יחסי הגומלין בין הפרעת קשב ופעלתנות יתר והתנהגות סיכונית : חקר התפקיד המתווך והממתן של תפיסת התלמיד את המורה בהקשר של הצרכים הפסיכולוגים הבסיסיים

הפרעת קשב ופעלתנות יתר (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בתסמינים של חוסר קשב, פעילות יתר ואימפולסיביות. התסמינים של הפרעת קשב מהווים אתגר למילוי הדרישות שבית-הספר מציב בפני תלמידים כגון ישיבה ללא תנועה והקשבה לזמן ארוך. לפיכך יש צורך בטיפול בהפרעת הקשב. ההכרה והטיפול בהפרעת קשב בילדים מסייעות לשיפור הישגים אקדמיים, ולעומת זאת כאשר הפרעת קשב אינה מטופלת היא יכולה להוביל לתוצאות שליליות רבות, בין היתר להתנהגות סיכונית. התנהגות סיכונית מוגדרת כהתנהגות רצונית הכרוכה בהסתברות מסוימת לתוצאות לא רצויות אשר הסיכון בהן הוא רב. התנהגות סיכונית נקשרה לשני מקבצי התסמינים של הפרעת קשב: חוסר קשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות. כחלק מהגורמים העשויים להשפיע על התנהגות סיכונית של תלמיד, מקומו של המורה עשוי להיות משמעותי במיוחד. הגישה ההומניסטית בחינוך רואה במורה דמות שמוכנה לחרוג מנושאים הקשורים לתחום הבית-ספרי, ונתפסת בעיני התלמיד כשילוב של חבר, הורה ומטפל. לפיכך יש צורך לבחון את יכולתו של המורה להשפיע על התנהגות סיכונית של תלמידיו בכלל ואלה עם הפרעת קשב בפרט.

המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את התפקיד המתווך והממתן של תפיסת התלמיד את המורה כתומך בצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלו או כמתסכל עקב חוסר סיפוק צרכים אלה בקשר שבין הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD-Attention Deficit Hyperactivity Disorder) והתנהגות סיכונית. המחקר הנוכחי מעוגן בהמשגה העיקרית של תאוריית ההכוונה העצמית בהתייחס למערכת הבית-ספרית. "תיאוריית ההכוונה העצמית" מתמקדת בהיבטים רגשיים, מוטיבציוניים והתפתחותיים, ומהווה בסיס תיאורטי בעזרתו ניתן להמשיג את התהליכים השונים המתרחשים במסגרות השונות ובין היתר במסגרת הבית-ספרית. על פי תיאוריית ההכוונה העצמית, לאדם יש שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים ואוניברסליים אשר צריכים להיות מסופקים בכדי להגיע להכוונה עצמית. אלו הם הצורך בקשר ובשייכות, הצורך במסוגלות והצורך באוטונומיה. התאוריה מבחינה גם בגורמים העלולים לפגוע במוטיבציה הפנימית של הילד, כגון שליטה פסיכולוגית ודיכוי אוטונומיה, שגם אליהם ישנה התייחסות במחקר. המחקרים מראים שיחסי מורה–תלמיד הם בעלי חשיבות רבה בהתפתחות הילד, הסתגלותו ורווחתו הנפשית. המחקרים מעידים על כך כי הירקמות של מערכת יחסים משמעותית בין מורה לתלמיד יכולה לנבא באופן חיובי תוצאות אקדמיות, מוטיבציה ללמידה, מצב חברתי, תחושת בטחון, הסתגלות, ונוכחות בבית-הספר, או לחלופין לנבא באופן שלילי נשירה והתנהגות אנטי-סוציאלית וסיכונית. המחקר בדק את המשתנה הפרעת קשב ופעלתנות יתר כאשר ידוע כי הוא קשור להתנהגות סיכונית, ובה בעת לקשיים בהתאמת התפקוד

ב לדרישות הבית-ספריות ולפיתוח יחסים טובים של תלמידים עם מוריהם. חשיבות הקשר בין מורה לתלמיד משמעותית ביותר עבור כלל התלמידים ובמיוחד עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים. מחקר נוכחי זה ניסה לבחון זאת בהקשר של הפרעת קשב, תוך התבססות על הרעיונות התיאורטיים ביחס לקבוצות סיכון אחרות. בנוסף לכך מחקר זה חידד את תרומת מערכות היחסים החיוביות המוקדמות בין מורה לתלמיד עם הפרעת קשב לבין תוצאות היחסים מעבר להתנהגויות ספציפיות שקשורות למרחב הבית-ספרי. באופן ספציפי, נבחנו במחקר הנוכחי שתי השערות מרכזיות: השערת המחקר הראשונה הינה השערת תיווך (mediation), לפיה הפרעת קשב תנבא יחסי מורה–תלמיד אשר בתורם ינבאו התנהגויות סיכוניות. השערת המחקר השנייה הינה השערת המיתון (moderation), לפיה יחסי מורה–תלמיד ממתנים את ההשפעה של הפרעת הקשב על התנהגות סיכונית.

