ד"ר מירי גולדרט 77-837-01 סדנת חינוך אלטרנטיבי בעידן דיגיטלי

 

שם ומספר הקורס:  

סדנת חינוך אלטרנטיבי בעידן דיגיטלי 77-837-01

סוג הקורס: סדנה

 

שנת לימודים:  תשפ"ב                    סמסטר: ב' (שנה א')               היקף שעות:  1 ש"ש

 

מרצה: ד"ר מירי גולדרט, דוא"ל:  Miri.goldratt@biu.ac.il

קבלת קהל ביום ב', בתיאום מראש באמצעות המייל

אתר הקורס באינטרנט:           מודל מלווה קורס

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה

1. הסטודנטים יתוודעו לתיאוריות ומושגי מפתח בהלך הרוח הפילוסופי – החינוכי האלטרנטיבי.
2. הסטודנטים יכירו וינתח הבדלים בין גישות חינוכיות אלטרנטיביות שונות.
3. הסטודנט/ית יבררו את משמעותה החינוכית של הטכנולוגיה הממוחשבת בנעורים הדיגיטליים.
4. הסטודנטים יכירו ויבחנו את המשמעויות של זירות מפגש פורמליות לבלתי פורמליות.
5. הסטודנט/ת יבחנו את משמעותה של המדיה הדיגיטלית בחינוך הלא פורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי ויתכננו ישום חינוכי תואם.

 

ב. תוכן הקורס:

לפי גישות פילוסופיות שונות החינוך נתפס ככלי ליצירת שינוי משמעותי. תחום החינוך הבלתי פורמלי מבוסס על ההנחה שחינוך אינו מתמצה בלמידה פורמלית בתוך כותלי בית-הספר, ולפיכך הרחבת המושג "חינוך" משמשת מנוף לשינוי של תהליכים חברתיים וקהילתיים. בעשור האחרון הולכת וגוברת ההכרה שהטכנולוגיה הממוחשבת חורגת מהעולם הטכנולוגי-תעשייתי שבו נוצרה ומרחיבה את זירות החינוך ללמידה שאינה תלויית מקום (למידה לאורך החיים - life long learning). שילוב המחשב והאינטרנט בפדגוגיה החינוכית איננו פעולה טכנית, זהו  שינוי מהותי בתפיסה הטריאדית: מלמד-לומד-תוכן. במהלך הקורס נדון בפילוסופיות חינוכיות שונות, נאפיין את הנעורים הדיגיטליים, ננתח יישומים חינוכיים אלטרנטיביים ונבחן את משמעותם גם בימי קורונה בחינוך הבלתי-פורמלי והלא פורמלי.

 

מהלך השיעורים:

השיעורים יכללו מפגשי מליאה סדנאיים, במציאות קורונה וע"פ מתווה האונברסיטה נקיים שיעורים בזום וע"פ ההנחיות המשתנות, מפגשים דיגיטליים ללמידה וחניכה מקוונת, דיונים בקבוצות, כולל הצגת תוצרים, צפייה בסרטים תוך ניתוח זירות אלטרנטיביות ומפגש עם ממלאי תפקיד בשדה.

   תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

ג. דרישות קדם: אין

ד-ה. חובות הקורס ומרכיבי הציון הסופי:

1.תרגיל אמצע קורס: ראיון על חינוך אלטרנטיבי בזירה דיגיטלית, ביר וניהול יומן רפלקטיבי  .........                        ................................................................................................................................................30%  

2. השתתפות פעילה (כולל הצגת פרזנטציה ומילוי משימות דיגיטליות)........................................... 30%

בסדנה זו ישנם שיעורים פרונטליים ודיגיטליים (סינכרונים וא-סינכרונים), בימים שאינם קורונה יש בקורס חובת נוכחות פיזית ב-80% מהשיעורים הסדנאיים, בנסיבות קורונה חובת הנוכחות משתנה בהתאם למדיניות האוניברסיטה (מלבד מצגת חובת השתתפות זו כוללת בחירה במילוי 3 מתוך 6 משימות נלוות בשיעורים סינכרונים וא-סינכרוניים).

