הערכת תוכנית לימודים בגמרא: חקר הישגי תלמידים בתלמודי תורה חרדיים

במחקר ראשוני זה נבדקה תרומתה של תוכנית ייחודית להוראת תלמוד (וובר, 2112) בקרב 159
תלמידי כיתות ו' בתלמודי תורה חרדים. בשלב הראשון, לבדיקת הרמה ההתחלתית של
התלמידים הם השיבו לשאלוני יכולת שפתית על בסיס שלושה תת מבחנים ממבחן המ"ם )הבנת
ניגודים, מילים נרדפות ופתגמים(, יכולת כללית )מבחן המטריצות של רייבן( ואוצר מילים
בארמית. בשלב השני התקיימו שיעורים על קטע חדש בגמרא שלא נלמד קודם לכן. קבוצת
המחקר ) n=77 ( השתתפה בשיעור על פי שיטתו של הרב וובר, וקבוצת הביקורת ) n=82 ( למדה
בשיטה הקיימת שהיא השיטה המסורתית הנהוגה בת"תים. לאחר השיעור התלמידים השיבו על
שאלון שבדק את הבנתם את הסוגיה שנלמדה. השאלון נבנה בהסתמך על מודל לבדיקת הבנת
הנקרא של פירסון וג'ונסון ) Pearson & Johnson, 1978 והוא פותח לצורך המחקר הנוכחי.
הישגיהם של תלמידי קבוצת המחקר שלמדו את הסוגיה על פי שיטת הרב וובר היו טובים יותר
באופן משמעותי מהישגי התלמידים שלמדו בשיטה הקיימת( למרות יתרון יחסי לקבוצת
הביקורת במספר יכולות שנבדקו )במילים הנרדפות, בפתגמים ובמבחן אוצר המילים בארמית(,
ודמיון בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת בתחומים אחרים )מילים מנוגדות, מבחן רייבן( הם
גילו רמת שליטה גבוהה יותר בחומר החדש שלמדו, ובמיוחד בשני תחומים: ידע אינפורמטיבי
ויכולת הסקה ויישום.
המחקר מזמן אפשרות ראשונה להבנת תהליכים פדגוגיים בתלמודי תורה חרדיים והוא מספק
נתונים ייחודיים על החינוך החרדי לבנים.