טיפוח "הכוונה דואלית שיתופית" משולבת מטה-קוגניציה ומטה-אפקט להעצמת פתרון בעיות מתמטי-אורייני ושיח תוכני תקשורתי בקרב תלמידים צעירים (גילאי 10-11)

התפתחות הידע בעידן המודרני מחייבת את הלומדים לרכוש מיומנויות של "למידה לחיים". מיומנויות אלו כוללות, בין היתר, הכוונה ללמידה (עצמית או שיתופית), המשולבת בתהליכי אוריינות מתמטית, אשר מתמקדים בהבנה ובפתרון של בעיות. מחקרים ממליצים כי על מנת להכין את הלומדים לעולם המחר, יש לטפח תחילה את ההכוונה העצמית בלמידה (SRL: Self-Regulated Learning) באמצעות מהלכים לשיתוף בתהליכי פתרון ושיח עם אחרים.

המחקר הנוכחי מתמקד בטיפוח הכוונה דואלית שיתופית – "אני (כלומד) ומול העמית/השותף (כמורה)" – בפתרון בעיות אורייניות בקרב לומדים צעירים (תלמידי כיתות ה'). קיימת ספרות מקצועית ענפה העוסקת בהשפעה של למידה שיתופית, הכרוכה במעורבות של אדם נוסף או יותר לשם בניית ידע משותף, השגת מטרות משותפות ונקיטת אסטרטגיות משותפות. עם זאת, רק מחקרים מעטים בחנו את האפקט הדואלי והתמקדו בדואליות של ה"אני" ("הלומד" ו"המורה") במהלך ניסיון יזום לסייע ל"שותף" להשיג הכוונה עצמית משלו, ובדרך זו להעצים בו-זמנית את ההכוונה העצמית של המסייע.

המיומנות אינה נרכשת באופן ספונטני על ידי צעירים, ולפיכך נדרשת "הכוונה ללמידה דואלית שיתופית" המבוססת על תאוריית ההכוונה העצמית ללמידה (SRL). להכוונה הזו שני היבטים: (א) מטה-קוגניציה – מיומנות של חשיבה על תהליכים ותוצרים קוגניטיביים של הלומד; (ב) מטה-אפקט – מודעות, זיהוי והתמודדות של הלומד עם ויסות רגשות. מספרות המחקר העוסקת בלמידה שיתופית עולה כי חקר ההיבט "מטה-אפקט" של הכוונה עצמית מועט בהשוואה לחקר ההיבט "מטה-קוגניציה". בשנים האחרונות גברה ההתעניינות בהשפעה של מטה-אפקט בלמידה שיתופית, וזו נבחנה בהקשר של האינטראקציה השיתופית והשפעתה על רגשות שליליים בתקשורת הבין-אישית.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש במיומנויות אורייניות שאינן מתמקדות רק בפעולות הלומד כיחיד, אלא גם בבחינת תהליך "דואלי" ("כלומד" ו"כמורה"), וזאת באמצעות שאילת שאלות עצמיות ושיתופיות: על מה? מתי? למה? איך?. שאלות כאלו מכוונות את ה"אני" ("כלומד" ו"כמורה") מול ה"שותף" לפתרון בעיות באמצעות תשאול עצמי, כלומר באמצעות בחינת תהליך החשיבה שלו ("כלומד" ו"כמורה") תוך כדי הקשבה, מתן זמן לתגובה והתחשבות בפרספקטיבה ובתפיסה שלו ושל שותפו. בהתאם לכך, המחקר הנוכחי מתמקד בטיפוח הכוונה לחשיבה "דואלית" שיתופית שמטרתה העצמת למידה מתמטית בתחום של פתרון בעיות, וזאת באמצעות שילוב בין שיח "אורייני-תוכני" המתמקד בהצדקה ובהנמקה של הפתרון, לבין שיח "תקשורתי" המכוון להקשבה ולהתחשבות בפרספקטיבת העצמי/שותף בפתרון בעיות.

