הקשר בין הדדיות במתן עזרה לשחקן וירטואלי לבין מיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם וללא הפרעת למידה ספציפית או ADHD בחברה הערבית

למרות החשיבות הרבה של המיומנויות החברתיות ויכולת ההדדיות עבור ילדים עם הפרעת למידה ספציפית ((Specific Learning Disability, SLD  והפרעת קשב וריכוז ((Attention Deficit and Hyperactivity Disorder, ADHD, שדה המחקר בסוגיה זו בחברה הערבית דל. לפיכך, מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מיומנויות חברתיות להדדיות במשחק מחשב עם שחקן וירטואלי בקרב ילדים עם SLD/ADHD בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה בחברה הערבית.

מדגם המחקר כלל 93 תלמידים בכיתות ד'-ו' (גילאים 9 –12) (M = 10.68, SD = 0.91), דוברי ערבית הגרים בישובים ערביים במרכז הארץ, מתוכם 50 בנים (53.8%) ו-43 בנות (46.2%). הילדים נדגמו משתי קבוצות: 46 (49.5%) ילדים עם אבחונים תקפים ל- SLD/ADHD ו-47 (50.5%) ילדים עם התפתחות תקינה. קבוצת הילדים המאובחנים כללה  17 ילדים עם SLD, 19 ילדים עם ADHD ו-10 ילדים עם הפרעה משולבת SLD ו-ADHD. נערכו מבחנים סטטיסטיים על מנת לבדוק האם ישנם הבדלים במשתני המחקר בין שלושת סוגי הלקויות, ולא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שלוש הקבוצות  לכן, ניתן היה לבחון את שאלות והשערות המחקר הנוכחי בהתייחס אל המאובחנים כקבוצה אחת.

לצורך המחקר התקיימו שני מפגשים בהם מילאו הילדים שאלונים הבודקים הדדיות (Romer et al., 1986), מיומנויות חברתיות ((Gresham & Elliot, 1990 ומוטיבציה (Ryan, 1982) ושיחקו במשחק מחשב עם שחקן וירטואלי. נוסף על כך, הורי הילדים מילאו שאלון חוזקות וחולשות (Goodman, 1997). משחק המחשב Co-Op World מאפשר התנסות מול שחקן וירטואלי אוטונומי בסיטואציות הדורשות הדדיות ושיתוף פעולה באינטראקציות חברתיות מבוקרות. השימוש במשחק איפשר איסוף נתונים בנוגע לדפוסי ההתנהגות בפועל של הילדים: מספר הפעמים שהוגשה עזרה, מספר הפעמים שהילד עזר לשחקן כאשר השחקן הווירטואלי עזר לו קודם לכן, מספר הפעמים שהילד עזר לשחקן כאשר השחקן הווירטואלי לא עזר לו קודם לכן.

ממצאי המחקר מתייחסים הן לדיווח הילדים על פי השאלונים והן להתנהגותם בפועל בעת המשחק. נמצא, כי בהתאם להשערות המחקר לילדים עם ADHD/SLD יש רמה נמוכה יותר של מיומנויות חברתיות ויכולת הדדיות נמוכה יותר (פחות התנהגות אלטרואיסטית ויותר התנהגות אנוכית), הן על פי דיווח עצמי והן על פי מדדי המשחק בפועל. כמו כן, הם מראים מוטיבציה נמוכה יותר לשחק במשחק המחשב בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה. נוסף על כך, ילדים עם ADHD/SLD אשר הוריהם העידו כי קשיי התפקוד שעימם הם מתמודדים רבים יותר, נוטים להציג התנהגויות אנוכיות רבות יותר במשחק המחשב. יש לציין, כי בקרב ילדים עם התפתחות תקינה נמצאו קשרים חזקים יותר בין רמת המיומנויות החברתיות (דיווח עצמי) לבין סגנונות ההדדיות (דיווח עצמי): קיום פנימי, קבלת האחר ואלטרואיסטי. כמו כן, בקרב כלל הילדים נמצא קשר בין ההדדיות בפועל על פי משחק המחשב לבין המוטיבציה לשחק בו. ילדים אשר סייעו יותר לשחקן הווירטואלי וסייעו לו אף כאשר הוא לא עזר להם, הביעו מוטיבציה רבה יותר לשחק במשחק המחשב.

עקב מיעוט מחקרים שבחנו ילדים עםSLD/ADHD  בחברה הערבית, חשיבות המחקר טמונה בבחינת הסוגייה בקרב ילדים המשתייכים לחברה זו. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות באיתור הקשיים במיומנויות החברתיות ויכולת ההדדיות בקרב ילדים עם SLD/ADHD, ומאפשרים הבנה מעמיקה יותר של הקשיים שעימם מתמודדים ילדים אלה. הבנה זו עשויה לסייע לצוותי חינוך ולהורים להבין את הקושי בתחומים אלה, ולאפשר פיתוח תוכניות התערבות מתאימות בעזרת משחק מחשב עם שחקן וירטואלי.