סוגי משוב לניהול מוטיבציה בלמידה : השוואה מגדרית

בשנים האחרונות, בשל אילוצים שונים, כמו מגפת הקורונה, התרחש מעבר מסביבה לימודית פרונטלית לסביבה לימודית דיגיטלית. שינוי זה אילץ את המורים לבצע התאמות בשיטות ההוראה, הכוללות גם את ניהול הלמידה העצמית של התלמידים. לרמת המוטיבציה של התלמיד חשיבות רבה בתהליך הלמידה. לכן, חשוב להבין את הקשר שבין סוגי המשובים השונים לרמת המוטיבציה ולניהולה כדי שהתלמיד יוכל להגיע לרמת המוטיבציה הגבוהה ביותר.

ההשפעה של מתן משובים לסוגיהם על ניהול המוטיבציה נחקרה רבות בספרות המחקרית. עד היום בוצעו מחקרים רבים בנושא משובים, ובהם הוכח כי מתן משובים במהלך תהליך הלמידה יעיל ועוזר ללמידה.

במחקר זה נבדקו שני סוגי משובים: משוב כללי ומשוב ייחוסי. נושא מתן משוב ייחוסי בסביבה דיגיטלית באוכלוסייה צעירה לא נחקרה בצורה מקיפה עד היום.

מחקר זה נועד להרחיב את הידע המחקרי הקיים בנושא משוב ייחוסי לעומת משוב כללי ואת השפעתם של המשובים הללו על רמת המוטיבציה של התלמיד, בעיקר בתנאים מאתגרים של למידה בסביבה דיגיטלית מרחוק.

במחקר ניתנו הוראות מפורשות לניהול המוטיבציה וכן בוצעו שאלונים ומבדקים מתאימים שבדקו את ההתאמה והקשר שבין המשתנים – סוג המשוב, כללי לעומת ייחוסי, ניהול רמת המוטיבציה והמגדר.

במחקר השתתפו 72 תלמידים ותלמידות בני 7-9. המשתתפים ענו באנונימיות על 3 שאלונים: שאלון דמוגרפי, מבחן ידע (ראמ"ה, 2021) ושאלון המודד את המוטיבציה (Schwinger et al., 2007).

השערת המחקר הראשונה עסקה בקשר שבין שאלון המוטיבציה להישגים. ההשערה הייתה כי הקשר שבין ההישגים לרמת המוטיבציה יהיה גבוה יותר בקבוצת המשוב הייחוסי. הממצאים לא תמכו בהשערה זו באופן מובהק. בציון הכולל של המבחן התקבל ממצא שנוטה למובהקות, שמצביע על הישגים גבוהים יותר בקבוצת המשוב הייחוסי לעומת המשוב הכללי. נוסף לכך, היה אפשר לראות כי בקבוצה זו לעומת הקבוצה שקיבלה את המשוב כללי היה קשר חיובי בשאלות מסוימות.

ההשערה השנייה הייתה כי משוב ייחוסי יגרום למוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה למשוב כללי, ואכן הממצאים איששו השערה זו, ונמצא כי לקבוצה שקיבלה את המשוב הייחוסי היו ציונים גבוהים יותר בשאלון המוטיבציה מאשר לקבוצה השנייה שקיבלה את המשוב הכללי.

השערת המחקר השלישית עסקה בהבדל המגדרי ברמת המוטיבציה. ההשערה הייתה כי לבנים תהיה מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לבנות בשני סוגי המשובים. השערה זו הופרכה. לא נמצא הבדל מגדרי ברמת המוטיבציה בשני סוגי המשובים. נוסף לכך נבדק הקשר (האינטרקציה) שבין המגדר לסוג המשוב בהשוואה למוטיבציה, אך לא נמצא קשר מובהק ביניהם.

ב השערת המחקר הרביעית עסקה בהבדלים בהישגים במבחנים במתן שני סוגי המשובים. ההשערה הייתה כי משוב ייחוסי יגרום להישגים גבוהים יותר בהשוואה למשוב כללי. הממצאים לא איששו השערה זו.

ממצאי המחקר תומכים ומחזקים את חשיבותן של הוראות לניהול המוטיבציה. המסקנה המרכזית שעולה ממחקר זה היא כי משוב ייחוסי מעלה את רמת המוטיבציה גם בגיל צעיר. למשוב כללי אין ערך והוא אינו אפקטיבי בהשוואה למשוב ייחוסי, ולכן חשוב לבצע התאמות פדגוגיות בעזרת כלי זה כבר מגיל צעיר ובלי לבצע התאמה מגדרית.