יציבות, תמיכה חברתית ושחיקה במסגרות החינוך לגיל הרך בתקופת מגפת הקורונה ולאחריה

אלף הימים הראשונים הינם הימים הקריטיים בהתפתחותו של הילד. משפחתו, סביבתו, הקשר עם המבוגר המטפל והחשיפה שלו לעולם משפיעים עליו ומעצבים את דמותו. רבות דובר על המבוגר המשמעותי המטפל בפעוט ועל השפעת הקשר ביניהם. מחקר זה מתמקד בצוותים החינוכיים במסגרות החינוך לגיל הרך מבחינת השחיקה שלהם, היציבות במסגרות החינוכיות לגיל הרך והתמיכה החברתית במסגרות אלו.

במסגרות החינוך לגיל הרך, פוגשים הפעוטות לראשונה את הדמות המטפלת בהם שלא במסגרת המשפחתית. לדמות זו משמעות רבה באיכות הקשר שלה עם הפעוט וברכיבי האינטראקציה האיכותית שלה במהלך היום. כדי שתתרחש אינטראקציה מיטבית וקשר משמעותי הצוות החינוכי צריך להיות פנוי לכך ומסוגל להכיל את הסיטואציות היום יומית.

במרץ 2020 התפרצה בעולם מגפת הקורונה (COVID-19) ורוב מדינות העולם סגרו את מוסדות החינוך בתחומן להוראה פנים אל פנים, זאת כדי למנוע התפשטות המגיפה .בעקבות התפשטות המגפה, חלק מהמסגרות החינוכיות עברו לפעול במתכונת של הוראה מרחוק, בעוד מספר קטן של מסגרות נשארו פתוחות עבור עובדים חיוניים. סגירת המסגרות החינוכיות השפיע באופן ישיר על הצוותים, שחלקם פוטרו, יצאו לחל"ת או חוו ירידה בשכר. בשעת משבר היציבות של המסגרות מתערערת והיא משפיעה ישירות על הצוות החינוכי. כל מדיניות או פעולה שפוגעת ביציבות משנה את השגרה ומשפיעה לטוב ולמוטב על המסגרת החינוכית ובאופן ישיר על הילדים ומשפחתם.

במחקר זה נבחנו מדדי אי היציבות המתמשכת (עזיבת איש צוות, שינויי נהלים, אי ידיעת מספר הילדים בקבוצה) וכן מדדי אי יציבות הקשורים לקורונה (מספר סגרים ובידודים שבעטיים המסגרת החינוכית לא פעלה ויציאה לחל"ת של העובד) והתמיכה החברתית במסגרות החינוך לגיל הרך והשפעתם על השחיקה בקרב הצוותים החינוכיים. כל אלו נבדקו במשתני זמן של לפני הקורונה, במהלכה ולאחריה.

ממצאי המחקר הראו שהצוותים חוו שחיקה מתמשכת וכי התחלופה והרצון לעזיבה נוכחים יותר בקרב אלו בעלי תפקידים המערבים אחריות רבה יותר. בנוסף, צוותי החינוך התמודדו עם חוסר יציבות מתמשכת גם לאחר משבר הקורונה ולא חל שיפור במדדי השחיקה שלהם. מבין מדדי חוסר היציבות, הסגרים והבידודים נתפסו כגורם חיובי על ידי הצוותים. במסגרות לידה עד גיל שלוש, 50% מהצוותים החינוכיים לא עבדו ולאחר הקורונה שיעור הלא מועסקים במסגרות אלו גדל. בהתאם לממצאי מחקרים קודמים, ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי לתמיכה החברתית השפעה מהותית בהורדת השחיקה וכן שהייתה עליה בתמיכה החברתית בכל מסגרות החינוך לגיל הרך זאת כנראה, בעקבות הוספת שעות הדרכה גם למסגרות לידה עד שלוש בעקבות חוק הפיקוח.  בנוסף, מספר רב יותר של תומכים לא היתרגם לשביעות רצון גבוהה יותר. הדבר מעיד כי יש להכשיר את צוותי ההדרכה במסגרות החינוך לגיל הרך, למתן תמיכה מקצועית ומותאמת לצוותים ולמסגרת וכי יש להגדיל את משאבי הזמן העומדים לשם כך, למשל על-ידי הגדלת מספר שעות ההדרכה האישיות לכל איש צוות.

לסיכום, נראה שישנה חשיבות רבה במתן תמיכה איכותית ומקצועית לצוותים זאת כדי לתמוך בעבודתם ולשפר את איכות העשייה החינוכית. יש לשאוף להעלאת שכר העובדים בגיל הרך, שמירה על זכויותיהם, מתן אופק מקצועי לעוסקים בתחום, הקטנת התקינה והתפוסה במסגרות והוספת שעות הדרכה לתמיכה בעשייה החינוכית. כל אלו יכולים להוריד את רמת השחיקה וכן את כמות התחלופה והעזיבה של הצוותים, לייצר פרופסיה ולהעלות את איכות המסגרות החינוכיות לגיל הרך.