תרומת מסעות הישרדות לתחושת הקוהרנטיות של נוער חרדי מנותק (אנגלית)

גיל ההתבגרות הינו שלב התפתחותי משמעותי בחיים המאופיין בשינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וקוגניטיביים. לתקופה זו השפעה ניכרת  על ההתפתחות של חוסן אישי ומנגנוני התמודדות בחייהם של בני הנוער (Call, 2002). בהיותם נתונים במצב ביניים – בין ילדים לבוגרים, נוטים המתבגרים לפתח חוסר יציבות רגשית ומנטאלית (Baroncelli, 2012), ולעיתים נדרשת מהחברה התערבות חיצונית בכדי לסייע למתבגרים להשתלב באופן תקין בחברה ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם.

           אחת ההתערבויות לעזרה לבני נוער שהתפתחה במאה האחרונה היא תחום הטיפול בהרפתקאות (AT), ומסתעף ממנה – מסעות הישרדות. במהלך המסע יוצאים בני הנוער לסביבה טבעית לפרק זמן של בין מספר ימים עד מספר שבועות. המסע מעמיד אותם במצבים לא מוכרים ובפני התמודדויות בלתי שגרתיות והם נאלצים להתגבר על אתגרים, להתעמת עם דפוסי התנהגות, להכיר בחוזקות ובחולשות שלהם ולפתח כלים להתמודדות. שיטת טיפול זו נפוצה בקרב מתבגרים בסיכון בשל יכולתו של הטבע לחקות בטבעיות אתגרים במרחב החברתי (Mohan et al., 2022).

           כאשר התרחבה תופעת הנשירה של נוער חרדי ממסגרות החינוך, חיפשו מנהיגי החברה אחר פתרונות שיקום יעילים לבני נוער הללו. אחד הרעיונות שהועלו על הפרק היה טיפול באמצעות מסע הישרדות. פתרון זה נבדק ע"י הגורמים המוסמכים בחברה החרדית, התגלה כעולה בקנה אחד עם עקרונות הדת וקיבל את ברכתם. 

           מטרת המחקר היא לתאר את המסע דרך עיני המשתתפים בו, לייחס את המשמעות שהם נותנים לחוויותיהם ולגבש הבנה לגבי השפעת המסע עליהם - בדגש על המאפיינים המקדמים השפעות אלו. לאחר הבנת השפעות המסע, יתבצע בירור מקיף שיבחן האם ההשפעות הנ"ל מתייחסות לתחושת הקוהרנטיות. לצורך ביצוע המחקר נבחרה המתודולוגיה האיכותנית המבוססת על מסורת המחקר הפנומנולוגית המניחה כי ניתן להבין תופעות דרך המשמעות הסובייקטיבית של המתנסים בה.

           שאלות המחקר התרכזו סביב שני תחומי תוכן: 1. איך המסע מחווה על ידי משתתפיו, כלומר איזו משמעות הם ייחסו למרכיביו. 2. כיצד השפיע המסע על חייהם, בעבר ובהווה.

           משתתפי המחקר היו עשרה מבוגרים צעירים, המזדהים כחרדים, שגדלו בחברה החרדית ואשר נחשבו בעברם נוער חרדי מנותק. כל המרואיינים נטלו חלק בשנים האחרונות בלפחות מסע הישרדות אחד, חלקם במסגרת תכנית לימודית-טיפולית של ישיבתם, וחלקם במסגרת פרטית של קבוצת טיפול לנוער חרדי מנותק. בכדי להבין כמה שיותר לעומק את התופעה נערך גם ריאיון עם הרב חיים כץ – יו"ר ומקים "מרכז גישה" בבני ברק, וראש התוכנית לטיפול בנוער חרדי מנותק באמצעות מסעות הישרדות. המשתתפים גויסו בסיועו של הרב חיים כץ. כל ראיון ערך בין שעה וחצי לשעתיים, נערך בזמן ובמקום לפי בחירת המתראיין, על פי דגם הריאיון החצי-מובנה של ספראדלי. הראיונות הוקלטו, הועתקו מילה במילה ונותחו לפי המתודולוגיה האיכותנית. 