3.... מבחן מסכם, עבודת הגשה כולל פודקאסט: מבוסס בחלקו גם על מטלת אמצע קורס ועל המשך ניהול יומן רפלקטיבי, ולא ניתן להשלימו ללא ביצוע מטלת האמצע. יש להגישו תוך 45 יום מפרסומו, ולא תאושר הגשת העבודה באיחור, למעט מקרים חריגים המגובים במסמכים רפואיים או אחרים בשל נסיבות של כוח עליון................................................................................................................................ 40%

 

ה. ביבליוגרפיה: (חובה/רשות) התוכן הנלמד בשיעורים ופריטי החובה ברשימה הביבליוגרפית הם החומר המחייב למילוי חובות הקורס.

קריאת חובה:

אדר, צ. (תשל"ו). החינוך מהו? לבירור מטרות החינוך והסמכות המחנכת (פרק א', עמודים 10-29). ירושלים: מאגנס. (חינוך 370.1 אדר.חנ תשל"ו)

פריט חלופי דיגיטלי:

* מאדיסון, א' (1974). חינוך לשם מה? . רבעון לבנקאות, (54), 43-53.

אשל, י' וקורמן, ג' (1994). שיטות למידה אלטרנטיביות והלימה בין מבני סמכות פורמליים ובלתי-פורמליים. עיונים בחינוך 59/60, 157-178. 

כהן, א'  (1983). החינוך החופשי. תל אביב: דביר (עמ' 49-65). (חינוך  370.1 כהן.חנ תשמ"ד)

איליץ', א' (1973). ביטול בית הספר: הפקעת החברה מרשות בית הספר (פרק 5, עמודים 11-39).  תל אביב: מסדה.  (חינוך 306.43 איל.בט תשל"ג)

לא זמין בנסיבות קורונה בביה"ס לחינוך, מצורף פריט חלופי  דיגיטלי:

Illich, I., (1971). Deschooling society.‏ New York: Harper & Row p. 1-24.

. Retrieved from: https://globalintelhub.com/wp-content/uploads/2013/07/DeschoolingSociety.pdf

או פריטים חלופיים זמינית דיגיטלית בנסיבות קורונה:  

*פורת, ד' (1974). ביטול בתי-ספר.  עיונים בחינוך,4, 129-144.

שור, א' ופריירה, פ' (1990). פדגוגיה של שיחרור: דיאלוגים על שינוי בחינוך . תל-אביב: מפרש. (עמודים 15-29) (חינוך 370.973 שור.פד תש"ן)

פריטים חלופיים זמינית דיגיטלית בנסיבות קורונה:

*כהן, א' (1982) החינוך כמהפכה חברתית: משנתו החינוכית של פאולו פריירה.  עיונים בחינוך,34,  55-80.

גולדמן, י'. (4.2.2019). חינוך דיאלוגי. אוחזר מתוך האתר של יפתח גולדמן: https://ygoldman.org/?p=1295#more-1295

מאי, נ', ריינגולד, ר', גריסרו ,ג' ולוי, צ' (2011). ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה: הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים. סחי"ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב, 26(2),  35-56.

בוניאל-נסים, מ', ודולב-כהן, מ' (2013). פנים אל פנים (Face2Face) עם "ילדי הפייסבוק" (FaceBook): תפיסת הרשת החברתית "פייסבוק" בקרב ילדים. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, כא(38), 79-94. 

גולן, א. (2012). נעורים בעידן האינטרנט: אמון והקוד הבלתי פורמלי. בתוך ת', רפופורט, וא', כהנא (עורכים). הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמודים 269-289). תל-אביב: רסלינג.

גובר, נ' (1998). הרהורים ביקורתיים על הפדגוגיה הביקורתית, בתוך א. גור זאב (עורך). מודרניות, פוסט מודרניות וחינוך (עמודים 121-142). ירושלים: מאגנס. (גישה אלקטרונית)

פריט חלופי דיגיטלי בנסיבות קורונה:

* הרץ-לזרוביץ, ר' (2001). פדגוגיות ביקורתיות וחדשניות ומקומן בבית-הספר הישראלי בשנות האלפיים. עיונים בחינוך, 5(1),  89-131.

גולדרט, מ' ורייטר, ש' (2017). תורת האילוצים בחינוך. לקסיקיי (7), 22-24.

