ריקוד ושימוש בטיקטוק : פרופילים והקשר שלהם למופנמות, דימוי גוף חיובי ומיניות חיובית בקרב מתבגרים (אנגלית)

מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין ריקוד לבין דימוי גוף והתנהגות מינית חיוביים. עם זאת, לא קיים מספיק מידע על הקשר בין טיקטוק ומופנמות לבין ריקוד, דימוי גוף חיובי ומיניות חיובית בקרב מתבגרים. במחקר זה, השתמשנו בניתוח פרופילים חבויים (LPA) בכדי לזהות פרופילים נפרדים של משתתפים שסווגו כ"רקדן ופעיל בטיקטוק". בחנו את ההבדלים בין הפרופילים על בסיס המניעים לשימוש בטיקטוק, חוסן המשתתפים מול חוויות מיניות מאתגרות, דימוי עצמי, הערכה עצמית של הגוף ומגדר. אוכלוסיית המחקר כללה 367 מתבגרים מישראל, אורוגואי וארגנטינה (124 בנים ו-243 בנות, ממוצע הגילאים= 16.41, סטיית תקן= 1.26) בגילאי 14-18. ניתוח הפרופילים החבויים (LPA) חשף שתי קבוצות: "רקדן ופעיל מאוד בטיקטוק" (N=261; 71.11% ) ו"לא רקדן ופחות פעיל בטיקטוק" (N=106;28.89%). נמצאו הבדלים משמעותיים בין הפרופילים במוטיבציה, דימוי גוף וחוסן מיני. בנוסף, מתבגרים מופנמים ורקדנים אשר השתמשו בטיקטוק זכו לשליטה רבה יותר בחוויות המיניות שלהם, בעוד שבנים מופנמים ומתבגרים מוחצנים וצעירים חוו רמות נמוכות יותר של קבלה עצמית של המיניות שלהם וחוסן מיני. בקרב הבנות נצפה רגישות יתר למראה החיצוני, ומתבגרים ישראלים הפגינו פתיחות וקבלה גבוה יותר בהשוואה לבני גילם מאורוגואי ומארגנטינה. ממצאים אלה מראים כיצד המעורבות בטיקטוק מושפעת מגורמים אישיותיים ותרבותיים. מומלץ לפתח תוכניות התערבות בהתאם למאפיינים אישיותיים, מגדריים, גיל ותרבות.