למידה סטטיסטית שמיעתית ורכישת קריאה : השוואה בין תלמידי כיתה א עם DLD לתלמידים בהתפתחות תקינה

המחקר הנוכחי ביקש לבחון את הקשר בין למידה סטטיסטית שמיעתית שאינה מילולית לבין תפקודי קריאה בקרב ילדים בכיתה א'. במסגרת המחקר הושוו ילדים עם התפתחות שפתית תקינה לתלמידים עם עיכוב שפתי התפתחותי ((DLD. המחקר מבוסס על ההנחה שהקריאה בראשיתה נשענת על יכולתו של הלומד לחלץ סדירויות סטטיסטיות מהתשומה הלשונית הדבורה והכתובה אליה נחשף. תהליכי למידה סטטיסטית אלו מהווים תשתית קוגניטיבית שעשויה להסביר הבדלים אינדיבידואליים ביכולת הקריאה, במיוחד בקרב ילדים עם קשיים שפתיים. תהליכי הלמידה הסטטיסטית נבחנו באמצעות מטלת דקדוק מלאכותי שמיעתית המודדת את יכולת הילדים לזהות חוקיות דקדוקית מתוך חשיפה פסיבית לרצפים שמיעתיים לא מילוליים (תווי נגינה). ההנחה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא שתלמידים המציגים רמות קריאה גבוהות יותר יצליחו לזהות טוב יותר את הסדירויות הסטטיסטיות הקיימות בגירויים, גם כאשר אלה אינם מילוליים, וכי יכולת זו תימצא נמוכה יותר באופן מובהק בקרב ילדים עם קשיים שפתיים .

במחקר השתתפו 70 תלמידי כיתה א' דוברי עברית בגילאי 6-7. 21 מהם אובחנו כבעלי DLD ע"י פסיכולוג וקלינאי תקשורת ולומדים בכיתה המיועדת לילדים עם עיכוב שפתי התפתחותי. כלל הילדים עברו מבחני סינון לאיתור קשיים בהבחנה שמיעתית ומבחן אינטליגנציה (WISC) והשתתפו בסדרה של מבחנים אשר כללה מדדי קריאה (דיוק ושטף), מודעות פונולוגית (אנליזה פונמית והשמטת פונמות), שיום מהיר ולמידה סטטיסטית שמיעתית.

תוצאות המחקר הראו כי בעוד ששתי הקבוצות ביצעו למידה סטטיסטית, קיים פער מובהק בביצועים בלמידה הסטטיסטית בין הקבוצות. תלמידים עם DLD הגיעו להישגים נמוכים משמעותית בהשוואה לילדים עם התפתחות שפתית תקינה. פערים מובהקים אלה נצפו גם במטלות הקריאה ובמודעות הפונולוגית. בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין הלמידה הסטטיסטית לבין מדדי קריאה, שיום מהיר ומודעות פונולוגית. ניתוחי תיווך העלו כי המודעות הפונולוגית משמשת כגורם מתווך בין היכולת לחלץ סדירויות סטטיסטיות לבין דיוק הקריאה ושטף הקריאה.

ממצאים אלה תומכים בהשערה כי קיים מתאם משמעותי בין יכולת הלמידה הסטטיסטית לבין מיומנויות אורייניות בשלביהן הראשונים, ומצביעים על כך שתהליכים סמויים של הפקת סדירויות אודיטוריות עשויים להוות בסיס קוגניטיבי לרכישת קריאה, גם ללא עיבוד מילולי ישיר. מעבר לכך, המחקר מדגיש את תרומתה המרכזית של המודעות הפונולוגית בתהליך זה, כיכולת המתווכת בין הלמידה הסטטיסטית השמיעתית לבין הקריאה הפונולוגית.

תרומתו של המחקר היא בהצעת הסבר אפשרי נוסף לקשיים ברכישת קריאה בקרב ילדים עם DLD, ובהדגשת פוטנציאל ההתערבות המוקדמת בתהליך הרכישה, באמצעות חיזוק היבטים שמיעתיים והפניית קשב לאיתור דפוסים חוזרים בגירויים רצפיים.

ייחודו של המחקר נעוץ בשילוב בין מדדים קוגניטיביים שאינם מילוליים לבין משתנים שפתיים, ובהתמקדות בקבוצה של תלמידים עם DLD המתקשים ברכישת הקריאה בשלביה הראשוניים  אוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה לקשיי קריאה מתמשכים. תובנות אלה עשויות לסייע לגיבוש תהליכי הערכה ואבחון, וליצירת התערבויות בתחום הקריאה, תוך התאמה לפרופיל הקוגניטיבי והלשוני של הלומדים.