דיואי, ג' (1960). דמוקרטיה וחינוך. ירושלים: מוסד ביאליק. (עמ' 186-194)  . (גישה אלקטרונית)

פריטים חלופיים זמינית דיגיטלית בנסיבות קורונה:

דרור, י' (2011). טיולים כחלק מהחינוך הלאומי. הטיול ככלי חינוכי ערכי, 1 , 22-32. 

הויזינגה, י' (1966). האדם המשחק.  ירושלים: מוסד ביאליק. (עמ' 37-60) (חינוך, ספרות, פילוסופיה 909 הוי.אד תשכ"ו) (גם כעותק אלקטרוני)

הישראלי, א' ואסם, ג' (2019).  ליבת הזהות של החינוך ההתיישבותי במרחב הכפרי: המודל החינוכי ושלד לתוכנית עבודה. ירושלים: המינהל לחינוך ההתיישבותי, מרכז המועצות האזוריות וסמינר הקיבוצים. 

הישראלי, א' (2008). המשק החינוכי בנערן - דוגמה להעתקת דפוסי החיים השיתופיים אל הפעילות המשימתית. בתוך י', דרור (עורך). הקבוצות השיתופיות בישראל (עמ' 437-420). רמת אפעל: יד טבנקין. (מדעי החברה E307.776 קבו.שת תשס"ח) (גם כעותק אלקטרוני )

חמו, נ' ובן-יוסף (אזולאי), נ' (2017). מקומו של "המחנך" בזהות הכוללת של המפקדים בצה"ל. עיונים בחינוך, 15/16, 89-115.

כהן, א', ורומי, ש' (2015). הפנאי בקרב בני נוער בישראל: חינוך בלתי פורמאלי, אקלים בית ספרי, אלימות, סיכון לנשירה ורווחה נפשית. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.  (עמודים 10-24, 69-84) (חינוך E790.192 כהן.פנ תשע"ה)

פריט חליפי דיגיטלי:

סלקובסקי, מ', אילוז, ש' ורומי, ש' (2018). פנאי, אלימות וחיבור לבית הספר: מיפוי שיטתי של פעילויות פנאי בקרב בני נוער במערכת החינוך בישראל.  מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ו (48), 65-98.

כהן, א'  (1983). מהפכה בחינוך. תל אביב: רשפים. (משנתו החינוכית של טולסטוי עמ' 47-72) . (חינוך  370.1 כהן.מה תשמ"ג)

חלופה דיגיטלית:

*כהן, א' (1973). משנתו החינוכית של טולסטוי. עיונים בחינוך,1 ,26-37.

כהן, א' (1983). החינוך החופשי. תל אביב: דביר. (ביטול בית הספר: משנתו החינוכית של איוואן איליץ' עמ' 183-235) ( חינוך 370.1 כהן.חנ תשמ"ד)

חלופה דיגיטלית:

כהן, א' (1979). משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל. תל-אביב: יבנה. (שחרור החינוך מההקשר עמ' 75-98). (חינוך 370.1 רסל(כהן) תש"ם)

חלופה דיגיטלית:

כהן, א' (1977).  משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל: פרקי מבוא. עיונים בחינוך, 14,  23-56.

לם, צ' (2000). אידאולוגיות ומחשבת החינוך. בתוך י' הרפז (עורך).  לחץ והתנגדות בחינוך, מאמרים ושיחות (עמודים: 127-149). תל אביב:  ספריית פועלים. (חינוך 370.1 לם.לחץ תש"ס)

חלופה דיגיטלית:

לם, צ' (1971). הבחנה בין חינוך לשאינו חינוך—לשם מה?  מגמות, 17(4) 321-331.

המשך חלופה דיגיטלית משלימה:  

שקולניקוב, ש' (1971). בין חינוך לשאינו חינוך. מגמות, 17(4),  311-320.

מיכאלי, נ' (2016). 2076: החינוך בין התכוננות לעתיד לבין יצירתו. גילוי דעת: כתב עת רב תחומי לחינוך, חברה ותרבות, 9, 147-154. 

מרבך, ע', מן, ט', גולדרט, מ', רייטר, ש', ופרנק, א' (2016). חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה: נייר עמדה. ביטאון מכון מופ"ת, 58, 74-85. 

