תרומת סדנה בנושא חינוך אורייני-הומניסטי לתחושת מסוגלות ואיכות חייהם של סייעות ועמדותיהן כלפי יכולת ההשתנות הקוגניטיבית של תלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה

מטרתו  העיקרית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את תרומת סדנה בנושא חינוך אורייני - הומניסטי על תחושת מסוגלות ואיכות חייהם של סייעות ועמדותיהן כלפי יכולת ההשתנות הקוגניטיבית של תלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה.

מחקרים הראו כי סייעת[1] הממלאת את תפקידה כראוי הינה משאב אנושי, איכותי ומשמעותי בחיי המוסד החינוכי בכלל והתלמיד בפרט (ורטה, 2006; כפיר, 2010). על מנת להעלות ידע מקצועי ולשנות תפיסות ועמדות בתחום זה נדרשת למידה של כל בעלי התפקידים במסגרת החינוכית  בהשתלמויות ופיתוח מקצועי (שביט ורייטר, 2016). תוכניות לימודים, סדנאות העצמה, ודרכי התערבות נוספות משפרות את כל מדדי איכות החיים  של הצוות העובד עם התלמידים (רייטר , 1999; שביט ורייטר 2010; שביט ורייטר, 2016). כאשר בוצעה התערבות ותמיכה באנשי צוות העובדים עם תלמידים עם מוגבלות שכלית , הצוות דיווח על שביעות רצון גבוהה וסיפוק מהעבודה בשונה מצוות שלא קיבל את ההתערבות  Innstrand,2004)). התחומים שהוצעו להכשרת סייעות הם: הרחבת ידע תיאורטי,  סטנדרטים של עשייה מקצועית, אוטונומיה ואתיקה מקצועית, תהליכי קבלת החלטות, צמיחה מקצועית, מסוגלות עצמית  ועבודת צוות. בתחום ההכשרה של הסייעות מוצע גם להתייחס למסוגלות העצמית שלהן לבצע משימות מקצועיות  (גוברמן, 2009; קדוש, 2009).

לפיכך , המחקר הנוכחי, נערך בקרב צוות סייעות בשני בתי ספר לתלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה בירושלים. אוכלוסיית המחקר כללה ( n=48) אשר חולקה לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי (n=24) וקבוצת ביקורת (n=24). מכל מסגרת חולקו הנבדקים באופן אקראי לקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, 12 סייעות לכל קבוצה מכל מסגרת. המחקר כלל סדנה של חמישה מפגשים (התערבות) ומערך מחקר של לפני ואחרי (pre & post) במהלכו התבקשו המשתתפים לענות על אותם השאלונים בנושא: תפיסת יכולת ההשתנות הקוגניטיבית של התלמידים, תפיסת המסוגלות של הסייעות ותפיסת איכות החיים העצמית שלהן במשתנים של שביעות רצון מקצועית, יכולת ויצרנות מקצועית ותחושת שייכות.

הסדנה בקבוצת הניסויי כללה לימוד של תכנית הלימודים אוריינית-הומניסטית ששמה דגש על פיתוח קוגניטיבי אורייני ועל פיתוח מרכיבים של  איכות חיים  אצל תלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה. כמו כן, התכנית כללה עקרונות של איכות חיים בכלל ותפיסת התפקיד של הסייעות במסגרות לתלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה.

הסדנה בקבוצת הביקורת כללה לימוד של חוק החינוך המיוחד החדש, חוזר מנכ"ל סייעות, הגדרת תפקיד הסייעת במסגרות לתלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה, התנהגות מאתגרת של תלמידים במסגרות אלו ועצמאות (ADL) בקרב התלמידים.

