שם השיוויון, בשם המצוינות: האם קידום המצוינות פוגע בשוויון החינוך? השתמעויות לקביעת מדיניות חינוכית

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את קשרי הגומלין בין קובעי המדיניות החינוכית ובין חוקרי חינוך תוך כדי התמקדות בממצאי מחקר T1MSS-1999 .(Trends in International Mathematics and Science Study) המאמר דן בשאלה: האם קידום המצוינות בהישגים הלימודיים פוגע בשוויון בחינוך? ניתוח נתוני T1MSS-1999 הראה כי קיים קשר שלילי חזק בין ממוצע ההישגים לרמת הקיטוב. רמת הקיטוב מוגדרת כפער הציונים בין התלמידים המצטיינים בכל מדינה לבין התלמידים הנחשלים באותה מדינה. נמצא כי במדינות שממוצע ההישגים בהן היה גבוה, הקיטוב היה נמוך, ובמדינות שממוצע ההישגים בהן היה נמוך, הקיטוב היה גבוה. ממצא זה נמצא גם במתמטיקה וגם במדעים. מתוך 38 המדינות שהשתתפו במחקר דורגה ישראל במקום ה־28 בממוצע ההישגים במתמטיקה ובמקום ה־6 ברמת הקיטוב. במדעים דורגה ישראל במקום ה־26 בממוצע ההישגים ובמקום השלישי ברמת הקיטוב. המאמר מתאר את הלקחים שהפיקו קובעי המדיניות ובתוך כך בוחן את סוגיית הקשר בין מחקר ובין מדיניות לאור מחקרים ביךלאומיים