חקר ההשכלה הגבוהה וגופי מחקר פרלמנטריים : ‏ע‏ל המתיחות שבין רלוונטיות ללגיטימציה בעבודתם של מתווכי-ידע מוסדיים (אנגלית)

תחום חקר ההשכלה הגבוהה (HER – Higher Education Research) צמח כמענה לתפקידה ההולך וגובר של ההשכלה השלישונית בחברה העכשווית ובפיתוח הכלכלי הגלובלי. חקר ההשכלה הגבוהה מאופיין בתחומי החקירה המגוונים הנגזרים מרב גוניות האקדמיה, ומהעושר של הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו המחקרי. התחום החל להתפתח כדי להתמודד עם אתגרים אקדמיים מעשיים וכדי לשפר את ההבנה של התהליכים והמוסדות, וכל זה על מנת להשפיע על הפרקטיקה והמדיניות.

על אף שאיפות אלה, המחקר בעשרות השנים האחרונות חשף חסמים מהותיים המונעים את תרגומם של תובנות אקדמיות למדיניות אפקטיבית. תיווך ידע הוצע כפתרון אפשרי לאתגרים אלה של הנתק, לכאורה, בין מחקר לבין מדיניות. מחקר זה בוחן תיווך ידע מוסדי (קרי – תיווך ידע הנעשה על ידי מוסדות שהוסמכו ונועדו למטרה זו) בהקשר של מחקר מדיניות השכלה גבוהה על ידי גוף יעוץ פרלמנטרי בישראל, הלא הוא מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ). תוך ניתוח נושאי המחקר של הממ"מ, ניתוח מקורות המידע והציטוטים, יחד עם ראיונות עם בעלי עניין מרכזיים, אנו בוחנים את הנושאים שעליהם עמלים מתווכי הידע, המקורות בהם הם משתמשים ותפיסותיהם אודות המקורות הללו. במחקרנו זיהינו את סוגי המקורות והראיות בהם משתמשים מתווכי ידע במדיניות השכלה גבוהה, חושפים את תפקידם המוגבל של מחקרים אקדמיים בהשכלה גבוהה בהכוונת הייעוץ שלהם, ואת תפקידם המשמעותי של מקורות ממשלתיים. בנוסף, המחקר מאיר על המתחים המובנים עימם מתמודדים מתווכי ידע מוסדיים, במיוחד אלה הפועלים בזיקה או בקרבת ההתרחשויות הפוליטיות, אשר מגבילים את יכולתם לנצל באופן אפקטיבי מקורות אקדמיים ולהשפיע על סדרי יום ותהליכי מדיניות.

מחקר זה מדגיש את האתגר המתמשך בגישור בין חקר ההשכלה גבוהה למדיניות בתחום, ומציע כיווני פעולה ואסטרטגיות שיוכלו להגביר את השפעתו של המחקר האקדמי על פיתוח מדיניות ההשכלה הגבוהה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט.