הרב ד"ר אהרן בוזגלו 77-0140-01 מנהיגות מוסרית וחינוך לערכים במערכת החינוך 

מנהיגות מוסרית וחינוך לערכים במערכת החינוך  770140-01

Moral leadership and values education in the Israeli Educational System

הרב ד"ר אהרן בוזגלו

סוג הקורס: שיעור וסדנה פעילה

שנת לימודים:  תשפ"א                       היקף שעות:  1 ש"ש

 

נושאי הקורס: (ראשי פרקים)

  1. עולם הערכים – הגדרת ערכים ומערכות ערכים
  2. החינוך המוסרי
  3. גישות שונות לחינוך מוסרי מתאוריות פילוסופיות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות ופוסט מודרניות.

 

תיאור כללי:

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים ופרקטיים לעבודתם הערכית והמוסרית במערכת החינוך לשם פיתוח עולם המושגים הערכי שלהם ושל תלמידיהם לעתיד. במהלך הקורס נדון בלגיטימיות שלנו כמחנכים להקנות ולחנך לערכים. נלמד אודות מערכות ערכים מורכבות ועל האופן שבו מערכות הערכים מבטאות השקפות, אמונות ודעות. נכיר מקרוב מערכות ערכים של סטודנטים להוראה תוך אינטרוספקציה לעולם ערכים הפנימי של כל אחד מאיתנו. נכיר את עולם הערכים המוסריים וייחודם. נחשף לתיאוריות מתחומי דעת שונים (פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומהחשיבה הפוסט מודרנית) המגדירים מהו מוסר, ומה תפקידו של המחנך בתהליך החינוך המוסרי. נעמוד על תהליכי ההתפתחות המוסרית ונכיר את המושגים: שיפוט מוסרי, מוטיבציה מוסרית, רגישות מוסרית והאופי המוסרי. במהלך הקורס נלבן ונתמודד עם סוגיות מוסריות שיעלו על ידי המרצה אך גם מתוך ניסיונם האישי של הסטודנטים בעבודה המעשית. נכיר שיטות הוראה מטא קוגניטיביות – קונסטרוקטיביסטיות וכן שיטות ייחודיות להוראת מוסר בכיתה. הסטודנטים יכירו את תוכניות הלימודים במקצועות השונים מההיבט המוסרי שלהם, בדגש על אלו מהחינוך הממלכתי דתי, ויתנסו בבניית שיעורים למוסר על סמך הידע שצברו.

קורס זה ילמד במתכונת סדנאית עבור תלמידי תוכנית נחשונים להוראה. התלמידים יהיו שותפים בדיונים העוסקים בדילמות מוסריות מעולם החינוך והניהול ומתוך השירות הצבאי אותו חוו.  התלמידים יתנסו בלמידה פעילה המאפשרת הטמעה של עקרונות המנהיגות וערכים מוסרים    

 

מטרות הקורס:

  1. הסטודנטים יכירו את תחום החינוך הערכי, בדגש על החינוך המוסרי, ואת המושגים המרכזיים שבו. הסטודנטים יגבשו עמדות ביחס לאירועים ונושאים בעלי אופי מוסרי שבהם הם עשויים לפגוש בעבודתם החינוכית.  הסטודנטים יחוו ויחשפו לאירועים מנהיגותיים ומוסרים ויתמודדו עמם.
  2. הסטודנטים ירכשו כלים לניתוח אירועים מוסריים והתמודדות עמם לאור ידע תיאורטי.
  3. הסטודנטים יחשפו לשיטות מגוונות של חינוך והוראה למוסר ויהיו מסוגלים לבנות ולתכנן שיעורים להוראת / עידוד / הטמעה/ הכוונה של ערכים מוסריים. הסטודנטים ישתמשו בכלים טכנולוגים שונים (סמרטפונים, מצגות, לוחות, משחקי רשת ועוד) כדי לתכנן ולהעביר חינוך לערכים. 
  4.  הסטודנטים יכירו את עולם המנהיגות המוסרית והאוטנטית ויתמודדו עם דילמות שתחום הניהול החינוכי מציע.
  5. הסטודנטים יחשפו למגוון כלי הוראה סדנאיים וילמדו באמצעותם בכיתה החכמה בקמפוס

 

דרכי הוראה והערכה: הוראה פעילה

כמתבקש מקורס סדנאי יתקיימו השיעורים במתכונת פעילה בהם ישתתפו הסטודנטים בדיונים בפורומים, דיונים בקבוצות, ניתוח אירועים וסימולציה בקבוצות קטנות, הכירות עם מנהיגים ודמיות נבחרות באמצעות וידאו, משימות חקר שבהם יצטרכו להציג את תחומי המנהיגות האוטנטית, יחידת בניית דילמות מוסריות והצגת תוצר מסכם בתום הקורס הכולל הצגת דילמה מוסרית מניסיונם האישי בדרכים שונות: הצגה, מצגת משחק תפקידים ועוד.     