ניסן, מ' (2012). זהות חינוכית כגורם עיקרי בפיתוח מנהיגות חינוך (מהדורה שלישית). ירושלים: מכון מנדל למנהיגות. אוחזר מתוך  https://www.mandelfoundation.org.il/Resources/Publications/Pages/Educational-Identity.aspx

סדן, א' (2009). העבודה הקהילתית: שיטות לשינוי חברתי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. (פרק א' (קהילה) עמ' 19-41) (מדעי החברה אוסף E E361.8 סדן.עב תשס"ט וגם בגישה אלקטרונית)

סילברמן, מ' (2012). הילד הוא אדם: הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק. תל אביב:  מכון מופ"ת. (התאוריה החינוכית של קורצ'אק והשתקפותה בפדגוגיה שלו  עמ' 221-271). (חינוך: אוסף פדגוגי A937.092 קור(סיל) תשע"ב)  ( גם כעותק אלקטרוני ) .

פריט חלופי דיגיטלי בנסיבות קורונה:

כהן, א' (1989). בית-הספר של האביב: שלושה פרקים במשנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק. עיונים בחינוך, 49-50,  21-48. ‏

סמילנסקי, י'  ובאומגרטן, ד' (1982). גישות אלטרנטיביות לפעולת בתי-ספר קהילתיים.  עיונים בחינוך, 35  191-208.

קליינברגר, א' (1989). מבוא לפילוסופיה של החינוך  תל-אביב: יחדיו. (עמודים 106-122). (חינוך 370.1 קלי.מב תשמ"א)

רייטר, ש', וגולדרט, מ' (2019). בין אוטופיה למציאות: חקר מקרה של משמעויות שמייחסות מורות לייחודיות בית-ספרית מבוססת תורת האילוצים (TOC- Theory Of Constraints).  עיונים במינהל ובארגון החינוך, 36,  111-139.

 רימון-אור, ע', וארגמן, י' (2017). מחשבה מתקתקת: ג'ון דיואי – עקרונות מרכזיים בתורתו ומחשבה מחודשת עליהם. חיפה  :פרדס הוצאה לאור. (עמ' 17-53). (חינוך 370.1  דיו(רמו) תשע"ז) (גם כעותק אלקטרוני)

רפופורט, ת' (2012) .'מורטוריום': מעיוורון לפיכחון מגדרי. בתוך ת', רפופורט וא' כהנא (עורכים). הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמ' 208-171). תל-אביב: רסלינג. (חינוך, מדעי החברה 369.4 סדר.הח תשע"ב)

Buzinde, C., Foroughi, B., & Godwyll, J. (2018). Youth leadership programs for community development and social action: a pedagogical approach. Community Development Journal, 54(4), 677-694.

Carr, A., Balasubramanian, K., Atieno, R., & Onyango, J. (2018). Lifelong learning to empowerment: beyond formal education. Distance Education, 39(1), 69-86.

Collom, E. (2005). The ins and outs of home schooling: The determinants of parental motivations and student achievement. Education and Urban Society, 37(3), 307-335.

Dayan, J., & Kali, Y.  (2014). Serious games in free choice setting: Cooperating with teens leaders to blend learning and fun. In Y. Eshet-Alkalai, A. Caspi, N. Geri, Y. Kalman, V. Silber-Varod, Y. Yair (Eds.), Proceedings of the 9th Chais Conference for the Study of Innovation and Learning Technologies: Learning in the Technological Era (p. 45-51). Raanana: The Open University of Israel. (Information 371.33 אדם.הל תשע"ד)

Garris, R., Ahlers, R., & Driskell, J. E. (2002). Games, motivation, and learning: A research and practice model. Simulation & gaming, 33(4), 441-467.‏

Gee, J. P. (2003). What video games have to teach us about learning and literacy? Computers in Entertainment (CIE), 1(1), 20-20.‏

Goldratt-Ashlag, E. (2010). The Layers of Resistance: The Buy-In Process According to TOC. In J. F. Cox III, and J. G. Schleier (Eds.). Theory of Constraints Handbook, ( pp. 571–585). New York, NY: McGraw-Hill. 

Goldratt, M., & Cohen, H.E. (2016). The values-based infrastructure of non-formal education: A case study of Personal Education in Israeli schools. Educational Practice and Theory, 38(1), 5-26. 