מטרות המחקר:

• פיתוח תוכנית התערבות המשלבת מטה-אפקט ומטה-קוגניציה (MC-MA) בקרב לומדים צעירים (תלמידי כיתות ה') בגישה של "הכוונה דואלית שיתופית", כלומר הכוונה עצמית ("כלומד") והכוונת השותף ("כמורה") בפתרון בעיות בשיח אורייני-תוכני ותקשורתי.

• חקר הערך המוסף של התוכנית המשלבת את שני ההיבטים של SRL (מטה-קוגניציה ומטה-אפקט) באמצעות השוואתה לתוכנית המתמקדת במטה-קוגניציה בלבד (MC), כמו גם לתוכנית בקבוצת ביקורת שיתופית ספונטנית העוסקת בפתרון בעיות (CO) ללא התמקדות בהיבטים של SRL ובמבנה השיתופיות.

שאלות המחקר:

האם יימצאו הבדלים בין שלוש הקבוצות השיתופיות – "משלבת" (MC-MA), "ממוקדת" (MC) ו"שיתופית-ביקורת" (CO) – בנושאים הבאים:

• הישגי לומדים בפתרון בעיות מתמטי-אורייני;

• שיח תוכני-אורייני;

• שיח תקשורתי;

• מיומנויות של הכוונה דואלית שיתופית בהיבט "מטה-קוגניציה";

• מיומנויות של הכוונה דואלית שיתופית בהיבט "מטה-אפקט".

מתודולוגיה:

במחקר השתתפו 120 תלמידים. כל קבוצת מחקר כללה 20 זוגות של תלמידי כיתות ה' (בנות ובנים בני 10 ו-11) שנבחרו באופן אקראי משני בתי ספר במרכז הארץ:

• קבוצה "משלבת" (MC-MA) – בקבוצה זו תוכנית ההתערבות שילבה בין ההיבטים מטה-קוגניציה ומטה-אפקט בטיפוח "הכוונה דואלית שיתופית";

• קבוצה "ממוקדת" – התמקדות רק במטה-קוגניציה (MC) בטיפוח "הכוונה דואלית שיתופית";

• קבוצה "שיתופית" (קבוצת ביקורת) – התוכנית בקבוצה ספונטנית זו עסקה בפתרון בעיות (CO) ללא התמקדות ברכיבי SRL ובמבנה השיתופיות.

בכל קבוצות המחקר התוכנית היישומית כללה שמונה מפגשים (כל מפגש התקיים פעם בשבוע ונמשך שעה וחצי). המפגשים כללו שלושה שלבים מרכזיים: (א) חזרה; (ב) פתרון ארבע משימות אורייניות מתמטיות; (ג) דיון. המחקר הנוכחי משלב בין גישה כמותית לגישה איכותנית בהערכת "הכוונה דואלית שיתופית", תוך כדי התמקדות בבחינת שני ההיבטים של ההכוונה: מטה-קוגניציה ומטה-אפקט בפתרון בעיות. הערכת התוכנית היישומית נבחנה באמצעות "שאלוני הצהרה" שהמשתתפים מילאו לאחר הפעילות (offline), כמו גם באמצעות תיאורים שלהם במהלך פעילות שיתופית מתמשכת (online) את תגובותיהם ומחשבותיהם. לצורך הערכת התוכנית נעשה שימוש בכלים הבאים: (1) סט משימות מתמטיות להערכת האוריינות המתמטית; (2) מחוונים (סכמות) להערכת האוריינות המתמטית של הלומדים בעת פתרון בעיות אותנטיות ולניתוח רכיבי השיח; (3) סרגלי שיפוט למעקב אחר מחשבות ורגשות של הלומד באשר לעצמו ובאשר לשותפו בעת ביצוע המשימה; (4) כרטיסיות ניווט, פוסטרים ו"מדבקות פעלים" לעידוד הלומדים לגלות שיתופיות אפקטיבית.