הערכת התלמידים תתבצע הן על אופן ביצוע הפעילות וההשתתפות לאורך הקורס והן על הצגת התוצר הסופי בפני הקבוצה, מקוריותו והגשתו באופן ערוך וכתוב.

 

מבנה הקורס )תכני למידה) :

מספר נושא

הנושא

ביבליוגרפיה רלוונטית

(חובה)

1.

עולם הערכים

מהם ערכים? זכות או חובה בחינוך לערכים, חינוך אינדוקטרינרי מול חינוך ערכי, מערכות ערכים, מערכות הערכים של מרצים וסטודנטים להוראה

5, 9

2.

החינוך המוסרי והמנהיגות המוסרית והאוטנטית

הגדרת המונח 'חינוך מוסרי' והמונח 'ערכים מוסריים', בין מוסר לאתיקה, מקומם של הערכים המוסריים במערכות הערכים. 

הגדרת המנהיגות המוסרית, האוטנטית ויישומיה בחינוך.

1, 18

3.

תיאוריות לתפיסת המוסר ומשמעותו החינוכית

המוסר הפילוסופי – הגישה הסוקראטית, הגישה האריסטוטלית, הגישה האמוטיביסטית וגישתו של ג'ון דיואי.

המוסר הפסיכולוגי – הגישה הפסיכואנליטית, הגישה ההתנהגותית, התיאוריה הקוגניטיבית התפתחותית, גישת הרגש, הדאגה והאכפתיות, גישת החוש המוסרי,

המוסר הסוציולוגי – גישת האינטראקציות החברתיות, גישת התקשורת החברתית, הגישה הקהלתנית

המוסר הפוסט מודרני – היכרות עם גישות של פוסט מודרניזם רך וקשה להוראה ערכית בכלל ולמוסר בפרט  

 21, 22, 23

4.

התפתחות מוסרית

התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית ואסטרטגיות הוראה מטא קוגניטיביות

19

5.

בשלות מוסרית

שיפוט מוסרי

מוטיבציה מוסרית

רגישות מוסרית

אופי מוסרי

19

6.

גישות להוראת ישירה של מוסר בכיתה

חינוך האופי

הבהרת ערכים

ניתוח ערכים

ניהול דילמות מוסריות

הוראה לפי מקרים

 

7.

החינוך למוסר בתוכניות הלימודים

 

4

 8

 

החינוך הממ"ד והחינוך למוסר

גישות ודרכי למידה

סיטואציות מהשטח

החיוך המוסרי בעשייה הכיתתית והבית ספרית

דילמות מוסריות של מורים

6, 7

9-12

עיסוק בדילמות מוסריות מתחום הניהול והשירות הצבאי

13, 17

 

 

דרישות הקורס, חובות הסטודנט:

  1. נוכחות חובה 80% בהתאם לדרישות  המגמה והשתתפות פעילה.
  2. הכנת דילמה מוסרית והצגת הרפרט בפני הכיתה בהתאם להנחיות שימסרו בשיעור.
  3. השתתפות פעילה במשימות לאורך הקורס

 

מרכיבי הציון הסופי

100% עבודה בנושא דילמות מוסריות בעקבות השירות הצבאי / הלאומי. +הצגת רפרט בכיתה.  

 

דרכי התקשרות עם המרצה

לקורס אתר מלווה במערכת מודל. כמו כן ניתן לפנות למרצה במייל abuzaglo@gmail.com .

 

ביבליוגרפיה:

