תרומת תוכנית העשרה אקדמית בסיסית מבוססת מודל תיווך אקולוגי על ידע אקדמי ויכולות קוגניטיביות בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית קשה הזקוקים לתמיכות מרובות : מחקר אקספלורטיבי (אנגלית)

המחקר הנוכחי בדק את תרומת השתתפותם של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית הזקוקים לתמיכות מרובות (להלן SIDESN) בתוכנית העשרה אקדמית בסיסית של חינוך גבוה- פרוייקט עוצמות (PSE) המותאמת קוגניטיבית ליכולותיהם. במחקר השתתפו 19 נבדקים: 9 היוו את קבוצת ה-PSE ו10 את קבוצת הביקורת (non-PSE). מטרות המחקר היו לבדוק הבדלים בין קבוצת הPSE לביקורת בידע האקדמי וביכולות הקריסטליות והפלואידיות וכן את תרומתם של מאפייני הרקע והיכולות הקריסטליות והפלואידיות על השיפור בידע האקדמי.

שיטה: תשעה סטודנטים מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה הזקוקים לתמיכות מרובות (גילאי 25-51) השתתפו בקורס "מבוא לסוציולוגיה" הנבנה על בסיס מודל אקולוגי- תיווכי הכולל ארבעה אסטרטגיות: מודל ה-UDL (Universal Design of Learning) (Love et al., 2019), ספר אלקטרוני, easy-to-read instructions (Inclusion Europe, 2021) והטקסונומיה המחודשת של בלום (Forehand, 2016). בטרית המבחנים כללה מבחן ידע אקדמי ומדדים קריסטלים ופלואידיים שהועברו לקבוצת הPSE ולקבוצת הביקורת (גילאי 22-47) לפני ההתערבות (Time 1) ולאחר ההתערבות (Time 2).

תוצאות: מבחני ANOVA's הצביעו על שיפור במבחני הידע לאחר ההתערבות וכן על "אפקט טרנספר קרוב"  ("Near transfer effect") ליכולות קריסטליות ופלואידיות בקבוצת הPSE, בהשוואה לקבוצת הביקורת שאצלה חלה ירידה לאחר ההתערבות. בניתוחי רגרסיה נמצא כי לפני ההתערבות שטף סמנטי תרם להסבר השונות במבחן הידע ואילו לאחר ההתערבות גיל כרונולוגי והשתתפות בקבוצת ההתערבות הם שתרמו להסברת השונות של השיפור במבחן הידע.

מסקנות: על אף המדגם הקטן, התוצאות מראות כי תכנית PSE אקדמית מכוונת קוגניציה, טומנת בחובה פוטנציאל לשיפור יכולות קוגניטיביות של מבוגרים עם SIDESN. ממצא המוסבר בעזרת תיאוריית ה"גיל המצפה" (Lifshitz, 2020), תיאוריות Enrichment  (Kentner et al., 2019) ובאמצעות המודל האקולוגי תיווכי של המחקר (Maes et al., 2020).