ממצאי המחקר המרכזיים:

מכלי הניתוח הכמותי (שאלוני הצהרה, סרגלי שיפוט ותיעוד עצמי/שיתופי בכתב ובקול), כמו גם מכלי הניתוח האיכותני-פרשני (ראיונות עומק חצי מובנים וחקר מקרה), עולה כי טיפוח מטה-אפקט למודעות רגשית עצמית ולמוכנות חברתית משמעותי לקידום "הכוונה דואלית שיתופית" ולקידום הישגי הלומדים. כמו כן, נמצא במחקר הנוכחי כי לא די בתמיכה בהכוונה דואלית שיתופית רק בהיבט "מטה-קוגניציה" כדי להביא לשיח תקשורתי פעיל, כלומר לשיח אשר לא יסתפק בייצוג ובתיאור של תהליך הפתרון באופן שיתופי. בעת למידה שיתופית חשוב לשלב את שני ההיבטים, מטה-אפקט ומטה-קוגניציה, באמצעות שיח אורייני-תוכני ושיח תקשורתי.

תרומת המחקר הנוכחי:

• תרומה תאורטית – חיזוק הקשר בין הרכיבים "מטה-קוגניציה" ו"מטה-אפקט" בתאוריית ה-SRL והבהרת החשיבות של שילוב ביניהם.

• תרומה פדגוגית פרקטית – תרומה לעיצוב של תוכניות אימון הכוללות התמקדות פדגוגית והתנהגותית בהיבטים של שיח אורייני-תוכני ושיח תקשורתי, וזאת באמצעות שימוש בכרטיסי ניווט ובאמצעים ויזואליים לעידוד התכנים והתנהלות הלמידה.

• תרומה מתודולוגית – סיוע בהערכה המשלבת שימוש בשאלונים בעלי מהימנות גבוהה אשר מתבססים על תאוריית ה-SRL, פתרון בעיות אורייני שיתופי המבוסס על טיפוח אוריינות מתמטית בהשראת מבחן פיז"ה הבין-לאומי, ניתוח תהליכי הערכה (עצמית ושיתופית) וחשיבה בקול ב"זמן אמת" בגישה משלבת (mixed method) הכוללת שימוש בסרגלי שיפוט, תיעוד עצמי/שיתופי, ראיונות וחקר מקרה.

• תרומה יישומית – תרומה לפיתוח מקצועי של מורים ופרחי הוראה באמצעות שילוב תוכניות הוראה ולמידה מבוססות SRL המתמקדות בלמידה "שיתופית דואלית" (אני מול העמית, דהיינו למידה כלומד וכמורה).

המלצות למחקרי המשך:

מומלץ לבדוק את עקרונות האימון ודרכי ההערכה במחקרי המשך אשר ייערכו בקרב התלמידים וינסו להעריך את מידת השימור של המיומנויות הנרכשות לאורך זמן.

חדשנות המחקר:

