למידה מבוססת סימולציה לקידום התמודדות עם מצבי קונפליקט וגילוי אמפתיה, בקרב סטודנטים להוראה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד

השיח הציבורי על שיפור איכות החינוך מדגיש את חשיבות הכשרת המורים לעבודה בכיתה (Kaufman & Ireland, 2016) זאת בשל המרכזיות של תפקיד המורים במערכת החינוך (גולדנברג ואחרים, 2012; Milic & Simeunovic, 2024), ולאיכות ההכשרה שקיבלו המורים עשויה להיות השפעה מכרעת על עבודתם (אבישר, 2023).

עולמם של המורים רווי קונפליקטים (שטיינברגר ומגן-נגר, 2016). בחינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט הקונפליקטים עשויים להיות מרובים ומורכבים במיוחד. התמודדות יעילה עם קונפליקטים עשויה לתרום לרמה מקצועית, לשביעות רצון מהעבודה ולהתמדה במקצוע (Chong et al., 2011).

דרך טובה להתמודדות אפקטיבית עם קונפליקטים היא למידה מבוססת סימולציה (SBL=Simulation Based Learning), בשל היכולת לדמות את המציאות, כך שהמשתתפים יוכלו לפתח ידע מעשי משמעותי (Kaufman & Ireland, 2016). סימולציות, בשילוב עם אסטרטגיות תמיכה והדרכה המותאמות לשלבי הלמידה השונים, מהוות כלי יעיל במיוחד להקניית מיומנויות מורכבות בתהליך הכשרה מקצועית (Chernikova et al., 2020). הסימולציה מסייעת לפרחי ההוראה לפתח מיומנויות תקשורת, כישורי שיתוף פעולה ומנהיגות, לבסס את הקשר בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, להכין את הבוגרים טוב יותר לאתגרים עתידיים (לוין, 2021), ולאפשר להם להצליח כאנשי מקצוע (שטיינברגר ומגן-נגר, 2020).

בשלב ההכשרה להוראה, הסימולציות מדמות עבור הסטודנטים סיטואציות אמיתיות משגרת עבודתם של אנשי החינוך בשטח, באווירת למידה מוגנת ובטוחה, תוך עידודם לצאת מאזור הנוחות ולקיחת סיכונים בתרחישים דמויי מציאות, בהנחיית מנחים ושחקנים מקצועיים (דיגמי, 2022).

מחקר זה נערך בשילוב מתודולוגיות וכלי מחקר איכותניים וכמותיים (תצפיות, שאלונים פתוחים וסגורים). המחקר בחן את מידת התרומה של ההתנסות הסימולטיבית ואת השפעתה הנבדלת על סטודנטים בחינוך הרגיל ועל סטודנטים בחינוך המיוחד, מנקודת מבטם של הסטודנטים.

ממצאים עיקרים: נמצאה תרומה מובהקת של סדנת הסימולציה לפיתוח מיומנויות התמודדות עם קונפליקטים ואמפתיה בקרב כלל הסטודנטים המשתתפים. במדדי הקונפליקטים נמצאה עלייה מובהקת בזיהוי ופתרון קונפליקטים בתחומי התרבות הארגונית והדידקטיקה, אך לא בתחום המשמעת. במדדי האמפתיה נמצאו שינויים מורכבים: עלייה בפנטזיה ובלחץ אישי, וירידה בדאגה אמפתית. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, למעט במדד הדאגה האמפתית שבו נמצאה השפעה דיפרנציאלית על הסטודנטים. מהניתוח האיכותני נמצאו חמש תימות מרכזיות: איזון בין אסרטיביות לאמפתיה (39%), תכנון מטרות לתקשורת (34%), הבנת מורכבות הקונפליקט (20%), התבוננות עצמית (17%), וחיזוק תחושת מסוגלות (5%).

תרומתו של המחקר: ברמה התיאורטית, התוצאות מקדמות את ההבנה לגבי חשיבות השיח הרגשי-חברתי בתהליך הפיתוח המקצועי, ולעליה בתחושת היכולת להתמודדות עם קונפליקטים. ברמה הפדגוגית, המחקר תורם להתמקצעות, להעשרה ולפיתוח מיומנויות תקשורת (בין-אישית ותוך-אישית) של המורים לעתיד, בסיטואציות שונות שהם עלולים לחוות בהמשך דרכם במערכת החינוך.

המחקר תורם להבנת השפעת הסימולציה הן בניהול והתמודדות עם קונפליקטים והן ברמת האמפתיה בקרב סטודנטים במצבי קונפליקט מורכבים. כמו כן זהו מחקר ראשון בתחום הסימולציה בחינוך המשווה בין סטודנטים בחינוך מיוחד לבין סטודנטים בחינוך הרגיל.