התנהגות חברתית תקשורתית במצבי אינטראקציה טבעיים של בנים ובנות ברצף האוטיזם בתפקוד גבוה בגיל ההתבגרות

רקע תיאורטי: אינטראקציות חברתיות בקרב מתבגרים ועמיתיהם חיוניות להמשך התפתחותם והסתגלותם החברתית, הרגשית וההתנהגותית. חוסרים בתחום זה מוגדרים כאחד ממאפייני הליבה בקרב המאובחנים עם לקות ברצף האוטיזם (Autism Spectrum Disorder - ASD). הלקות החברתית-תקשורתית בקרב מתבגרים עם אוטיזם בתפקוד קוגניטיבי גבוה (IQ > 75), בולטת באינטראקציה הדדית עם עמיתיהם. קשיהם בולטים בעת שיח הדדי, בתקשורת מילולית ולא מילולית, ביוזמה והיענות לסביבתם, בניהול מצבי קונפליקט, בדפוסי התנהגות ועניין חזרתיים ועוד, המשפיעים על התנהלותם החברתית-תקשורתית עם בני גילם (Antezana et al., 2019; Baker & Blacher, 2020; Chezan et al., 2020; Hull et al., 2017; van Hoorn et al., 2016).

למרות מרכזיותו של החסך בתחום האינטראקציה החברתית, כלי ההערכה הקיימים כיום אינם ממצים דיים מאחר ואינם מאפשרים מדידה מקיפה וישירה של יכולות חברתיות-תקשורתיות בקרב מתבגרים עם ASD, בעת אינטראקציה ספונטאנית עם עמיתיהם. לאור זאת, במחקר הנוכחי נמדדו והוערכו תחומי החוזק והחולשה של מתבגרים ומתבגרות עם ASD, במצבי אינטראקציה חברתית תוך שימוש בכלי הערכה תצפיתי שפותח למטרה זו.

מטרת המחקר: בחינת הדומה והשונה בהתנהגותם החברתית-תקשורתית של מתבגרים ומתבגרות ברצף האוטיזם בגילאי 12-18, בעת אינטראקציה טבעית עם עמיתיהם. לצורך כך, כלי ההערכה APIOS (The Autism Peer Interaction Observation Scale) אשר יעילותו הוכחה בקרב ילדים צעירים (Bauminger-Zviely & Shefer, 2020) תוקף והותאם לגיל ההתבגרות APIOS-A (The Autism Peer Interaction Observation Scale – Adolescents).

במחקר זה נבחנו ההבדלים המגדריים על פי ה-APIOS-A ועל פי שאלונים מתוקננים להערכת התנהגות חברתית ותקשורתית (SRS-2, ABAS-II) (Constantino, 2013; Lopata et al., 2012). בנוסף, נבחנו הבדלים מגדריים במאפייני אישיות החצנה והפנמה על פי ה-CBCL (Achenbach, 1991). כמו כן, נבחנו הקשרים בין מדדים אלו ובין ה-APIOS-A, עם וללא התייחסות למגדר. ולבסוף, נבחנו הקשרים בין ה-APIOS-A לבין גיל הנבדקים, רמת חומרת לקות האוטיזם על פי ה-ADOS ומנת המשכל על פי מבדק PPVT (Krasileva et al., 2017).

שיטת המחקר: במחקר השתתפו 61 בני נוער המאובחנים עם אוטיזם בגילאי 12-18 שנים, 31 בנים ו-30 בנות. כל הנבדקים אובחנו באמצעות ADOS במהלך שנות התבגרותם במרכז "מראות" בבית החולים איכילוב. היכולת החברתית תקשורתית הוערכה באמצעות כלי התצפית APIOS-A אשר הותאם ותוקף לצורך המחקר הנוכחי. כלי התצפית כולל 7 קטגוריות ו-14 התנהגויות: תקשורת לא מילולית (קשר עין, ג'סטות, הבעות פנים), קטגוריית התנהגויות חברתיות (שמירת מרחק מותאם, שיתוף חברתי, ניהול אי הסכמות או מחלוקות, גמישות מחשבתית, הבנה ושימוש בהומור ו/או אירוניה), התנהגויות פרו-חברתיות, מיומנויות שיח, מדדים כלליים (איכות הפניות יוזמה ותגובה), הנאה מהאינטראקציה והתנהגויות בעלות אופי שלילי.

הכלי מסייע במיפוי תחומי ליבת הלקות החברתית של נערים ונערות בספקטרום האוטיסטי, ומאפשר יצירת פרופיל היררכי של חומרת קשייהם החברתיים והתקשורתיים על סולם המדורג בין 1 - התנהגות טיפוסית ועד 4 - התנהגות א-טיפוסית. התצפית נערכה במפגש בודד למשך 45 דק' במסגרת קבוצה של 3-5 משתתפים שהותאמו במין, בגיל, ברמת חומרת לקות ובמנת המשכל. להערכת היכולות החברתיות תקשורתיות השתמשנו במספר שאלונים מתוקפים ומקובלים בתחום, שאלון הורים למסוגלות חברתית SRS-2 (Constantino, 2013), שאלון הורים להערכת היכולת ההסתגלותית חברתית ABAS-II (Lopata et al., 2012) ושאלון הורים ה-CBCL להערכת מאפייני האישיות הפנמה והחצנה (Achenbach, 1991).

