ד"ר גתהון שמחה 77-500-01 חינוך בלתי פורמלי

 

חינוך בלתי פורמלי  77-500-01

סוג הקורס:שיעור לתואר ראשון בבית הספר לחינוך.

שנת לימודים: תשע"ז                   סמסטר ראשון                            היקף שעות:  1 ש"ש

 

מרצת הקורס : ד"ר שמחה גתהון.          דוא"ל : simcha.getahune@gmail.com

מטרות הקורס:

הקניית ידע על תחום החינוך הבלתי פורמלי:

  1. הכרת מאפיינים של מסגרות חינוכיות בלתי פורמליות.
  2. הכרת מאפייני הפדגוגיה של החינוך הבלתי פורמלי.
  3. הכרת תרומתו של החינוך הבלתי פורמלי תוך השוואתו לחינוך הפורמלי.
  4. הכרת הממדים של החינוך הבלתי פורמלי על-פי כהנא.

תוכן הקורס:

 הקורס יעסוק באפיונים של תחום החינוך הבלתי פורמלי מהיבטים פילוסופיים, חברתיים, חינוכיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומינהליים. במהלך הקורס ייבחנו גישות אלו בתיאור החינוך הבלתי פורמלי והפעולה החינוכית הבלתי פורמלית. כמו כן, יידונו אפשרויות התרומה של המודל ותפיסת העולם החינוכית שלו על מסגרות חיברות שונות בתחומי החברה בכלל והנוער בפרט. דגש מיוחד יושם לאפשרויות הגלומות בחינוך הבלתי פורמלי לקידום אוכלוסיות מיוחדות (נוער מנותק, עולים). במהלך הקורס יידונו עניינים שונים הקשורים בפרופסיונליזציה של עבודה עם נוער. במסגרת הקורס יוצגו תיאורי פרויקטים ותוכניות מהשדה החינוכי.

תוכנית: ד"ר גתהון שמחה

מס' שעור

נושא השיעור

קריאה נדרשת

1

מהות החינוך הבלתי פורמלי

א1 (פרק  1),

2

מהות החינוך הבלתי פורמלי

א1 (פרק  1),

3

פידגוגיה  בחב"פ

א1 (פרק  5)

4

הפנימיות בישראל

א1 (פרק  16),     ג5

5

קהילתיות בחינוך

א1 (פרק  15),     ג11

6

עבודה עם נוער בסיכון

א1  (פרק 22), א2, ב1   ד1,ד2

7

עבודה עם נוער בסיכון

א1  (פרק 22), א2, ב1

8

חב"פ במגזר הערבי

א1 (פרק 14 )

9

התנסויות וחינוך בטבע

א1 (פרק 23 ו- 25) ,ג1

10

זהות מקצועית/התמקצעות

א1 (פרק 10), ד1, ד2

ג5,ג6

11

חינוך לשלום

מצגת

12

פנאי

א3 ( פרק 13)

13

סיכום וחזרה

 

 

 

ביבליוגרפיה - (מקורות חובה מסומנים ב - בצהוב):

 

מבוא                

  1. אייזנשטאדט,  ש"נ' (תשכ"ה). חינוך ונוער - עיונים סוציולוגיים (עמ' 61-131). ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית הספר לחינוך ומשרד  החינוך והתרבות.  (568337)
  2. בר-לב, מ' (תשל"א). הפעילות החינוכית-החברתית האקסטרא קוריקלארית בבית הספר העל-יסודי הדתי המקיף במדינת ישראל. עבודת מחקר לתואר שני,  אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך, רמת-גן. (עמ' 23-32 - 000568393).
  3. *גל, מ' (תשמ"ה). החינוך הבלתי פורמלי בישראל - מסגרות מקריות או מערכות הממלאות תפקידים חברתיים חינוכיים ייחודיים. בתוך ו' אקרמן, א' כרמון וד' צוקר (עורכים), חינוך בחברה מתהווה: המערכה הישראלית (כרך ב,  עמ'  601-666). תל אביב: הקיבוץ המאוחד. (000564069)
  4. דיואי, ג' (1960). דמוקרטיה וחינוך – מבוא לפילוסופיה של החינוך. ירושלים: מוסד ביאליק. (עמ' 11-20 - 000568395)
  5. *המנחם, א' ורומי, ש' (1997). חינוך לא פורמלי. בתוך י' קשתי, מ' אריאלי, וש' שלסקי (עורכים), לקסיקון החינוך וההוראה (עמ' 192-193). תל אביב: רמות. (000365511) (חינוך  E370.3 לקס)
  6. כהנא, ר' (תשל"ה). מספר הנחות על המבנה והתפקידים של מערכות החינוך הבלתי פורמליות בחברה המודרנית. בתוך י' מיוחס (עורך), ספר החינוך המשלים (עמ' 45-56).  ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער. (000361249)
  7. לם, צ' (תשל"ה). החינוך המשלים בתורת מנגנון לשינוי החינוך הממוסד. בתוך י' מיוחס (עורך), ספר החינוך המשלים (עמ' 38-44). ירושלים: משרד החינוך, אגף הנוער. (000348668)
  8. *רומי, ש' ושמידע, מ' (עורכים). (2007). החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה. ירושלים: מאגנס. (פרק 1 - 001130300, פרק 10 - 2412373, פרק 14 - 2412371, פרק 15 - 1130302, פרק 23 - 2412369)

 

 

ב.  נעורים

  1. אריקסון, א' (1974). ילדות וחברה. תל אביב: ספרית הפועלים. (107496) (חינוך. 155.4 ארי)
  2. מוס, ר'  (1988). תיאוריות על גיל ההתבגרות. תל אביב: ספרית הפועלים. (מבוא 9-15 - 2412355, אריקסון 66-100 - 2412356). מיקוד על 8 השלבים ובעיקר על גיל ההתבגרות.
  3. קניסטון, ק' (1986). הנעורים כשלב חיים. בתוך ת' רפופורט (עורכת),  בין שני עולמות (עמ' 73-84). ירושלים: בית ספר לעבודה סוציאלית ובית-הספר לחינוך. (2412359)

 

ג.  המודל הבלתי פורמלי במסגרות שונות ובאוכלוסיות שונות.

