אינטליגנציה רגשית והון פסיכולוגי בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית בהשוואה לבוגרים עם התפתחות תקינה במגזר הערבי

האינטליגנציה הרגשית וההון הפסיכולוגי מהווים רכיבים מרכזיים בהסתגלות רגשית וחברתית, ובפרט בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בחברה הערבית. אינטליגנציה רגשית מתייחסת ליכולת לזהות, להבין, לווסת ולהביע רגשות – של העצמי ושל הזולת – והיא נמדדת באמצעות שלושה מודלים עיקריים: מודל היכולות (המדגיש את עיבוד הרגש כיכולת קוגניטיבית), מודל התכונות (הרואה את האינטליגנציה הרגשית כחלק מתכונות האישיות), והמודל המעורב (המשלב בין מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים). לצד זאת, ההון הפסיכולוגי כולל ארבעה ממדים עיקריים – תקווה, אופטימיות, חוסן ומסוגלות עצמית – ומשקף את הנטייה של הפרט לראות בעצמו אדם המסוגל להתמודד עם אתגרים ולשמור על תחושת שליטה, ביטחון ועתיד חיובי. אינטליגנציה רגשית והון פסיכולוגי פועלים במקביל ומתחזקים הדדית, שכן ויסות רגשי ותודעת מסוגלות יוצרים יחד בסיס לחוסן פנימי ולהסתגלות תקינה. עם זאת, מחקרים על קשרים אלו בקרב בוגרים עם מש"ה, ובמיוחד בהקשר התרבותי הערבי המאופיין בערכי קהילתיות, משפחתיות וסמכותיות, נדירים ביותר. 

מטרת העל של המחקר הייתה לבחון את ההבדלים והקשרים בין אינטליגנציה רגשית להון פסיכולוגי בקרב בוגרים עם מש"ה לעומת בעלי התפתחות תקינה במגזר הערבי. מטרות אופרטיביות והשערות: 

1. לבדוק הבדלים באינטליגנציה רגשית בין הקבוצות – השערה: קבוצת ההתפתחות התקינה תציג רמות גבוהות יותר, מאחר שרמות אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהות תורמות להבנת רגשות ולוויסותם, וכך גם ליכולת להשתמש במידע רגשי בקבלת החלטות.

2. לבדוק הבדלים בהון הפסיכולוגי בין הקבוצות – השערה: לא יימצאו הבדלים, מאחר שההון הפסיכולוגי קשור יותר למניעים רגשיים, אמונה ותקווה שאינם תלויים ישירות בתפקוד קוגניטיבי אלא מושפעים מגורמים סביבתיים ותרבותיים. 

3. לבדוק קשרים בין אינטליגנציה רגשית להון פסיכולוגי – השערה: יימצא קשר חיובי מובהק בין הגורמים, משום ששניהם מבוססים על ויסות עצמי, תפיסת שליטה והסתגלות למצבים מורכבים. 

4. לבדוק את מידת תרומתם של משתני הרקע של הנבדקים (מגזר ומגדר), לניבוי האינטליגנציה הרגשית וההון הפסיכולוגי שלהם – השערה: משתני הרקע של הנבדקים (מגזר ומגדר) וכן ההון הפסיכולוגי מנבאים את האינטליגנציה הרגשית, שכן גורמים קוגניטיביים ותרבותיים משפיעים על אופן הבנת הרגשות וביטויים, ולמגדר יש לעיתים השפעה עקיפה על ביטוי רגשי ותחושת מסוגלות.

נבדקים: 60 בוגרים דוברי ערבית בגילאי 16–21, מהם 30 עם מש"ה בדרגה קלה–בינונית ו-30 עם התפתחות תקינה, עם חלוקה שווה בין המגדרים.

כלי המחקר: בטרייה שכללה שאלון דמוגרפי וחמישה מבחני אינטליגנציה רגשית והון פסיכולוגי.