אחד החידושים של המחקר הנוכחי הוא בניית תוכנית ל"הכוונה דואלית שיתופית" כוללת (הוליסטית) המשלבת הן את המטה-קוגניציה, הן את המטה-אפקט. הממצאים מצביעים על כך שתרומתו של מודל הגישה ה"דואלית" השיתופית היא בטיפוח השילוב בין שני ההיבטים, שילוב אשר נדרש כדי לחזק את האוריינות המתמטית, השיח המתמטי וההכוונה העצמית בלמידה בעת פתרון בעיות. מממצאי המחקר עולה כי טיפוח משולב של מטה-קוגניציה ומטה-אפקט בהקשר של רגש עצמי וחברתי תורם משמעותית לפיתוח מיומנויות של הכוונה עצמית ושיתופית בלמידה בעת פתרון בעיות. הייחודיות של גישת המחקר הנוכחי היא בהתמקדות של תוכנית אימון בגישה "דואלית" בהקשר ייחודי של אוריינות ושיח מתמטי בקרב לומדים צעירים. טיפוח גישה זו עשוי לסייע בעידוד מעורבות של הלומדים ולתת מענה לצורך בקידום הכוונה ללמידה עצמית ושיתופית המשולבת בתהליכי אוריינות מתמטית. גישה חדשנית זו מאפשרת אפוא לתת מענה לשתי שאלות חשובות: כיצד יש לפתח למידה מתמטית-אוריינית שיתופית שמטרתה היא קידום הידע וההישגים של הלומדים? ואיך לעודד את הלומדים להביע את רעיונותיהם, לנמקם ולהיות קשובים לתפיסות עמיתיהם בעת ביצוע משימות שיתופיות? עם זאת, כדי ליישם את גישת המחקר הנוכחי בבתי הספר כדאי להמשיך לבחון אם המיומנויות הנרכשות אכן מופנמות ונשמרות; לשם כך דרושה מדידה נוספת לאחר פרק זמן מסוים. כמו כן, מן הראוי לבחון את השילוב בין המתודולוגיות (mixed methods) בקרב לומדים במגוון גילים, בקרב בנים ובנות (בחלוקה נפרדת) ובמגוון תחומי דעת, ובייחוד להתמקד בניתוח מהלכים של חשיבה בקול, כדי לאפשר העמקה במציאת הפתרון לשאלת המפתח: כיצד יש להתאים ולהטמיע את התמיכה הדואלית השיתופית בקרב תלמידים שונים, תוך כדי הבחנה בין רמת המיקוד כלומד לרמת המיקוד כמורה בכיתה, בהקשר של מאפייני למידה והוראה שונים?

הקדמה

התפתחות הידע בימינו מחייבת את הלומדים לרכוש מיומנויות של "למידה לחיים". מיומנויות אלו כוללות, בין השאר, הכוונה ללמידה עצמית או שיתופית, המשולבת בתהליכי אוריינות מתמטית אשר מתמקדים בהבנה ובפתרון של בעיות (OECD, 2019, 2020). הכוונה ללמידה עצמית (SRL: Self-Regulated Learning) מוגדרת כתהליך המתאפיין באחריות של הלומד להתפתחותו, וזאת באמצעות שימוש ב"מחשבות, רגשות ופעולות אשר נובעים מן הלומד עצמו, מתוכננים ומותאמים באופן מעגלי להשגת מטרותיו" (Zimmerman, 2008). בתהליך של הכוונה עצמית בלמידה, הלומד קובע מטרות, מתכנן, מפקח ומעריך את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו. להכוונה עצמית בלמידה יש שלושה רכיבים: קוגניטיבי (ארגון, הצבת יעדים ושימוש בידע קודם), מטה-קוגניטיבי (תכנון, בקרה והערכה) ומטה-אפקטיבי (זיהוי, התמודדות ושליטה ברגשות) (Efklides, 2011; Kramarski & Heaysman, 2021; Panadero, 2017; Schraw, 1998; Zimmerman, 2000).

מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי היא לספק מענה לצורך בקידום למידה מתמטית אוריינית בעת פתרון בעיות, באמצעות סיוע בפיתוח חשיבה המשלבת בין מטה-קוגניציה למודעות מטה-אפקטיבית. מחקרים רבים בתחום ה-SRL (Hadwin et al., 2018; Kramarski & Heaysman, 2021; Moschkovich, 2015; NCTM, 2014; Shilo & Kramarski, 2019; Winne, 2021; Zepeda et al., 2015) מציינים כי לומד המגלה מיומנויות גבוהות של הכוונה ללמידה עצמית, יכול לתאם פעולות למידה ולהעריך תהליכי אוריינות מתמטית בפתרון בעיות. דבר זה מאפשר לו לפתח למידה יעילה ולהשיג הישגים גבוהים. עם זאת, מיומנויות SRL אינן נרכשות באופן ספונטני, ולכן ספרות המחקר ממליצה להדגיש ולפתח מיומנויות של אוריינות מתמטית עצמית ושיתופית אשר אינן מתמקדות רק ב"מה הלומד עושה", אלא גם ב"מה ואיך הלומד חושב" תוך כדי הנמקה ("למה") של ההחלטות וצעדי הפתרון (Moschkovich & Zahner, 2018; NCTM, 2018; Sfard, 2007, 2020; Shilo & Kramarski, 2019).