  1. בנולול, נ' ורומי, ש' (2002). השפעת התערבות טיפולית באמצעות ספורט על גורמי אישיות בקרב צעירים מנותקים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 16, 65-49. (000182020)
  2. בר-לב,  מ' (תש"ן). תרבות שעות הפנאי. בשדה חמד, ל"ד(ג-ד), 51-39. (000568365)
  3. גרופר, ע' ואיזיקוביץ, ר' (1992). 'עובד נוער הזקוק למורטוריום': חקר צרכי ההתפתחות המקצועית של מדריכי פנימיות חדשים. בתוך מ' אריאלי (עורך), פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן (עמ' 94-80). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב והוצאת מסדה. (000564073)
  4. גרופר, ע' (1999). הדגם הרצוי למחנך פנימייה מקצועני בישראל. מפגש-לעבודה חינוכית-סוציאלית, 13-12, 27-11. (000182020)
  5. גרופר, ע' ורומי, ש' (2015). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל: כרך ב. קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי. תל אביב: מכון מופ"ת. (002390391) (חינוך E362.74 ילד) (עותק אלקטרוני 002419281)
  6. גרופר, ע', ורומי, ש' (2014). ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל: כרך א. תמונת מצב של התחום ותוכני ליבה. תל אביב: מכון מופ"ת. (002390391) (חינוך E362.74 ילד) (עותק אלקטרוני 002419281)  

    18. הרפז, י' (תשמ"ו). בית-הספר הקהילתי - התפתחות של רעיון. ירושלים: החברה למתנ"סים. (000017435)              (מכון פדגוגי, מדעי החברה E371.03 הרפ)

  1. כהנא, ר' (1984). קווים לניתוח בתי ספר פנימייתם. בתוך נ' לסט (עורכים), בין חינוך לפסיכולוגיה (עמ' 57-74). ירושלים: מאגנס. (000564100)
  2. *כהנא, ר' (תשל"ה). מספר הנחות על המבנה והתפקידים של מערכות החינוך הבלתי פורמליות בחברה המודרנית. בתוך י' מיוחס (עורך), ספר החינוך המשלים (עמ'
    56-45). ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער. (361249)

21. *פסטרנק, ר' (2002). פרקים בסוציולוגיה של החינוך. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה (כרך ב' יחידה 4,  עמ' 316-269 - 1069033)

22.   *פרס, י' ופסטרנק, ר' (1993). קהילתיות בחינוך - הצלחה או כשלון? מחשבות, נתונים, המלצות. תל אביב: איתאב. (עמ' 11-24, 99-105 - 001177016).

23.   שמידע, מ' (1979). חינוך חברתי בבית הספר העל יסודי. תל אביב: אחיאסף. (000081527) (חינוך 371.8 שמי.)

  1. שפירא, ר' (1986). תנועת הנוער, המתנ"ס והסדנה הצה"לית כגורמים מלכדים ומפרידים בעיר הפיתוח. עיונים בחינוך, 43/44, 135-119. (000120256)

 

ד. ביבליוגרפיה נוספת:

  1. הראל, פיש י', וול, ס', שטיינמץ, נ', לובל, ש', רייז, י', טסלר, ר' וחביב, ג' (2014), נוער בישראל - בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל (עמ' 152-109). רמת גן: תוכנית המחקר הבינלאומי, אוניברסיטת בר אילן. (002378197) (E362.1 נער.בי תשע"ג)
  2. פסיג, ד' (2015). דפוסי שימוש של בני נוער בסיכון בתקשורת מתווכת מחשב לצורך תמיכה חברתית בין-אישית. מתוך ע' גרופר וש' רומי (עורכים), ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל: כרך ב. קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי (עמ' 142-114). תל אביב:  מכון מופ"ת. 002390391) (חינוך E362.74 ילד) (עותק אלקטרוני 002419281)
  3. סילברמן-קלר, ד' (2008). קווים לתהליכי פרופסיונליזציה בתחום החינוך הבלתי פורמלי. דפים, 45, 113-90. (000128084)

    28.רומי, ש' (2009). החינוך הבלתי פורמלי: בין מיסוד לארעיות מובנית. בטאון מכון מופ"ת, 37, 21-18.                        (001102122)

   29. רומי, ש' (1997). שירותי ייעוץ נפשי במסגרות בלתי-פורמליות: התבוננות מחודשת על מערכות קיימות. בתוך ר'         לזובסקי וש' פלדמן (עורכות), מרחב ונחלה בייעוץ החינוכי (עמ' 379-357). אבן יהודה: רכס. (398418)

30. Romi, S., & Schmida, M. (2009). Nonformal education: A major educational force in the postmodern era. Cambridge Journal of Education, 39(2), 257-273. (000437350)

31.Romi, S. (1999). Youth care workers Burnout: Comparison with normative youth workers and the implication of coping with it. International Journal of Child and Family Welfare, 4(2), 101-111. (572738)