תוצאות המחקר: תוצאות המחקר איששו את השערות המחקר בחלקן. לא נמצאו הבדלים בין המינים במדדים השונים שנבדקו על פי ה-APIOS-A. אמנם, בהתאם לממצאי התצפית על פי ה-APIOS-A, ניתן היה להבחין בהתנהגויות חברתיות ותקשורתיות לקויות בקרב הנבדקים לדוגמא: בהתנהגויות בלתי מילוליות (קשר עין, הבעות פנים וג'סטות) ממוצע הבנים עמד על 2.40 וממוצע הבנות על 2.60 או בהתנהגות ניהול קונפליקט ממוצע הבנים היה 2.40 וממוצע הבנות 2.70 (ציוני הנבדקים נעו בין 1-4 כאשר ציון של 1 נחשב טיפיקאלי), ומכאן שלא נמצאו הבדלים מגדריים במידת חומרת הלקות.

בבדיקת הקשרים בין המדדים השונים לבין כלי התצפית מעבר למגדר וגיל נמצאו מספר קשרים: ראינו כי ככל שהלקות החברתית על פי ה-SRS-2 היתה חמורה היכולת לגמישות מחשבתית נמצאה לקויה על פי ה-APIOS-A, וככל שנמצאו יותר התנהגויות סטריאוטיפיות על פי ה-SRS-2 מדד הבעות הפנים על פי ה-APIOS-A נמצא פגוע יותר. כמו כן, מצאנו כי ככל שהתפקוד החברתי הסתגלותי על פי ה-ABAS-II היה תקין יותר איכות ההתנהגויות הבלתי מילוליות ומדד איכות הפניות יוזמה על פי APIOS-A היו פחות פגועים.

בקשרים בין מדדי התצפית לבין סולמות ההחצנה וההפנמה על פי ה-CBCL, מצאנו כי בנוכחות ערכים גבוהים של מדד סולם הפנמה - משמע הפנמה בדרגת חומרה יותר גבוהה, התקשורת הלא מילולית הייתה פגועה יותר. עוד נמצא כי ככל שסולם ההחצנה היה בדרגת חומרה גבוהה, היכולת לשיתוף חברתי, לשמירת מרחק מותאם והיכולת לניהול אי הסכמות ומדד איכות הפניות-תגובה, כפי שנמדדו על פי ה-APIOS-A היו פגועים יותר.

בקשרים שבין משתני הרקע לבין ה-APIOS-A מעבר למגדר וגיל, נמצא כי ככל שהיכולת המילולית על פי ה-PPVT הייתה גבוהה, מדד הקשר עין ומדד ההנאה מאינטראקציה החברתית היו פחות לקויים על פי ה-APIOS-A. כמו כן, ככל שחומרת הלקות החברתית תקשורתית הייתה גבוהה על פי ה-ADOS-2 מדדי ההתנהגויות הלא מילוליות, ההתנהגות הפרו-חברתית ומדד ההנאה מאינטראקציה חברתית, נמצאו פגועים ולקויים על פי ה-APIOS-A.

בבחינת הקשרים בין מדדי תצפית APIOS-A וכלי המחקר בהתייחס למגדר התקבלו מספר נתונים המצביעים על מגמה שונה בין המינים. לדוגמא: בקרב הבנים, נמצא כי ככל שהיכולת החברתית וההסתגלותית שלהם לפי ABAS-II היתה גבוהה, נצפה תפקוד פחות פגוע במדדים של: הבנה ושימוש בהומור, מיומנויות השיח, היכולת לגמישות מחשבתית ואיכות הפניות היוזמה שלהם כפי שנמדדו על פי ה-APIOS-A.

בנוסף, מצאנו כי ככל שדרגת החומרה היתה גבוהה על פי SRS-2 בקרב הבנים, יכולותיהם בניהול אי הסכמות וקונפליקטים שנמדדו על פי ה-APIOS-A נמצאו פגועות יותר. עוד נמצא, כי ככל שדרגת החומרה בתחום ההתנהגויות הסטריאוטיפיות היתה לקויה בקרב הבנים ב-SRS-2 מדד התצפית של היכולת לשיתוף חברתי היה פגוע יותר.

בקשרים בין סולם ההפנמה וההחצנה לפי CBCL ומדדי ה-APIOS-A ראינו כי בקרב הבנות, ככל שציון ההפנמה על פי CBCL היה בדרגה חמורה והן היו יותר מופנמות, היכולת שלהן לשיתוף חברתי שנמדדה על פי ה-APIOS-A נמצאה פגועה יותר. בקרב הבנים, ראינו כי סולם החצנה בדרגת חומרה גבוהה היה קשור בקשר חיובי עם מספר התנהגויות שנמדדו על פי ה-APIOS-A של: שמירת מרחק לקוי, קושי בניהול קונפליקטים, גמישות מחשבתית והבנה ושימוש בהומור שנמצאו כולם לקויים יותר בקרב הבנים.

מסקנות המחקר והשלכותיו: הערכה של אינטראקציה חברתית של עמיתים בגיל ההתבגרות באמצעות תצפית ישירה, אמנם לא איתרה הבדלים בין המינים, אך היא תרמה ללימוד ולהבנה של דפוסי התנהגותם החברתית והתקשורתית של בני ובנות נוער בספקטרום האוטיסטי בתקופה כה מאתגרת בחייהם. המידע המתקבל מספק לנו הערכה מקיפה, איכותנית וייחודית עבור קשייהם החברתיים של מתבגרים ומתבגרות ועשוי לסייע בקביעת מטרות ויעדים ממוקדים בבניית התערבויות טיפוליות. כלי התצפית יכול אף לאפשר לנו הערכה של שינויים לפני ואחרי התערבות לקידום תפקודם ההתנהגותי.