מחקרים מצביעים על החשיבות הרבה של SRL בפיתוח אוריינות מתמטית בקרב מתבגרים הפועלים בסביבת למידה שיתופית, בטיפוח מעורבות לימודית שלהם ובהצלחה לאורך זמן (Muis, 2021; Zepeda & Nokes-Malach, 2021). שילו (Shilo & Kramarski, 2019; Singh & SRL). המחקר הנוכחי עוסק בלמידה שיתופית בקרב לומדים צעירים (תלמידי כיתות ה') ומתבסס על מחקרים מובילים בתחום השיתופיות (Bol et al., 2012; Haataja et al., 2022; Mevarech & Kramarski, 2014).

קיימות מספר גישות בנושא של טיפוח הכוונה ללמידה שיתופית ותרומתה ללמידה. גישות אלו התפתחו עם השנים והתגבשו לתהליכי הכוונה המדגישים את ערך השיתופיות ואת תרומתה ללומד ברמה האישית (co-regulation), או לחלופין לתהליכי הכוונה המדגישים את ערך השיתופיות ואת תרומתה ברמת הקבוצה (socially shared regulation). המחקר הנוכחי מתבסס על גישה חדשנית המתמקדת ב"הכוונה ללמידה דואלית שיתופית". גישה מבוססת SRL זו לטיפוח אוריינות מתמטית נחקרה בקרב פרחי הוראה (Kramarski & Kohen, 2017), והיא הניבה ממצאים ומסקנות פרקטיות עבור מורים – ההתמקדות בלמידה דואלית של "לומד" ושל "מורה" מכשירה אותם להיות סוכני שינוי בהוראה. הגישה הדואלית הזו (תלמיד-מורה) לא נחקרה עדיין בלמידה שיתופית של תלמידים צעירים.

ייחודיותה של גישת המחקר הנוכחי היא בהתמקדות בתרומתה של למידה דואלית שיתופית, "אני (כלומד) ומול העמית/השותף (כמורה)", לפתרון בעיות אורייני בקרב לומדים צעירים (תלמידי כיתות ה') באמצעות השפעה אוריינית דו-כיוונית על הלומדים (Kramarski, 2018; Kramarski & Kohen, 2017). כיוון שהתהליך אינו נרכש באופן ספונטני בקרב צעירים, נדרשת "הכוונה ללמידה דואלית שיתופית". הכוונה זו מתבססת על תאוריית ההכוונה העצמית של צימרמן (Zimmerman, 2008), ויש לה שני היבטים: (א) מטה-קוגניציה – עניינו של היבט זה הוא מיומנות, ידע ולמידה עצמית של תהליכים ותוצרים קוגניטיביים של הלומד עצמו ושל שותפו (אני/עמית) בעת למידה שיתופית (Flavell, 1979; OECD, 2020; Zimmerman, 2008); (ב) מטה-אפקט – עניינו של היבט זה הוא מודעות, זיהוי והתמודדות עם ויסות רגשות של הלומד ("אני") ושל השותף ("עמית") בתהליכי למידה שיתופית (Kramarski et al., 2021; Zimmerman, 2008).