  1. אלוני, נ' (1997). אתיקה מקצועית למורים ותפקודם כאליטה משרתת. בתוך א', פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן (עמ' 383 – 390). תל אביב: רמות.   (טקסט מלא)
  2. בר לב, מ' (1999). חינוך לערכים – פיתוח שיקול דעת, הכרעה ובחירה.  בתוך מ', ברלב (עורכת). ערכים וחינוך לערכים ( עמ' 81-91). ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת מורים. (חינוך E370.114 ערכ.וח תשנ"ט)
  3. גוסטאפסון, ג"מ (1980). החינוך המוסרי: חמש מסות. תל אביב: ספריית פועלים. (חינוך, מדע החברה, פילוסופיה 370.114 חנו.המ תש"ם)
  4. בוזגלו, א' (2010).  הכשרת מורים לחינוך מוסרי במכללות להכשרת מורים בישראל (דיסטרטציה לשם קבלת תואר דוקטור). אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך.  פרק שני ופרק מתודולוגיה. (טקסט מלא)
  5. בוזגלו, א' (2013). החינוך הערכי במערכת החינוך בישראל: החינוך המוסרי. בתוך, ע' ברנדס ויששכר ר' (עורכות).  חינוך לערכים בעולם משתנה (עמ' 22-26). ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היזמה למחקר יישומי בחינוך.  
  6. בוזגלו, א' והבר, ח' (2014). "אפקט רובין הוד" בניהול בית ספר. אורשת, ה', 1-21.
  7. בוזגלו, א' וחן, ר' (2017ׂׂ). היבטים מקצועיים, מוסריים ויהודיים בשיווק בית ספר. אורשת ז', 1-28.     
  8. גוטליב, א' ושימרון, ד' (1982). בצומת: הבהרת ערכים – מדריך למורים ולמנחים. תל אביב: רמות.  (חינוך  370.114 גוט.בצ תשמ"ב)
  9. גור זאב, א' (2001). פוסטמודרניזם, ערכים וחינוך ערכי בישראל. בתוך י', עירם, ש', שקולניקוב, י', כהן וא', שכטר (עורכים), צמתים: ערכים וחינוך בחברה הישראלית (עמ' 91 – 155). ירושלים: משרד החינוך.
  10. דגן, מ', לאבל, מ'  וגרינבוים, נ' (1992). קווים מנחים למדיניות החינוך הממלכתי-דתי (מהדורה ג' מורחבת). ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, החינוך הדתי.  (חינוך E377 דגן.קו תשנ"ג)
  11. יזהר, ס' (1975). על חינוך ועל חינוך לערכים. תל אביב: עם עובד.  (חינוך 370.114 סמי.על תשל"ה)
  12. לם, צ' (2001). ערכים וחינוך. בתוך י', עירם, ש', שקולניקוב, י', כהן וא', שכטר (עורכים), צמתים: ערכים וחינוך בחברה הישראלית (עמ' 651- 664). ירושלים: משרד החינוך.
  13. מסלובטי, נ' (2000). דרכי התמודדות עם דילמות חברתיות ומוסריות בבית הספר היסודי הממלכתי דתי: העדפות מורים ואפיוני מורים. מגמות, מ' (4), 617 – 635.   
  14. מסלובטי, נ' (2002). תפיסת דמות "התלמיד הרצוי" כמייצגת את מערכת האמונות המקצועיות של מורים וסטודנטים להכשרת מורים. בתוך י' עירם, נ' מסלובטי, (עורכים), חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים. תל-אביב: רמות. (טקסט מלא)
  15. סטטמן, ד' (1991). דילמות מוסריות. ירושלים: מאגנס.  (פילוסופיה, מדעי החברה 170.42 סטט.די תשנ"א)
  16. פוסנוט, ק'. ט' (1996). קונסטרוקטיביזם: תיאוריה פסיכולוגית של למידה. ירושלים: מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. חינוך החשיבה, 8, 11 – 22.
  17. צבר בן יהושע, נ' ודושניק, ל' (1997). "לעשות את הדבר הנכון" – דילמות אתיות של מורים בישראל. בתוך א', פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן (עמ' 391 – 410). תל אביב: רמות. (טקסט מלא)
  18. שפירא-לשצ'ינסקי, א' (2017). אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. חיפה: פרדס. (טקסט מלא)

Bebeau, M.J., Rest, J.R., & Narvaez, D. (1999). Beyond the promise: A perspective on research in moral education. Educational Researchers, 28 (4), 18 – 26.

Campbell, E. (2003). Moral lessons: The ethical role of teachers. Educational Research and Evaluation, 9 (1), 25 – 50.

Gilligan, C. (1982). In a different voice: Psychological theory and women's development. Cambridge, MA: Harvard University Press. (Social Science, Psychology 305.42 GIL i)

Kohlberg, L. (1981). The philosophy of moral development. New York: Harper and Row Publishers, Inc. ((לא קיים בבר אילן

Lickona, T. (2004). Character matters: How to help our children develop good judgment, integrity and other essential virtues. New York: Simon & Schuster. ((לא קיים באוניברסיטת בר אילן

Noddings, N. (2003). Caring: a feminine approach to ethics & moral education (2nd ed). Berkeley, CA: University of California Press. מהדורה)  (philosophy 170 Nod c)

Richardson, V. (1996). The role of attitudes and beliefs in learning to teach. In J. Sikula (Ed.), Handbook of research on Teaching Education (2nd ed) (pp. 102 – 119). New-York, NY: The Association of Teacher Educators.   

Schwartz. S. H., & Bilsky, W. (1987). Toward a universal psychological structure of human values. Journal of Personality and Social Psychology, 53 (3), 550 – 562. 

 

קריאה להרחבה:

  1. ג'ארט, ל"ג (1995). הקניית ערכים : אכפתיות והערכה. קרית ביאליק: אח.  (חינוך 370.114 ג'רט.הק תשנ"ה)
  2. יזהר, ס' (1990). שני פולמוסים: פולמוס הספרות ופולמוס החינוך. תל אביב: זמורה ביתן.  (חינוך 370.1 סמי.שנ תש"ן)
  3. כשר, נ' (1989). תורת המוסר: מבוא.  תל אביב: משרד הביטחון. (חינוך 170 כשר.תו תשמ"ט)

4. צבר בן יהושע, נ' דושניק, ל' וביאליק, ג' (2007). "מי אני שאחליט על גורלם" : דילמות אתיות של מורים. ירושלים: מאגנס.  (טקסט מלא)