תפיסת המארג הרגשי בבית הספר: השוואה בין תלמידים במצבי סיכון לתלמידים שאינם במצבי סיכון

המטרה: לבחון ולהשוות את תפיסת המארג הרגשי בבית הספר בקרב תלמידים במצבי סיכון ובקרב תלמידים שאינם במצבי סיכון הנבדקים: 2,155 תלמידים מתבגרים ממיצב נמוך-בינוני ובהם 996 כאלה המצויים במצבי סיכון.‪ שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו במחקר השוואתי, שבמסגרתו הם השיבו לשאלונים לדיווח עצמי.‪ מן הממצאים המארג הרגשי בבית הספר הוגדר במחקר ככזה המורכב מחמישה גורמים: ארגון ומשמוע; יחסים הדדיים; העצמת יכולות אישיות; הרגשה טובה בבית הספר; ויחס מורים לתלמידים.‪ המתבגרים שהיו מצויים במצבי סיכון תפסו את בית הספר כמקור לתמיכה ולהגנה יותר מאשר מתבגרים מקבוצת ההשוואה.‪ בהמשך לכך, נמצא כי תפיסת המארג הרגשי המצוי הייתה גבוהה יותר בקרב התלמידים שהיו מצויים במצבי סיכון בהשוואה לתלמידים האחרים, בכל חמשת גורמי המארג.‪ כמו כן, תפיסת המארג הרגשי הרצוי של תלמידים במצבי סיכון הייתה גבוהה מזו של התלמידים בקבוצת ההשוואה.‪ לבסוף, נמצא שתפיסת המארג הרגשי הרצוי בקרב התלמידים במצבי סיכון שלמדו במסגרת רגילה נמצאה גבוהה מזו של תלמידים במצבי סיכון שלמדו בבתי ספר ייחודיים המיועדים להם.‪ ממצאי המחקר מעלים את המסקנה כי על בתי הספר להתמקד גם במתן מענה לצרכים הרגשיים של נוער במצבי סיכון.‪