תפיסותיהם והתמודדותם של בוגרי החינוך החרדי עם משבר הקורונה והשפעת תהליכי הסוציאליזציה שעברו על אופן התמודדותם עם המשבר

מטרת מחקר זה היא לבחון את תפיסותיהם של בוגרי החינוך החרדי בהקשר להתמודדותם עם מגפת הקורונה, זאת במטרה לזהות את המשאבים בכלל, ומקומה של מערכת החינוך בפרט, בהתמודדות עם  המצב.

מגפת הקורונה שהתרחשה בעולם  הפכה למשבר קיומי חריף שהשפיע על חייהם של בני האדם, הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה והמדינה. היכולת לעמוד בהצלחה במצבי משבר ולהתאושש בזמן קצר, ככול האפשר, תלויה בחוסנו של הפרט ובחוסנה של החברה בה הוא חי. המחקר הנוכחי מתבסס על המודל הסלוטוגני של אנטונובסקי (Salutogenesis). המתאר את החיפוש של הפרט או הקבוצה אחר משאבים שיפחיתו לחץ ויקדמו התמודדות מוצלחת במצבי משבר. המושג תחושת קוהרנטיות, על שלושת רכיביו: מובנות, נהילות, ומשמעותיות, מייצג את המשאבים הפנימיים והחיצוניים של הפרט בהתמודדות אל מול מצבי לחץ. תחושת הקוהרנטיות מתעצבת כחלק מתהליכי הסוציאליזציה של הפרט לחברה אליה שייך, יש לה השפעה על הדרך בה בוחר הפרט להתמודד ולהגיב למצבי לחץ. אמונה דתית אף היא עשויה לשמש כגורם מסייע בהתמודדויות השונות, להבנות משמעות חדשה ובכך להפחית מתח ולחצים. החברה החרדית, בה עוסקת עבודה זו היא חברה דתית, ועל כן יש לבחון את מקומה של הדת והאמונה בזיקה להתמודדות זו. 

שימוש במודל הסלוטוגני עשוי לספק הסבר על תרומתם של משאבי ההתמודדות האישיים והקבוצתיים של בוגרי החינוך החרדי בהתמודדות עם משבר הקורונה, את מקורות הכוח של הפרט והקבוצה, ואת מקומם של תהליכי הסוציאליזציה והאמונה בחברה החרדית בעיצוב תפיסות ההתמודדות עם מצבי לחץ.

שאלות המחקר :

        1. מהן התפיסות האישיות והחברתיות של בוגרי החינוך החרדי לגבי מגפת הקורונה?

        2. מהו מקומם של  תהליכי החינוך והסוציאליזציה שעברו בוגרי החינוך החרדי בהתמודדות עם משבר 

          הקורונה?   

        3. מה מקומה של האמונה הדתית בהתמודדותם עם מגפת הקורונה ?

שיטת המחקר שנבחרה היא השיטה האיכותנית המנסה להבין משמעויות ופעולות וכיצד אנשים מבנים אותן. הגישה האיכותנית מאפשרת לתאר ולנתח את ההיבטים והחוויות של המשתתפים מתוך נקודת מבט סובייקטיבית באשר לשאלות המחקר. לצורך מחקר זה התבצעו ראיונות עומק מובנים למחצה עם  20 גברים ונשים בוגרי החינוך החרדי בגילאי  30-50 המשתייכים לזרם החרדי, ושיש ביכולתם ללמד על התופעה הנחקרת. אוכלוסיית המחקר נדגמה באופן אקראי מתוך החברה החרדית. הממצאים שהתקבלו נותחו על פי שיטת גרוס (1995) הכוללת ארבעה שלבי ניתוח: מילה, קטגוריה, קשר בין קטגוריות כאשר כל אחד מן הראיונות חולקו להיגדים ואפיזודות ושובצו מחדש למודל תיאורטי. כמו כן, הסתייע המחקר בניתוח שנעשה על פי הגישה של התיאוריה המעוגנת בשדה Glaser & Strauss, 1967)).

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על אתגרים שיצרה המגפה בקרב  בוגרי החינוך החרדי. אתגרים אלו  נבעו מהיבטים הקשורים באורח החיים, במאפיינים הקהילתיים, ובדבקות במסורת ובהלכה  מול ההגבלות שנקבעו ע"י השלטונות. אי היציבות וחוסר הוודאות שאפיינו את מגפת הקורונה בישראל, יצרו בקרב המאמינים החרדים, תחושה של אמביוולנטיות באשר להתנהלות "הנכונה והרצויה" . מצב זה ערער את האיזון בחיי הקהילה. היו חרדים שדבקו בציות להנחיות של גופי המדינה, לבין חרדים שסברו שיש להמשיך לקיים ולשמר את אורח החיים החרדי. תהליכי הסוציאליזציה ומאפייני הקהילה החרדית, המספקים לחבריה בריאות וחוסן בזמן שגרה, התערערו. מצבי חרדה ותחושות של לחץ יצרו מצוקה פסיכולוגית שבאו לידי ביטוי באחוזי תחלואה גבוהים.

מסקנות המחקר הנוכחי הן  שתהליכי החינוך והסוציאליזציה החרדיים הקשו על התמודדותה של החברה החרדית בזמן המגפה ופגמו במשאבי החוסן ותחושת הקוהרנטיות שלה  על מכלול רכיביה: הנהילות, המובנות והמשמעות. לעומת זאת, היבטים של אמונה דתית והון אנושי/ משפחתי, תרמו לקידום הבריאות  ולחוסנם של בוגרי החינוך החרדי. ממצאיו המרכזיים של המחקר הנוכחי מעידים על הקשר שבין תהליכי חינוך וסוציאליזציה בחברה החרדית לבין יכולתה של החברה החרדית ובוגריה להתמודד עם מצבי משבר כדוגמת מגפת הקורונה, ומחדדים את חשיבותו של החינוך החרדי בעיצוב תפיסותיהם של בוגריו לא רק בימות שגרה אלא גם בעת התמודדותם עם משברים.

 מומלץ לפתח מחקרים נוספים  כגון: מחקר השוואה מעמיק על החברה החרדית במצבי משבר אחרים תוך בחינת השפעותיה של מערכת החינוך החרדית על התמודדות החברה החרדית ועל משאבי החוסן והקוהרנטיות שלה.  מחקר נוסף  עשוי לעסוק בבחינת ההבדלים בין קבוצות השונות בחברה החרדית (ליטאים, חסידים, עדות המזרח)  ובבחינת  השפעותיהם של תהליכי הסוציאליזציה על כל אחת מהקבוצות בחברה.  כמו כן, מחקר המשך  יעריך את מקומה של האמונה ככלי חינוכי בהתמודדותן של אוכלוסיות דתיות שונות  עם מצבי משבר. לבסוף, ניתן   לערוך מחקר המשלב נתונים כמותיים עם ראיונות איכותניים כדי להניב תובנות נוספות.