לא רק אמפתיה: ניהול דיוני דילמה אתית באמצעות שילוב של יכולות חברתיות-רגשיות בקרב מורים

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות הפיתוח של יכולות חברתיות-רגשיות (Social-Emotional Competencies) בקרב מורים. יכולות כגון מודעות עצמית, ניהול שיח חיובי, הבעת אמפתיה ופתרון קונפליקטים נדרשות להתמודדות עם מגוון מצבים בבית הספר, לבניית מערכות יחסים תומכות ולשמירה על רווחתם הפסיכולוגית של תלמידים ומורים כאחד (Obraztsova, 2018).

מחקרים מצביעים על כך שמורים המפעילים יכולות אלו באופן אפקטיבי תורמים לאקלים כיתה חיובי, להעלאת הישגים לימודיים ולהתפתחות הרגשית של תלמידיהם (Poulou, 2017). אולם, יישום של יכולות אלו עלול להיתקל בקשיים הנובעים ממתחים ארגוניים ואתיים: חוסר שיתוף פעולה מצד עמיתים, תחושת ערעור על סמכותם המקצועית מצד ההנהלה או ההורים, והיעדר מנגנונים ממוסדים להתמודדות עם קונפליקטים (Catana, 2016; Shapira-Lishchinsky, 2023).

מחקר עדכני שנערך בפינלנד (Körkkö & Lutovac, 2024) זיהה שלושה מקורות מרכזיים ללחץ בקרב מורים: יחסים קולגיאליים, ניהול התנהגות של תלמידים ודרישות מוגזמות מצד הורים. כדי להתמודד עם מצבים מאתגרים אלו, כפי שמתואר במחקר, המורים עושים שימוש ביכולות חברתיות-רגשיות שונות, ובהן: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, ניהול מערכות יחסים וקבלת החלטות אחראית (CASEL, 2020).

הכשרה יישומית ורפלקטיבית של מורים, הכוללת תרגול קבוצתי ומשחקי תפקידים, נמצאה חיונית לפיתוח יכולות חברתיות-רגשיות. מחקרים מצביעים על קשר בין ניהול מערכות יחסים לבין איכות האקלים הבית-ספרי, הלכה תרבות ארגונית מבוססת דיאלוג, אחריות משותפת וכן על ויסות רגשי כבסיס לפיתוח אמפתיה והתמודדות עם מצבים רגשיים מורכבים (Vinokur et al., 2024; Goleman & Boyatzis, 2017; Hen & Goroshit, 2016).

אמנם גישות אלה אינן חדשות, אך הן קיבלו חיזוק בעשור האחרון במסגרת שילוב למידה חברתית-רגשית בהכשרת מורים במדינות רבות, תוך שימוש גובר בלמידה מבוססת סימולציה, פרקטיקה שנמצאה כמקדמת מיומנויות תקשורת בין-אישית ואינטליגנציה רגשית (McGarr, 2021; Kasperski & Crispel, 2022; Dotger & Olcott-Chandler, 2022).