           הניתוח התמטי הביא להבנה כי מסע ההישרדות מורכב משלושה שלבים: טרום מסע, מהלך המסע ופוסט מסע. כל שלב קריטי בחוויה הכללית של המסע ומשפיעה על המשתתפים בדרכים שונות. שלב הטרום מסע, מתמקד בהכנה למסע משלושה היבטים: 1. טכני – שליטה בהישרדות בסיסית. 2. חברתי – רכישת מיומנויות חברתיות הנדרשות לתפקוד קבוצתי. 3. רגשי – הבנת מורכבות עולם הרגש, מהיכן רגש נובע ואיזו שליטה יש לנו עליו. שלב המסע עסק בחוויית המסע עצמו, וכאן חזרו על עצמן בראיונות שלוש חוויות עיקריות: 1. המסע כמאפשר חוויה אותנטית נטולת מסכות. 2. המסע כמשפר את תחושת המסוגלות. 3. המסע כמחזק את תחושת המשמעותיות באמצעות מסגרת הקבוצה, - כלומר, מחד - היחיד נתרם מכוח התמיכה של הקבוצה ומאידך – היחיד תרום את חלקו לכוח הקבוצה. שלב הפוסט מסע משקף את השפעתו ארוכת הטווח של המסע על משתתפיו, ואף הוא מתחלק לשלוש: 1. השפעות התנהגותיות – דפוסי התנהגות ששונו בעקבות המסע, לאור מה שנראה בעיני המשתתפים כהתנהגות ראויה יותר. 2. השפעות רגשיות – יישום טכניקות שנרכשו במסע בחיי היום יום לניהול רגשי טוב יותר. 3. שינויים רוחניים – בעקבות ההתמודדויות נכחו בני הנוער במציאות של אלוקים בחייהם והצליחו להתחבר מחדש לממד הרוחני שבתוכם.

           בפרק הדיון נותחו ממצאי המחקר ביחס לתחושת הקוהרנטיות – לב ליבה של הגישה הסאלוטוגנית. הגישה הסאלוטוגנית מתמקדת בקידום בריאות ורווחה, ומידת תחושת הקוהרנטיות מסוגלת לנבא רווחה. תחושת הקוהרנטיות כוללת שלושה מרכיבים: מובנות, נהילות ומשמעותיות, וכל אחד מהמרכיבים הללו נתמך והתפתח במהלך המסע. מלבד זיהוי המרכיבים כחלק מהמסע, מחקר זה מציע מודל המקשר בין שלושת שלבי המסע וקידום המרכיבים של תחושת הקוהרנטיות.

           מחקר זה, המתמקד במשמעות המסע כפי שהוא נתפס בעיני נוער חרדי מנותק, ראשון מסוגו. המתודולוגיה הפנומנולוגית האיכותנית אפשרה הבנה טובה יותר של הכוחות הפועלים במהלך המסע, והשפעתם לטווח הארוך. מחקר זה יכול להציע כיוון למחקרי המשך שיחקרו משתנים משמעותיים ורלוונטיים שהתעוררו במחקר. בנוסף, מחקר זה מביא המלצות מעשיות למיצוי הפוטנציאל הגלום במסע הישרדות.

לצד אופיו החלוצי, למחקר מספר הגבלות: 1. דגימה חלקית שאינה מייצגת את כל רוחב התופעה. מגבלה הנובעת בעיקר מהקושי לגייס מרואיינים שחוויית המסע שלהם אמביוולנטית 2. המחקר נערך בנקודת זמן אחת ואינה משקפת את הליך השינוי. 3. הומוגניות של הקבוצה, - בשל זהותם החרדית השתתפו רק זכרים, סביר להניח כי מחקר זהה בקרב נקבות היה מרחיב את הידע בתחום. 4. המתודולוגיה האיכותנית חסרה תוצאות אמפיריות וקבוצת ביקורת. ייתכן ומחקרים עתידיים ירחיבו את המידע וישפכו אור על המגבלות הנ"ל.