תפיסות של מנהלים בנוגע ל SEL בתיכוניים ממלכתיים וממלכתיים דתיים בישראל

הלמידה החברתית-רגשית (SEL - Social-Emotional Learning) הוגדרה בשדה החינוכי כרכישה ויישום מערך של מיומנויות להצלחת התלמידים במערכות יחסים, בחיים ובעבודה. על אף חשיבותו המוכרת של ה-SEL, לא נעשו מחקרים הבוחנים את תפיסותיהם של המנהלים בנוגע ל SEL. מחקר זה בוחן את תפיסותיהם של 19 מנהלי בתי ספר תיכוניים (מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי) ואת אופן ביטוי ה-SEL בבתי ספרם, תוך בחינת שונות על רקע השתייכותם המגזרית. המחקר האיכותני, המבוסס על ראיונות חצי-מובנים, מתבסס על המסגרת התיאורטית של "מושג מרחף" (floating signifier), המאפשרת ניתוח של מושג גלובלי ועמום המקבל משמעויות משתנות בהקשרים לוקאליים. ניתוח הממצאים חושף כי המנהלים אינם נשענים על הגדרה אקדמית אחידה, אלא יוצקים לתוך המושג משמעויות הנגזרות מתפיסות עולמם וההקשר הארגוני. מן הממצאים עולה כי ניתן לארגן את תפיסות המנהלים על פני 4 תמות, האופן בו מתייחסים המנהלים למושג עצמו, מטרת ה-SEL (הוליסטית או מכוונת למטרה הפדגוגית של בתי הספר), אסטרטגיות היישום של ה-SEL, ותגובת המנהלים לרעיון הקשר בין ה-SEL לתרבות היהודית. רוב המנהלים תופסים את ה-SEL כפרשנות של פרקטיקות קיימות, תהליך המצביע על יצירת משמעות (Sensemaking) המתרחשת באמצעות רֶטרוספקציה (Retrospection), ויוצר מגוון רחב של אסטרטגיות יישום, אותם מגדירים המנהלים כדרכי יישום של SEL, לעיתים תוך התייחסות פער בין הרצון ליישם ליכולת בפועל. בהשוואה המגזרית, נמצאה שונות בפרשנות התרבותית. מנהלים מתיכונים ממלכתיים דתיים מצאו קשר בין ה SEL לערכי התרבות היהודית ובהתייחסותם לשאלות הראיון הציגו תפיסה המוצאת הלימה בין ה SEL לערכי התורה והמסורת, ואילו מנהלים בתיכונים ממלכתיים נטו שלא למצוא רלוונטיות ישירה או הציגו תפיסה המוצאת קשר לערכים אוניברסליים ואזרחיים. תרומתו המרכזית של המחקר היא בהדגשת כוחה של הפרשנות הניהולית והתרבותית בהטמעת מושגים גלובליים. הוא מאשש תיאורטית את מודל ה"מושג המרחף" ומציע מודל יישומי המאפשר התאמה למערכת חינוך הטרוגנית במקום יישום נאמן. בנוסף, המחקר מסב את תשומת הלב של קובעי המדיניות לדיון הערכי הנסתר סביב הSEL, ומעלה את השאלה המהותית האם אימוץ המושג מהווה תחליף או מילוי חסר של ערכים מסורתיים בחינוך הממלכתי הכללי.