מטרות המחקר האופרטיביות היו:

1. לבדוק האם יהיו הבדלים בין הקבוצות כלפי כושר ההשתנות של תלמידיהם לפני ואחרי ההשתתפות בסדנה.
2.  לבדוק האם יהיו הבדלים בתפיסת המסוגלות העצמית ליישם את עקרונות תוכנית הלימודים לפני ואחרי הסדנה.
3. לבדוק האם יהיו הבדלים בתפיסת איכות החיים שלהן במשתנים של רווחה רגשית, התפתחות אישית והגדרה עצמית לפני ואחרי ההשתתפות בסדנה.
4. לבדוק מתאמים בין משתני הרקע (גיל, וותק מגדר והשתלמות עבר) לבין המשתנים התלויים (תפיסת כושר ההשתנות הרגשית והקוגניטיבית של התלמידים, תפיסת מסוגלות עצמית של הסייעות ותפיסת איכות החיים של הסייעות), וכן בין המתאמים התלויים ובין עצמם.
5. לבדוק מה תהיה תרומת של הסדנה מעבר למשתני הרקע.

השערות המחקר היו:

1. סייעות בקבוצת הניסוי יעריכו כגבוהה יותר את יכולת ההשתנות  של תלמידיהם, את תפיסת המסוגלות העצמית שלהן ליישום התוכנית ואת איכות חייהן במשתנים של רווחה רגשית, התפתחות אישית והגדרה עצמית לאחר הסדנה לעומת קבוצת הביקורת שלא השתתפה בסדנה.
2. ימצאו מתאמים בין משתני הרקע (גיל, וותק, מגדר והשתלמות עבר) לבין המשתנים התלויים (תפיסת כושר ההשתנות הרגשית והקוגניטיבית של התלמידים, תפיסת מסוגלות עצמית של הסייעות ותפיסת איכות החיים של הסייעות), וכן בין המשתנים התלויים לבין עצמם.
3. לסדנה תהיה  תרומה מובהקת  לאמונה בכושר ההשתנות של התלמידים על ידי הסייעות, למסוגלות העצמית ולאיכות החיים  שלהן מעבר למשתני הרקע.

תוצאות המחקר היו:

1. נמצאו הבדלים בין  קבוצת הסייעות שהשתתפו בסדנה  לבין קבוצת סייעות שלא השתתפו בסדנה ביחס, למסוגלותם העצמית  ולאיכות חייהן במסגרת עבודתן, אך לא נמצאו הבדלים בנוגע לעמדותיהן כלפי כושר ההשתנות הקוגניטיבית של תלמידים עם מש"ה קשה ועמוקה.
2. מבחינת קשרים בין משתנים נמצאו רק קשרים בתוך כל אחד מהמשתנים התלויים:  תפיסת יכולת ההשתנות של התלמידים, המסוגלות העצמית ותפיסת איכות החיים שלהן.
3. נמצאה תרומה לסדנה בתחושת המסוגלות של הסייעות ותפיסת איכות חייהן.

ממצאי מחקר זה עולים בקנה אחד עם מחקרים בנושא הכשרת סייעות. ישנה חשיבות רבה בהכשרתם המקצועית של הסייעות להעלאת תחושת המסוגלות העצמית שלהן.(Higgins,2014)

לדוגמה, הדרכת סייעות לתיווך יעיל של מיומנויות לתלמידים העצימה את תחושת המסוגלות העצמית שלהן בעת העבודה היומיומיות  (חאג' יחיא וכפיר, 2010; שמעוני, 2021;  2014 Douglas.,al et).

