היבטים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים-הניעתיים של דתיות בקרב תלמידים בעלי מוגבלות שכלית ובעלי רמת משכל גבולית בחינוך הממלכתי-דת

מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסת הדת מבחינה הגדרתית-התנהגותית (הגדרה עצמית דתית וקיום מצוות), קוגניטיבית, ורגשית-הניעתית, בקרב תלמידים ברמה שכלית נמוכה. השתתפו 51 תלמידים בני 18-13 בעלי מוגבלות שכלית קלה ובינונית (IQ = 40-69), הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לגילאי 21-13, ו-52 תלמידים המוגדרים בעלי רמה שכלית גבולית (IQ = 70-85), הלומדים בבתי ספר רגילים. לבדיקת הרמה השכלית הבסיסית שימש מבחן רייבן (Raven, 1968). לבדיקת תפיסת הדת נבנה שאלון (כמותי ואיכותני) המבוסס על הכלים של לוי, לוינסון וכ"ץ (1993) ושל גולדמן (Goldman, 1965). בתחום ההגדרתי-התנהגותי נמצא כי בעלי הרמה השכלית הגבולית הם דתיים פחות. בעלי המוגבלות השכלית מקיימים יותר מצוות אוטונומיות הנתונות לבחירה, אך מתקשים בקיום מצוות הקשורות בשליטה על דחפי אכילה. אשר לתחום הקוגניטיבי, בהמשגת האל, רמת התפיסה של כל התלמידים המשתתפים גבוהה יחסית ומתקרבת לרמה שהגדיר פיאז’ה כאופרציות המופשטות. תפיסת הגמול אצל בעלי המוגבלות השכלית נמצאת בשלב שפיאז’ה הגדיר כקדם-אופרציוני, ואצל בעלי הרמה השכלית הגבולית היא נמצאת בין שלב האופרציות הקונקרטיות לאופרציות המופשטות.

תפיסת יעילות התפילה ותפיסת נוכחות האל (ההשגחה) ממוקמות אצל כל המשתתפים ברמת האופרציות הקונקרטיות. בתחום הרגשי-הניעתי – מניעי ההתחברות לדת בשתי קבוצות המחקר דומים לאלה של האוכלוסייה בעלת ההתפתחות התקינה. המניעים הדומיננטיים הם: הצורך באחיזה ובמשענת רוחנית (תלות) וציות לציווי האלוהי, לצד הציפייה לגמול אקסטרינזי. הרכיב האקטיבי בגורם הרגשי, הכולל "צורך בעשייה", וכן גורם ה"השגחה" בתחום הקוגניטיבי – ניבאו את הזהות האמונית (הכוללת הגדרה דתית עצמית, קיום מצוות בפיקוח וקיום מצוות אוטונומיות) של משתתפי המחקר (תקציר מתוך המאמר). ‬