Englert 2009), טוענים לקשר בין אינטליגנציה פלואידית גבוהה לבין כישורים חברתיים נמוכים: כאשר אנשים אינטליגנטיים עשויים להיות יותר אנליטיים ופחות ורבליים ואינטואיטיביים, כך שחוסר התקשורת שלהם עם הסביבה מקשה עליהם בתרגול אינטראקציה חברתית, וכך הם נתפסים כבעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה (Ackerman et al., 2009; Moutafi et al., 2004).

בהתייחס לאינטליגנציה הקריסטלית: נמצאו קשרים חיוביים בקרב אוכלוסייה עם מש"ה בלבד: ככל שרמת האינטליגנציה הקריסטלית (בצד שווה) היתה גבוהה יותר, כך האינטליגנציה הרגשית במודל המעורב היה גבוה יותר. קשרים אלה מאוששים את מחקרם של Treglown and Furnham (2023), הטוען כי אנשים עם קוגניציה נמוכה משתמשים באינטליגנציה רגשית כדי לפצות על היכולות שלהם, הנשענות על כישורים מילוליים גבוהים יותר, במטרה לקבל סיוע, להביע רגשות וליצור קשרים חברתיים.