שואה ואמונה בשירה העברית שלאחר השואה - מ"הסתר פנים" ל"גילוי פנים"
התפיסה האמונית של "הסתר פנים" מתייחסת לתקופה מסוימת בהיסטוריה היהודית, תקופה של אימה וזוועה, שאינן ניתנות להסבר, והיא נשענת על מושגים תנכיים, שהתייחסו למצבים בהם העם הנבחר עבר סבל ומצוקה. לעומת זאת, הבחירה במושג "גילוי פנים" - איננה מתייחסת לתקופה או לתופעה - אלא למכלול, והיא משקפת ראייה אופטימית של הגורל היהודי באספקלריה היסטורית רחבה: עבר, הווה ועתיד גאולי. שתי התפיסות מופיעות בשירת השואה בעברית: התפיסה של "הסתר פנים" מאפיינת את משוררי שנות ה-40 וה-50 של המאה שעברה, שכתבו על הנושא בארץ, מרחוק, ואילו התפיסה של "גילוי פנים" מאפיינת משוררים נצולי שואה, שחוו את אימי המחנות מבשרם, וכתבו שירים על אמונה ושואה - לאחר תהליך של הליכה אל היהדות
יעוז ח' (2004)
שואה ואמונה בשירה העברית שלאחר השואה - מ"הסתר פנים" ל"גילוי פנים". מורשת ישראל , 1, 78-87
תאריך עדכון אחרון : 29/09/2016
