האם ישראל תשכיל לשלב AI במערכת החינוך או שתישאר מאחור

רובוט מלמד ילד
תאריך
מרצה
פרופ' מיכל ציון, ד"ר נורית פז ברוך, אלכס מילמן
תקציר

"במציאות בה כלים טכנולוגיים מודרניים יכולים כבר היום להוות תחלופה ראויה לבעלי תפקידים ומקצועות רבים, נדרש חישוב מסלול עתידי מחודש והתמקדות מדויקת במציאות העתידה לבוא. על משרד החינוך להוביל את המגמה, להשקיע מידית בהכשרות מתקדמות ובהכנסת תוכניות לימוד מבוססות AI ובכך להבטיח שמערכת החינוך תוכל לפרוץ דרך ולעמוד בקדמת הבמה"

אלכס מילמן, דוקטורנט בפקולטה לחינוך משרטט חזון חינוכי.

שימוש נבון ב-AI בבתי הספר יכול להקפיץ את תהליכי הלמידה.

הבינה המלאכותית יכולה לשחרר את המורים ממשימות מנהלתיות, לאפשר להם להתמקד בהוראה ובהתפתחות מקצועית ולהתאים חומרי לימוד לצרכיהם הספציפיים של התלמידים. הדבר יסייע מאוד לתלמידים מוחלשים ובסופו של דבר יגרום לצמצום פערים כלכליים וחברתיים.

זה כבר קורה ברחבי העולם: בסינגפור למשל נעזרים תלמידים בטכנולוגיות של מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) כדי לסייר בפארקים לאומיים או לחקור את מבנה התא.

בפינלנד מנתחות פלטפורמות למידה דיגיטליות את קצב התקדמות הלמידה ומציעות משימות והסברים אישיים לכל תלמיד.

בארץ, לעומת זאת, מטיל משרד החינוך הישראלי מגבלות על השימוש בכלי בינה מלאכותית בבתי הספר. הגבלות אלו נועדו לשמור על האתיקה האקדמית ולהבטיח מחקר חינוכי אותנטי, אך לצד זאת, יש להכיר בפוטנציאל הרב של כלי הבינה המלאכותית ככלי לשיפור הלמידה וההוראה.

מאמר מאת אלכס מילמן ,דוקטורנט בפקולטה לחינוך, בהנחיית פרופ' מיכל ציון וד"ר נורית פז ברוך. הוא משמש יזם ופעיל חברתי בתחום החינוך והסביבה.

למאמר המלא

תאריך עדכון אחרון : 21/07/2025