תוצאות ופרשנות: נמצאו הבדלים מובהקים באינטליגנציה הרגשית נמצאו בעיקר במסגרת המודל המעורב ובמידה מסוימת גם במסגרת מודל התכונות, בעוד שבמודל היכולות לא נצפו הבדלים מובהקים. במודל המעורב ניכר יתרון לבוגרים עם התפתחות תקינה הן בציון הכולל והן בתחום ניהול המתח, מה שמעיד על כך שהשילוב בין רכיבים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, המאפיין את המודל המעורב, רגיש יותר להבדלים תפקודיים הנובעים מהגבלות קוגניטיביות. לעומת זאת, היעדר מובהקות במודל היכולות עשוי לנבוע מכך שמודל זה מתמקד ביכולת להבין, לבטא ולווסת רגשות ברמה אינטלקטואלית, הדורשת תהליכים קוגניטיביים מורכבים יותר, שבהם הפערים עשויים להתמתן כשמבוקרת רמת האינטליגנציה הכללית (באמצעות מבדק רייבן). במודל המעורב, הכולל גם מרכיבים של אישיות, הסתגלות ומצבי רוח, מתבטאים ההבדלים במידה רבה יותר, שכן הוא משקף את היכולת לנהל רגשות ולהתמודד עם סביבה חברתית מורכבת, תחומים שבהם בוגרים עם התפתחות תקינה נוטים להפגין חוסן רגשי ומיומנויות חברתיות גבוהות יותר. בנוסף, במודל התכונות נמצאו הבדלים מובהקים בציון הכולל ובמיוחד בתחום היכולת החברתית, תוצאה המצביעה על כך שהיבטים אישיותיים ונטיות רגשיות-חברתיות מובנות היטב בקרב אנשים עם התפתחות תקינה, בעוד שבקרב בוגרים עם מש"ה היבטים אלה עשויים להיות פחות מגובשים או גמישים. לפיכך, הדפוס הכללי מצביע על כך שהמודלים הבוחנים את האינטליגנציה הרגשית דרך פריזמה רחבה ומשולבת (המעורב והתכונות) רגישים יותר לאיתור הבדלים בין קבוצות, מאשר מודלים המתמקדים במיומנויות קוגניטיביות צרות יחסית (כמו מודל היכולות).

הממצאים מצביעים על קשר חיובי ומשמעותי בין אינטליגנציה רגשית לבין הון פסיכולוגי, כך שככל שרמת האינטליגנציה הרגשית גבוהה יותר, כך גם עולים מדדי ההון הפסיכולוגי, לרבות תחושת התקווה, האופטימיות והמסוגלות העצמית. קשר זה בלט במיוחד במודלים הכוללים, מודל היכולות והמודל המעורב, המעידים על כך שהיכולת לזהות, להבין ולווסת רגשות (היבט קוגניטיבי) לצד גמישות רגשית, ניהול מתח ומיומנויות חברתיות (היבט הסתגלותי) מהווים בסיס פסיכולוגי משמעותי לפיתוח משאבים פנימיים של חוסן, אמונה ביכולת אישית וראיית עתיד חיובית. פרשנות אפשרית לכך היא שאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית מפותחת נוטים לפרש מצבים מאתגרים באופן מאוזן יותר, לשמר מוטיבציה פנימית ולהיעזר במנגנוני ויסות רגשיים יעילים, מה שמחזק את תחושת השליטה והביטחון העצמי שלהם, רכיבים מרכזיים בהון הפסיכולוגי. היכולת להבין את עצמך ואת האחרים מבחינה רגשית מהווה מנגנון מגן ותומך, המעודד התמודדות חיובית עם קושי ומחזק את המשאבים הפסיכולוגיים הדרושים לשימור רווחה נפשית.

בנוסף, ממצאי הרגרסיה ההיררכית הראו כי משתני הרקע של הנבדקים (מגזר ומגדר) וכן ההון הפסיכולוגי מנבאים במידה חלקית את רמות האינטליגנציה הרגשית, כאשר משתנה רמת האינטליגנציה (מבחן רייבן) נמצא כבעל תרומה מובהקת ומשמעותית לכלל המדדים, בעוד שמגדר לא נמצא כבעל תרומה מובהקת.

השלכות תיאורטיות: המחקר מרחיב את הבנת הקשר בין קוגניציה, רגש וחוסן פסיכולוגי בקרב אוכלוסיות עם מש"ה בתוך הקשר תרבותי ערבי, ומאשר את רלוונטיות המודל המעורב של האינטליגנציה הרגשית אשר רואה באדם ישות רב-ממדית, שבה כישורים קוגניטיביים (כמו פתרון בעיות וחשיבה אנליטית) משתלבים עם תכונות רגשיות-חברתיות (כמו אמפתיה, אסרטיביות ויכולת הסתגלות), ליצירת תפקוד רגשי כולל. שילוב זה מאפשר להסביר כיצד גם בקרב אוכלוסיות עם מוגבלות קוגניטיבית מתקיימת אינטליגנציה רגשית הניתנת לפיתוח ולשיפור באמצעות תרגול ולמידה.

חשיבות המחקר במגזר הערבי: למחקר חשיבות ייחודית, שכן הוא מאיר תחום מחקר כמעט לא נבדק באוכלוסייה הערבית בישראל, תוך שילוב פרספקטיבה תרבותית וחברתית על תהליכים רגשיים וקוגניטיביים. החברה הערבית, המאופיינת במבנה משפחתי וקהילתי מלוכד, עשויה לתמוך בהתפתחות הון פסיכולוגי גבוה גם בקרב אנשים עם מש"ה, אך במקביל לשמר נורמות רגשיות מסוימות המגבילות ביטוי רגשי גלוי. המחקר מצביע על הצורך בהתאמת תוכניות התערבות חינוכיות ופסיכולוגיות המותאמות תרבותית, על מנת לחזק את הכישורים הרגשיים והפסיכולוגיים של בוגרים עם מוגבלות שכלית.