למרות החשיבות התאורטית של השילוב בין שני ההיבטים הללו של SRL, מטה-קוגניציה ומטה-אפקט, מעטים המחקרים שבחנו אותם תוך כדי התמקדות ב"דואלי" בלמידה שיתופית ("אני כלומד" לעומת "אני כמורה") ובחינת השפעתם על הישגי הלומדים (De Backer et al., 2012; Haataja et al., 2022; Mevarech & Kramarski, 2014). לדעת קרמרסקי והייזמן (Kramarski & Heaysman, 2021), יש להדגיש ולשלב מיומנויות אורייניות שאינן מתמקדות רק בפעולות היחיד ("כלומד") אלא גם בבחינת תהליך "דואלי" ("כלומד" ו"כמורה"), וזאת באמצעות שאילת שאלות עצמיות ושיתופיות: על מה? מתי? למה? איך? שאלות כאלו מכוונות את ה"אני" (כלומד וכמורה מול ה"שותף") לפתרון בעיות באמצעות תשאול עצמי, כלומר באמצעות בחינת תהליך החשיבה שלו (כלומד) ושל השותף (כמורה) תוך כדי הקשבה, מתן זמן לתגובה והתחשבות בפרספקטיבה ובתפיסה של כל אחד מהם. בהתאם לכך, המחקר הנוכחי מתמקד בטיפוח הכוונה לחשיבה "דואלית" שיתופית שמטרתה העצמת למידה מתמטית בתחום של פתרון בעיות, באמצעות שילוב בין שני סוגי שיח: (א) שיח מתמטי-אורייני תוכני הכולל הצדקה והנמקה של תהליכים לפתרון בעיות; (ב) שיח חברתי תקשורתי המכוון להקשבה הדדית ולהתחשבות בפרספקטיבת העצמי/שותף בהקשר של דעות ורגשות (Kramarski & Kohen, 2017; Kramarski, 2018).

מטרת העל במחקר הנוכחי היא פיתוח וחקר של שתי תוכניות אימון ב"הכוונה דואלית שיתופית". כל אחת מתוכניות האימון מתמקדת במיומנויות אחרות של SRL – האחת בטיפוח שיח מתמטי-אורייני תוכני בעת פתרון בעיות (התמקדות במטה-קוגניציה), והאחרת בטיפוח שיח חברתי תקשורתי בעת פתרון בעיות (התמקדות במטה-אפקט). כמו כן, יש במחקר קבוצת ביקורת שיתופית העוסקת בפתרון בעיות ללא SRL. כל אחת משלוש קבוצות המחקר כוללת 20 זוגות של משתתפים שנבחרו באופן אקראי משני בתי ספר במרכז הארץ: (א) קבוצה "משלבת" (MC-MA) – בקבוצה זו תוכנית ההתערבות שילבה בין ההיבטים מטה-קוגניציה ומטה-אפקט בטיפוח "הכוונה דואלית שיתופית"; (ב) קבוצה "ממוקדת" – בקבוצה זו התוכנית התמקדה רק במטה-קוגניציה (MC) בטיפוח "הכוונה דואלית שיתופית"; (ג) קבוצה "שיתופית" (CO) – קבוצה זו היוותה קבוצת ביקורת, והחברים בה נחשפו רק ללמידה שיתופית ספונטנית שעסקה בפתרון בעיות, ללא התמקדות ברכיבי SRL ובמבנה השיתופיות.

מחקר זה אמור לתרום להבנת הערך המוסף של תוכנית משלבת המתמקדת בהכוונה "דואלית" שיתופית עבור מכלול הגורמים הנכללים בשני ההיבטים של ההכוונה (מטה-קוגניציה ומטה-אפקט), וזאת באמצעות השוואה לשתי תוכניות האימון האחרות (20 זוגות בכל קבוצה). בתרשים 2 שלהלן מוצג מיקוד משתני המחקר לצורך השוואה וחקר הייחודיות של "הכוונה דואלית שיתופית".