לצורך בחינת ההשערות נבחרה שיטת מחקר כמותית שכללה שתי נקודות זמן (מחקר אורך), שדרכה ניתן לאמוד את השינוי שחל במשתני המחקר התלויים כפונקציה של המשתנים המנבאים. ניתוח הממצאים נעשה על ידי שימוש במערך ניתוח נתונים Cross Lagged Panel Model (CLPM). המחקר עקב אחר התפתחות תלמידים בעלי רמות שונות של תסמיני הפרעת קשב. במחקר השתתפו תלמידי חטיבות ביניים אשר השיבו על שאלונים בשתי נקודות זמן שונות: בסוף כיתה ח' וכעבור שנה, בסוף כיתה ט'. המחקר נערך בין השנים 2022–2023. משתני המחקר נמדדו באמצעות שאלונים לדיווח עצמי.

במדידה הראשונה השתתפו 578 תלמידי כיתה ח' מ-56 כיתות שונות מ-14 בתי ספר חטיבות ביניים ממלכתיות. אחוז הנשירה ממועד המדידה הראשונה לשנייה היה 31% כך שהמדגם בנקודת הזמן השנייה כלל 397 תלמידים.

ממצאי המחקר ביחס להשערת התיווך, העוסקת במידה שבה תפיסת התלמיד את המורה כתומך בצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלו או כמתסכל עקב חוסר סיפוק צרכים אלה (ותמיכת חברים ופיקוח הורי כמשתני בקרה) מתווכת את הקשר שבין הפרעת קשב להתנהגות סיכונית, לא זכתה לתמיכה. נמצאה עדות לפיה הפרעת הקשב מגדילה את ההתנהגות הסיכונית לאורך הזמן. בנוסף נמצאה עדות כי הפרעת הקשב מקטינה את תפיסת התלמיד את המורה כתומך, מגדילה את תפיסת התלמיד את המורה כמתסכל ומצמצמת את הפיקוח ההורי. יחד עם זאת, תמיכה ותסכול הצרכים כמו גם קשר עם חברים ופיקוח הורי לא נבאו בתורם את השינוי בהתנהגויות הסיכוניות.

ממצאי המחקר ביחס להשערת המיתון (moderation), לפיה יחסים חיוביים עם המורים ממתנים את ההשפעה של הפרעת הקשב על התנהגות סיכונית, העלו כי התרומה החיובית של הפרעת הקשב לעלייה בהתנהגות הסיכונית הלכה ופחתה ככל שמידת התמיכה של המורים גדלה וככל שתפיסת התלמיד את המורה

ג כמתסכל פחתה. כלומר במצבים שבהם המורים נתפסו כיותר תומכים וכפחות מתסכלים התרומה החיובית של הפרעת הקשב להתנהגות הסיכונית פחתה. הממצאים מלמדים כי גם במצב בו תפיסת תמיכת המורים הייתה גבוהה והתסכול נמוך, הקשר בין הפרעת הקשב להתנהגות הסיכונית נותר מובהק. כלומר יחסי מורה–תלמיד צמצמו את ההשפעה של הפרעת הקשב על התנהגות הסיכונית אך לא ביטלו אותה. הממצאים מלמדים שיש להתייחס לאינטראקציה בין הפרעת קשב לבין תפיסת התלמיד את המורה כתומך או כמתסכל על מנת להבין את רמת ההתנהגות הסיכונית של התלמיד.

תוצאות מחקר זה מסייעות לנו בהבנה של תיאוריית ההכוונה העצמית ביחס לתלמידים עם הפרעת קשב מעבר למרחב הבית-ספרי. המחקרים מספקים תמיכה לכך שילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב עלולים להיות בסיכון לחוסר היענות למימוש צרכים פסיכולוגיים על פי תיאוריית ההכוונה העצמית. ישנה חשיבות בפיתוח תוכניות להכשרת המורים, שתתבססנה על תיאוריית ההכוונה העצמית, הכוללות בתוכן הן תמיכה בצרכים של התלמיד והן הימנעות מאי סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של תלמידים בכלל ובפרט תלמידים עם הפרעות קשב. שיפור במערכות יחסים אלו עשוי ליצור סביבה שתסייע להפחית התנהגויות סיכוניות מעבר למרחב הבית-ספרי. בנוסף יש להעלות את המודעות בקרב מורים, סטודנטים להוראה ומורי מורים להשפעה שיש לאיכות היחסים עם אוכלוסיית התלמידים עם הפרעות קשב. ממצא נוסף משמעותי במחקר זה נוגע לקשר שאושש בין הפרעת קשב לבין התנהגות סיכונית. ממצא זה מדגיש את הצורך בטיפול מניעתי בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה.

מילות מפתח: הפרעת קשב ופעלתנות יתר, התנהגות סיכונית, תיאוריית ההכוונה העצמית, תפיסת התלמיד את המורה, סיפוק צרכים פסיכולוגיים, תמיכה בצרכים, דיכוי ותסכול צרכים פסיכולוגיים, התנהגות סיכונית מחוץ למרחב הבית-ספרי