רווקים ורווקות באי־החלטיות מתמשכת: היבטים תפיסתיים ורגשיים בתהליך ביסוס הזוגיות

במחקר המתואר במאמר זה ביקשנו לבחון קשיים מתמשכים בתהליכי קבלת החלטה על התחייבות לזוגיות ארוכת טווח. בהמשך למחקרים קודמים המצביעים על דמיון בין תהליכי התחייבות למקצוע לבין תהליכים אלו בהקשר הזוגי, התבססנו במחקר זה על שאלון קשיים רגשיים בבחירת מקצוע, שנמצא מהימן ותקף לאחר התאמת היגדיו לתחום הזוגיות. הנחנו כי קשיים בקבלת ההחלטה יקבלו משנה תוקף על רקע התעוררות תסכול בקשר הזוגי. מדגם של 213 רווקים ורווקות דתיים בני 48-19 שימש לבחינת קשרים בין סוגים של קשיי החלטה לבין דפוסי תגובה לחוסר שביעות רצון בקשר. ממצאי המחקר מעלים קשרים בין אי־החלטיות מתמשכת בבחירת בן זוג לבין דפוסי תגובה בלתי מקדמים, כגון פסיביות והרסנות, לנוכח חוסר שביעות רצון בקשר הזוגי. ממצאים אלו מחזקים במידה רבה את ההתייחסות לבחירה ולהתחייבות לקשר זוגי כאל תהליכים קלאסיים של קבלת החלטות. היכרות עם תהליכים אלו מאפשרת זיהוי מוקדם והתייחסות ממוקדת אל מקורות אישיים המעורבים בעיכוב ההחלטה על התחייבות לקשר זוגי. תמונת הממצאים המתקבלת עשויה לשמש בסיס להבניה ולהקניה מוקדמות של כלים להתמודדות אישית עם קשיים כרוניים בקבלת החלטה בבחירת בן זוג. למשל, עולה כי לנוכח מצבי חוסר שביעות רצון במערכות זוגיות, תרגול של תגובות כגון הבעה עצמית עשוי להפחית פסיביות והרס של הקשר הזוגי ולקדם אקטיביות, בנייה וחיזוק של קשר זה.