Greiman, B. C., & Addington, L. S. (2008). Youth leadership development self-efficacy: An exploratory study involving a new construct. Journal of Leadership Education, 7(1), 1-23.

Gross, Z., & Rutland, S. D. (2017). Experiential learning and values education at a school youth camp: Maintaining Jewish culture and heritage. International Review of Education, 63(1), 29-49.‏

Hamari, J., Shernoff, D. J., Rowe, E., Coller, B., Asbell-Clarke, J., & Edwards, T. (2016). Challenging games help students learn: An empirical study on engagement, flow and immersion in game-based learning. Computers in Human Behavior, 54, 170-179.‏

Hinchliffe, G. (2000). Education or pedagogy? Journal of philosophy of education, 35(1), 31-45.‏

Im, M. H., Hughes, J. N., Cao, Q., & Kwok, O. M. (2016). Effects of extracurricular participation during middle school on academic motivation and achievement at grade 9. American Educational Research Journal, 53(5), 1343-1375.‏

Lenhart et al. (2008). Teens, video games and civics: Teens gaming experiences are diverse and include significant social interactions and civic engagements, Washington, DC: Pew Research Center. Retrieved from: http://www.pewinternet.org/2008/09/16/teens-video-games-and-civics/

Ray, B. D. (2013). Homeschooling associated with beneficial learner and societal outcomes but educators do not promote it. Peabody Journal of Education, 88(3), 324-341

Shaked, H. (2014). Education Cities. International Journal of Educational Reform, 23(2), 154-167.

Schechter, C., Shaked, H., Ganon, S., & Goldratt, M. (2018). Leadership Metaphors: School Principals’ Sense-Making of a National Reform. Leadership and Policy in Schools, 17(1), 1-26.

קריאת רשות:

אבירם, ר' (תשנ"ו). מערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי. בתוך א', גור-זאב (עורך), החינוך בעידן השיח הפוסטמודרניסטי (עמודים 103-120). ירושלים: מאגנס. (חינוך 370.1 חנו.בע תשנ"ו)

אלכסנדר, ח' (2008). אוטונומיה ואותנטיות: תפיסות חלופיות לחינוך בחברה פתוחה. בתוך ש. שיינברג (עורכת). אוטונומיה וחינוך: הבטים ביקורתיים (עמודים 83-92). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

בוכניק, ד', ודשן, מ' (2015). השפעת סביבת האינטרנט על פרופיל השיפוט המוסרי של בני נוער. מגמות, נ(1), 99-128.

ברבר, מ', ומורשד, מ' (2007). דוח מקינזי: על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם. תל-אביב: פרסומי הד החינוך.  אוחזר מתוך אתר אבני ראשה  https://avneyrosha.org.il/resourcecenter/resoursesdocs/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%99.pdf

ברן, א' (1968). משחקיהם של בני-אדם: הפסיכולוגיה של יחסי אנוש. תל אביב: רשפים. (חינוך, מדעי החברה 155.418 ברן.מש תשכ"ח) 

גודמאן, פ' (1971) .בעקבות "סאמרהיל". בתוך מ., ראפארטי ואחרים (עורכים). סאמרהיל: בעד ונגד: דעותיהם של גדולי המומחים בחינוך, סוציולוגיה, ופסיכולוגיה על גישתו של פרופסור א. ס. ניל. תל-אביב: י. צ'צ'יק. (חינוך 370.1 סמר.בע תשל"א)

 גולן, א' (2010). סמלים ושפה בקבוצת השווים באינטרנט: רטוריקה, היגדים ואיקונוגרפיה. סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה ישראלית, 11(2), 389-416.

גור זאב, א' (2008). אוטונומיה וחינוך הומניסטי בימינו? בתוך ש', שיינברג (עורכת). אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (עמ' 241-268). תל-אביב: רסלינג.  (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

דיואי, ג' (1959). ניסיון וחינוך ;  המקורות למדע החינוך. ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות. (חינוך 370.1 דיו.נס תש"ך)

 דולב-כהן, מ' (2010). שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שביניהם. עט השדה, 5, 16-20.

