אתגר הקוהרנטיות : כיצד בעלי עניין מעניקים משמעות לקהילות מורים לומדות

הטמעה מוצלחת של מדיניות חינוכית כרוכה בהבנת הדינמיקה המורכבת של יחסי מדיניות-שטח (Hermansen, 2020). במערכת היחסים המורכבת מחקר-מדיניות-שטח, קוהרנטיות מהווה מושג מרכזי (Kaffenberger & Spivack, 2023) בשל הקשר שהתבסס במחקר בין הצלחתה של מדיניות לבין מידת הקוהרנטיות בתפיסותיהם של בעלי העניין השונים המעורבים ביישומה (Sullanmaa et al., 2019). האופנים שבהם בעלי עניין שונים מעניקים משמעות למדיניות ולתפקיד שלהם ביישומה מהווים נדבך מרכזי ליצירת הקוהרנטיות בשדה נתון (Louis & Kruse, 2021).

מחקר זה בוחן את נקודות המבט של מכלול השחקנים הפועלים בשדה בעל מאפיינים ייחודיים: שדה קהילות המורים הלומדות הדיסציפלינריות (קמל"ד), הן ממרחב המדיניות והן ממרחב השטח, במטרה לבחון את האופנים שבהם הם מפרשים ומעניקים משמעות לקהילות המורים ולתפקידם בתוכן. תהליך "הענקת המשמעות" (Sense-Making) אשר מתנהל בתנאי אי־ודאות ועמימות שאופייניים לתחום מתהווה (Louis & Leithwood, 2021) נבחן לאור העדשה התיאורטית של תיאוריית השדות של פייר בורדייה (Bourdieu, 1990).

קהילות המורים הלומדות מהוות נקודת מפגש בין פרדיגמות מערכתיות שונות: פרדיגמות שינוי שמלמעלה-למטה, ופרדיגמות שינוי שמלמטה-למעלה, וכן הבדלים נוספים בתפיסת מטרותיה ואופני פעולתה של הקמ"ל (Harris, 2013). המפגש בין הנחת היסוד הקונסטרוקטיביסטית שעומדת בבסיס מודל קהילות המורים ובין הנחת היסוד הבירוקרטית-ריכוזית שמאפיינת מהלכי מדיניות של משרד החינוך (Mitchell & Sackney, 2016) מייצרת על פניו מתח מובנה בין ערכי הלמידה של הקהילות ובין תהליכי עבודה וסדירויות מוסדיות (Ganon-Shilon & Schechter, 2017; Rigby et al., 2021). ההבדלים במתן המשמעות ובתפיסת הקהילה על ידי כל הסוכנים/בעלי העניין הפועלים בשדה קהילות המורים הלומדות יוצרים תרגומים ופרשנויות מגוונים על אודות טבען של הקמ"ל.

המחקר בוחן את תהליך ההסדרה של קהילות המורים המקצועיות, שבמסגרתו הוקמה בשנת 2017 במכון מופ"ת יחידת מו"פ לצורך ייזום ופיתוח של קהילות מורים מקצועיות לומדות בשיתוף עם משרד החינוך ומוסדות אקדמיים, ובתמיכתה של קרן פילנתרופית (שכטר, 2021). המחקר שואף לשרטט תמונה הוליסטית של תהליכי הענקת המשמעות של מכלול השותפים ובעלי העניין בשדה המתהווה של קהילות המורים המקצועיות, על מנת להשיב על השאלה: באיזה אופן בעלי עניין מעניקים משמעות לקהילות מורים דיסציפלינריות ולתפקידם בתוכן? וזאת מתוך מטרה לבחון את מידת הקוהרנטיות בתפיסותיהם ולבנות תמונה הוליסטית של השדה שבו הם פועלים.

המבט הדו-צירי על מודל הקמ"ל - ציר המדיניות וציר השטח - נועד לספק תמונת עומק של מודל הקמ"ל. המחקר משלב שלושה כלים מתודולוגיים איכותניים: 1. ראיונות חצי מובנים; 2. קבוצות מיקוד; 3. ניתוח מסמכים. במסגרת "ציר המדיניות" נערכו ראיונות עם כחמישה עשר בעלי עניין שלקחו חלק בעיצוב המדיניות של הסדרת פעילותן של קהילות המורים הלומדות הדיסציפלינריות, ונאספו ונותחו מסמכים רשמיים ובלתי רשמיים. במסגרת "ציר היישום" נחקרה קהילת המורים לאנגלית והאופן שבו הוקמו והתנהלו קהילות המורים לאנגלית לפני תחילתם של תהליכי ההסדרה ולאחריהם.

ממצאי המחקר מצביעים על מספר צירים של חוסר קוהרנטיות, ועל פערים של מתן משמעות בשדה קהילות המורים הלומדות. הממצאים הציפו פערי משמעות דרמטיים בין יחידות מטה ובעלי תפקידים שונים בציר קובעי המדיניות, וכן מאבקי כוח ביניהן. פערים אלה באים לידי ביטוי בשתי שאלות יסוד: 1. מי קובע את סדר היום של הקהילה ואת התכנים שבה תעסוק? 2. מהי המומחיות הנדרשת להובלת קהילה ומי מחזיק במומחיות זו?

ממצא מרכזי נוסף שעלה במסגרת מבט העומק על קהילת המורים לאנגלית היה קיומו של מרחב התפתחות מקצועית בלתי פורמלית, הפועל לצידו של המרחב הפורמלי. מרחב זה כונה במחקר "קהילת הצללים" של המורות לאנגלית. במרחב זה מתקיימת פעילות רחבת היקף של למידה והתפתחות מקצועית בלתי פורמלית בפלטפורמות וברשתות חברתיות בקבוצות שונות של וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק.

לאור הממצאים, המחקר מציג מספר מסקנות שעשויות לקידום הקוהרנטיות בקרב יחידות מטה במשרד החינוך, וכן בין דרג המדיניות לדרג השטח, ביניהן ניתן למנות מודל פעולה מערכתי "מקדם קוהרנטיות", וכן המלצה לקיום מחקרים ייעודיים שמתמקדים בקהילות מורים בתחומי דעת שונים, וזאת בשל הצורך בהתייחסות דיפרנציאלית ליישום מדיניות הקהילות בתחומי דעת שונים.

תרומתו של המחקר לקידום הקוהרנטיות ביישום מדיניות קהילות המורים המקצועיות מתחדדת לאור חשיבותו ומרכזיותו של מודל הקהילות בתחום הפיתוח המקצועי של מורים (Darling-Hammond et al., 2021; Lantz-Andersson et. al, 2018), ולאור הקשרים המוכחים בין פיתוח מקצועי במודל זה לבין איכות ההוראה והלמידה (Meeuwen et al., 2020; Olsson, 2019; Zhang & Yuan, 2020).

הערה לקריאת העבודה פרק הממצאים בעבודה מציג לכל אורכו הן מבט רוחבי על שדה קהילות המורים הדיסציפלינריות והן מבט עומק על קהילת מורי האנגלית. בגוף העבודה מופיעים פרקי המיקוד בקהילות האנגלית בכיתוב בצבע כחול, ובתוכן העניינים הם מסומנים במספר ולצידו אות אנגלית (5A, 5B, 5C, 5D). אופן הצגה זה נועד להקל על הקריאה ולסייע בהתמצאות בטקסט, וכן לאפשר לקורא המעוניין בקריאה ברצף של הממצאים הנוגעים בקהילת המורים לאנגלית לאתר בקלות את הפרקים הרלוונטיים.