תוצאות המחקר הראו כי בגורמים של "הרווחה הרגשית", "התפתחות האישית" ו"הגדרה עצמית" נצפה שיפור מובהק בקבוצה שעברה את הסדנה. ממצאים אלה נתמכים במחקרים דומים נוספים. במחקר שנערך בקרב סייעות שעברו הכשרה באמצעות קבוצת למידה תומכת נמצאה עלייה במידת שביעות הרצון של המשתתפות ממקום עבודתן (רון, 2009; צור,2022). שביעות רצון  היא אחד הממדים של איכות חיים (שאלוק 1998; גרינבנק, 2018). לסדנה היתה השפעה על תפיסת איכות החיים של הסייעות ולכך יש השלכות לתפקודן בבית הספר. רווחה נפשית של הצוות החינוכי בבית הספר היא קריטית  לתפקודו (Wright& Bonett, 2007; Hattie, 2008;Bakker & Bal, 2010; Chang et al., 2017. קיים קשר ישיר בין הרווחה הנפשית של הצוות החינוכי לרווחה הנפשית של התלמידים והתקדמותם (Taris 2006; Salami, 2010; Lavy & Naama- Ghanyim, 2020. בנוגע להשערת המחקר הראשונה שלא אוששה ניתן להסביר זאת באמצעות ההבנת תהליך שינוי עמדות. מחקרים בתחום שינוי עמדות של מורים או סטודנטים כלפי שילוב הראו כי שינוי עמדות בשלושת המרכיבים של העמדה חלו בעקבות למידה ארוכת טווח שאפשרה למשתתפי המחקרים הן למידה תאורטית, הן התנסות חווייתית והן התנסות מעשית(Reusen, Shoho & Barkker, 2000; Shade &Stewart, 2001;Avramidis & Norwich 2002; Sik, 2007). במחקר הנוכחי הסדנה כאמור היתה קצרה מידי וכללה צוות צעיר מאוד ללא הכשרה מוקדמת עם ניסיון של כשישה חודשים בלבד, כך שלא היו להם כל מרכיבי העמדה כמו למשל, היכרות מעמיקה עם התלמידים או ידע רחב על מוגבלות שכלית.

לאור הממצאים ניתן לטעון כי ככל שהסייעות יקבלו הכשרה מותאמת יותר במסגרת עבודתן כך תגבר תחושת המסוגלות העצמית שלהן ותפיסת איכות חייהן. מחקרים מצאו תכנים  דומים שהשפיעו על מסוגלות עצמית ואיכות חיים של סייעות.  לדוגמה, תמיכה מקצועית והכשרה בתוך מסגרת קבוצתית תומכת לסייעות יצרה עבורן סביבה שבה הן למדו והתפתחו מבחינה מקצועית וכן הושפעו ביטחונן ורמת  המיומנות שאותה הפגינו (Bernal,2004;Webster et al, 2013).

במישור התיאורטי המחקר תרם להבנת עמדות של סייעות כלפי אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה וכן, להבנת הקשר בין ידע ומיומנויות נרכשים לשינוי עמדות ביחס לכושר ההשתנות הקוגניטיבית של אוכלוסייה תלמידים זו.  חשיבות תרומה זו משמעותית במיוחד לנוכח העובדה שמאפיין מרכזי בעבודתן של סייעות במסגרות לתלמידים אלו הוא שאין להן כל הכשרה מראש לעבודה. בנוסף, המחקר תרם להבנת התרומה של רכישת ידע בהכשרה בכלל ובסדנאות בפרט למסוגלות עצמית ואיכות חיים של סייעות.  במישור החינוכי -מעשי המחקר תרם להבנת השפעה של הלמידה אודות תכנית לימודים על עבודת הסייעות בפועל במסגרות לתלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה. בנוסף המחקר תרם לחיזוק הטענה כי יש צורך בהכשרת סייעות, בהדרכה והשתלמויות גם טרם כניסתן לתפקיד וגם במהלך עבודתן, וכן הוא תרם להבנת אורכה ותכניה של הכשרה זו.

למחקר הנוכחי יש המלצות לגבי הכשרה והשתלמויות לסייעות העובדות בתוך מערכת החינוך. המלצות אלה נתמכות במחקרים נוספים ונייר עמדה שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. (מוניקדם- גבעון, 2022). המלצותינו מתייחסות להיקף ההכשרה, לתכניה, ולמועדי קיומה. מומלץ כי השתלמויות לסייעות תהיינה ארוכות יותר, הן תכלולנה ידע תיאורטי ולמידה פעילה אודות המוגבלות, תוכניות לימודים אוריינית -הומניסטית בדגש על עקרונות איכות חיים ותתקיימנה כחלק  מרצף שתחילתו בהכשרה ראשונית שתינתן טרם כניסה לעבודה והמשכו במהלך העבודה. הכשרה כזו תעלה את האמונה בכושר ההשתנות של תלמידים עם מוגבלות שכלית והן את המסוגלות העצמית ואת איכות החיים של הסייעות. כתוצאה מכך, תעלה גם האפקטיביות של עבודת הסייעות במסגרת החינוכית לתלמידים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה  ומעורבותן בעבודת הצוות.