וויסבלאי, א'. (2011). ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט: דו"ח מחקר. ירושלים: מרכז המחקר והמידע שליד הכנסת.  אוחזר מתוך אתר הכנסת https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10340.pdf

טאובר, צ' (2005). פילוסופיה של החינוך: ניסיון להגדרה. בתוך נ. אלוני (עורך). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית (עמ' 85-87). תל-אביב: מכון מופ"ת . (חינוך  370.1 כל.שצר תשס"ה וגם בגישה אלקטרונית)

 טולסטוי, ל',  נ' (תשי"ד). ילדות, נעורים, עלומים . תל-אביב: עם עובד. (פרק 1) (ספריית יהדות – מדף פתוח, ספרות  891.733 טול.יל תשי"ד)

כהן, א', ה' (2008). זהות יהודית, ערכים ופנאי: עולמם של תלמידים ותלמידות ישראלים בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים (עמודים 65-84, פעילות פנאי של הנוער הישראלי). תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך. (חינוך  E370.114 כהן.זה תשס"ח)

לם, צ' (תשס"ב). במערבולת האידיאולוגיות: יסודות החינוך במאה העשרים . ירושלים: מאגנס. (חינוך  370.1 לם.במע תשס"ב) (פרק שישי, עמודים 93-109)

מזרחי, נ' (2012). על דחיית הסוציולוגיה והפסיכולוגיזציה של שדה החינוך בישראל. בתוך ת., רפופורט, וא. כהנא (עורכים). הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמודים 317-342). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 369.4 סדר.הח תשע"ב)

סואן, ד' (2005). מדור האספרסו לדור האינטרנט: תלמידי תיכון והפטפטת (chat) ברשת. החינוך וסביבתו, 27, 243-256.

קון, ת', ס' (2005). המבנה של מהפכות מדעיות. מהדורה חדשה. תל-אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד (פרק י"ג: התקדמות דרך מהפכות עמודים 128-138). (פילוסופיה 501 קון.מב תשס"ה)

ראסל, ב' (1975). בשבח הבטלה ומסות אחרות .ירושלים: א. רובינשטיין. (מדעי החברה 192 רסל.בש תשל"ה)

רפ, א' (תש"מ). עולמו של המשחק: פרקים במדעי ההתנהגות.  תל אביב: משרד הביטחון. (חינוך, מדעי החברה 155.418 רפ.עול תש"ם)

רפאלי, ש', אריאל, י', וכצמן, מ' (2010). נוער מקוון: דפוסי שימוש וקנייה באינטרנט. ירושלים: משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. 

שקולניקוב, ש' (2008). אוטונומיה וחינוך הומניסטי תשובה לאילן גור זאב. בתוך ש' שיינברג (עורכת), אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (עמודים 267-280). תל-אביב: רסלינג. (חינוך 370.1 אוט.וח תשס"ח)

Abbiss, J. (2011). Boys and machines: Gendered computer identities, regulation and resistance. Gender and Education, 23(5), 601-617.

Blok, H. (2004). Performance in homeschooling: An argument against compulsory schooling in the Netherland. International Review of Education, 50(1), 39-52. 

Dayan, J., & Kali, Y. (2012). Bringing educational games to the afterschool: Collaborative design-based research approach to “Think like a 10 Year Old”. Proceedings of the 6th Chais conference on instructional technologies research 2011: Learning in the technological era, pp. 7-13. Ra`anana: The Open University of Israel. (Education 371.33 אדם.הל תשע"א) .

Durkin, K., & Barber, B. (2002). Not so doomed: Computer game play and positive adolescent development.  Journal of Applied Developmental Psychology, 23, 373-392

Thurber, C. A., Scanlin, M. M., Scheuler, L., & Henderson, K. A. (2007). Youth development outcomes of the camp experience: Evidence for multidimensional growth. Journal of Youth and Adolescence, 36, 241-254.

Wack, E. & Trantleff-Dunn, S. (2009). Relationship between electronic game play, obesity, and psychosocial functioning in young men. CyberPsychology & Behavior, 12(2), 241-244.

Williams et al. (2008). Who plays, how much, and why? Debunking the stereotypical gamer profile. Journal of Computer Mediated Communication, 13(4), 993-1018.

ז. שם הקורס באנגלית:

Alternative Education in Digital Age: Workshop